מדבר שקר תרחק

בס"ד

             מדבר שקר תרחק / הרב אליהו קאופמן

      השאלה כבר איננה האם מותר או אסור לבחור – עפ"י ההשקפה החרדית, אלא עד לאן מגיעים שקרי המפלגות החרדיות כאשר הן מבזות ומשקרות בשמם של קדושי עליון – שהתנגדו להצבעות הפוליטיות, וטוענות כי הללו "המליצו" להצביע וקראו להצביע להן. ה"בבא סאלי" וה"רב מבריסק" הם רק שניים מקדושי העליון שהמפלגות החרדיות מבזות אותם.

     המאמר הזה יתפרסם כשכבר לא יוכל לשנות את הצבעתו של מען דהוא ולכן אין לי כאן מטרה להתווכח ו/או להתמקח עם עמיתי החרדים על ההצבעה למערכת הממלכתית או החרמתה. אני רק אצטט את הרב מנחם אלעזר שך שהספיד את האדמו"ר מסאטמר – הגאון רבי יואל טיטלבאום זצקו"ל, ושאמר כי "יבוא עוד יום ומן השמים נדע מי צדק, צד זה או משנהו". המאמר שלי בא אך ורק לחשוף כי ראשי ש"ס ו"יהדות התורה" מנסים לשכנע את הציבור החרדי להצביע להן ע"י שקרים וזיופים, שגם המפלגות החילוניות לא היו מעזות לעשות כך, מחשש שתיתפסנה בכך שהן מזלזלות באינטליגנציה המינימאלית של ציבור הבוחרים שלהן. רק 72 שנה קיימת המדינה הזו אבל אדריכלי הונאת הציבור מש"ס ומ"יהדות התורה" משקרים לעדר שלהם בשקרים שאפילו היסטוריונים וותיקים לא היו מעזים לספר על קורות האנושות שלפני כשלושת אלפים שנה. אך מעל לכול הרי שהשקרים והזיופים הללו הינם חלק בלתי נפרד מביזיון של גדולי וקדושי ישראל, שמשקרים בשמם לשם אי בריחת קולות מהחרדים לימין של הליכוד, ל"ימינה" ואפילו ל"עוצמה יהודית".

                                           סיפור ה"בבא סאלי"

        רבי ישראל אבוחצירה – הוא ה"בבא סאלי הקדוש זי"ע, היה דמות מופת שאיחדה בתוכה קדושת יתר, קנאות דתית, אהבת ישראל ומופתים גלויים. אבל כנראה שבש"ס של אריה דרעי ונעריו מותר לשקר ולהתעלל בזכרו הקדוש של ה"בבא סאלי", והמפליא הוא שבנו (ה"בבא ברוך") ונכדיו (הרבנים דוד ויקותיאל אבוחצירה) אינם יוצאים לטיהור שמו הקדוש מפחד חרב התקציבים של משרדי ש"ס, וממאכלת המשרות שבידי אריה דרעי ! בשנת 1965 חתם ה"בבא סאלי" עם הרב יעקב מוצפי – אב"ד ה"עדה החרדית הספרדית", על יציאתם נגד ההצבעה בבחירות כלשהן במדינת ישראל, ובוודאי אלה שהן לפרלמנט הישראלי. חתנו של ה"בבא סאלי" – הרב יהודיוף זצ"ל, הוכיח בכתובים על כך שה"בבא סאלי" מנע מתלמידיו להצביע, עד שאחד מהם ננעל ממש על ידו בחדרו! בראשית שנות החמישים ברח ה"בבא סאלי" למרוקו משום שסירב להיענות לבקשת רבנים ספרדים רבים להחליף בתפקיד ה"רב הראשי הספרדי" את המנוח בן ציון חי עוזיאל, שנפטר אז. יתרה מכך, בריחתו הייתה גם משום שלא היה יכול לשאת את הידרדרותה של יהדות מרוקו, במצוות התורה, לאחר שהגיעה לישראל. בנו הבכור של ה"בבא סאלי" – ה"בבא מאיר" זצקו"ל, הביא בכתב כי ה"בבא סאלי" הורה לו לא להצטרף לשום תמיכה בהשתתפות בבחירות כלשהן, ומנגד לאמץ את שיטת אדמו"רות סאטמר, להחרמת הבחירות לפרלמנט הישראלי ולרשויות המוניציפאליות. אבל כול זאת איננו מספיק עבור תועמלנייה הקטנים של ש"ס. הם הציבו את ה"בבא סאלי" בראש הרבנים המחייבים הליכה לבחירות, ואפילו שיקרו כי קרא להצביע אך ורק לש"ס בבחירות 1984, עת הוקמה ש"ס ! אבל זה איננו סוף השקר הגלוי. השקר נאלח וקשה יותר. ה"בבא סאלי נפטר ב-8 לינואר 1984 ואילו ש"ס הוקמה אך ורק מספר חודשים אח"כ, ממש סמוך לבחירות 1984, בקיץ הלוהט של שנת 1984 ! ודבר נוסף, ה"בבא סאלי" היה מתלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש וכך גם הציג את עצמו בפני ה"חזו"ן אי"ש", רבם של הליטאים. ש"ס עצמה הוקמה ע"י הרב שך והליטאים כנגד "אגודת ישראל" החסידית. לכזו מפלגה – אנטי חסידית, בוודאי שה"בבא סאלי" לא היה מורה להצביע. האדמו"רים מסאטמר ומחב"ד היו אלה שהוא אחז מהם והם היו בעימות מלא עם העולם הליטאי, במיוחד האדמו"ר מחב"ד. אבל את ש"ס ועסקניה האמת איננה מעניינת אותם ואוי לרבניה הנכבדים שהעלימו עינם מביזויו של ה"בבא סאלי".

                                        וגם "אגודת ישראל"

       אבל גם מפלגות "יהדות התורה" אינן רחוקות בתחרות על "ילקוט הכזבים" מול ש"ס. כבר בשנת 1981 זייפו אנשי "אגודת ישראל" את חתימתו של ה"בבא סאלי" בתמיכה בהם, בבחירות 1981, כאשר הוקמה תנועת תמ"י, זו שבראשה עמד אחיינו של ה"בבא סאלי", הלא הוא אהרון אבו חצירה. אנשי "אגודת ישראל" לקחו את חתימתו של ה"בבא סאלי", על קול קורא למען החינוך הטהור, והעבירוה לקול קורא לתמיכה במפלגתם. הקול קורא שלהם לא היה כתוב כמובן בכתב ידו של הצדיק מנתיבות אלא הודפס ומתחתיו הובאה חתימת הצדיק, כאילו היא המשך לקול קורא. גם בבחירות הנוכחיות ממשיכה "יהדות התורה" להשתמש בזיוף הזה, וכך יש לנו שתי מפלגות חרדיות, כש"ס ו"יהדות התורה", הטוענות לשקר, כי ה"בבא סאלי" הורה להצביע להן!

                                       וגם "דגל התורה" במעל

      בבחירות הנוכחיות – יותר משישים שנה לאחר מותו של  ה"רב מבריסק" והיוותרותו של רק אחד מבניו בחיים (הגאון דוד סוליבייציק שליטא, בן לעלה מתשעים שנה) "נזכרו" ב"דגל התורה" לטעון כי ה"רב מבריסק" הורה להצביע. מסתבר שה"רב מבריסק" מעולם לא היה שייך אי פעם ל"אגודת ישראל", שהרי אביו (הרב חיים סוליבייצי'ק) לא הסכים שחוג בריסק הליטאי יהיה חלק מ"אגודת ישראל" ואילו הרב זאב סוליבייצי'ק – אותו ה"רב מבריסק", מעולם לא הצביע ומנגד הוא הורה לחוג שלו גם כן לא להצביע. אבל כשהופכים ציבור לעדר כבשים הרי גם בטוחים שהעדר הזה יהיה ינהג בשתיקת הכבשים הידועה.    

