המסתננים הישנים

בס"ד

    המסתננים הישנים / הרב אליהו קאופמן

      כששאלו את הרבי מבריסק –  בשנת 1948, האם על בחורי הישיבות והצעירים החרדים דאז, להתגייס לצבא הוא השיב בלאוו מוחלט ונימק זאת בכך ש"אנחנו לא הבאנו לקונפליקט עם הערבים במאות השנים שקדמו לו ". מכאן, שמוסר השכל מלמד שלא בכל מצב  חייב האדם לנקוט עמדה בכל  בעיה , כאשר לא הוא האשם בכך. וזהו גם המוסר השכל שלי לגבי עמדתי בעניין ה"מסתננים" השונים. לא אנחנו הבאנו את הבעיה ולכן אני לא נדרש לנקוט עמדה בפתרונה. אבל מנגד יש לבאר את התמונה האמיתית לכל הבעיה הזו ולדרוש וועדת חקירה כדי שמעשים כאלה לא יחזרו. וועדת החקירה צריכה לחקור דווקא את ימין המפה הישראלית - קרי, את שר החוץ אביגדור ליברמן ואת משרדו.

     ליברמן , משרדו ואף מפלגתו צריכים להיחקר פעמיים –  על הסתננות כפולה. ואולי צריכים להיחקר על ההסתננות הישנה גם דרגים, אנשים ומפלגות אחרות, אך על כך בהמשך. ונתחיל ב"מסתננים החדשים",  אלה שהם בחדשות : מסתנני אריתריאה ודרום סודן. כבר לפני למעלה משנה נגעתי –  בשני מאמרי, בנקודה הזו , של אותם "מסתננים" והנקודות המוזרות ל"הסתננותם". המסתננים הללו הגיעו בימי שלוט ממשלת הימין ובימים שהשר ליברמן היה שר החוץ , וכאשר הגיעו הללו לגבול הישראלי בסיני הרי שלא מעט מילואימניקים קיבלו "הוראה מגבוה" להתעלם מה"הסתננות" הזו ולאפשר לאנשים הללו להיכנס לישראל באין מפריע. אלי ישי –  זה שצרח והשתולל נגד ה,הסתננות" הזו, היה שר הפנים דאז, שמשרדו היה אמור לאכוף את החוק נגד ההסתננות הזו אבל החתול החל לילל שגנבו לו את החלב בזמן המשמרת עליו. מנגד, אין לי מה להלין על ישי משום שהלה תמיד הוא  לא  ידע מה נעשה במשרדו , שנוהל בידי פקידי מפלגת השלטון ורק משנחשפה הפרשה הוא התעורר כאופוזיציונר הזוי. אם כך הדברים הרי שבמפלגת השלטון –  קרי הליכוד הזועם, ידעו ואישרו יותר מדבר בעניין המסתננים הללו. ואמנם משהחל ישי לבקש לבקש להוציא את המסתננים מהארץ באופן מיידי מיד באה ההתנגדות מכוון...משרד החוץ של ליברמן! ליברמן ופקידיו הבהירו שאי אפשר לפגוע ב"מדינות ידידותיות" כדרום סודן ואריתריאה. ח"כ דוד רותם, יד ימינו של ליברמן, הוסיף כי "גם אנחנו היהודים היינו פעם פליטים". מסתמא שכפסע היה בין הצטרפותם של ליברמן ורותם להפגנת השמאל בכיכר מלכי ישראל בת"א...

     אינני זקוק להרבה ניחושים כדי להבין שתמורת האינטרסים הישראלים נגד סודן וסומליה הסכימו ארתריאה ודרום סודן לסייע לישראל ואילו ישראל סייעה להן "הומניטארית" בקליטת "מהגרי עבודה" עד שהגל הזה עבר את גדותיו. לא במקרה העביר הימין חוק בכנסת להארכת השהייה של אותם "מסתננים" , וזאת משום שישראל התחייבה להחזירם ל"שתי המדינות הידידותיות" ב"אופן מסודר" ועם ביורוקרטיה מתאימה ללוח זמנים ברור. שמאל אמיתי היה מזמן עולה על הנקודה הזו ושואל עד מתי ישראל –  בגלל משחקייה האימפריאליסטים, תמשיך להתעלל בפליטים הללו ובתושבי דרום ת"א גם יחד. ועדת חקירה בפני עצמה שווה גם השאלה מדוע הפליטים הללו מנותוים לדרום ולא לצפון ת"א? את התשובה לא רק השמאל צריך לתת אלא במיוחד המנתב –  הימין שבשלטון.

     אבל הסודנים והאריתראים אינם ה"מסתננים" היחידים שהסתננו לארצנו הקטנטונת בעשרות אלפים,  אלא ישנם מאות אלפים של מסתננים "כבדים" –  אך לבנים, שבעשרים שנה האחרונות "הסתננו" לארץ בעזרת קניית דרכונים ו"אישורי עליה" ו"יהדות" מזויפים במדינות חבר העמים. הללו יסדו בארץ מערכת פשיעה ממוסדת , "מאפייה" ריוחית וכלכלית והפכו את הסרסרות בזנות למקצוע שכיח, ובצד זאת לא פעם האליבי ה"מקצועי" שלהם מוצג בדמות "תארים אקדמיים" מזויפים. כל התקשורת בארץ ובעולם "גמרה עליהם את ההלל" אך איש מהם לא גורש. להיפך, הם זוכים ל"סלי קליטה" רחבים יותר מכל העליות האמיתיות ובמשך שני העשורים האחרונים הם התבצרו מאחורי כוח פוליטי שבראשו עומד...שר החוץ! לפני למעלה משנה הורחבה פרצת המסתננים הישנים "בזכות" חוק שפטר את אוקראינה – מדינה ש"מייצאת" זנות ופשע , מצורך בויזות לישראל עבור אזרחיה. את החוק הזה העביר כמובן שר החוץ ליברמן כנגד דעת משרד הפנים ובזכות שתיקת המשרד לביטחון פנים (קרי, המשטרה) הנשלט ע"י שר נוסף ממפלגתו של ליברמן שהיא גם בין השאר מפלגתם של המסתננים הישנים ...

     מי שרוצה לערוך סדר אמיתי צריך להקים וועדת חקירה גם על בעיית המסתננים הישנים וגם שם להעמיד את ליברמן במרכז החקירות –  אך כמובן לא לבד, משום שהיו לפניו עוד רבים שסרחו ואפשרו את ההסתננות הזו. על הבקשה הזו –  לבדוק ללא אפליית צבע העור, את כל המסתננים ואת ההסתננות לדורותיה , הרי שגם השמאל הישראלי לא יסכים לכך כי המסתננים הישנים הם גם עבורו פונטצייאל אלקטוראלי ובמיוחד בהיותם לבנים, נוכרים ואנטי דת ישראל.

      

!לא לתת להם פרוטה

בס"ד

    לא לתת להם פרוטה! / הרב אליהו קאופמן

     שוב מתנוססות המודעות של חבורת הגנבים לבית משפחת אליקים שלזינגר משכונת "סטמפורד היל" בלונדון על קיומה של מסיבת הממון השנתית שלהם על חשבון ישני העפר, והפעם המסיבה הזו תתקיים ביום ב' הקרוב (ה-13 לינואר 2014) באולם "פרדס ויזני'ץ" ב"סטמפור היל שבלונדון בירת בריטניה הגדולה. מאחר ושוב הכנופיה הזו מנצלת את שמם של ישני העפר ברומניה –  שעל קבריהם היא מוצאת את רווחיה, לגרוף ממון במסווה של "הצלה" , הרי שאני חייב לחשוף שוב את פרצופם של מוכרי וספסרי בתי העלמין היהודיים באירופה, שמתבוללי ישראל וגויי הארצות הסמיכו אותם שוב ושוב לעשות זאת.

