בס"ד
המדינה
הדמיונית / הרב אליהו קאופמן
"המדינה
האסלאמית" מתפרקת בימים אלה אבל הרבה סימני שאלה נותרו ויוותרו סביב הופעתה
וגניזתה הפתאומית. האומנם ארגון "דעאש" היה באמת ארגון טרור אסלאמי או
שמא מדובר כאן בזרוע ששימשה את המערב להנמכת כוחם של הסורים והשיעים במזרח התיכון?
צריך להיות פתי כדי להאמין לכול דבר
שפורסם ומפורסם על ארגון "דעאש", ולבלוע את גלולת הדמיון ששמה
ה"מדינה האסלאמית", שבראשה עמד – עומד, הארגון "דעאש". זו הייתה מדינה שנעה על גלגלים והתמקמה
במרחב האינסופי של סוריה ועירק. ארגון "דעאש" היה המייסד של המדינה הלא
ברורה בגבולותיה ובשטחיה. הארגון היה – כביכול, ארגון סוני – אסלאמי קיצוני שבראשו
עמד מנהיג מוזר, הזוי ואנונימי בשם אל – בכרי אל בגדדי ואשר אנשיו היו רוצחים ופראים שברובם כלל לא היו במקורם
מהמזרח הערבי ו/או האסלאמי אלא דווקא מ...אירופה! כאשר נפרק את מעשי הארגון ונשאל
כמה שאלות מוזרות אולי נגלה שבכלל אין פלא שה"מדינה האסלאמית" סיימה את
תפקידה בקול ענות חלושה, כי באמת היא לא הייתה קיימת במציאות, ואילו לגבי "דעאש" הכול היה עניין של
"פטה מורגנא".
הסיפור השקוף
הסיפור הזה – של צמיחת ונפילת ה"מדינה
האסלאמית", היה שקוף מדי. "דעאש" הופיע כארגון מוסלמי קיצוני משום
מקום והגיע אל שום מקום. האסלאם הסוני היה מאז ומתמיד הפלג המוביל באסלאם העולמי,
והוא היה תמיד מתון יותר מהאסלאם השיעי. מאז הקמתה של אירן השיעית – על לווייניה
בלבנון, בישראל ובשאר המזה"ת הפכו הסונים לאסלאם חיוור ומאוד לא דתי. ואז -
בימים שהמערב על לווייניו השונים חש בסכנה המוסלמית העולה מהשיעה (אותה הוא עצמו
הקים באירן, באפגניסטן, בלבנון ובפלסטין...) לפתע דרך "כוכבו" של האסלאם
הסוני הקיצוני, מושג חדש באסלאם. ארגון "דעאש" – שקרא לעצמו
ה"מדינה האסלאמית", החל להכות דווקא במדינות ערב ובשיעים ולאו דווקא במערב
ובישראל. גיוסי ה"קיצוניים האיסלאמים" לארגון הטרוריסטי הזה לא באו
דווקא ממדינות האסלאם וממדינות ערב אלא דווקא מאירופה, ובמיוחד מבריטניה הגדולה.
בעיתון צרפתי מרכזי הופצה תמונה של אדם עם זקן צרפתי מסודר ובידו כוס משקה
אלכוהליסטי וצמוד לאישה חשופה. העיתון הצרפתי טען שזהו מנהיג "דעאש"
בגלגולו הקודם כ"שמעון אליוט", איש ה"מוסד" הישראלי. ומנגד,
פלטה גב' הילרי קלינטון – אז מזכירת המדינה בארה"ב של אובמה, כי האירועים
הטרוריסטים של "דעאש" נגד סוריה היו נכונים אך אלה שאנשי הטרור של
"דעאש" נקטו נגד עירק לא היו מתוכננים.
סוריה ועירק כמשל
ושנינה
ואמנם ארגון "דעאש" התרכז במלחמה
נגד אסד בסוריה והפיכת סוריה – עד אז מדינה יציבה וחזקה, לכר רווי דמים ולמדינה
מתפוררת. גם בעירק פוררו אנשי "דעאש" את מה שעוד נותר יציב לאחר
התפוררות מדינה זו בעידן ההתמוטטותו של סאדם חוסיין. מנגד עלה כוחם של הכורדים
בעירק ובסוריה – נאמני המערב. "דעאש" גם ביצע פעילות טרוריסטית באירן –
והגיע עד הפרלמנט שלה, ומנגד הלם ב"חיזבאללה". בישראל נעצרו מספר ערבים
ישראליים שנאשמו בהשתייכות לארגון הטרור הזה והעו"ד שלהם טען כי הארגון
הטרוריסטי הזה איננו עוין לישראל אלא מטרתו לשנות את הסדר בארצות ערב והאסלאם.
ישראל מעולם לא התלוננה במיוחד על כך שאנשי "דעאש" שורצים קרוב מדי לגבולותיה
– במדבר סיני הדרומי, ובגולן הצפוני. זה היה בדיוק באותם ימים שישראל נלחמה בכול
כוחה בחמס של רצועת עזה ואיימה על ה"חיזבאללה" בלבנון. בימים אלה הסתיים
התפקיד של "דעאש".
הסדר חזר על כנו ו"דעאש" יכולה להתפרק
סוריה אומנם חזרה לידיים של אסד הסורי אבל
עם הראש למטה, עם אפס יומרות להחזרת הגולן מישראל ועם רוסיה שהצילה את משטר אסד
מכיליון ועכשיו אותה רוסיה יודעת שסוריה תהפוך לגרורתה הבלעדית והכנועה, ולא עוד
מדינת ברית שווה. הכורדים אולי לא הרוויחו מדינה אבל כוחם האוטונומי עלה בעירק
ובסוריה. לאור התסריט הזה אפשר גם להבין כיצד שדות נפט בעירק עברו לידי
"דעאש" ב"ימייה הגדולים" ומאין הגיעו משאבי הכסף האדירים של
הארגון הזה, וכן כיצד ארגון טרוריסטי הזוי ומפוזר היה במשך מספר שנים, כביכול,
אימת המזה"ת. יציאת ארה"ב מסוריה ואח"כ חיסולו של אל בכרי אל בגדדי
גם הם "צירוף נסיבות" די מתמיה. אם באמת הארגון הזה היה רק ארגון פעילות
מערבי שהביא להתמוטטותה של סוריה בפרט ושל האסלאם השיעי בכלל, הרי שנשאלת השאלה האם
קרבנות ה"מדינה האסלאמית" – שמעולם לא התקיימה, היו אף הם קרבנות צפויים
מראש מקרב לא מעט אזרחים תמימים במזרח ובמערב, ששילמו בדמם רק כ"תפאורה"
עבור אירוע פוליטי יזום של המערב ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה