בס"ד
קורת הגג של מכחישי השואה / הרב אליהו קאופמן
הנסיעה המתוגברת של הח"כים לאושוויץ – בשבוע שעבר (סוף ינואר 2014), מעוררת יותר
מתמיהה. מדוע מארגנים משלחת של 54 ח"כים (כמעט חצי פרלמנט) ובתוכם 4 שרים והנסיעה
מנציחה דווקא את השנה ה-69 לסיום מלחמת
העולם השנייה, כאשר המארגנים אינם מחכים עוש שנה, לשנה ה-70, לתאריך עגול וסמלי
יותר? התשובה היא פשוטה: הלחץ הפוליטי על ישראל להכיר במדינה פלשתינאית בגבולות
1967 , ולכן כדי לעצור את הלחץ הזה ולהציג לפני העולם שוב את ה"יהודי
המסכן", הרי שאין מנוס מלהקדים את ה"חגיגות" לסיום המלחמה העולמית
השנייה לתאריך פחות עגול והעיקר לחזור לתפקיד ה"קורבן". ברור לכל כי
היהודים האומללים היו הקורבן אבל האומנם גם הציונים והמדינה, שאותה הולידו
אח"כ, שייכים לעניין ה"קרבנות"?...
זה אירע לפני מספר שנים. קבוצה קטנה של
"נטורי קרתא" טסה לטהרן לעוד פגישה בחסות נשיא אירן דאז, מחמוד
אחמדניג'אד. הפגישה הפעם לא היתה עם ערבים או מוסלמים אלא עם ארגונים ניאו נאציים שהכינו
שם ועידה של מכחישי השואה. בעוד שהפגישות הקודמות של הקבוצה הזו היו עם מוסלמים
וערבים ובטענה כי יש להציג עמדה יהודית עצמאית מהציונים הרי שהפעם הפגישה יועדה עם
ארגונים ניאו נאציים שבראשם ה"קוקס קליין" האנטישמי מארה"ב והנאצים
מאוסטריה ומגרמניה. אבל לקבוצה היהודית – של "נטורי קרתא", היה גם הפעם תרוץ של
"הצלה" וניסיון להציג את הציונות כמי שגרמה לשפיכת דם היהודים בשואה
ולכן אין למדינה הציונית זכות לסחור ולהשתמש כיום בדם הזה למעלליה נגד יהודים
ופלשתינאים גם יחד. באותו ערב שהללו נחתו בטהרן והתקשורת בישראל ובעולם עסקה בכל
הפרשה – כמובן מההיבט של ניאו נאצים
שמכחישים שואה (ולא מההיבט ש"נטורי קרתא" רצו להציג), התקיים בת"א
רב שיח של אנשי שלום בדו קיום בין ישראל לפלשתינאים, שגם אני הוזמנתי אליו. פרשת
טהרן היתה באויר ואז עלה לבמה ח"כ חנא סוויד מחד"ש ובקול בוטח הצהיר כי
לשמחת ליבו אין בכנס מכחישי השואה בטהרן אף נציג ערבי. ואז מישהי חילונית צעקה שם
"אבל יש שם יהודים, אורתודוכסים"! המבטים הופנו אלי – כאילו שאני שלחתי את הקבוצה לטהרן, אבל בכל זאת
השתרר שקט והדיון חזר לסורו. אני רציתי לקבור את עצמי באותם רגעים למרות שלא
השתייכתי ל"נטורי קרתא". באותו רגע הפכו כל החרדים לתואמי "נטורי
קרתא" שהגיעו לאירן. באותו רגע קלטתי
את המלכודת שהונחה לפתחם של אנשי "נטורי קרתא". הם אמנם הוזמנו כלאחר
כבוד לועידה הזו ואפילו נתנו להם לומר את דבריהם אבל הם לא היו אלא תפאורה יהודית
להכחשת השואה של כל הארגונים הניאו נאציים בעולם, כאשר לתקשורת העולמית לא הוגשו
נאומי אנשי "נטורי קרתא" אלא דמותם בלבד וכך חשבו בעולם כי הללו משתתפים