      מודעות הפרסום של מנוולי משפחת שלזינגר –  לבני הפאות מפרשת "מצורע", הן שקר וזריעת חול בעיני תמימים וישרים, גם כאשר הן מתפרסמות בלשון הקודש וגם כשהן כתובות באידיש. סיפורי האמתלות ביחס לישובים הרומנים רומן ובוזאו הם עורבא פרח. מזמן נמכרו חלקות בתי עלמין שם – על המצבות בהן, לנוכרים באישורו של זקן הרמאים , אליקים שלזינגר כשנציגו אברם גינסברג ביקר לפני כשנתיים וחצי שם ואישר לפדרציה המתבוללת של יהודי רומניה לסחור כאוות נפשם בקברי ישראל באותם מקומות, כאילו היו מקרקעין פרטי. אברם גינסברג לא ידע –  בבקרו שם, אפילו באיזה ישוב הוא נמצא! האיש שליווה את ה"שייגיץ" אברם גינסברג , היה אדם בשם מירצ'ה רונד –  רומני מאנשי צ'אושסקו לשעבר, שהפך משנת 2000 לראש הקהילות של בוזאו, פוקשני ורימניקו סרט בהיותו לא יהודי! זהו האיש שנחקר פלילית ברומניה ופורסמו על ידינו וע"י העיתונים "מעריב" , "ארבע כנפות" והתקשורת הרומנית כל עלילותיו בעניין מכירת חלקות מלאות בקברים יהודיים בפוקשני וברימניקו סרט ובהשכרת בית העלמין ברימניקו סרט , שלימים הותיר את בית העלמין הזה קרח ממצבות! גם בעיר בוטושאן שבצפון רומניה –  ובעיירות שלידה, הושכרו ונמכרו חלקות קברים לרומנים ע"י הפדרציה באישורו של הזקן שלזינגר מלונדון. אבל כשמשפחת מריליוס מאנטוורפן הבלגית מאנטוורפן גילתה זאת  בעזרתי ומצאה שאכן הדבר היא פנתה לשלזינגר ואנשיו בשאלות של למה ומדוע, דרך עסקן בכיר ממשפחתם באגו"י באירופה ודרשה הסברים. השלזינגרים כמובן שלא ידעו דבר על כך אך מיד צלצלו לנאמניהם ברומניה –  הפדרציה המתבוללת של ווינר , וביקשו מהם לעכב את המשך ההשתוללות ומנגד כמובן להאשים (כמו תמיד...) את השומר הגוי שכפוף אליהם ואל הפדרציה , כאילו שהכל החל ביוזמתו. כך אמורים הדברים גם לגבי אותם הישובים האחרים  שנזכרים במודעות מסיבת הממון.

    אסור להאמין ל"חשבון ההוצאות" שלהם כי חוץ מטיסת הלוך ושוב –  בקושי פעם בשנה, הרי שאין להם , לשלזינגריאדה הזו, שום הוצאות והכל כזב. גם הניסיון שלהם לספר על הגויים הרומנים באשמים בנעשה היא הטעייה. אלה המוכרים , משכירים והורסים את בתי העלמין ואת ההקדש היהודי ברומניה אינם אלא ראשי הפדרציה היהודית המתבוללת של רומניה שמעשיהם מאושרים ע"י כנופיית שלזינגר ואילו ה"גויים" שאח"כ מואשמים ע"י לבני המצורעים של השלזינגרים אינם אלא השומרים הנוכרים הסרים למשמעת הפדרציה המתבוללת ולמה שמאושר להם ע"י מפיית שלזינגר. בעבר נהגו   השלזינגרים –  בתיאום עם הפדרציה המתבוללת , להאשים בכל מה שעוללו לבתי החיים היהודיים, את המשטר הרומני אבל לאחר שכותב שורות אלה נפגש עם השלטון הרומני והוכיח להם את העלילות המבוצעות על גבם, לשם גזילת ממון התרומות, הרי שהשלזינגרים והמתבוללים הרומנים (ולימים גם הנוכל מיכל פנט מבני ברק) הפסיקו את מסע השקרים הזה. רוב רובה של האנטישמיות ברומניה הנוכחית מגיעה משום אותן מזימות ושקרים שמי שאחראי להם הוא ראש המתבוללים אאורל ווינר והזקן הממרא אליקים שלזינגר.

    אבל לא מעט ישובים וערים –  שבהם התנהל ומתנהל ואנדליזם של השחתת , מכירת והשכרת בתי עלמין יהודיים ברומניה , כלל אינו מוזכר במודעות הללו וזאת משום שהשלזינגרים אחראים לאישור הואנדליזם הזה , אך מנגד, השלזינגרים בדרך כלל אינם יודעים דבר על הפשעים הללו משום שהם  נתנו יד חופשית לפדרציית המתבוללים היהודים  ברומניה, לעשות ברכוש היהודי ככל העולה על רצונם. והנה ישנם גם לא מעט ישובים שלא תשמעו ממשפחת שלזינגר ומשותפיהם המתבוללים שום מילה עליהם, ואפילו לא על קיומם. לא במקרה הדבר וזאת משום שלשלזינגרים יש מה להסתיר על מה שמעוללת הפדרציה לבתי העלמין היהודיים באותם ישובים. ראשון המקומות היא העיר הנידחת סיגעט, שבעבר היתה יותר מאם ועיר בישראל. לפני מספר שנים –  כשהשלזינגרים החלו את המעורבות שלהם ברומניה נגד הצלת בתי העלמין, הם שכנעו את האדמו"ר ממונרו ואת אשתו לתת להם חסות בעניין קברי רומניה נגד שאר גדולי ישראל , ובתמורה יעבירו מתבוללי מרומניה את בית העלמין בסיגעט לאדמו"ר ממונרו ולא לחסידות סאטמר, על אף שהמקום היה תמיד תחת אדמו"רי סאטמר. אבל כמנהגם של שקרנים ורמאים הסתבך הנושא וכמו שהפדרציה המתבוללת שיקרה  לאדמו"ר מבוהוש ולעולם לא העבירה אליו את ההקדש היהודי בעיר זו , כפי שהבטיח בשמה השקרן יואל טוביאס מבני ברק , הרי שכך גם קרה בסיגעט. גם שם התערב טוביאס לצד השלזינגרים ויחד עם הרמאי מרח' רבי טרפון 5 בבני ברק, מיכל פנט, ערבו כולם לפני האדמו"ר ממונרו כי בית העלמין יועבר על שם קהילתו. אבל לימים הכחיש את העניין ראש המתבוללים , אאורל  ווינר, וטען כי הפדרציה שלו איננה מעבירה בתי עלמין לאף אחד –  הוא כמובן התכוון שהיא איננה מעבירה ליהודים, כי לרומנים היא מוכרת בסיטונאות בתי עלמין, בנייני ציבור יהודיים, בתי כנסת ומקוואות. בסומכם על ההבטחה הזו העלימו אנשי האדמו"ר ממונרו עיניהם כאשר חלקים מבית העלמין בסיגעט נמכרו ע"י הפדרציה בחסותם ובחסות השלזינגרים לשומר לשעבר ובניהם שטח שעליו עמד אוהל של צדיק יהודי שלא היה שייך לחסידות סאטמר. כיום נותרה התמונה עם שני האוהלים ומסומן בה האוהל שנעלם בחסות אדמו"רות מונרו ומשפחת שלזינגר. אח"כ גילו חסידי מונרו כי על העברת שאר בית העלמין אליהם הם יכולים רק לחלום. כל זאת הם עשו כדי שבית העלמין לא ינצל ואח"כ הם לא יצטרכו להיות שותפים בו עם חסידות סאטמר האמיתית מוילהמבסבורג.  עיר אחרת שלא הוזכרה במודעת הממון של השלזינגרים היא העיר סוצ'בה או בשמה היהודי "שאץ". כבר לפני מספר שנים החל משפטם של שכנים רומנים לבית העלמין היהודי שם נגד השומר הרומני של בית העלמין מטעם הפדרציה המתבוללת. הלה פלש  לתוך חלקות שכניו והרחיב את גבולו עד הכביש   הראשי , עד שלבסוף החל להציע למכירה את כל החלקות הגנובות הללו יחד עם בית העלמין. או אז התעוררו השכנים הגזולים ועתרו לבית המשפט ולפדרציה היהודית שמעליו. בנתיים העניינים בדיון ביהמ"ש אך הפדרציה הזו כבר התירה לשומר שלה להשתלט על השטח תמורת הסכם ביניהם , שאותו השלזינגרים אישרו. וכך, כשהפדרציה נתפסת במכירת בית העלמין מיד היא והשלזינגרים מאשימים את "איש הקש" הרומני שלהם –  אותו שומר שמבצע את זממם, כאילו ה"גוי אשם בכל". גם העיר פטרושן לא הוזכרה במודעת משפחת המושחתים מ"סטמפורד היל", משום שרק לפני פחות מחודשיים התגלה לכותב שורות אלה דרך יהודי חילוני מארה"ב שמשפחתו קבורה שם, כי בית העלמין בעיר הזו עמד להימכר לחברת טלפונים רומנית בהסכמת הפדרציה. רק מלחמתנו העיקשת והגעת הדברים לארגון ה"קליים קונפרנס" בארה"ב עצרו את הגזל. השלזינגרים לא ידעו על כך כמו שהם לא יודעים על מאות מקרים כאלה בכל ארץ אירופאית ששם הם מעניקים יד חופשית לפדרציה המקומית ו/או לשלטון לעשות בקברי אבותינו כרצונם. את הדברים אישר לי גם חבר פדרציית המתבוללים היהודית ברומניה שגם טען כי "הכל כאן לא נעשה בחינם", וכי "הרב אליקים שלזינגר נתן לנו יד חופשית בעניין והוא מקבל את שכרו בהתאם". גם הערים בראילה וגו'רגו' אינן מוזכרות במודעת הרמייה וזאת משום שבבראילה  העביר השומר הרומני את כל מצבות בתי העלמין הישן לבית העלמין חדש והקים –  ברשות הרשמית של הפדרציה , מדגרת עופות לעצמו מעל קברי יהודי המקום. ואילו בגו'רגו' נגנבו מצבות ונערך ואנדליזם לשמו , תוך גניבת מצבות ואבנים ע"י שומר הפדרציה ובהשתקה. כך גם ביאסי הורשו רומנים לגנוב מצבות יהודיות ע"י הקהילה וכשהשומרת הזמינה את המשטרה היא הועברה מלגור בבית העלמין.