טוביאס הציוני והפרו מתבולל

בס"ד

       טוביאס הציוני והפרו – מתבולל / הרב אליהו קאופמן

         ה"רב" יואל טוביאס משכון ו' בבני ברק נחשף שוב במערומיו הרפורמיים והציונים. לפני כחודש ארגן הלה – יחד עם אחיינו האלים, יענקי סולומון, ערב לזכרו של המהרי"ם מלובלין, בעיר הרומנית סוצ'בה ("שאץ" באידיש) בה נולד הרב שפירא. כאורח מרכזי הוזמן לערב הזה ראש קהילת בוטושני של הפדרציה היהודית המתבוללת. האיש הלזה הלה היה נשוי עד לאחרונה לגויה משוקצת וכשזו התפגרה ערך לה ראש קהילת בוטושני "אזכרה" בית הכנסת היהודי, כשראת גופתה הטמאה הוא מכסה בטלית ומניח את הגופה בסמוך לארון הקודש בבית הכנסת! אבל אלה אינן ה"בשורות" היחידות על הנבל הזה. בבית הכנסת בעיר בוטושני מקיים הלה "תפילות" עם מנין שרובו נכרים מארגוני הכתות הנוצריות ה"משיחיות" ומכת "שומרי השבת" (ה"אדוונטיסטים") הנוצרית. טוביאס ופמלייתו ידעו היטב על האיש ומכירים אותו היטב אבל קשירתם לפדרציה המתבוללת איננה מותירה להם עצמאות כלשהי והם פועלים ומתחברים לאנטי יהודיים ולאנטישמים הקיצוניים ביותר. יש לציין שאף אחד מאדמו"רי "שאץ" לא השתתף הכנס הרפורמי המביש הזה אבל היה שם הרב נטע לנדמן מחולון, ששוב שיקר במודעות וקרא לעצמו "רבה של חולון".

         בסרט – לכבוד "יום העצמאות השבעים" של מדינת הציונים – סרט בטלויזיה הקלוקלת שחל הארגון הרפורמי "הידברות", רואיין יואל טוביאס (בשנת 2018) על עליית יהודי רומניה לישראל ובו הוא שיבח את הציונות ש"הצילה" את יהודי רומניה ומנעה את התבוללותם. כמו כן הוא שיבח את "המפעל הציוני" ואת הקמת המדינה "לאחר אלפיים שנות גלות" וטען כי "זאת הייתה תחילת גאותו של עם ישראל". באותו סרט הוא גם שיקר וטען כי רובם של יהודי רומניה היו דתיים וחרדים. אז כמה עדכונים. ממה שקרוי "הרגאט" (רומניה הישנה עד 1918) הרי שרוב רובם של יהודי רומניה זו היו חילוניים ופוקרים עוד בראשית המאה ה-19, כשטרנסילבניה וקרפטארוס היו חרדיות עד כמעט מאה אחוז ואילו ליטא הייתה ערש התורה לצד פולין ואוקראינה שהיו ערב החסידות. הרבנים היהודים ברומניה היו מראשי המצטרפים לימים לתנועה הציונית נגד דעתם של גדולי ישראל ואילו את הציבור היהודי ברומניה הם מעולם לא זיכו בהמרצה לשמירת מצוות וחומות הדת. יהודי רומניה הישנה היו – בעלייתם לארץ (מראשית שנות ה-50 של המאה ה-20) "חלוצי" הבאת החילוניות האפיקורסית ושיווק ה"דבר אחר" לתוך ערי ישראל, בדיוק כמו שהחלו לעשות זאת גויי חבר העמים בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. נקודה אחרת היא העובדה שיראי ה' מרומניה רבתי – שרובם חיו בחבל טרנסילבניה, לא הגרו לישראל אלא לארה"ב, בריטניה ובלגיה במיוחד, משום שידעו כי ישראל מוקמת כמדינת שמד. היהודים הטרנסילבאנים – למרות היותם חלק מרומניה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, ידעו היטב להישמר מיהודייה האפיקורסים של "הרגאט". הרבנים והאדמו"רים שלהם היו יראים ושלמים ולא בנוסח הרפורמי של "רבני הרגאט" האומללים, כמו שהיו משפחות טוביאס, וסרמן, גוטמן ואחרות, מרומניה הישנה.

        אבל את מר מייזליס מבני ברק – הנציג של הפלג ה"אהרוני" של סאטמר, בעיר, כול זאת איננו מעניינו כי אותו מייזליס מזמין את טוביאס הציוני והפרו רפורמי לדרוש מידי שנה בשנה ביום ההילולה וביום ההצלה של הרבי הקדוש מסאטמר, הגה"צ יואל טייטלבאום זצקו"ל...

      

קרקס ושמו שס

בס"ד

                קרקס ושמו ש"ס / הרב אליהו קאופמן

         ש"ס מצליחה – יותר מכול מפלגה לוליאנית ותועמלנית, לתעתע בשקריה בציבור הישראלי. בעוד שבכרכים ובשכונות החרדיות היא מדברת בלשון חרדית ותוקפת את הציונות הרי שדרך מסך הטלויזיה החילוני היא בעצם הופכת למפלגה ציונית שבן גוריון ומנחם בגין מככבים בשורותיה, ואילו הצבא שהיא לא ממליצה לשרתו, הופך בטלויזיה לקדוש ומוערץ. קרקס פוליטי מספר אחד בישראל!

     בשנת 2008 נבחר לראשונה משה אבוטבול (היום ח"כ בש"ס) לראשות עיריית בית שמש. במערכת הבחירות שקדמה לבחירתו של אבוטבול יצא דני ועקנין – אז ראש עיריית בית שמש מטעם הליכוד, נגד אבוטבול בכרוז ססגוני וצבעוני תחת הכותרת "אבוטבול משטה בכולם". הכרוז חיבר בין שני כרוזים שהוציא אבוטבול כתעמולת בחירות בשני חלקיה של העיר – בצד החילוני שלה ובצד החרדי שלה. בכרוז לבוחריו העתידיים בעיר החילונית נראה אבוטבול במרכז התמונה עם כובע שחור וחליפה שחורה תואמת, ומארבעת צדדיו מצולמים מועמדיו לעתיד, לאייש את ראשי האגפים בעירייה. בתמונה הזו נראים כל המצולמים כאנשים חילוניים, לצד נשים חילוניות, ללא זקן וכיפה, ובטח ללא כיסוי ראש נשי. בכרוז הצמוד – שיועד ליהדות החרדית בעיר, נראה שוב אבוטבול בחזות חרדית אבל הפעם מצולמים, מארבעת צדדיו, רק גברים חרדים בתלבושת שחור – לבן תואמת, בין שהם בעלי חזות חרדית ליטאית ובין שהם בחזות חרדית – חסידית. וכול אלה הם כמובן מועמדיו להיות אח"כ ראשי האגפים בעיריית בית שמש. למרות כרוז האזהרה של ועקנין – לכול חלקי העיר, נבחר לבסוף אותו משה אבוטבול, שכנראה מחק מזמן ממשנתו הסדורה את הציווי התורתי של "מדבר שקר תרחק". בתעמולת הבחירות הנוכחית – לפרלמנט הישראלי, הצליח ה"בוס" של אבוטבול, אריה דרעי שמו, לחקות את אבוטבול מבחינה "ערכית", והפעם במרוץ הממלכתי של ש"ס לפרלמנט הישראלי.

                                        ש"ס החרדית והזועמת

           ברחובות הערים החרדיות – ובשכונות החרדיות של הערים הכלליות, מתנוססות מודעות התעמולה של ש"ס כשבמרכזן נראה הרב שלום כהן, ראש "מועצת חכמי התורה" של ש"ס, כשהוא נושא מיקרופון ופניו זעומות, ואילו המלל שמודבק לו יוצא חוצץ נגד החברה החילונית, נגד הציונות ומסתיים במשפט ש"אי אפשר עוד לסבול" ! כרוזי ש"ס –בבתי הכנסת החרדיים, יוצאים כנגד הגיוס לצבא ומביאים בין השאר גם ציטוטים מהגר"ע יוסף המנוח נגד גיוסם של חרדים, שאף אם אינם עוד תלמידי הישיבות. רבנים ותועמלנים של ש"ס יוצאים חוצץ – בכנסי ש"ס לחרדים, נגד החברה החילונית שהפכה ל"חברת תועבות" בשל תרבותה החילונית. אבל כשש"ס מופיעה בטלויזיה – שבה צופים גם מיליוני חילוניים, הרי שתעמולתה היא הפוכה ממש!

