יום חמישי, 1 במרץ 2012

ממלכתיות לשמה


בס"ד
                  ממלכתיות לשמה / הרב אליהו קאופמן
        כשמאשימים מישהו ב"בגידה" או מפקפקים ב"נאמנותו למדינה" צריך שיהיה בסיס לטענות הללו. "בגידה" הוא מצב שאדם פוגע ביקר לו מכל ובמה שכולם חשבו שזוהי זהותו האמיתית. "נאמנות למדינה" נמדדת באלף סייגים ותלויה בין השאר גם באופייה של המדינה , והאם אותה "מדינה" איננה מתנגשת ערכית עם המוסר או אמונת הנתין, באופן כזה שהיא מכריחה אותו לעבור על "צו מצפונו". לא אכנס לדוגמאות הן משום קיצרת היריעה אך גם משום שהקוראים (לאוו דווקא רוב ה"טוקבקים"...) מספיק אינטיליגנטים להבין את דברי.  מכאן שקל וחומר שגם להתייחסות האזרח ל"סמלי מדינתו" (דגל , סמל והמנון) צריכה להיות לאזרח תחושת שייכות אליהם ולא רק ה"סמלים" הקרים הללו צריכים לחוש שייכות אליו.
     ה"עליהום" על השופט סלים גו'בראן הוא בעצם ה"עליהום" על ערביי מדינת ישראל.  ערבי  מחיפה  לא צריך להיות "טרוריסט" או "חשוד בבגידה" כדי לא להזדהות עם דגל שמגן דוד יהודי במרכזו, עם מנורה שהיא סמל דתי לבית המקדש היהודי ועם המילים" כל עוד בלבב פנימה , נפש יהודי הומייה ולפאתי מזרח קדימה...להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים". בארה"ב, בבריטניה ובשאר המדינות בעולם גם המיעוטים הלאומיים יכולים לחוש שהנפת דגל מדינת הרוב הוא דיגלם, סמל המדינה הוא סימלם וכמובן הם יכולים לפזם את ההמנון של מדינתם ולהישאר מיעוט פטריוטי בה. אבל מדינת ישראל כפתה על הציבור הערבי (ולא רק עליו...) דגל, סמל והמנון שאפילו שביב מתוכם אינם מיצגים אותו אך מנגד המדינה דורשת מהם להזדהות עם מה שהם אינם. הרצל היה הרבה יותר ישר מאלה שהקימו את מדינת "חזונו". הוא הבין שהדגל של שבעה כוכבים יוכל להכניס אל תוכו גם כאלה שאינם יהודים. הרצל גם הבין שאם אינו דתי הרי שדרישת ה"זכות" על א"י מכוח ה"תורה" הוא פראדכוס ולכן העדיף את אוגנדה למשל על "ארץ חמדת אבות". אבל כמו שההיסטוריה קראה להיסטוריון גרץ "הקוף של מנדלסון" כך צריך לקרא לחיים ויצמן ובן גוריון - "הקופים של הרצל".
     סלים גו'ברן לא "בגד" בעקרונות המשפט בישראל, הוא לא התרועע עם "סוכן זר", הוא לא תמך פוליטית ברשות הפלשתינאית , הוא לא יצא נגד "אפליית הציבור הערבי בישראל"  והוא אפילו לא ישב בשירת ההמנון . הוא בסך הכל לא שר את מילות ההמנון משום שאין לו "נפש יהודית" וכערבי נוצרי הוא לא מחויב לפזול ב"עין לציון צופיה" , והעיקר שהוא מעולם לא שב מגלות של אלפיים שנה אלא אבותיו חיו כאן שנים רבות לפני שטרומפלדור מ"תל חי"  קילל ברוסית.