     בכל אותן פרשות הרי שמשפחת שלזינגר איננה מזכירה כלל את אשמת הפדרציה היהודית של רומניה משום שהללו הם שותפיה העסקיים לגזל ההקדש היהודי. כדי להמחיש לכם את האמת הרי שהנני מצרף אליכם כתבות העבר הקרוב שלי ושל העיתונות הרומנית על מה שקורה ברומניה באשמת הפדרציה המתבוללת ובהסכמת משפחת שלזינגר. כמו כן מצורפת תמונת שני הקברים הקדושים בבית העלמין בסיגעט עם ציון הקבר שנהרס ונמכר לשומר הרומני לעבר בהסכמת הפדרציה ולעיני אנשי האדמו"ר ממונרו שהעלימו עין מהעסקה הזו. כמו כן מצורפת תמונתו של ה"צדיק הישיש" שלזינגר שלימד את בניו לירוק בפני נערות דתיות אך לו מותר לשבת ליד אישה (עפ"י הוראת פדרציית המתבוללים) בקבלת פרס מהרומנים, על ההתרה לעשות בקברי האבות כרצונם.

     ולסיום, ישנה אגדה על כך שלא כל בניו של הזקן שלזינגר שייכים למפיית הקברים שהוא מנהל. במיוחד מדברים על כך שבנו הגדול –  אליעזר שמו, רחוק מענייני פוליטיקה וכי מדובר אך ורק ב"תלמיד חכם גדול שמרביץ תורה בעדרים" ואין לו שום קשר לנושא הקברים. האמת היא  שגם אני חשבתי פעם כך ורבים מחברי טענו אז כנגדי כי אני תמים מדי. בשנים האחרונות נוכחתי שאמנם הללו צדקו. כל צאצאי שבט השלזינגרים –  לבני פיאות המצורע, משתתפים במפעל החיים הזה שכל כולו לחיות על חשבון המתים. וכך גם האליעזר הזה. לפני למעלה משנה הגיע לשלזינגרים ישראלי יוצא רומניה שביקש את עזרתם בקשריהם המפוקפקים בארץ זו, לסדר לו דרכון רומני. הלה הבין שלמרות שלבני פאות המצורע מעמידים פני "צדיקים" וטוענים כי הם עושים "הכל לשמה", הרי שבלי לרמוז כי יהיה להם שכר בצד המצווה, הוא לא יקבל את עזרתם. ואז –  כשנפגש עם ראש שבט המצורעים, הוא סיפר כאילו "בדרך אגב" כי אם יקבל את הדרכון הרומני הרי שאדמות ובתי משפחתו יוחזרו לו. פניו של אליקים שלזינגר אורו באור יקרות של תאוות שחיתות אך הפטיר כי "אנחנו עושים הכל לשם שמים". יום אח"כ כבר צלצל אברם גינסברג לרומניה וביקש מהמתבוללים עזרה לאיש –  הסדרת דרכון מזויף. המשימה הוטלה על אדם בשם וקסלר אך היהודי הרומני הזה חזר בו והעניין כמעט ירד מהפרק. אך לא השלזינגרים הם אלה שיוותרו על ממון בקלות כזו ובדרך לא דרך סייעו לאיש לקבל את דרכונו. מאז שהלה קיבל את דרכונו - בערך ותר משנה, רודף אחריו ה"צדיק" ו"עוקר ההרים" ששמו רבי אליעזר שאוכל רק גזר , ובכל הזדמנות פומבית הוא שואל את האיש "מה עם האדמות והבתים שהבטחת לאבא שלי"?...

    

!גועל נפש

בס"ד

    גועל נפש! / הרב אליהו קאופמן

       פרשת חשיפתו האישית של דורון זהבי  –  "קפטיין ג'ורג'" המפורסם, לא מותירה עוד שום דמיון מה מחכה ומה יחכה לכל מתגייס חרדי בצבא הזה. אינני רוצה בכלל להיכנס לנושא ה"צורך הביטחוני" או שאולי אותו זהבי היה "יוצא מהכלל" ו/או "עשב שוטה". הבעיה איננה רק דיראני וכו' אלא הבעיה היא שזהבי אינו הראשון ולא יהיה האחרון שבצבא הישראלי ינצל את מעמדו לא רק ל"חקירות מקצועיות" אלא גם כדי "לרומם את מעמדו" בקללות גסות , בניבולי פה מלוכלכים ואיומים, בהוצאת כל דמיונות התועבה שלו על ה"פציינטים" וכו'. זה לא התחיל אתמול , זה לא נגמר בדיראני וזו בעצם שיטת פעולה שבה ה"ישראלי החדש" גאה שאיננו נופל גם מהעם השפל ביותר בעולם. ה"טרטורים הצבאיים" הם רק חלק מהבעיה הזו, שהיתה מאז שהוקם הפלמ"ח ונשארה לאחר פירוקו והקמת "צבא העם".. לבעיה הזו יש קשר אידיאולוגי עם שיר פוליטי שבו הימין הציוני מקווה כי "בדם וביזע יוקם לנו גזע, גאון ונדיב ו...אכזר! לבעיה הזו יש קשר והמשך הקשר גם ל"מורשת" החפצה בקיומו של גנב יהודי כדי להידמות לשאר האומות , ולפתח את ה"מורשת" הזו בצבא לכמיהה עבור "עינויים  יהודים", דבר שיעמיד את האומה החדשה בזינוק "מפואר" יותר מאומות אחרות בכל מה שקשור לבהמיות.

      לדעתי, היהדות החרדית ורבניה –  אם באמת התורה היא עבורם העיקר וחינוך צעירי החמד הוא מראה העיניים שלהם, הרי שהם צריכים להעמיד את הנקודה הזו מעל הכל בבקשם לא להתגייס. בצבא דוד המלך לא אכלו אנשי ה"קומנדו הימי" שרצי ים וקרפדות ל"חישול", אלא דווקא הכשרות היתה נר הרגליים ללוחם טוב ואמיץ – בים כמו ביבשה. בצבאו של דוד המלך לא איימו הקצינים במעשי תועבה – גם על האויב האכזר ביותר. לא לחינם מסר את עצמו המלך הארמי –  בן הדד, לידי צבאו של המלך הישראלי הנורא ביותר ששמו  אחאב, בציינו כי "בני ישראל הם רחמנים בני רחמנים". בצבאות ישראל ויהודה לא השפילו את החיילים ובודאי שנשים לא שרתו שם על תקן מנבלות פה ומענות שבויים ואסירים נוכרים.