                                     ש"ס הציונית, הצבאית והחילונית

        ש"ס פונה לציבור המזרחי – מסורתי – חילוני עם סרטון פרו – ציוני מחבק. הסרטון נפתח בהצהרתו של דוד בן גוריון על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל", ואח"כ בא ריקוד "פוטו – מונטז'י" שבו רוקדים במשותף אותם חילוניים כופרים של השמאל עם חרדים מש"ס ועם מזרחיים מסורתיים. בהמשך הסרטון מובא כיבוש העיר העתיקה בירושלים וההשתלטות הישראלית על הכותל המערבי – עם קציני וחיילי אותו צבא שהגר"ע יוסף אסר להצטרף אליו. ומיד אח"כ באים ריקודים של חרדים ומזרחיים של ש"ס. גם מקומו של מנחם בגין איננו נפקד מהסירטון, והלה מובא בהקשר של נאומיו לטובת הליכוד והחילוניים המזרחיים. את הרב שלום כהן מעלימים אנשי ש"ס מהתעמולה הטלויזיונית שלהם ורק הגר"ע יוסף מופיע שם, כמחבק ומברך לחילוניים. הציונות במיטבה – כולל זו השמאלית, מגויסת בטלויזיה הישראלית – מטעם ש"ס, לקרוא לחילוניים תמימים להצביע לש"ס החרדית והאנטי ציונית, זו שממודעות וכרוזי מטה ש"ס ביהדות החרדית. זוהי המהדורה המחודשת של משה אבוטבול מבית שמש, שהפכה ממוניציפאלית לממלכתית. זהו קרקס נייד שבו הציונות היא גם האויב וגם השותף של ש"ס – והעיקר שהכול יענה את הקול.

                                       עשור לרב יוסף עזרן המנוח

       ביום חמישי לפני כשבוע נוכחתי באזכרת העשור למותו של הרב יוסף עזרן. האיש היה רבה של ראשל"צ, במלוא מובנה של המילה. הוא היה גם ח"כ מטעם ש"ס, בין השנים 1988 ל-1996, וכיהן כסגן שר האוצר בין השנים 1988 ל – 1992. המילה "איש אמת" הייתה יותר מנכונה ואמיתית ביחס אליו. בשנת 1990 הוא התנגד ל"תרגיל המסריח", שבו ש"ס עמדה לעזוב את "ממשלת האחדות" לטובת חברותה בממשלת העבודה של שמעון פרס, תרגיל שלבסוף לא צלח. משנת 1992 עד לשנת 1996 פרש הרב עזרן מש"ס והקים סיעת יחיד משום שהתנגד לשותפות עם מר"צ בממשלת השמאל של רבין, ובמיוחד התנגד לסיעה משותפת ב"הסתדרות העובדים הכללית" של ש"ס עם מר"צ. הוא לא פחד מאיומים – כולל פיזיים על חייו (מטעם בכירי ש"ס!...). הוא לא פחד מאיומי ההחרמות והקללות של מיסטיקנים מש"ס והוא לא חשש שייזרק מהרשימה של ש"ס, ויחזור לרבנותו בלבד. לאחר בחירות 1996 הוא אמנם חזר לרבנותו בלבד – בעיר ראשל"צ, אבל האהדה אליו רק גדלה. בימים שיצא נגד ש"ס הרי שהרב עזרן זכה לא לא רק לאהדה מאלה מהימין ששמחו על התנגדותו להשמאלת ש"ס אלא גם מאנשי מפלגת העבודה, ואפילו ממר"צ. כולם ידעו שהרב עזרן הוא איש אמת שפיו וליבו שווים, לעומת אנשי ש"ס שלימין הם סיפרו שלא הצביעו בעד הסכמי אוסלו ואילו בשמאל הם התפארו שלא הצביעו נגד הסכמי אוסלו. כולם ידעו שהימנעות ש"ס בהסכמי אוסלו הייתה הצגת הישרדות פוליטית. הרב עזרן ידע למחול ולסלוח ולא שמר טינה לראשי ש"ס עד ליום מותו ממש, בשנת 2010. הוא היה פייטן בחסד וידע לפייט במרוקאית, בירושלמית ובאשכנזית. בהילולת העשור לזכרו ( שלדעתי הייתה צריכה להיות גדולה ורחבה הרבה יותר משהייתה...) – בבית הכנסת "מקור חיים" בראשל"צ, לעדת העורפלים, השתתפו גם ראש עיריית ראשל"צ – רז קינסליך ( שהבטיח שלאחר הבחירות הממלכתיות יבחר רב ספרדי למלא את החלל הגדול שהותיר הרב עזרן, כשמועמדותו של אריה כהן מראשל"צ סרה מזמן גם מרשימתו של דרעי...), והרב יצחק לוי, לשעבר שר החינוך. הרב יצחק פרץ מרעננה ומאיר ניצן (ראש העיר לשעבר של ראשל"צ) שלחו מכתבי התנצלות על היעדרותם מסיבות בריאותיות. האזכרה לרב עזרן הזכירה נשכחות וגם הותירה טעם מר בנוסח הפוליטי – החרדי של ש"ס.

                                  עסקנים קטנים במקום רבנים מאירים

     עד שנת 1996 הצליח אריה דרעי להיפטר מרשימת רבנים מכובדת שפיארה את המפלגה הזו בימי קיומה עד אז – משנת 1984. רובם נזרקו כלאחר כבוד ומיעוטם נבעטו למעלה יותר או שפרשו מהבנתם שיועדו להיות ה"יסמנים" של דרעי. הרב יוסף עזרן היה היה האחרון שבהם. היו שם גם הרב יצחק פרץ – מנהיגה הראשון לשעבר של ש"ס, הרב יעקב יוסף המנוח – בכורו של הגר"ע יוסף, הרב שמעון בן שלמה, הרב יוסף דיין והרב משה מאיה. האנשים הללו לא קורצו מהחומר שדרעי ואבוטבול קורצו. הם לא ידעו לומר אמן לדרעי – באופן מוחלט, הם לא ידעו לחנחן לימין והם לא ידעו להתפלש לרגלי השמאל, ממש באותם רגעים. גם ימי הגר"ע יוסף – שממנו חשש לא פעם דרעי, חלפו, והיום הרב שלום כהן (ראש "מועצת החכמים" של ש"ס) מבקש בפומפי רשות מדרעי על כול הוצאת מילה ומשפט מפיו. זו כבר איננה עוד מפלגה פוליטית עם רב גדול בראשה אלא קרקס נייד של עסקן  אשכנזי – חילוני ושמאלני שמתחזה לעסקן ספרדי – חרדי וימני.    

הסיבה האמיתית לזיוף נתוני גיוס החרדים

בס"ד

        הסיבה האמיתית לזיוף נתוני גיוס החרדים /

                          הרב אליהו קאופמן

       לזיוף נתוני גיוס החרדים לצבא הישראלי שותפים במיוחד גורמי שמאל אנטי חרדים שמסרבים להודות בחוסר הצלחתם לשלב חרדים בצבא, גם לאחר שקיבלו "אור ירוק" לכך מהמפלגות החרדיות. מה מסתתר באמת מאחורי האמת הזו ?...

       זיוף נתוני גיוס החרדים איננו עניין פוליטי – ובוודאי שהמפלגות והציבור החרדי לא היו מעורבים בכך, במסגרת "לחץ סחטני". הללו מזמן כבר נתנו לתהליך הזה את ה"אור הירוק" שלהן, כביצי הצאר אלכסנדר ברוסיה הצארית. זיוף הנתונים הללו הוא גם לא עניין של "מקריות" או "טעויות אנוש". הזיוף הזה הגיע מכוח אי הרצון הממלכתי והצבאי להודות כי המדינה איננה ערוכה, במתכונתה הנוכחית, ובוודאי העתידית, לקלוט לצבאה את צעירי היהדות החרדים, ואפילו את הפחות חרדיים שבהם. המדינה והצבא ניסו להסתיר גם כי "הנח"ל החרדי" וגדוד "נצח יהודה" לא היו מעולם "סל קליטה" של צעירי החרדים שלא התגייסו לשם מעולם.