     יש הטוענים כי האיש סלים גו'ברן, נושא "משרה ממלכתית" וה"סמלים של המדינה מחייבים אותו" . זהו "קשקוש בלבוש". השופט גו'ברן נבחר לתפקידו - בבית המשפט העליון, לא משום היותו "פטריוט ציוני", לא מתוך "עסקה פוליטית" ולא מתוך "שרות ממלכתי" שבו הוא אמור ל"ייצג את מדינת ישראל" אלא משום השכלתו המשפטית וההיסטוריה השיפוטית שלו , ומתוך כך שהחוק עומד גם מעל למדינה ו"למלכתיותה". יש כאלה -  בין אנשי הליכוד , "ישראל" בתינו" וכמובן "האיחוד הלאומי" שעושים מאמצים שזה יהיה להיפך, המדינה וה"ממלכתיות" יעמדו מעל החוק.אבל בנתיים -  ברוך ה', הפשיזם עדיין לא הוכרז רשמית כמשטרה של מדינת ישראל. ה"עליהום" על השופט גו'ברן (באופן ישיר) ועל הערבים בישראל (באופן עקיף) הוא עוד צעד של "אפרוחי נתניהו", הזויי "ישראל בתינו" וגזעני ה"איחוד הלאומי" בכיוון של כינון פשיזם רשמי.
     ההיגיון אומר שאם מנורה איננה מאירה טוב לכל בני הבית צריך להחליפה ולא לסלק את אלה שאינם מצליחים לראות לאורה. גם כאן - בעניין הסמלים, אם הסמלים ה"ממלכתיים" אינם מתאימים לציבור אתני כל כך גדול - שהם  גם ילידי הארץ המקוריים, סימן שיש להחליפם אך בודאי  שלא לגרש את הציבור האתני. לא רק ה"סמלים" הם זרים לציבור הערבי אלא גם חומר הלימוד. בבתי הספר הערבים לומדים  בכפייה "פרקי אבות" -  מקצוע שאם היה נלמד בכפייה אצל החילוניים , מיד היתה קמה זעקת ה"כפייה הדתית". יש כנראה אוילים שמאמינים כי בעזרת "סמלים יהודים" או "פרקי אבות" הערבים ישכחו את מוצאם או לחילופין יהגרו מישראל. בן גוריון  ובן צבי למשל האמינו  ב"גיור הבדווים", וההזוי התורן בדורנו הוא דודו אלהרר החפץ ל"גייר את ערביי השטחים הכבושים.
    והנה אני ניזכר - בכותבי שורות אלה, באפיזודה היסטורית בחיי. היתה זאת סוף  שנת 1975 והחתום מעלה היה עדיין תיכוניסט צעיר שלמד בעיר יהודית - ערבית כרמלה. באותה שנה כיהנתי כיו"ר מועצת התלמידים הארצית בישראל. הוזמנתי לי"ם ,לפגישה עם שר החינוך דאז - מר אהרון ידלין. בפגישה היו אמורים להשתתף כל אלה שהוטל עליהם התפקיד של עריכת ויציקת תכני "יום העצמאות" תשל"ו - 28 שנה למדינת ישראל. אז עדיין הייתי ציוני תמים וכזה שמתוך אידיאליזם רצה שהציונות לא תהיה רק נחלת הרוב אלא גם נחלת הכלל - כולל המיעוט הערבי. בפגישה הזו כל אחד ואחד מהנוכחים העלה את רעיונותיו לגבי התכנים העתידיים של יום זה וגם את הערותיו והארותיו. בהגיע תורי פרשתי לפני כולם כי אני מייצג לא רק את התיכוניסטים היהודים אלא גם את התיכוניסטים הערבים ולכן לא חשוב לי  דווקא לציין  אלו  תכנים  יקבעו ליום זה אלא לבקש שהתכנים שיהיו ייצגו גם את הנוער הערבי ולא רק את הנוער היהודי, כדי שהנוער הערבי לא ירגיש "בן חורג" למדינה. האמנתי שדברי יתקבלו בקשב , בפתיחות ובהבנה  אך ההיפך קרה. בזה אחר זה עברו ה"מכובדים" בוועדה מיציקת תכנים להתקפה על דברי נער צעיר ותמים      ( לא היו אלה  אנשי ה"ימין הרויזיוניסטי" אלא ה"פוליטרוקים" של "מפלגת העבודה" ה"שמאלית"...) ש"מעלה נושאים מיותרים ואסורים". אח"כ "ציטטו" אותי בעיתונות הכללית וטענו כי "יו"ר מועצת התלמידים הארצית דיבר יותר כיצד הערבים יחוגו את יום העצמאות מאשר היהודים יעשו זאת". ואילו אני לא הבנתי בשל מה הזעם הזה, הרי כל רצוני היה ב"טובתה של המדינה"...
   מאז ועד היום שום דבר לא השתנה , עולם כמנהגו נוהג ועוד מצפים שאיש ציבור ערבי ישיר מילות שיר שהם היפכא מיסתברא ממה שהוא היה רוצה לשמוע כ"המנוון ממלכתי".