       הבעיה איננה זהבי זה או אחר עם ניבולי הפה האישיים שלו אלא זו בעייתה של החברה הישראלית הפוקרת שהגסויות , הקללות וההשפלות יושבים לאזרחיה בפה במקום שיניים. ובצבא הכי קל לשחרר את הגועל הנפש הזה בהיעדר מינימום של ציויליזציה של צדק ושיויון. שם –  תחת מעטה צבאי של הבדלי דרגות, אפשר לשחרר את כל הרוע נגד האומלל ביותר ואח"כ לטעון כי "זה היה בתפקיד". אפילו בתי הכלא ומגרשי הכדורגל שמורים יותר מפני הזוהמה האנושית הזו לעומת הצבא בישראל. מי שעשה זאת לדיראני בטח לא התחיל רק ממנו ולא הפסיק אחריו. עם דיראני היה קל יותר למצוא סיבות כדי לפרוק את כל הסטיות החוצה , אבל הוא לא היה הראשון ולא יהיה האחרון, כשרוב המטורטרים והמושפלים היומיים הם אותם חיילים שביום גיוסם הם בטוחים כי באו לשרת את "צבא ה'". מהצבא הזה אנחנו –  כיהודים מאמינים ודתיים , בני תרבות הרחמים העתיקה של למעלה משלושת אלפי שנה, חייבים להדיר את   רגלינו , את  ילדינו, את אחינו ואת נכדינו וכן הלאה. גם ילדי השוליים במקומותינו הם הרבה יותר זכים ועדינים מאלה שמשמשים מפקדים וקצינים ב"צבא העם" הזה. עדיף שאותם ילדים ימשיכו להסתובב ברחובות , כי משם הם ישובו ל- ה' ולבסיס המוסר , מאשר יטמאו את נפשם וליבם בזוהמתם של ה"קפטיינים", ה"ג'ורג'ים" וה"זהבים". עם ישראל משול לב"ר – גומלי חסדים, ביישנים , רחמנים , ואין ךנו שופ סיבה לרצות לחיות אחרת. על זה כבר נאמר בתהילים כי "רחוק מרשעים הישועה".

     ועד כמה אכזרית , אטומה ולא אנושית היא מערכת החוק הישראלית – המשמשת חושך לגויים, ניתן למצוא בעובדה שלאחר שאותו "ג'ורג'" הועף מהצבא הרי שהמשטרה אימצה אותו, ומה שהוא ביצע בצבא וגרם להרחקתו הרי שמי יודע אם זה לא חוזר בתפקידו החדש במשטרה. בטוחני שבדרך החקירות הזו הרי שכל האסירים הודו ומודים בהאשמות נגדם, אך מנגד ההודאות הללו הן ברוב רובם של המקרים ההיפך מהאמת בגלל הדרך שבה נלקחו באותן "חקירות".

שנה חדשה לעם חדש

בס"ד

   שנה חדשה לעם חדש / הרב אליהו קאופמן

     לא במקרה התנהל "קונצנזוס לאומי" סביב איחולי ה"שנה הטובה" לציבור יוצאי חבר העמים – לקראת ה"שנה האזרחית" החדשה. בנימין נתניהו –  איש ימין חילוני, נפתלי בנט – אחד שעושה פוזה של "דתי" עם כיפה בגודל שקל וגב' זהבה גלאון, האישה שירשה את המפלגה האנטי דתית ביותר בישראל     ( רק כשמדובר ביהדות כמובן...) ששמה מר"צ. אינני נגד ברכה לנכרים ביום חגם אבל לשלישיה הזו עם הברכה שלהם, שנשלחה לאוו דווקא לכל הנכרים בארצנו , שחוגגים את ה"שנה החדשה" , אלא רק לדוברי הרוסית שביניהם, לא כל כך בערה הברכה ל"שנה החדשה" אלא היתה כאן יותר מ"פזילה" פוליטית לכיס האלקטוראלי בימים שיבואו עבורם לאחר עידן ליברמן.

     כאמור, סימן השאלה הגדול סביב ה"ברכה הקונצנזואלית" הזו עומד סביב השאלה מדוע כל אחד משלושת האישים –  ובמיוחד ה"אינטרנאציונליסטית" גלאון, לא איחלו את הברכה הזו לכל אזרחי מדינת ישראל באשר הם –  וכמובן כוונתי בעיקר לכל הערבים הנוצרים, שבזמן האחרון עלה רעיון גיוסם לצבא הקוסמופוליטי לכותרות? גם מנתניהו –  כראש ממשלה, יש לדרוש תשובה ברורה בעניין, ועוד בימים ש"אם תרצו", תנועת ה"בת" שלו, מכרכרת סביב הנוצרים הערבים ובראשם אותו כומר ששמו דניאל (גו'בריל) נאדף, ומבקשת מהם להקיז את דמם תמורת "ברית דמים" חדשה. ואם בכל זאת העדיפו השלושה לברך רק את ה"מסתננים הישנים" –  אותם נוכרים שעלו על עגלת ה"עלייה" בזכות קרוביהם היהודיים או סתם משום שקנו מסמכים ב"שוק השחור" בבריה"מ לשעבר (ולימים התחזו ל"חסרי דת"...), הרי שכנראה ישנה כאן סיבה עלומה , אולי נוספת גם על עניין ה"נתח האלקטוראלי". אל יתתמו כל השלושה –  ולא יעזור גם לבנט ש"יצא לידי חובה" בניסיון לטאטא את השם "סילבסטר", אלא יודו על האמת שיום השנה ה"אזרחית" הזו הוא יום דתי לכל דבר על כל עלילותיו של אותו "סילבסטר" (לא סטלונה...)  בימים שכיהן כאפיפיור הראשון של הממלכה הרומית. חבל שאותם שלושה לא רק שוכחים לברך את הערבים נוצרים –  שהם רוב הנוצרים האמיתיים בישראל, אלא שטוב היו עושים אם היו מברכים באותו הדר תקשורתי ובאותה פומביות בומבסטית , גם את המוסלמים ואת הדרוזים ליום ראש השנה שלהם. ובמיוחד טוב היה אם הגב' גלאון ואנשי "מירצה" היו מברכים את הרוב היהודי הדתי והמסורתי בישראל בראש השנה שלנו , ומתוך חום והוקרה לדת היהודית ולא מתוך ניסיון להמציא ראש שנה אמורפי. התנהגות "ממלכתית" אמיתית  –  וללא משוא פנים ל"נוצרים הלבנים" על פני ה"ילידים הנוצרים" שמוצאם ערבי, היתה כזו אם הפרלמנט הישראלי היה מאפשר להסכים לבקשת ח"כ חנא סוויד מחד"ש , להעמיד את הסמל הנוצרי עבור כל המיעוט הנוצרי בפתח הפרלמנט הישראלי (כמו שלמשל תנועת חב"ד עושה זאת בעולם...) , שהרי הפרלמנט הזה איננו יהודי – דתי, ובטח איננו מייצג את העם היהודי ואת היהדות אלא מדובר במוסד תחוקתי כללי ולא יותר. התנהגות כזו היתה מעמידה את כל הנוצרים בפוקוס שווה כאזרחים במדינה הזו, מבלי לרמוז ללבנים ולדוברי הרוסית שביניהם  רמזים מגונים על ניסיון להתמזג אתנית ו"לאומית" (המילה הזו חזרה אצל שלושת המברכים למרות שכולנו יודעים שלמבורכים ולנו כל קשר אתני ו"תרבותי" הוא בבחינת "מקרי בהחלט").

     אבל מסתבר שמאחורי ה"ברכה" המוזרה הזו לא רק שמסתתר אינטרס אלקטוראלי מובהק אלא שמסתתר שם גם ניסיון לבנות גשר קיומי ודרך התבוללות בין היהודים החילוניים  –  מאנשי שלומו הפרו מיסיונרים של נתניהו ועד אנשי מר"צ האנטי דתיים, להקמת ה"עם החדש", העם שימזג "ערכים" נכרים עם רוח "דת הרחמים והאהבה" של הנצרות מאירופה הקולוניאליסטית (ובמיוחד זו שמיוצגת ע"י צאצאי חלמניצקי, יקתרינה והצארים ניקולאי ואלכסנדר...), כנגד ה"יהדות החשוכה". זוהי המשך החוצפה להדביק לנו נוכרים – שרבים מהם נכדי פוגרומיסטים, במסווה "לאומי" ו"תרבותי". משעלו אבותינו מאירופה , מאסיה ומאפריקה הם לא חשבו להפוך את שפת הגלות שלהם לשפה רשמית. אפילו שפה יהודית –  שמדוברת בישראל אף כשפת אם ראשונה בקרב המוני יהודים וכך גם בעולם היהודי  (ולא רק החרדי...) –  כשפת האידיש, איננה זוכה למעמד של "שפת מדינה" . אבל הרוסית זכתה לכך. אם ה"עולים" האלה באו לכאן מתוך "ציונות" והזדהות עם ה"יהדות" מדוע הם אינם מוותרים , כהורינו למשל, על השפה הנכרית הזו , שבאמצעותה נתנו את הפקודות לפוגרומיסטים להכות ב"זידים" ?  התשובה היא שמדובר ב"מסתננים" לכל דבר שאינם יהודים וחפצים להכות בקרבנו שורשים נוכרים מבית אבותיהם. ולראיה, הרי שבעליות הגדולות שבאו מאותה בריה"מ בשנות ה-70 הרי שכל העולים דאז (אשכנזים כיוצאי בריה"מ האסייתית) לא ביקשו להפוך את הרוסית , הגרוזינית והאוזבקית ל"שפות מדינה", וזאת משום שכל העולים הללו היו יהודים. גם היהודים שבאו בעליות של שנות ה- 90 לא ביקשו (ואינם  מבקשים...) את ה"רוסיזציה" הזו , אלא רק אלה מביניהם שהם ה"מסתננים הלבנים" , שגם להם "קופסת פנדורה" פלילית לא קטנה אבל התמזל מזלם שהם לבנים ומאחוריהם מעצמה ומדינות לווין וכמובן "תארים אקדמאיים" שחלק לא קטן מהם נקנה במכירה פומבית בין הרי אורל  לדניספר.