                            השתיקה של ברביראי, שטרן ודומיהם

      אורנה ברביראי – היום ח"כית של "כחול – לבן" (וחברת מפלגת "יש עתיד") שימשה בין השנים 2011 – 2014 כראש אכ"א בצבא הישראלי, ולפני כן כראש מטה משאבי אנוש בצבא. הגב' הזו ידעה בבירור על האמת – באי גיוס החרדים ובזיוף הנתונים, בימי כהונתה ממש. היא גם הכירה קודם לכן, ואף ואח"כ, את המרמה הזו אבל העדיפה לשתוק ולהעלים את המידע. הגב' הזו איננה שייכת לימין הקואליציוני – ובוודאי שלא למפלגות החרדיות. אז מדוע גב' כזו העדיפה לתת יד למרמה (או סתם להתעלם ממנה...) כאשר עמדותיה הן בברור בעד גיוס החרדים, והיא עצמה שייכת ל"יש עתיד:,. המפלגה הקיצונית בעניין זה ? אלעזר שטרן – עור אחד שנלחם לגיוס החרדים והיו מראשי אכ"א, נשא ונושא בגאון את עניין "גיוס החרדים", ואשר מעורבותו בעובדות הצבאיות היא מוחלטת, הרי שגם הוא שתק בעניין הידע הצבאי הברור על הזיוף שבגיוס, ומדוע עשה זאת? את השלות הללו אפשר להפנות גם שלושת הרמט"כלים שנתנו ב"כחול – לבן" כיעלון, גנץ ואשכנזי. וכך אפשר להמשיך ברשימת נותני ההשתקה הזו, שמחד גיסא עומדים בצמתות עם שלטי גיוס לחרדים ומנגד הם אלה שהשתיקו ו/או שותקים על פרשת זיוף הנתונים, ועל העובדה שבאמת ובתמים גיוס החרדים לא הצליח מעולם.

                                         האמת האמיתית

       מי שבאמת חפץ לגייס חרדים – ואפילו בכמויות קטנות, לצבא הישראלי, צריך להבין כי לשם כך עליו לבנות להם יחידות נפרדות באמת של כשרות מהודרת ואלטרנטיבית – שבה יכהנו משגיחי כשרות דתיים באמת ולא כול מיני ליצנים חילוניים הכפופים ל"רס"רי המטבח" האיומים, וכמו כן לנהל מערכת נפרדת לגמרי שהתקלות בנשים באשר הן נשים לא תהיה בהן. מנגד, בשנים האחרונות קשה למערכת הצבאית להתמודד עם חיילי ה"כיפות הסרוגות", המאיימים שוב ושוב במרד של אי גיוס. הכנסת נשים למערך הלוחם והתרת גיוסם של ה"להט"בים" והלהט"ביות" השונים והמשונים רק מערער את האיזון בין דתיים לחילוניים, שהיה קיים בעבר בצבא הישראלי. כניסתו של נחשול חרדי לצבא הישראלי עלולה לערער את השליטה החילונית הרדיקלית שם, ומנגד לחבר בין דתיים לחרדים, כאשר כבר כיום מתלוננים בצבא הישראלי על עליית הדתיים בדרגות הקצונה הזוטרות והבכירות. אי לכך מסרב הצבא להודות כי הטענה החרדית (שעל כותב שורות אלה איננה מקובלת כטיעון דתי וכללי כאחד...) ש"לא צריכים אותנו בצבא", היא הנכונה. מנגד החילוניים – מימין ומשמאל יחדיו, לא ויתרו עדיין על חלומם "לשלב את החרדים בצבא" כתחילתו של תהליך להפוך את החברה החרדית יותר ויותר ללא דתית עד כדי הקטנתה למינימום שבמינימום. אי לכך זיוף הנתונים היה נוח לראשי הצבא והמדינה כדי להעלים בנתיים את האמת ותוך כדי כך לחפש דרכים שונות ומשונות לתעל בעתיד את גיוס החרדים עפ"י כוונתם האמיתית ולא להורידו מהפרק.

נבלים ומנובלים ברשות התורה

האסלאם הישן חוזר למרכז הבמה / הרב אליהו קאופמן

       ה"ידידה" החדשה של ישראל – ערב הסעודית, איננה בדיוק ה"מדינה המוסלמית הליבראלית", אלא שזו מהדורה מערבית חדשה ללגיטימציה למדינה עריצה וחותכת ידיים, כפי שבעבר זכה ללגיטימציה "ליבראלית" כזו הרודן הרומני ניקולאי צ'אושסקו, לאחר שלעומת עמיתיו הקומוניסטים דאז הוא קשר קשרים דיפלומטיים חיוביים עם המערב בכלל ועם ישראל בפרט.

       אחד מהתכנים שהתורה מלמדת אותו – וחז"ל מסבירים זאת השתי והערב, הוא עניין היותו של עם ישראל כבשה קטנה בין 70 זאבי אומות העולם, ומשום כך על עם ישראל לא לצדד בצד זה או אחר של מאבק בין נכרי זה למשנהו. אבל מי שהדירו את כול מצוות התורה מהם, הופכים – כיהודים, לקיצוניים ביותר שבין הנכרים בעניין ההתערבות בין אומות העולם. דור אחר דור ההצמדות הזו – לנכרי אחד נגד משנהו, הביאה אסונות לעם ישראל, ששילם על כך בדמו השפוך. בדור הזה הציונות מובילה את ניסיון הפיכת עם ישראל ל"בשר תותחים" מערבי וחילוני נגד המזרח האסלאמי, וגם הלא אסלאמי. במערכה הנוכחית ישראל היא בבחינת "פני הדור כפני הכלב", בשרות ארה"ב והמערב ההולל והמופקר, במאבק הפנימי המתחולל בתוך העולם המוסלמי.

                    ערבים מוסלמים מול שאינם ערבים אך הם מוסלמים

       זה אירע לפני שנים – כשלמדתי בישיבה, בבריטניה. נסעתי אז במונית עממית בשכונותיה של לונדון הבירה. הנהג שנהג את הרכב היה יוצא אפגניסטן. משראה כי הלקוח שלו, קרי- חותם שורות אלה, הינו יהודי חרדי, מיד שמח לפתוח עימי בשיחת דת. האיש היה עטור זקן וחבש כיפה לבנה על ראשו. הבנתי מיד שמדובר במוסלמי אדוק. השיחה הייתה ידידותית מאוד והלה גם שיתף אותי בחוויה מפוקפקת מבחינתי. הנוסע שנסע לפני ברכבו היה יהודי בריטי חילוני, שתוך כדי הנסיעה הוא התפאר על כך שאיננו שומר את דתו ואף שמח להתפאר ב"חווית" אכילת החזיר שלו. באותו הרגע ממש עצר הנהג האפגני את רכבו ופתח את דלת הנוסע שלו, תוך שהוא מאיץ בקליינט היהודי הזה להזדרז ולצאת החוצה, ולבסוף, ממש לפני טריקת הדלת בחזרה, פלט הנהג כלפי היהודי ההמום ש"יהודי שאוכל חזיר איננו עבורי יהודי". "בזכות" המעשה הזה – של הנהג האפגני הדתי, התפנה המושב הקדמי של המונית, כעבור כמה דקות בלבד, עבורי. בהמשך הסביר לי הנהג האפגני כי למעשה האסלאמים האמיתיים אינם הערבים – ובודאי שלא אלה מערב הסעודית ומגרורותיה שבמפרץ הפרסי - הערבי. "אנחנו הם המוסלמים האמיתיים – האפגנים, הפקיסטנים, האירנים וההודים. העמים המוסלמים שאינם ערבים. הערבים מזלזלים באסלאם ובחדרי חדרים הם נותנים ידם לניאוף ולשכרות. והגרועה מכולן היא ערב הסעודית, שם הזנות נמצאת בכול מקום ומקום. יבוא יום ואנחנו – המוסלמים הלא ערבים, נפלוש לערב הסעודית ונכבוש אותה, וכך נשחרר את המקומות הקדושים שלנו, ונטהר אותם". זהו בעצם סיפור הסכסוך במפרץ הפרסי – ערבי ובעולם המוסלמי. וכמו בכול סיפור "אידיאולוגי" גם כאן ישנו פרדוכס מציאותי. את ממלכות האסלאם הרדיקלי בנו דווקא המעצמות המערביות והאנטי דתיות ביותר. אירן נתמכה בידי בריה"מ לשעבר, הקומוניסטית והאנטי דתית, ואילו אפגניסטן הטליבנית הוקמה ע"י ארה"ב המתירנית, ההוללת וערש החילוניות.