יום שלישי, 28 בפברואר 2012

?בשביל מה להבעיר את הלפיד


בס"ד
           בשביל מה להבעיר את הלפיד? / הרב אליהו קאופמן
    לאור הפרסום וה"רייטינג" שהמפלגות עושות ליאיר לפיד יש לי לא פעם את התחושה שלפיד ידע לשתול בקרב יריביו מעין "אחיתופל" שרק יציע להם הצעות שיהפכו ל"בומרנג" נגדן. שהרי אחרת אינני יכול להבין מדוע הליכוד, "קדימה" ומפלגת העבודה שוב ושוב הופכים את לפיד ל"קדוש מעונה" ולכזו דמות "כריזמטית" שצריך לפחוד ממנה.
   "חוקי לפיד" (אחד ושניים) רק העלו את יוקרתו של הנער הבעייתי שרמת הידע שלו נמוכה מים המלח וההשקפה שלו דומה למערכון ה"גששי" - "מי אני ומה אני". והחמור מכל הוא  שבגלל החוקים הללו יפגעו בעתיד מועמדים חפים מפשע. אילו "חוק לפיד הראשון" לא היה מחוקק הרי שנהמת ה"איום" בהתמודדות שלו היה נעלמת מהר כמו שבאה כרעם ביום בהיר. אם לפיד  לא היה מתפטר מ"הערוץ  השני" -  בגלל ה"חוק המיוחד" נגדו, הוא היה נתפס בפרשת ה"דוקטור בלי בגרות" כשהוא עוד שם (בטלויזיה) ואחרי הביקורת שהיה סופג בשל כך  מי יודע אם היה מעיז עוד להתמודד , ואז כל הציבור היה מבין שיש כאן עסק עם ריק מתוכן שרוצה להיות "דוקטור" בלי בגרות. עוד פרצוף שייתן לנו שיעורי התנהגות...
    אבל כמה חכי"ם בינוניים ומטה נכנסו, מחד גיסא,  ללחץ ומאידך גיסא היו זקוקים לפרסומם האישי ולאחר הסטאז'ים הפשיסטים  שערכו  נגד הערבים והשמאל -  בחקיקת חוקים נמהרים , הם החליטו שמה שטוב נגד הערבים טוב גם נגד דרעי, ובמיוחד נגד לפיד.
    לא מעט עיתונאים עברו מהעיתונות לפוליטיקה והרבה לא השתנה עקב כך במדינה, בכלכלה ובפוליטיקה (חוץ אולי מכיבוש מפלגת העבודה ע"י גב' יחימוביץ' - וגם זאת כשמדובר במפלגת "גוויה" ותו לא). את אורי אורבך בקושי שומעים, דניאל בן סימון מתפלג שוב ושוב וישראל אייכלר רק צורח ומוצא מהמליאה. אז מה - לכל הרוחות, פוחדים מאחד שרמתו לא מגיעה אפילו למחצית  מרמתם של האחרונים?!
    והנה  "חוק" חדש בפתח , ודווקא לאחר שכל המדינה שמעה כי ללפיד הזה אין מה למכור חוץ מהשמצות ושקרים. בסה"כ זכותו של כל אזרח לאיים בהקמת מפלגה ולא להקימה. ואם באמת בעתיד מישהו יתחרט לאחר שהכריז כי יקים מפלגה -  אז בשביל זה צריך לשלם מאה וחמישים אלף ש"ח? אפילו במדינות הטוטליטאריות ביותר לא הומצאה שיטה אנטי דמוקרטית ובזויה כזו. אבל "אפרוחי" ביבי נתניהו והחכי"ם האפורים ביותר ב"קדימה" ובמפלגת העבודה זקוקים גם הם לפרסום. בכלל, אני הייתי מציע חוק שיחייב בתשלום קנס של רבע מיליון ש"ח את החכי"ם והשרים שלא יעמדו בהבטחות הבחירות שלהם. חוק כזה יהיה באמת אפקטיבי, מרתיע ומכניס כספים  יותר מ"חוק לפיד מס' 2" .
    אחרי ה"חוק השני" נגד לפיד האחרון יכול לזקוף בגאווה את קומתו השפופה ועוד להאמין שהוא שווה "פחד פוליטי". הציבור עלול גם הוא להאמין כי מדובר כאן ב"קדוש פוליטי מעונה". אם לא היה  עולה ה"חוק השני" לפיד היה הופך לאפיזודה חולפת עוד לפני שהבחירות החלו -  במיוחד לאחר חשיפת "השכלתו" המדהימה, ולאחר גיבובי השטויות וההסתה הזולה שהשמיע בנאום הבכורה.
   מעכשיו מתבקשים יריביו להוכיח שהם אמנם יריביו ולתת לו בשקט להרוס את עצמו בלי סיוע של "חוקי עזר". אם  יניחו לו בשקט להמשיך להריץ את עצמו באופן טבעי , אזי, יגלו כולם כי כל פונטנציאל המצביעים שלו גלום באספסוף פרוטקציונרי ותקשורתי שגם השכלה מינימאלית אין לו, אלא מדובר ביושבי קרנות בתי הקפה . עזבו אותו בשקט - בי הוא לא שווה את הגפרור שלכם, ואז מובטח לכולם שגם את אחוז החסימה הלץ הזה לא יעבור. 