    את גלאון ואת מאווייה האנטי יהדות והפרו התבוללות אני מכיר ויודע , ותתפלאו שגם על נתניהו ושכמותו אין לי שאלות. ה"יהדות" שלו ושל חבריו לא ירדה מהר סיני אלא מהבדיות הרפורמיות והקונסרבטיביות, אבל מה עושה עם השניים מר בנט, ולראשו כיפה (אמנם קטנה...)? זה זמן לא מועט שאני חושד –  ולא בכשרים, כי הבנט הזה הגיע עם ה"שקדייה הפורחת" שלו, כדי למעט יותר ויותר את הבסיס היהודי של מה שהיתה פעם המפד"ל ההיסטורית ובמיוחד לנתק סופית את ה"בית היהודי" מרבני ה"מזרחי" ומקול תורה אמיתי תוך הפיכת הציבור הזה ללאומני בלבד וכמה שיותר חילוני. המלחמות של בנט – שקד ביהדות החרדית , החוקים האנטי דתיים והפרו תועבתיים שהם מחוקקים והתנתקותם הסופית מרבני ה"מזרחי" מבהירים לנו שבאמת "משהו חדש" התחיל בקרב הציונות הדתית אבל זה משהו רע ומכוער ולא במקרה הלך הזרזיר בנט (עם עבר "לאומי" ולא דתי...) אצל העורב לפיד, כמו שלא במקרה פורחת השקדייה שלו כאשר היא מחוקקת עוד חוק ועוד חוק נגד התורה והיהדות. חילול השם הן מילות רכות מול המראה של בנט והשמפניה המורמת שלו לכבוד אותו חג נוצרי , ובמיוחד כאשר הוא רואה "אחדות לאומית" בין הנכרים הסלאבים החוגגים אותו לבין עם ישראל  , ועוד לבין היהדות הדתית שדרכה גם הוא הסתנן – אבל לפרלמנט ולממשלה. להבדיל משני האחרים הרי שדווקא הוא –  ה"דתי" שבין השלושה, גילה את צפונותיו האנטי דתיות אף יותר מהם, בדברי השבח שלו למדינה הוא עמד והציע לכל אותם נכרים סלאבים נטו (שהרי ליהודים האמיתיים שבאו מחבר העמים אין בעיות ממשיות ביהדותם ואין להם רגש מיוחד ל"יום השנה האזרחית") "שרותי דת יהודיים" "קלים", שבמסגרתם הוא פונה אליהם שוב , וממש מבקשם בתחינה לבוא אלינו ולהתבולל עימנו!

     דרך אגב , מה שלא ידעו השלושה הוא שהסלאבים מחבר העמים חוגגים מאוחר יותר מה-1 בינואר את "יום השנה האזרחית" ואת "חג המולד" שלפניו, עקב לוח שנה שונה מזה המערבי...

       שבע שנים חייתי במדינה נוצרית עם מוסדות דת יהודיים ועוד כמה שנים חייתי במדינה נוצרית אחרת (באירופה) ובימי התיכון שלי למדתי עם ערבים נוצרים ברמלה ולכן יודע אני את חשיבות הברכה לדת אחרת ואני אמנם מנצל את המאמר הזה כדי לברך כל נוצרי בישראל –  אם כאזרח, אם כתושב ואם כמי שחי כאן באראי , בשנה טובה עפ"י אמונתו וללא קשר ללאומיותו  וצבעו , אך כמו ששלישיית ה"גשש החיוור" כבר אמרה , "אם כבר ביחד אז לחוד". בלי "שרותי דת" יהודיים משותפים ובלי ביחד ב"לאומיות אחת" וכמובן ללא "תרבות משותפת". כך , דרך אגב, חיו יהודי ארצות האסלאם בארצותיהם והסתדרו טוב יותר עם שכיניהם המוסלמים (ואף הנוצרים שם...) מאשר הסתדרו הורינו עם כל אלה שה"ששלישיית הקונצנזוס הלאומני" פנתה אליהם בשפה הרוסית.

       

לעקור את העבודה הזרה

בס"ד

      לעקור את העבודה הזרה / הרב אליהו קאופמן

      חבר – המשמש רב בעיר גדולה מהדרום , הרים אלי טלפון בהול במוצאי הילולת ה"בבא סאלי" בנתיבות ובקול רועד סיפר לי את הסיפור הבא. בעמדו ליד הציון הקדוש קלטה אוזנו את תפילתו של זה שעמד על ידו. הלה  –  חסיד ברסלב מה"ננחים", התנועע כלולב ברוח הסערה שזה לא מכבר חלפה, ובקול בוכים חזר מספר פעמים על בקשתו. מה נדהם חברי לשמוע שהבקשה של אותו חסיד שוטה לא היתה אחרת מאשר "הבבא סאלי הקדוש קום מקברך וצא החוצה ויחד איתנו ניסע לבית שמש ואתה תנצח את הבחירות עבור משה אבוטבול"!

      באתר ובמדור זה כתבתי כבר על כך שהחלטת השופטים נגד משה אבוטבול ונגד הסיעות החרדיות נבעה  כתוצאה מהלחץ הציבורי האנטי חרדי , שלווה בבקשתו הסובייקטיבית של ה"יועץ המשפטי לממשלה", עו"ד יהודה ויינשטיין , שאת דעתו נגד דת ישראל ונגד החרדים הוא כבר הביע בעבר. אינני חוזר מדברי ומפרשנותי אבל מנגד הדבר הזה אינו מחייב שאני ואחרים כמותי ניתן יד לפולחן של עבודה זרה שבינה לבין יהדות אין ולא דבר, ועוד על קברו של צדיק החתום מאמצע שנות ה-60  של המאה ה-20, נגד כל הצבעה לפרלמנט ולרשויות המוניציפאליות. שלוש עבודות זרות עוברות על הרחוב בישראל:1) הציבור החילוני והמהגרים הסלאבים המקדשים את הציונות כעבודה זרה ומוכנים להקריב עלייה קרבנות אדם.2) הציבור של ה"כיפות הסרוגות" המחייב את העמדת "קדושת" הצבא מעל כל    ערך –  דתי ואנושי, ובכך הופכים הללו את הצבא ל"פרה קדושה" במסגרת העבודה הזרה שלהם.3) הציבור החרדי של "יהדות התורה" וש"ס ההופך את הבחירות לעבודה זרה לכל דבר ומעלה את ההצלחה בה מעל עבודת וכוחו של הבורא ומנגד הופך את הכישלון בה לבלתי הפיך בחיי היום יום היהודיים. העבודה הזרה של הבחירות מקדשת את כל האמצעים –  בדיוק כמו שתי העבודות הזרות האחרות. אבל בכל זאת העבודה הזרה השלישית –  זו של הבחירות, היא הקשה ביותר.

     במסגרת העבודה הזרה לבחירות משתתפים כולם –  מטף ועד זקן ואפילו פנטזיית "תחיית המתים" מתבצעת שם. לפעמים חשוב יותר לחרדים של "יהדות התורה" לנהל את "חברה קדישא" לא לשם הקבורה ואף לא לשם קבלת תשלומים שונים ומשונים אלא במיוחד כדי לשמור את תעודות הזהות של המתים מבחירות אלה לאחרות. לפני כשבועיים צפיתי בשני ילדים חסידיים בחיפה שהתהלכו לאיתם עד שראו כתובת בחירות של ש"ס. פני החמד של השניים השתנו לפני מלחמה ממש ובאידיש עסיסית קראו זה לזה למחוק את ה"זוועה" וכך אומנם עשו במסירות נפש, שאפילו תרח הקדמון לא היה עובד כך את אליליו. הצניעות בקרב אותם חרדים עובדי "עבודת הבחירות" היא העיקר עד ש...מגיעות הבחירות. ואו אז הכל מותר. הנשים החרדיות יוצאות להדביק מודעות, לנהל "חדרי מלחמה" עם תעודות מזויפות ואילו הגברים  שהכי מקפידים על "שמירת עיניים" יוצאים לשוקה של עיר ומחלקים את תעמולת הבחירות שלהם לכל אישה חשופת גוף , ועוד עם חיוך רחב של הנאה מהעבודה הזרה הזו.