                                          ערב הסעודית כמשל

       בימים אלה נפתח ה"פסטיבל הסעודי" בישראל. התירוץ הוא כמובן נגד "סכנת המוות מאירן". ועוד מעט וקראו לסכנה הזו בשם "אנטישמיות". הסיבה היותר אמיתית היא שהעולם המערבי ההולל חפץ להפוך את העולם המוסלמי ליותר ויותר מתירני והולל, ובדרך גם לשעבד אותו. אם היה חי כיום האדמו"ר הראשון של חב"ד – רבי זלמן שניאור מלאדי (או בכינויו "בעל התניא") הרי שהוא היה יוצא חוצץ נגד טרמפ ונתניהו כפי שהוא עשה זאת נגד נפוליאון, ולטובת רוסיה הצארית, בתפר שבין המאה ה-18 למאה ה-19. "בעל התניא" הבין שנפוליאון וכול אלה שמרימים את נס ה"מודרניות" בעצם רוצים למחוק את הרוחניות הדתית בעולמינו, ובכלל זאת את ההישרדות היהודית הקדושה. האדמו"ר הלה נהרג בשדה הקרב ברוסיה, כאשר ברח עם צבא רוסיה מפני נפוליאון, אבל לבסוף נפל נפוליאון ועימו נפלה עצתו לבולל את עם ישראל. מה ילד יום איש איננו יודע אלא היושב במרומים ולכן ההתרפסות הישראלית בפני ממלכות המפרץ הפרסי – ערבי, ובמיוחד בפני ערב הסעודית, היא סכנה של תמיכה בצד אחד שמחר הקב"ה עלול לסובב את הגלגל ולהשפילו. גם סבלות היהודים מאחיהם - היהודים הקומוניסטים, ידועים. לימים שלמו היהודים בדם רב על יומרות הקומוניסטים היהודים לפגוע ולהתערב בתוך עמי הנכר בהם חיו.

                    ה"אידיאליזציה" של הממלכה המושחתת ביותר בעולם

      התקשורת הישראלית – כמו גם התקשורת המערבית, יודעת לצייר בצבעים "ליבראלים" כול גורם דיקטטורי ועריץ, כאשר הלה הופך לבן ברית לציונות הישראלית ו/או לעולם המערבי, ובמיוחד לארה"ב. זה כבר קרה בסיפור של רודן רומניה – ניקולאי צ'אושסקו. כול העולם המערבי שתק כנגד מעלליו הסדיסטים ברומניה רק משום שהלה ייצג "פוליטיקה ליבראלית", שפרושה היה יחסים עם המערב, בימים שבריה"מ לשעבר וגוש המדינות הקומוניסטיות לשעבר היו קרים יותר כלפי המערב. בעולם הוצג הרוצח הרומני כ"מנהיג ליבראלי" וגם "מתקדם" בזמן שבבריה"מ לשעבר ובגרורותיה לשעבר זכויות האדם היו הרבה יותר טובות מברומניה. ישראל הייתה אחת הראשונות והעיקריות ממדינות המערב ששיבחו את הרודן הרומני והציגוהו כ"חיובי" ו"ליבראלי", וכול זאת רק משום שלרומניה הייתה שגרירות בישראל והיא לא ניתקה את יחסיה עם ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967. לימים גם הסתבר שכול ה"ליבראליות" של צ'אושסקו והיותו מקורב למערב לא הייתה אלא תרגיל סובייטי והוא שימש רק כרשת ריגול של בריה"מ לשעבר במערב, כולל בישראל. גם הפעם – בפרשת סעודיה, אנחנו עדים לתרגיל כזה, שבו מדינה מושחתת ורקובה הופכת ל"ליבראלית" רק משום שהיא וגרורתיה מהמפרץ הערבי – פרסי מסייעות למערב בקרב נגד אירן, אפגניסטן ופקיסטן. אינני בא לערוך כאן מאמר מלא נופת צופים על משטרי האייתאולות באירן ושל ה"טאליבן" באפגניסטן אבל אנסה להדגים את מה שמתחולל בסעודיה ובמדינות המפרץ שמסביבה ולהוכיח כי מדובר שם במדינות רקובות ומושחתות יותר, שכול קשר בינן לזכויות אדם, ומנגד לדת של אמונה, אינם אפילו בגדר "מקרי בהחלט". אם ישראל והמערב היו מציגים את הברית החדשה שלהם עם הרוצחים והנואפים מסעודיה ומנסיכויות המפרץ כ"ברית אסטרטגית" הייתי פחות נחרץ כנגדם אבל הניסיון להציג את השיחים הסעודים והנסיכים מהמפרץ כ"ליבראלים" וכ"מוסלמים מתונים" הוא ניסיון שקרי וצבוע.

                                       רוצחים ומנהלי סחר בנשים

        כידוע לכולנו הרי שבערב הסעודית חותכים רגליים וידיים למי שגונב או נתפס בעניין פלילי כלשהו. השיחים הסעודים בארצם ובאירופה (בבריטניה בפרט) הם נהנתנים מושחתים בעלי הרמונות של מאות נשים העובדות למענם בסחר הבשרים, ומנגד אם בסעודיה נתפסת אישה "מודרנית מדי" הרי שעונש המוות מרחף מעל ראשה ומיידית. נסיכויות המפרץ הערבי - פרסי הם בעצם בלדרי זנות המיבאים מאות ואלפי נשים מערביות בשנה לארצם בתואנה של העסקתן כ"נשות תרבות" ואח"כ הם מפעילים אותן בכיוונים אחרים לגמרי. המתנגדות להעסקה הזו ננעלות מאחורי סורג ובריח ומתענות שם, כשכבר אירעו מקרים של הרג ורצח. בכמה סיפורים כאלה נוכחתי בעצמי דרך אינפורמציה ממדינות מזרח אירופה, ולא פעם הללו נמלטות לשגרירויות של מולדתן באבו דאבי, בדובאי, בכוות, בעומן ובקטר. אבל כלפי חוץ השיחים והנסיכים הללו מוצגים כ"אנשים דתיים הנאמנים באמת לדת האסלאם". אין ספק שארה"ב, מדינות מערב אירופה וגם ישראל – מעוניינות לסייע לעניין של אסלאם מזויף ולהמריץ את המתירנות והשחיתות במדינות הללו בדיוק כפי שאנשי השמאל בישראל מכירים ברפורמים כ"הדת היהודית", כביכול. אין ספק שכל ה"בלוגרים" שהופיעו לאחרונה בסעודיה – עם קו פרו מערבי בכלל וקו פרו ישראלי בפרט, היו חלק ממסע לגיטימציה עבור מדינות השחיתות וההפקרות הללו כדי לתת להן לגיטימציה בעולם המערבי ובישראל, ולנסות לעצור את האסלאם החדש שמתפתח באירן, אפגניסטן, פקיסטן, בחלק מאזורי הודו ואף באסיה התיכונה, במזרח התיכון ובאפריקה. חותכי הידיים, עוקרי העיניים וסרסורי הזנות מסעודיה ומגרורותיה הם כביכול חזרת ה"אסלאם הישן והמתון" אבל זו כמובן גניבת דעת ותו לא. אם הללו יחדרו גם לישראל ולחברה היהודית בעולם הרי שנקבל את חזרת עסקי ה"מאפיה הרוסית" ב"ימייה הגדולים" בל אביב רבתי, אך באצטלה "דתית" ו"ליבראלית".