יום ראשון, 26 בפברואר 2012

המלחמה היא חיינו אבל לא בשבילנו


בס"ד
           המלחמה היא חיינו אבל לא בשבילנו / הרב אליהו קאופמן
      ההתנגדות התורתית לגיוס הצבאי בישראל נובעת מנימוקים שמבוססים על כך שאין זה צבא ה' , אין לו כהן גדול ואורים ותומים המנחים אותו , הפריצות שוררת בו וכולו מנוגד להלכות ה"שולחן ערוך" היהודי. משום כך הגיוס אליו מסוכן משתי סיבות עיקריות:1) מאחר והמסגרת המנחה אותו היא פרוצת גדר דתית, אזי, המתגייס אליו יכול בקלות להתיר תורה ומצוות , להידרדר מוסרית ורק ה' ישורנו את התוצאות.2) על צבא שאינו צבא ה'  לא ניתן לסמוך בעת קרב ומלחמה והשם בו מבטחו עובר על הלכות פיקוח נפש.
      עניין "לימוד התורה" אינו נימוק אמיתי לכלל שומרי המצוות לא להתגייס לצבא  משום שאם מדובר בצבא כשר , אזי, חייבים שומרי המצוות להצטרף אליו כפי שהיה תמיד נהוג מימי משה רבנו ועד אחרון מלכי יהודה. לימוד התורה היה נעשה בזמן ההפסקות מהקרבות כפי שנאמר "לן בעומקה של הלכה". לעומת זאת ההלכה מורה שאם הצבא טמא ואי אפשר לבטוח בו, אזי, יש להרים דגל לבן ולא להיות חלק ממנו ובודאי לא לקרא לתמיכה בהתגרות באומות העולם דרכו. בשיטה השנייה כבר נהגו הפרושים בימי מלכי החשמונאים. מכאן שניצול המושג "לימוד התורה" ע"י "יהדות התורה" וש"ס -  לאי גיוס לצבא שלו הם נותנים גיבוי ועצות מלחמה לאומניות, הוא נימוק צבוע שגובל בהסתה לשפיכות דמים ממש.
     ובאמת אלה הרואים -  מבין החרדים, בצבא הציוני סכנה רוחנית וגשמית אמיתית לא רק שאינם מצטרפים אליו אלא גם שוללים את כל ההרפתקאה הציונית שתולה את עצמה בצבא הזה. מדובר בחוגים שסביב ה"עדה החרדית". חסידויות סאטמר , מונקאש ועוד כמה חוגים כאלה בחו"ל ותלמידי "בית בריסק". לעומתם ה"כיפות הסרוגות" רואות בהרפתקאה הציונית "אתחלתא דגאולה"  והם אומנם מתגייסים לצבא זה. האיום כיום -  ל"גייס חרדים" ללא "וועדות עזר"  למיניהן,  איננו מתמקד על אותם חוגים חרדים רדיקליים שלא מכירים בצבא הלה , אך גם לא מטיפים ללאומנות ציונית - חרדית ולא נהנים מהמדינה. הבעיה היא עם אלה הפוסחים על שני הסעיפים ומביאים את ה"סעיף" לרוב החילוניים והנוכרים מחבר העמים.
     הרב יעקב מרגי - שר הדתות, הוא אולי אחד היחידים מבין ה"עסקונה" החרדית - ציונית שמכוון דבריו לאמת. לא במקרה הודה הלה שבנושא הזה אין לו תשובה לחילוניים ושהוא ובנו שירתו ומשרתים בצבא. "יהדות התורה" וש"ס למדו לחיות על זכויות ולא על חובות. נכון שהם משלמי מיסים כמו כולם ומגיעות  להם זכויות שוות אבל ב"חוויה הישראלית" שהנחילו לנו הציונים יש גם שפך דם. להבדיל מהערבים ומהחרדים של ה"עדה החרדית" הרי שהחרדים הציונים אינם יכולים לומר כי הצבא הציוני אינו מיצג אותם או שהוא