    אחד העיקרים הראשונים ביהדות הוא לבער כל עבודה זרה. כך עשה אברהם אבינו לפסלי אביו, כך שרפו בני יעקב –  במצוות אביהם, את העבודה הזרה של סבם לבן, כך עשו מלכי יהודה הצדיקים וכך המשיכו החשמונאים. עבודה זרה דוחקת את האמונה בקב"ה ובגאולתו לקרן זוית. עבודה זרה דוחה תפילות ולימוד תורה לזמן מה , לקרן זוית. ועבודה זרה מקדשת את כל האמצעים – כולל גניבת קולות , חרמות על ישרים ותמימים, הפעלת אלימות , הבאת קללות וחרמות ועוד מיני סכנות וחטאים שהעבודה הזרה –  זו של הבחירות , דוחה גם את השבת. וכך גם מותר לתלוש ביום שבת קודש מודעות של המפלגה היריבה.

     ומאחר ומצוות עקירת העבודה הזרה היא אחד מעיקרי היהדות , אזי, אשמח מאוד עם בבית שמש יבחר ראש עיר חילוני –  למרות שהבחירות החוזרות היו אמנם גזירה נגד החרדים  , אבל לאוו דווקא רק של הציונים אלא במיוחד של הקב"ה , שהרי "אין נוקפין אצבע אלא אם מכריזין כל כך משמים". אם אמנם יבחר אלי כהן –  יהודי לא קיצוני ולא אנטי דתי, פתאום יוכח כי זעקת העבודה הזרה של הבחירות עבור החרדים איננה אלא עורבא פרח. פתאום יבינו חרדים רבים שגם עם ראש עיר חילוני ימשיכו להתגורר בעיר הזו החרדים. פתאום יבינו התושבים החרדים כי חילול השבת בימיו של ראש עיר חילוני לא יהיה גדול מזה שאבוטבול , לופוליאנסקי ומלול ה"חרדים" התירו בבית שמש, בי"ם וברחובות בכהנם כראשי ערים. אם יבחר ראש עיר חילוני יזכרו כל החרדים כי הם הגיעו לעיר בימי הליכוד של דני וקנין ולאוו דווקא בימים שנבחר משה אבוטבול של ש"ס ו"יהדות התורה". אם יבחר ראש עיר חילוני יזכרו החרדים מרמת בית שמש א' כי בעצם הם קנו דירות שהיו מיועדים לחילוניים  מאחר והאחרונים לא הגיעו בהמוניהם לעיר וכך גם יהיה כנראה בעתיד, אם יבחר אלי כהן . אם יבחר אלי כהן יפתחו עיני החרדים לראות כי ימשיכו לתקצב את בתי הכנסיות שלהם , יבנו מקוואות חדשים וימשיכו לבנות גם ישיבות. ובעצם , אם יבחר אלי כהן החילוני יבינו החרדים כי העבודה הזרה של הבחירות היתה מיותרת והיא איננה תחליף –  רחמנא לצלן, לקב"ה אלא בסה"כ פתק עלוב ותלוש. ואם יבחר אלי כהן אולי יבין אותו ברסלבר מבית שמש – שבכה כמו תינוק על קבר ה"בבא סאלי" בנתיבות הרחוקה, כי לא כדאי להטריד את מנוחתם של צדיקים ביום ההילולה שלהם בעבור שני פתקי בחירות דוממים ולא חיים.

קריסת מערכות

בס"ד

   קריסת מערכות / הרב אליהו קאופמן

    בשבוע שעבר נחשפה האמת כפי שרבים מהחילוניים אינם מאמינים לה ואילו רובם של החרדים אינם רוצים להאמין בה. היהדות החרדית בארץ הקודש , זו שמתמודדת בבחירות לפרלמנט ולרשויות המוניציפאליות, אינה אלא שבויה בידי השלטון החילוני –  ציוני במדינה ואבדו לה ההשקפה והמעשה כשאת הוראותיה היא איננה מקבלת מגדולי תורה באמת אלא מהשלטון החילוני בלבד. זה החל באופן מעשי לאחר השואה המרה וזה נחתם להיות רק כך בשנת 2002, עת עלה הרב שך לגנזי מרומים. מאז כל "גדולי הדור" של "יהדות התורה", ובמיוחד ש"ס, אינם אלא עושי דברו של השלטון החילוני והדבר נחשף שוב ושוב כאשר היהדות החרדית צריכה להגן על התורה ולשמור על הדת מפני המדינה אך המדינה מכריעה את אותם "גדולים" שוב ושוב בעזרת איומים ועוזרים "חרדים" שאינם אלא משת"פים.

    שלושה אירועים אירעו בשבוע שעבר שהמחישו כי גדולי ישראל – שלא פחדו מהציונות החילונית, כבר אינם עימנו , ובודאי שלא בראש המחנה. האירוע הראשון היה הביטול של "מסע הרבנים" לארה"ב. הרבה "קשקשת" התנהלה במשך שבועות –  בציבור ובתקשורת החרדית – ציונית סביב יציאת הרבנים והאדמו"רים לארה"ב. לא מעט בורים ועמי ארצות השוו את המסע הזה –  שהוכרז משום גזירת הגיוס על הציבור החרדי, למסע ההוד של רבני מזרח אירופה נגד לימוד הפולנית בבתיה"ס היהודיים בפולין שלאחר מלחמת העולם הראשונה. לא מנייה ולא מקצתייה בהשוואה הבורה הזו. הרבנים של אז היו גדולי ישראל שלא עמדו מאחוריהם גבאי פנכא, ובטח לא נשמעו למתבוללים ופוקרים. הרבנים הללו לא נבחרו על סמך "נאמנותם למדינה" ולא פסקו על פיה. וכשהרבנים הללו החליטו להתכנס –  ולו רק על אי לימוד הפולנית בלבד (...) בבתיה"ס היהודיים, הם עשו זאת ללא מורא ושום גבאי ואפילו מנהיגי פולני לא יכולים היו לעצור בעדם. אבל הפעם היה האיום ביציאה לארה"ב מלווה בהרבה צפצופים ותו' לא. היו אלה מהצפצופים שמתאימים לפחדן שמשמיע  קולות של מלחמה בסגנון –  "תתפסו, אני הולך להרביץ", אך כשהוא רואה שאיש אינו פוחד מ"איומיו" הוא בעצמו בורח מהקרב.

     הלחץ הציוני על הכסף לחרדים - ומי יודע איזה עוד איומים, הצליח להשאיר בבית את "גדולי ישראל" של "יהדות התורה"  גם במחיר הפסד כספם לכרטיסים שכבר נרכשו. המדינה הציונית ידעה היטב כי יציאת רבנים ואדמו"רים לארה"ב –  ועוד במחיר התחברותם לחסידות סאטמר, תציב את ישראל בראי נבוך מול הנשיא אובמה וחבריו ועוד כאשר נתניהו מנסה להציג "עמדה אחידה" במו"מ המדיני ולהוכיח לארה"ב כי "חסידות סאטמר וההתנגדות לציונות בקרב החרדים היא שולית שבשולית". אי לכך פעלו יחדיו נתניהו , תורמיו בארה"ב והתורמים החרדים – לייט  למוסדות התורה החרדים. כולם הבהירו לרבנים החרדים כי נסיעתם לארה"ב תהיה עבורם בומרנג. גם עמדת חסידות סאטמר  –  שבאה מנגד, שהחרדים הציונים לא יערבבו בקשות ותחינות כספיות עם המאבק נגד הגיוס ( זה היה התנאי של חסידות סאטמר לעמוד על במה אחת עם רבני החרדים הציונים) הביאו לכך הרבנים הללו קיפלו מפרשים –  ובראשם הגראי"ל שטיינמן , רבם של אנשי "דגל התורה". הרב שטיינמן –  להבדיל מהרב שך ובודאי מה"חזו"ן אי"ש" והרבי מבריסק, איננו רואה במדינה ובציונות תרתי דסתרי לתורה ואף קיבל בפאר והדר (לפני מספר שנים) את הנשיא שמעון פרס, במעונו בבני ברק. הרב שטיינמן היה גם זה שנתן הסכמתו להקמת ה"נח"ל החרדי". אין ספק שהוא –  יותר מאדמו"רים שהיו אמורים לטוס איתו, היה נתון בלחץ אדיר נגד הנסיעה הזו , שהיתה אמורה להתפרש בארה"ב לא רק כנגד הגיוס אלא כנגד הממשל בישראל גם בתחומים מדיניים ובטחונים. הרב שטיינמן ידע היטב כי אצל הציבור שלו –  אלה המתיימרים להיקרא ליטאים, הרי שהציבור האמריקאי הוא ציוני ומודרני בהרבה מזה שחי בארץ ויתכן שרבים מהם (ובראשם בעלי ההון) יסרבו לשתף עימו ועם האדמו"רים שיגיעו עימו פעולה. הרב שטיינמן לא שכח שאותו ציבור –  לפני כשנה, הזמין את הרב ישראל מאיר לאו להיות הדובר המרכזי ב"סיום הש"ס" ולא עזרו כנגד זאת המחאות של ראשי הישיבות בארה"ב והחרמת האירוע ע"י רוב אדמו"רי ארה"ב. מנגד, הרי שהרב שטיינמן ידע כי קהל החסידים בארה"ב –  ששייך לחסידיות שהאדמו"רים מישראל עומדים בראשם, הוא רדיקלי ואנטי ציוני יותר מאחיהם בישראל והיסחפותם לחסידות סאטמר תביא לניתוק מוחלט מ"אגודת ישראל" בארה"ב , שהיא בארה"ב על טהרת הליטאים המודרניים. וכשהרב שטיינמן ברח –  משלל הסיבות (כולל איומי בעלי הון חרדים - מודרניים להפסיק את כספם לישיבות בארץ) הרי שעוזרי האדמו"רים מישראל – עסקנים חרדים ציונים שאינם חפצים ב"מלחמות קודש", שמחו להפחיד את אדמו"ריהם מטעם השלטון ולשמוט את השטיח מהמשך הטיסה לארה"ב. ה"חזון אי"ש", הרבי מבריסק ואפילו הרב שך לא היו נכנעים למודרניים הללו ולעוזריהם.