אף הם בכנס כיהודים שמכחישים את השואה. הכנס לא דן במניפולציה הציונית על השואה
המרה אלא הציג את טענות היהודים וניצולי השואה על קיומה של השואה כמניפולציה בפני
עצמה. זה כבר לא היה עוד כנס אנטי ציוני ופרו ערבי רגיל ולכן הערבים , בחוכמתם,
הדירו רגליהם מהכנס. כל זאת לא מנע מיהודים תמימים – מובלים ע"י מניפולאטור יהודי מסוכן, להגיע
ולשמש תפאורה בכנס האנטישמי הזה. למחרת שלחתי את מאמר הפובליציסטיקה שלי לעיתון
ה"עדה" של ה"עדה החרדית" ובו תקפתי את הביקור הזה מהנקודות
שכבר ציינתי. המאמר הוכתר תחת הכותרת "בכנס אלופי עמלק". שם גם ציינתי
שאותו מניפולאטור יהודי עלול עוד לחזור בו מהשקפתו האנטי ציונית ולהפוך לציוני
וזאת מתוך חשדי כי האיש הזה משרת אינטרסים זרים שמטרתם להפוך את תדמית החרדים לשלילית
ופרו נאצית, כדי לטרפד בעתיד לגיטימציה למגעים עצמאיים בין חרדים למוסלמים וערבים ,
וכשהאיש הזה יצליח בזאת הוא יהפוך לציוני, בסיימו את תפקידו. אינני נביא ולא בן
נביא ואינני יכול להצביע בוודאות כי אומנם צדקתי לחלוטין אבל מספר שנים מעט
אח"כ שינה אחד מבני הקבוצה הזו, אותו מניפולאטור, את דעותיו והצהיר על
ציונותו...
במקרה הזה – של הפיכת של
"נטורי קרתא" לתפאורת מכחישי השואה, נזכרתי השבוע ממש כשעשרות
הח"כים טסו לפולין ובאמתכתם מספר ח"כים חרדים אומללים וחדלי אישים...
אינני בא בטענות לח"כים החילוניים או ה"סרוגים". להללו יש נאמנות לציונית
וגם אם זו תדרוש קרבנות אדם לאין ספור הם יהיו נאמנים לה יותר מיהודי האדוק לתורת
ה', שהרי כבר נאמר שהלוואי שמסירות הנפש של נאמני ה' תהיה כמו זו של עובדי העבודה
הזרה. אבל מה עם הח"כים החרדים – ובמיוחד
אלה היודעים היטב כי בני משפחותיהם לא ניצלו משום מדיניותה של התנועה הציונית ,
שמנעה סרטיפיקטים מיהודים חרדים? מה עם חברי הכנסת החרדים שמכירים בע"פ את
"שרופי הכבשנים מאשימים", את "אות קין" , את "מן
המצר", את "קראתי ואין עונה" ואת "כחש"? לא כאן להרבות
מילים על כך שהתנועה הציונית וראשיה מנעה הצלת יהודים מלכתחילה ומתוך אינטרסים
פוליטיים להשתמש בדם היהודי השפוך להקמת מדינה. והנה הח"כים החרדים – שחלקם אף איבדו את בני משפחותיהם בשואה בגלל
אותה מדיניות, מצטרפים למשלחת הזו של אלה המכחישים את חלקם בצרת השואה, כאילו היו
סטטיסטים בתפאורת פלצות.
אבל ישנה נקודה כואבת עוד יותר – נקודת הכפירה נגד ה', שחסרי אישיות כהח"כים
אשר, אייכלר, מוזס, אטיאס, יצחק כהן, מיכאלי (אם הוא בכלל חרדי...) וניסים זאב (זה
שיוצא לכנסים של ניאו נאצים באירופה בחסות הנאצים האוסטריים!) מוכנים לדרוך עליה
משום חוסר השקפה תורתית ובעיקר משום ה"כספים הממלכתיים". כל המסע
ה"ממלכתי" הזה בא גם הפעם להדגיש ש"זה לא יקרה יותר", ומדוע?