                                     אנטישמיות סעודית מאז ומעולם

           בעוד שבאירן, מרוקו, תוניסיה, טורקיה ובעבר גם בעירק, סוריה, לוב ותימן מנהלים וניהלו היהודים שם את חיי קהילה ויהדות על מי מנוחות, למרות הקונפליקט הפוליטי עם ישראל, הרי שסעודיה היא אחת משלוש המדינות היחידות בעולם שליהודים אסור להתגורר שם, כאזרחים ואפילו כתושבים ארעיים. שתי המדינות האחרות הן ירדן ואלג'יריה. בירדן החוק נגד מגורי יהודים נחקק בימי העברת המנדט על עבר הירדן לעבדאללה – הסבא רבא של המלך הירדני דהיום, עבדאללה השני. העילה הייתה בחשש הירדני מהתיישבות יהודית שתכשיל את הקמת ממלכת עבר הירדן, בגלל הפלג הרביזיוניסטי בתנועה הציונית, שצייר על סימלו את מפת ארץ ישראל וירדן ביחד וטבע את הסיסמא: "שתי גדות לירדן – רק כך". באלג'יריה חוקק החוק נגד ההתיישבות היהודית לאחר שזו קיבלה עצמאות מצרפת (בשנות השישים של המאה העשרים) וטענה כי יהודי אלג'יריה היו סייעני הצרפתים נגד העצמאות האלג'ירית. ואמנם יהודי אלג'יריה עזבו עם הצרפתים את המדינה, ולהבדיל מיהודי ה"מגרב" של תוניסיה ומרוקו הרי שב"מגרב" האלג'ירי כבר לא חיים כיום יהודים. אבל בעוד שירדן ואלג'יריה חוקקו את חוקיהן בנסיבות פוליטיות הרי שמאז קיומה של ערב הסעודית חוקק שם חוק אנטי יהודי במובן הדתי, הרואה ביהודים "טמאים" שדחו את נביאם מוחמד, ואשר השבטים היהודים מחייבר וממדינה שבסעודיה, נלחמו בו. חוק כזה איננו קיים בשום מדינה מוסלמית בעולם – עם נימוק דתי ואנטישמי כה מוצהר. האומנם ה"נורמליזציה" עם חותכי הידיים מסעודיה תביא לביטול החוק ? חלומות בהיספמיה.

האסלאם הישן חוזר למרכז הבמה

האסלאם הישן חוזר למרכז הבמה / הרב אליהו קאופמן

       ה"ידידה" החדשה של ישראל – ערב הסעודית, איננה בדיוק ה"מדינה המוסלמית הליבראלית", אלא שזו מהדורה מערבית חדשה ללגיטימציה למדינה עריצה וחותכת ידיים, כפי שבעבר זכה ללגיטימציה "ליבראלית" כזו הרודן הרומני ניקולאי צ'אושסקו, לאחר שלעומת עמיתיו הקומוניסטים דאז הוא קשר קשרים דיפלומטיים חיוביים עם המערב בכלל ועם ישראל בפרט.

       אחד מהתכנים שהתורה מלמדת אותו – וחז"ל מסבירים זאת השתי והערב, הוא עניין היותו של עם ישראל כבשה קטנה בין 70 זאבי אומות העולם, ומשום כך על עם ישראל לא לצדד בצד זה או אחר של מאבק בין נכרי זה למשנהו. אבל מי שהדירו את כול מצוות התורה מהם, הופכים – כיהודים, לקיצוניים ביותר שבין הנכרים בעניין ההתערבות בין אומות העולם. דור אחר דור ההצמדות הזו – לנכרי אחד נגד משנהו, הביאה אסונות לעם ישראל, ששילם על כך בדמו השפוך. בדור הזה הציונות מובילה את ניסיון הפיכת עם ישראל ל"בשר תותחים" מערבי וחילוני נגד המזרח האסלאמי, וגם הלא אסלאמי. במערכה הנוכחית ישראל היא בבחינת "פני הדור כפני הכלב", בשרות ארה"ב והמערב ההולל והמופקר, במאבק הפנימי המתחולל בתוך העולם המוסלמי.

                    ערבים מוסלמים מול שאינם ערבים אך הם מוסלמים

       זה אירע לפני שנים – כשלמדתי בישיבה, בבריטניה. נסעתי אז במונית עממית בשכונותיה של לונדון הבירה. הנהג שנהג את הרכב היה יוצא אפגניסטן. משראה כי הלקוח שלו, קרי- חותם שורות אלה, הינו יהודי חרדי, מיד שמח לפתוח עימי בשיחת דת. האיש היה עטור זקן וחבש כיפה לבנה על ראשו. הבנתי מיד שמדובר במוסלמי אדוק. השיחה הייתה ידידותית מאוד והלה גם שיתף אותי בחוויה מפוקפקת מבחינתי. הנוסע שנסע לפני ברכבו היה יהודי בריטי חילוני, שתוך כדי הנסיעה הוא התפאר על כך שאיננו שומר את דתו ואף שמח להתפאר ב"חווית" אכילת החזיר שלו. באותו הרגע ממש עצר הנהג האפגני את רכבו ופתח את דלת הנוסע שלו, תוך שהוא מאיץ בקליינט היהודי הזה להזדרז ולצאת החוצה, ולבסוף, ממש לפני טריקת הדלת בחזרה, פלט הנהג כלפי היהודי ההמום ש"יהודי שאוכל חזיר איננו עבורי יהודי". "בזכות" המעשה הזה – של הנהג האפגני הדתי, התפנה המושב הקדמי של המונית, כעבור כמה דקות בלבד, עבורי. בהמשך הסביר לי הנהג האפגני כי למעשה האסלאמים האמיתיים אינם הערבים – ובודאי שלא אלה מערב הסעודית ומגרורותיה שבמפרץ הפרסי - הערבי. "אנחנו הם המוסלמים האמיתיים – האפגנים, הפקיסטנים, האירנים וההודים. העמים המוסלמים שאינם ערבים. הערבים מזלזלים באסלאם ובחדרי חדרים הם נותנים ידם לניאוף ולשכרות. והגרועה מכולן היא ערב הסעודית, שם הזנות נמצאת בכול מקום ומקום. יבוא יום ואנחנו – המוסלמים הלא ערבים, נפלוש לערב הסעודית ונכבוש אותה, וכך נשחרר את המקומות הקדושים שלנו, ונטהר אותם". זהו בעצם סיפור הסכסוך במפרץ הפרסי – ערבי ובעולם המוסלמי. וכמו בכול סיפור "אידיאולוגי" גם כאן ישנו פרדוכס מציאותי. את ממלכות האסלאם הרדיקלי בנו דווקא המעצמות המערביות והאנטי דתיות ביותר. אירן נתמכה בידי בריה"מ לשעבר, הקומוניסטית והאנטי דתית, ואילו אפגניסטן הטליבנית הוקמה ע"י ארה"ב המתירנית, ההוללת וערש החילוניות.