      ספק בידי אם באמת יצליחו אנשי "בני תורה" – ובראשם הגר"ש אוירבך, להציל את הכבוד   היהודי ולהפגין בעתיד קו תורתי באמת מוצק יותר , שהרי כניסתם לקואליציה בעיריית י"ם ובהיות חלק מהעסקנים שערקו אליהם טיפוסים "פרגמטיים", המצב איננו מבשר המשך זוהר וטוב, וכן כי מפלגה זו היא קטנה מדי כדי לקרוא תגר על "יהדות התורה" –  שחלק מרבניה שירתו מרצון בצבא המדינה ואינם רואים סתירה בין לאומנות לדת.

     רבני ואדמו"רי המסע שלא יצא צריכים ללמוד השקפה ונחישות מהי מרבניה החרדים של אירופה שהפגינו לפני מספר חודשים מול בנייני ה"איחוד האירופאי" כנגד אותה גזירת חיול. אבל זה ההבדל בין רבנות יהודית שורשית ואמיתית לרבנים שיד השלטון בישראל מנחה את מעשיהם.

     דיוטה נמוכה יותר התגלתה השבוע בש"ס. אם עד מותו של הגר"ע יוסף עוד הביאו שם –  לפני הרבנים, "עניינים רוחניים" (גם אם דאגו לסובבם כרצון העסקנים דרעי ואח"כ ישי...), הרי שמותו של הגר"ע יוסף שם קץ לכל רמה רבנית ורוחנית במפלגה זו. מחד גיסא רץ אלי ישי לנהל מו"מ עם לפיד האנטי דתי על "ישיבות תיכוניות חרדיות" , וכל זאת מבלי להתייעץ עם רבני מועצת "חכמי התורה" – ובראשם הגר"ש בעדני והגר"ש כהן. היה זה חצי צעד פוליטי של ישי נגד דרעי וחצי צעד רעיוני של השקפתו הלא חרדית של האיש, שיצאה לאור לאחר מות הגר"ע יוסף. מאידך גיסא , החליטו ראשי "מעיין החינוך התורתי של ש"ס להתקפל מכל עצמאות רוחנית ולקבל על עצמם את תוכנית "ה"ליבה" עבור המשך תקצובם. הבדיחה היתה שרק לאחר חתימת אותם עסקנים אפורים ורחוקי תורה והשקפה על ההסכם עם המדינה כונסה לפתע "מועצת חכמי התורה" של ש"ס כדי לשמש "חותמת גומי" לכך ולא עזרו מחאותיהם של הרבנים כהן ובעדני –  שרידי המינויים מימי הרב שך,  כאשר חבורת דרעי –  דוד יוסף אישרה זאת. לאחר מותו של הגר"ע יוסף הפכה ה"מועצת" הזו לבדיחה ותו לא . להבדיל מהמועצות של "אגודת ישראל" ו"דגל התורה", הרי שבכירי הרבנים הספרדים נמצאים מחוץ ל"מועצת" הזו ובראשם רבנים חשובים כמו הגר"ר אלבז, הגר"מ מאזוז ,  הגר"מ צדקא, הגרב"צ מוצפי , הגר"י סופר , הגאון עדס , הגאונים טולדנו ואחרים. הרבנים בעדני וכהן משמשים שם רק כ"בובות" ואילו הכוח האמיתי נמצא בידי אריה דרעי ודוד יוסף, שיכולים לקבוע הכל וללא ההצגות  של כינוס אותה "מועצת חכמים". בצעד האחרון –  של קבלת  תכתיבי החינוך האנטי דתי של "יש עתיד", עשתה ש"ס עוד צעד אחד לרמיסת אותו משפט קסם ששמו "להחזיר עטרה ליושנה".

     ואת הנפילה החרדית –  ציונית לדיוטה התחתונה ביותר עשתה תנועת חב"ד. ההסכמה המאוד מוזרה בין וועדת שקד הלאומנית עם ח"כ אלעזר שטרן מה"תנועה" היונית ועם שרת המשפטים ה"יונית" יותר , ציפי ליבני, על כך ששליחי חב"ד הניציים בחו"ל יוכרו כ"משרתי שרות לאומי", היא יותר ממוזרה. אין ספק שגב' ליבני הסכימה לכך –  בימים שהיא נלחמת נגד המשך פעילות חב"ד בצבא הישראלי, מתוך הרצון למצוא ציבור שנקרא "חרדי" ושיאות לשתף פעולה ביחס לשרותו ה"לאומי" והצבאי עם המדינה , כדי שאח"כ הוא יהווה תקדים לגייס ציבורי חרדים אחרים. לחב"ד אין שום בעיה לשמש משת"פים בעניין. כבר לפני שנתיים הסכימה קבוצה מחוד דתי זה להתגייס לצבא בתנאי שיצאו ל"שנת שרות" במרכזם שבניו יורק בארה"ב. זה שנים לא מעטות שחב"ד מספקים ייעוץ וסיוע ל"זרועות הביטחון" הישראלי בחו"ל ומי כגב' ליבני (שמעלליה בחו"ל כבר פורסמו בעולם...) מבינה את העניין. אין ספק שאם בתי חב"ד בחו"ל משמשים כבסיסים צבאיים ומודיעינים, הרי שרמת היהדות בהם יורדת ומנגד חושפת את המבקרים שם לפעולות טרור ולסיכון חייהם (כפי שאמנם אירע בעיר בומביי בהודו). כבר שנים רבות שחב"ד (לא הקבוצה ה"משיחיסטית" שעוד קשורה לתורת האדמו"ר האחרון) ניתקה את עצמה מהיהדות החרדית לטובת התקרבות לא רק לחילוניים אלא לנוכרים ממש. הקשר עם השלטון הישראלי –  ובמיוחד עם עטיניו הכספיים בארץ ובקנות הציוניות בחו"ל, העביר אותם על דעתם ועל דעת קונם. לא מעט עסקנים מקרבם –  ובראשם אנשי "מרכז רבני אירופה" שלהם , הוזכר שמם בעסקאות כספיות מפוקפקות ובראשם אריה גולדברג ויצחק אהרונוב. יש גם לבדוק כיצד התעשר בעשור וחצי האחרון אותו יעקב חיים ליבוביץ ומהו ה"קשר הישראלי" לכך - כולל קשריו עם בנימין נתניהו והסובבים אותו.  בחלק מארצות מזרח אירופה אנשי חב"ד עובדים עם הגורמים המפוקפקים ביותר ונותנים לגיטימציה להרס היהדות שם , כולל לסחר בהקדש היהודי למטרות נדל"ן. כמו כן, לא מעט משלוחיהם נתפסו במעילות , בעריות ומאחורי גבם של התורמים הם קונים לעצמם רכוש פרטי למרות שהכסף נתרם לכלל היהודים שאותם הם מתיימרים לייצג. הציבור החרדי היה מזמן צריך להכריז על הזרם המרכזי בחב"ד ככזה שאיננו שייך עוד ליהדות החרדית. ח"כ אלעזר שטרן טען כי רק בארץ חב"ד מתעסקת בבעלי תשובה ולא בחו"ל, ולכן שירותם שם יכול להיכלל כ"שירות לאומי". אך זו איננה האמת כי גם שם הללו מתעסקים בתשובה , אבל כנראה שהשימוש הנוסף הוא "ביטחוני" ואפשר לשקר למענו. אילו הייתי חילוני לא הייתי עובר על ההונאה הזו לסדר היום והייתי דורש שכל אנשי חב"ד יגויסו לצבא ללא תנאי שהרי מחר כל אחד יכול להמציא "פעילות חברתית" ולהשתמט מהצבא בנימוק של "שרות לאומי". אנשי חב"ד הם לאומנים ומסיתים לדמים בכל הזדמנות ולכן לא מספיק שיעניקו סופגנייה לאיזה חייל או שיברחו לבלות בחו"ל אלא חשוב ש"פטריוטים" לאומנים כאלה יהיו בין המתגייסים הראשונים לקו העימות ואח"כ כבר ניראה איזה המלצות מדיניות הם יתנו.