משום שהפעם קיימת מדינת ישראל! ויותר מזה , הם רצו לומר שוב שאילו היתה אז קיימת
מדינת מכבי ת"א השואה לא היתה מתרחשת! זו היתה , זו הינה וזו תהיה ההצהרה
הציונית בעניין השואה שכל כולה פקרות והפקרות , כאילו אין מנהיג לבירה. זו ההצהרה
שפוסלת את ההשקפה התורתית כי השואה היתה העונש של הקב"ה, אלא זו ההשקפה הזרה שמעלה
– רחמנא לצלן, את הכפירה בקב"ה ואת שאלת
ימצאו בשואה המרה. זו ההצהרה שבאה להכניע את הדת היהודית תחת הכפירה. אלה שהיו
הרוב שם בשבוע שעבר באושוויץ – הממסד
החילוני הציוני וגרוריו מה"סרוגים", הם אלה שמבזים קדושים , רבנים ואדמו"רים
בטענות שווא כי האחרונים אשמים בטבח וזאת בזמן שהציונים חסמו את הבריחה מאירופה
לארץ ישראל ואף לארצות ערב. לא לחינם
הובאו הח"כים החרדים למחנה אושוויץ בשבוע שעבר – הם הובאו לשם כדי לשמש תפאורה לכפירה החילונית
בקב"ה ובמיוחד כדי לרומם את מושג העבודה הזרה שללא מדינה חילונית ואנטי דתית
אין קיום, חס ולשלום, לעם ישראל.
בטהרן של לפני מספר שנים התכנסו מכחישי השואה ואילו באושוויץ שלפני שבוע
התכנסו מכחישי השיתוף פעולה של הציונות עם הנאצים ואלה שהם גם , רחמנא לצלן,
מכחישיו של הקב"ה בכל אתר ואתר. כשישראל אייכלר צעד כמו גולם עם ספר התורה על
פסי הרכבת בברקינאו צפו בו מאות מיליונים ברחבי העולם ומה שהם הבינו מהתמונה היה שהנה
רק המדינה הציונית מסוגלת לתת ביטחון ליהודים לשמור את ה"פולחן הדתי"
שלהם, של החרדים שצעדו בצל הפוקרים. העולם לא שמע את הנאומים של אייכלר או מוזס והוא
אינו יודע על הגזרות האנטי דתיות בפרלמנט הישראלי , אלא הוא שמע את נאומי הכפירה
של השרים והח"כים הפוקרים וזו היתה התמונה שקיבל, בדיוק כמו שלפני מספר שנים
העולם הזה בדיוק שמע את מכחישי השואה האנטישמים בטהרן ולא שמע את דברי ההסבר של אנשי
"נטורי קרתא". אולי הם – הח"כים החרדים, רצו לומר משהו אחר אבל
בפועל הם שרתו את הכפירה הישראלית בדיוק כמו ש"נטורי קרתא" שרתו את
הניאו נאצים בהכחשת השואה. רק ההבדל הוא ש"נטורי קרתא" נפלו לפח בטיפשות
תמימה ואילו הח"כים החרדים נפלו לפח הזה מתוך עוד ניצול ציני בגלל הכספים והמדינה לה השתעבדו "יהדות
התורה" וש"ס מתוך הכרה מלאה.
והיתה עוד נקודה כואבת. בטקס ה"דתי" הרפורמי שנערך שם. בטקס הזה קראו בפולנית את פרקי התהילים כומרים
של עבודה זרה נוצרית לצד מי ששימש ראביי הקונסרבטיביים ביפן והיום הוא
ה"רב" של פולין , מייקל שודריך, עם רקורד של תצלומים לא דתיים במיוחד עם
נשים, נאומים בכנסיות ומחמאות שהעניק לאפיפיור הקודם (זה שעם ה"רקורד"
מהשואה המרה...). ואח"כ אותם ח"כים עוד "ילחמו" נגד הרפורמים
בישראל...
מה שהוצנע בטקס הזה היא העובדה כי למעשה ה-27 לינואר הוא יום השנה בו
ה"צבא האדום" של בריה"מ לשעבר ששחרר את מחנה אושוויץ מהנאצים
ימ"ש. במקום לצעוד עם אלה שמכחישים את קיומה של ההשגחה העליונה ומסתירים את
מעללי הציונות בהכשלת ההצלה מהנאצים, היה כבר עדיף לסבול טקס קומוניסטי – שגם הוא בנוי על כפירה באלוקים (אך לא באופן כה
ישיר ובוטה מהנקודה היהודית, ושאיננה מלווה בהסתה נגד ראשייה הקדושים של היהדות החרדית), אבל במרכזו לפחות עומדת פרשת
הצלה אמיתית של יהודים מגיא ההריגה.