                                          ערב הסעודית כמשל

       בימים אלה נפתח ה"פסטיבל הסעודי" בישראל. התירוץ הוא כמובן נגד "סכנת המוות מאירן". ועוד מעט וקראו לסכנה הזו בשם "אנטישמיות". הסיבה היותר אמיתית היא שהעולם המערבי ההולל חפץ להפוך את העולם המוסלמי ליותר ויותר מתירני והולל, ובדרך גם לשעבד אותו. אם היה חי כיום האדמו"ר הראשון של חב"ד – רבי זלמן שניאור מלאדי (או בכינויו "בעל התניא") הרי שהוא היה יוצא חוצץ נגד טרמפ ונתניהו כפי שהוא עשה זאת נגד נפוליאון, ולטובת רוסיה הצארית, בתפר שבין המאה ה-18 למאה ה-19. "בעל התניא" הבין שנפוליאון וכול אלה שמרימים את נס ה"מודרניות" בעצם רוצים למחוק את הרוחניות הדתית בעולמינו, ובכלל זאת את ההישרדות היהודית הקדושה. האדמו"ר הלה נהרג בשדה הקרב ברוסיה, כאשר ברח עם צבא רוסיה מפני נפוליאון, אבל לבסוף נפל נפוליאון ועימו נפלה עצתו לבולל את עם ישראל. מה ילד יום איש איננו יודע אלא היושב במרומים ולכן ההתרפסות הישראלית בפני ממלכות המפרץ הפרסי – ערבי, ובמיוחד בפני ערב הסעודית, היא סכנה של תמיכה בצד אחד שמחר הקב"ה עלול לסובב את הגלגל ולהשפילו. גם סבלות היהודים מאחיהם - היהודים הקומוניסטים, ידועים. לימים שלמו היהודים בדם רב על יומרות הקומוניסטים היהודים לפגוע ולהתערב בתוך עמי הנכר בהם חיו.

                    ה"אידיאליזציה" של הממלכה המושחתת ביותר בעולם

      התקשורת הישראלית – כמו גם התקשורת המערבית, יודעת לצייר בצבעים "ליבראלים" כול גורם דיקטטורי ועריץ, כאשר הלה הופך לבן ברית לציונות הישראלית ו/או לעולם המערבי, ובמיוחד לארה"ב. זה כבר קרה בסיפור של רודן רומניה – ניקולאי צ'אושסקו. כול העולם המערבי שתק כנגד מעלליו הסדיסטים ברומניה רק משום שהלה ייצג "פוליטיקה ליבראלית", שפרושה היה יחסים עם המערב, בימים שבריה"מ לשעבר וגוש המדינות הקומוניסטיות לשעבר היו קרים יותר כלפי המערב. בעולם הוצג הרוצח הרומני כ"מנהיג ליבראלי" וגם "מתקדם" בזמן שבבריה"מ לשעבר ובגרורותיה לשעבר זכויות האדם היו הרבה יותר טובות מברומניה. ישראל הייתה אחת הראשונות והעיקריות ממדינות המערב ששיבחו את הרודן הרומני והציגוהו כ"חיובי" ו"ליבראלי", וכול זאת רק משום שלרומניה הייתה שגרירות בישראל והיא לא ניתקה את יחסיה עם ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967. לימים גם הסתבר שכול ה"ליבראליות" של צ'אושסקו והיותו מקורב למערב לא הייתה אלא תרגיל סובייטי והוא שימש רק כרשת ריגול של בריה"מ לשעבר במערב, כולל בישראל. גם הפעם – בפרשת סעודיה, אנחנו עדים לתרגיל כזה, שבו מדינה מושחתת ורקובה הופכת ל"ליבראלית" רק משום שהיא וגרורתיה מהמפרץ הערבי – פרסי מסייעות למערב בקרב נגד אירן, אפגניסטן ופקיסטן. אינני בא לערוך כאן מאמר מלא נופת צופים על משטרי האייתאולות באירן ושל ה"טאליבן" באפגניסטן אבל אנסה להדגים את מה שמתחולל בסעודיה ובמדינות המפרץ שמסביבה ולהוכיח כי מדובר שם במדינות רקובות ומושחתות יותר, שכול קשר בינן לזכויות אדם, ומנגד לדת של אמונה, אינם אפילו בגדר "מקרי בהחלט". אם ישראל והמערב היו מציגים את הברית החדשה שלהם עם הרוצחים והנואפים מסעודיה ומנסיכויות המפרץ כ"ברית אסטרטגית" הייתי פחות נחרץ כנגדם אבל הניסיון להציג את השיחים הסעודים והנסיכים מהמפרץ כ"ליבראלים" וכ"מוסלמים מתונים" הוא ניסיון שקרי וצבוע.

                                       רוצחים ומנהלי סחר בנשים

        כידוע לכולנו הרי שבערב הסעודית חותכים רגליים וידיים למי שגונב או נתפס בעניין פלילי כלשהו. השיחים הסעודים בארצם ובאירופה (בבריטניה בפרט) הם נהנתנים מושחתים בעלי הרמונות של מאות נשים העובדות למענם בסחר הבשרים, ומנגד אם בסעודיה נתפסת אישה "מודרנית מדי" הרי שעונש המוות מרחף מעל ראשה ומיידית. נסיכויות המפרץ הערבי - פרסי הם בעצם בלדרי זנות המיבאים מאות ואלפי נשים מערביות בשנה לארצם בתואנה של העסקתן כ"נשות תרבות" ואח"כ הם מפעילים אותן בכיוונים אחרים לגמרי. המתנגדות להעסקה הזו ננעלות מאחורי סורג ובריח ומתענות שם, כשכבר אירעו מקרים של הרג ורצח. בכמה סיפורים כאלה נוכחתי בעצמי דרך אינפורמציה ממדינות מזרח אירופה, ולא פעם הללו נמלטות לשגרירויות של מולדתן באבו דאבי, בדובאי, בכוות, בעומן ובקטר. אבל כלפי חוץ השיחים והנסיכים הללו מוצגים כ"אנשים דתיים הנאמנים באמת לדת האסלאם". אין ספק שארה"ב, מדינות מערב אירופה וגם ישראל – מעוניינות לסייע לעניין של אסלאם מזויף ולהמריץ את המתירנות והשחיתות במדינות הללו בדיוק כפי שאנשי השמאל בישראל מכירים ברפורמים כ"הדת היהודית", כביכול. אין ספק שכל ה"בלוגרים" שהופיעו לאחרונה בסעודיה – עם קו פרו מערבי בכלל וקו פרו ישראלי בפרט, היו חלק ממסע לגיטימציה עבור מדינות השחיתות וההפקרות הללו כדי לתת להן לגיטימציה בעולם המערבי ובישראל, ולנסות לעצור את האסלאם החדש שמתפתח באירן, אפגניסטן, פקיסטן, בחלק מאזורי הודו ואף באסיה התיכונה, במזרח התיכון ובאפריקה. חותכי הידיים, עוקרי העיניים וסרסורי הזנות מסעודיה ומגרורותיה הם כביכול חזרת ה"אסלאם הישן והמתון" אבל זו כמובן גניבת דעת ותו לא. אם הללו יחדרו גם לישראל ולחברה היהודית בעולם הרי שנקבל את חזרת עסקי ה"מאפיה הרוסית" ב"ימייה הגדולים" בל אביב רבתי, אך באצטלה "דתית" ו"ליבראלית".

                                     אנטישמיות סעודית מאז ומעולם

           בעוד שבאירן, מרוקו, תוניסיה, טורקיה ובעבר גם בעירק, סוריה, לוב ותימן מנהלים וניהלו היהודים שם את חיי קהילה ויהדות על מי מנוחות, למרות הקונפליקט הפוליטי עם ישראל, הרי שסעודיה היא אחת משלוש המדינות היחידות בעולם שליהודים אסור להתגורר שם, כאזרחים ואפילו כתושבים ארעיים. שתי המדינות האחרות הן ירדן ואלג'יריה. בירדן החוק נגד מגורי יהודים נחקק בימי העברת המנדט על עבר הירדן לעבדאללה – הסבא רבא של המלך הירדני דהיום, עבדאללה השני. העילה הייתה בחשש הירדני מהתיישבות יהודית שתכשיל את הקמת ממלכת עבר הירדן, בגלל הפלג הרביזיוניסטי בתנועה הציונית, שצייר על סימלו את מפת ארץ ישראל וירדן ביחד וטבע את הסיסמא: "שתי גדות לירדן – רק כך". באלג'יריה חוקק החוק נגד ההתיישבות היהודית לאחר שזו קיבלה עצמאות מצרפת (בשנות השישים של המאה העשרים) וטענה כי יהודי אלג'יריה היו סייעני הצרפתים נגד העצמאות האלג'ירית. ואמנם יהודי אלג'יריה עזבו עם הצרפתים את המדינה, ולהבדיל מיהודי ה"מגרב" של תוניסיה ומרוקו הרי שב"מגרב" האלג'ירי כבר לא חיים כיום יהודים. אבל בעוד שירדן ואלג'יריה חוקקו את חוקיהן בנסיבות פוליטיות הרי שמאז קיומה של ערב הסעודית חוקק שם חוק אנטי יהודי במובן הדתי, הרואה ביהודים "טמאים" שדחו את נביאם מוחמד, ואשר השבטים היהודים מחייבר וממדינה שבסעודיה, נלחמו בו. חוק כזה איננו קיים בשום מדינה מוסלמית בעולם – עם נימוק דתי ואנטישמי כה מוצהר. האומנם ה"נורמליזציה" עם חותכי הידיים מסעודיה תביא לביטול החוק ? חלומות בהיספמיה.