    פרשת הקו ההפוך ביחס לחב"ד בארץ מול חב"ד בחו"ל –  מצד ח"כ שטרן ודומיו, מזכיר לי את היחס ההפוך לתנועה הציונית מצד בריה"מ לאחר מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה. בעוד שבבריה"מ נרדפה התנועה הציונית ולא הוכרה לגיטימיותה משום הסכנה שתביא להגירה יהודית החוצה , הרי שבמזרח התיכון נתמכה התנועה הציונית ע"י אותה בריה"מ שראתה בציונים (ובמיוחד במפלגות מפ"ם ו"אחדות העבודה") קטליזאטור סוציאליסטי אנטי בריטי בפרט ואנטי מערבי בכלל , וכן משום היותם של הערבים באותם ימים פרו בריטיים ואמריקאים. ולכן בארץ ישראל קיבלו הציונים נשק מבריה"מ בדיוק בזמן שפעילי הציונות בבריה"מ נמקו בבתי בכלא שם, שרובם היו בסיביר הקפואה.

שלא לשמה יבוא לשמה

בס"ד

 שלא לשמה יבוא לשמה / הרב אליהו קאופמן

         הרבה סימני שאלה אפשר להעמיד על הרעיון שלא יצא לפועל –  מינויו של ח"כ אלי ישי לתפקיד יו"ר וועדת החוץ והביטחון. האיש רחוק מענייני ביטחון מרחק אלפי שנות אור ומסתמא שכך גם בנושאי חוץ. אם במשרדי הפנים , העבודה, הרווחה והמסחר ותעשיה עשו פקידיו של ישי ככל העולה על רוחם, והוא לא הבין דבר, הרי שבודאי שכך הדברים בועדה כה מקצועית , שהניסיון הוא החשוב בניהולה ובה  האיש הזה יטבע עם ידיו ועם רגליו. יתרה מכך, נשאלת השאלה מה מצאו בליכוד למנות איש אופוזיציה שמזמן אין לו מילה במפלגתו ושליום ההולדת שלו לא הגיע שום ח"כ מש"ס? אלי ישי ידוע כנץ פוליטי טורף ועם דעות לא מקובלות בנושאים חברתיים לא מעטים (שיכולה להיות להם שייכות לוועדה החדשה שרצו להלביש עליו) והנה "יש עתיד" ו"התנועה" –  חברות קןאליציה לכל דבר וממתנגדי השקפותיו הלאומניות והדתיות של ישי, הסכימו למינוי, ועוד על חשבונו של ח"כ עופר שלח מ"יש עתיד"! אבל בפוליטיקה – כמו בפוליטיקה, יש היגיון אחר ועקום ועוד כשגיוס החרדים עומד על הפרק וגדולי הרבנים יצאו לחו"ל נגד המדינה מיד בתחילת ינואר 2014.

        עבור הליכוד –  ובמיוחד עבור ביבי נתניהו, ש"ס החלה להוות בעיה מאז שאריה דרעי חזר אליה ובמיוחד מאז שדרעי הדיח סופית את ישי מכל הנהגה. הליכוד –  בימים שלאחר "אריה דרעי הראשון", התרגל לקבל בחזרה את ש"ס כמו שרצה. מפלגה ימנית –  לאומנית שמונחת בכיסו ונשלפת משם מתי שירצה. מפלגה ששריה –  ובמיוחד הראש שלה , הוא "יסמן" ימני לכל דבר, בלי חוכמות ועצמאות , כפי שאירע בשנות ה-90 לש"ס של "אריה דרעי הראשון". ש"ס של אלי ישי היתה צייתנית בכול –  בחוץ , בביטחון, ב"גמישות" בענייני דת ובשתיקה על פגיעות חברתיות. חזרתו של האריה השואג לראשות  ש"ס , ועוד באופזיציה, מדירה שינה מעיני נתניהו והימין ועוד בימים שלאחר הגר"ע יוסף , כשדרעי הוא מספר אחד באופן רשמי ומעשי גם יחד. אי לכך לא פלא הוא שבליכוד היו שמחים לראות את ישי בתפקיד חשוב ביותר ולהשקיע את דרעי חזק יותר, בתקווה לפילוג אפשרי בש"ס. באשר ל"כישוריו" הלא מוכחים של ישי הרי שבליכוד כבר עברו מעל הבעיה הזו כשמינו שר אוצר ללא בגרות וללא קשר לכלכלה. בשביל זה כבר מצאו פיתרון בליכוד: פקידי משרד האוצר. ובשביל ישי הם ימצאו איזה גנרל ואיזה פקיד משרד החוץ שידעו לנווט את ה"יסמן" החדש. עבור נתניהו הרי שאחד כמו ישי הוא אפילו טוב יותר ממינוי איש ליכוד –  ישי יציית רק לנתניהו, ומנגד לא ידרוך כוכב חדש בליכוד, שרק יעורר בעיות פוליטיות של "ירושת העתיד".

     אבל מה ל"יש עתיד" ול"התנועה" ולישי הלאומני והדתי? כאן נכנס גיוס החרדים לצבא –  תוך שבירת ש"ס ואף "יהדות התורה", כשזהו המכנה המשותף בעניין הזה גם עם הליכוד ו"ישראל ביתנו". כאשר בראש ועדת החוץ והביטחון יעמוד מתלהם ימני עם "חזות חרדית" ועם דעות שף תמיכה בנושא גיוס החרדים , כדעת החילוניים (עליהן כבר ישי הצהיר בעבר), הרי שהדבר ישרת היטב את אלה המעוניינים להחיש את גיוס החרדים. ישי כבר יקומם בדעותיו הקיצוניות את השמאל ואת האגפים המתונים בקואליציה , כנגד הערבים וכנגד כל הסכם עם הפלשתינאים ואז כמובן הוא יסחוף עוד כמה חרדים לאומנים לדעותיו כמו הח"כ ניסים זאב ואחרים, והחילוניים מהשמאל יוכלו לדרוש ביתר שאת את גיוס החרדים אם אלה עמדותיהם המתלהמות כנגד השלום. גם גורמי החוץ –  שהרבנים החרדים הולכים להתלונן בפניהם נגד גיוס החרדים, לא יאמינו לטענות כי החרדים הם מיעוט אומלל שרוצים לכפות עליהפ גיוס לצבא שאינו לטעמם וזאת כאשר בראש וועדת החוץ והביטחון יעמוד "חרדי" שכל חמש דקות ידרוש "יד חזקה" נגד הערבים ויטרפד כל סעיף בהסכם לשלום , בדיוק כפי שיורו לו הקיצוניים שבליכוד. ב"יד עתיד" וב"התנועה" מחכים לרגע הזה, שבו יוכיחו לעולם המערבי כי הטענות החרדיות נגד גיוסם הן טענות שווא ואנוכיות, שאינן מצדיקות את אי גיוס החרדים , שכציבור הוא לא פחות קובע את מדיניות "הביטחון" הישראלית המוקצנת , בימים שבמערב דורשים הבלגה ישראלית.

     אינני יודע אם אריה דרעי חשב על כל התסריט הזה כשטרפד את המינוי, שהרי לדידו המינוי של ישי היה גם בבחינת בעיה אישית גדולה , אבל על מה שנעשה ע"י אריה דרעי לטובת היהדות החרדית , בטרפוד מינויו של ישי , נאמר כבר כי "שלא לשמה יבוא לשמה".