                 תרגיל המאה / הרב אליהו קאופמן

       זהו תרגיל המאה של טרמפ – נתניהו, שהפך רמטכ"ל צבאי לטירון מדיני ומנגד הפך את ליברמן ל"מיותר פוליטית". גם לאיחוד שבין העבודה למר"צ יש ממה לדאוג, ואילו עבור הכהניסטים זהו הסיכוי היחיד לעבור את אחוז החסימה, על דרך השלילה.

       לבני גנץ היו – על כתפיו, דרגות של רב אלוף, דהיינו רמטכ"ל, אבל זה היה כשהוא היה בצבא. היום, בעיסוק החדש שלו - פוליטיקה, יש לו זרוע חשופה לגמרי, דהיינו, ללא שום דרגה, הוא פשוט טירון וזהו זה. טרמפ ונתניהו עשו עליו סיבוב והפילו אותו בתרגיל פוליטי מאוד פשוט ומוצלח, כזה שעסקני מועצות תלמידי התיכון ומועצות הסטודנטים באוניברסיטה מעבירים מפעם לפעם כנגד מישהו מהבעייתים שלהם, שאותו הם חפצים למדר. גנץ הודיע שאת התוכנית של טרמפ צריך לדחות לאחר הקמת ממשלה יציבה ולאחר כול סיבובי הבחירות בישראל, אבל כשהציעו לו להצטרף לנתניהו, ולבקר בוושינגטון, הוא שינה את דעתו ה"עקרונית" לאופורטוניסטית.

                     הסערה הפוליטית משתנה מדתית – חילונית למדינית

        אבל לא רק גנץ ו"כחול לבן" בתוך המלכודת הזו אלא כולם, במערכת הפוליטית הקרובה. הסיפור עם גנץ הוא רק ההתחלה. תרגיל המאה של טרמפ – נתניהו בא לחדד באופן ברור את מלחמת הגושים, ובדיעבד לחזק את גוש הימין שמעבר לליכוד, שמצביעיו עשויים לחזור אליו עקב סכנת הקמתה של מדינה פלשתינאית בראשות הליכוד. אם התוכנית הייתה מתפרסמת לפני סגירת הרשימות יתכן שבן גביר וחבורתו הכהניסטית היו מוכנסים ל"ימינה".  נתניהו יודע היטב שמעלליו של רפי פרץ – כמנהיג חסר אימון בקרב בוחריו, גרם להרבה ממחנהו להחליט לא להצביע, תכנית טרמפ תחזיר אותם ל"ימינה". מעשהו של גנץ – לנסוע לארה"ב, מרמז על אפשרות לקואליציה עתידית של "כחול – לבן" עם הליכוד ועם המפלגות החרדיות כבסיס כול אלה שמסכימים על תוכניתו של טרמפ, ואילו "ימינה" ו"ישראל בתינו" יישארו בחוץ, ואולי גם יתחולל פילוג בין העבודה – גשר למר"צ, בעניין הפלשתינאי, ואנשי פרץ ולוי יזחלו גם הם לממשלת איחוד כזו, על רקע הפיכת העניין המדיני הנשכח לעיקר הבחירות ואילו ענייני הדת והחברה ידחקו הצידה.

                                    המפסיד הגדול: איווט ליברמן

       ליברמן יהיה הפעם אחד המפסידים הגדולים – ואלי כבר בבחירות עצמן. את הסטירה הראשונה הוא כבר חטף עם הטקס של "75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ". כשליברמן ראה על הבמה את ולדימיר פוטין – שרק לפני מספר שנים ניסה ליברמן לשדר שרק דרכו יתקרב פוטין לעמדות הישראליות, הוא כבר הבין שהפסיד במערכה הזו בנקודות רבות. לכולם הסתבר שגם בלי ליברמן אפשר לסגור עם הרוסים עניינים מדיניים, ואפשר לתווך שחרור אסירים, גם ללא מעורבותו. ליברמן – שר חוץ ושר ביטחון לשעבר, מביט על ההישגים של נתניהו בזירה הבינלאומית ובענייני הביטחון, כשהוא עצמו, איווט ליברמן, איבד את מכנסיו הפוליטיות. וליברמן גם מבין שהפיכת מערכת הבחירות לזירת ויכוח מדינית ולא דתית - חילונית עלולה להעביר ממנו מספר מנדטים לליכוד, ל"ימינה" וגם ל"כחול לבן".

                                     פרוק אפשרי בין העבודה למר"צ

      האיחוד שבין מפלגת העבודה – גשר למפלגת מר"צ עלול להפסיד מנדטים מכיוון זליגת תומכי העבודה ו"גשר" ל"כחול לבן", בשל ההתפתחות המדינית החדשה ואילו ה"בלוק המאוחד" הזה יוותר עם רוב של מצביעי מר"צ, אך ללא המצביעים הערבים שינשרו בגלל מקומו הירוד של עיסאווי פרג' ברשימה זו, שבטח ינועו לכיוון ה"רשימה הערבית המשותפת". המשותפת נראית כמי שתרויח – על דרך השלילה מתכנית טרמפ, הנתפסת ברחוב הערבי כאנטי פלשתינאית, אבל ישנם ברחוב הישראלי גורמים ערבים שלא יראו בעין יפה את ההתמקדות החוזרת של ה"רשימה הערבית המשותפת" בעניין הפלשתינאי על חשבון מצב ערביי ישראל. לצד זאת יתכן מאוד שמהמפלגות החרדיות ינועו אגפי הימין שם לכיוון הכהניסטים ולכיוון "ימינה", אם כי זה לא יהיה במידה רציניות. כאן יש לציין שמבחינה לאומנית ודתית קל יותר לחרדי לאומני לנוע מ"יהדות התורה" וש"ס לכיוון הכהניסטי (ששם ישנם גם מצביעים חרדים ופעילות פרו חרדית) מאשר לכיוון "ימינה", המייצגת דתיים – לאומיים נטו, הפשרניים בנושאי דת ומדינה. בעצם, עבור הכהניסטים התוכנית של טרמפ היא הסיכוי היחיד שבו הם יכנסו לפרלמנט הישראלי, בגונבם חלקי מנדטים מהליכוד, מ"ימינה" ומהמפלגות החרדיות. סה"כ עפ"י הסקרים חסרים להם רק שני מנדטים בלבד.

                                      והעיקר בנימין נתניהו מחוסן

      ואסיים עם הליכוד. לומר את האמת הרי שתכנית טרמפ טובה יותר לנתניהו מאשר לליכוד עצמו. עם פרסום התכנית הזו הרי שאנשי נתניהו צווחן שיש להוריד את עניין החסינות מהפרק, שהרי מה יותר חשוב למדינה הזו מפיתרון הסכסוך עם הפלשתינאים?! יתכן בכלל שהתכנית יצאה כיום – לפני הבחירות, כדי להציל את חסינותו של נתניהו ובדרך גם לאלץ את גנץ להוריד את התנגדותו האישית לנתניהו. עבור הליכוד הרי שפרסומה של התכנית לפני הבחירות הקרובות יש בה סיכון שקצוות ימניים בליכוד יפנו ל"ימינה" ולכהניסטים, אם כי הליכוד בעיקרון בנוי על גוש מצביעים קשה שמוכן לתמוך בנתניהו גם בכול טיסה עימו לחלל, ובלי קסדות.