מנוגד להם מצפונית. לאמיתו של דבר אותם חרדים ציונים חוששים -  ובצדק, שילדיהם יתקלקלו ויתירו מצוות בצבא זה ולכן הם דואגים לשחרור  ילדיהם (גם כאלה שמפסיקים ללמוד תורה...) , אך מנגד לא רק שהם סומכים על מעללי ה"צבא הטמא" , אלא שהם משיאים לו עצות של קרב, מגנים כל מחנה של שמאל היוצא נגד הצבא ואף מכנים אותם כ"בוגדים" ומי שרוצה להיווכח בגו'נגל הצביעות הזה שיפתח את ה"עיתונות החרדית" ביום חמישי כל שבוע. ביהדות אחת העבירות הקשות היא "לא תעמוד על דם רעך" ועל כך עוברים אנשי "יהדות התורה" וחלק גדול מש"ס יום,יום.
     לא פעם יצא לי לשמוע ולרתוח כאשר משוחררים "חרדים" כאלה - שנפלטו מעולם התורה, דיברו בקיצוניות מה לעשות לערבים וכיצד לא לוותר על שטחים, להתנחל בכל מקום ובעיקר על כל ש"הצבא רכרוכי מדי". כששאלתי אותם מדוע לא יתגייסו, הם חייכו אלי בחיוך מטומטם וענו כי "אנחנו לא פריירים.יש מספיק חילוניים בשביל זה". אין ספק שלא דעת תורה עומדת מאחורי  הפרזיטים הללו ואני בהחלט מבין את החילוניים והסלבים שלהם ילד או שניים בסיכון חיים , כאשר הם כועסים על כך ש"ציונים" אחרים משמטים בין חמישה לשישה ילדים בממוצע  למשפחה.
     אחת הסיבות ללאומנות הקיצונית היא גם באי השתתפות אותם לאומנים וצאצאיהם במאמץ המלחמתי. כאלה יש לא רק חרדים אלא גם לא מעט חילוניים ואפילו עדות שלימות. מי שלא שירת מול אש או סכנה ומי שאפילו אינו יודע מהי הקרבת שנות נעורים או ימי מילואים בודאי שיאהב את המלחמה כשאחרים שופכים דמם עלייה.
    הרבנים הליטאים הכבודים באמת והמתנגדים לצבא הקלוקל הזה חייבים להבין שאת החבל לא אוחזים בשני קצוותיו. אם מגמתם "ללכת עד הסוף" נגד הגיוס לצבא ולמלא את בתי הכלא בלומדי תורה שיישר כוחם לאורייתא, אך בתנאי אחד: שיעברו צד לגמרי ויוותרו על התקציבים הציוניים לישיבות ולעולם התורה,  ובעיקר שיפסיקו לתמוך בכיבוש הציוני ויפנו את ההתנחלויות שלהם בביתר, עמנואל , מודיעין עילית -  שם הם נהנים מגזילת  אדמות ערביות  בזכות כידוני ה"צבא הטמא" שהם קוראים לא להתגייס אליו. וכמו כן שיהפכו למובילים בשיחות השלום עם הערבים.
    ועד שהחרדים הציונים יחליטו לאן דרכם אני אהיה האחרון שיצא להגנתם נגד הגיוס לצבא, למרות שמעומק נשמתי וניסיוני  הצבאי אני יודע שליהודי דתי אסור לדרוך בו.

"פרשת "תרומה


בס"ד
                           פרשת "תרומה" / הרב אליהו קאופמן
    הפרשה כולה פורשת כנפייה על בניית המקדש- משכנו הרוחני של ה' בקרב בני ישראל. אך הנה הפרשה הזו נקראת "תרומה" בו בזמן שעניין התרומה אינו מוזכר אלא בפסקה קטנה. בא הדבר ללמדנו לא רק את חשיבות התרומה כמן וכעניין ל"שמה" עבור קודשי ישראל, אלא את חשיבות גיוס התרומה מכל כלל ישראל. ומדוע הדגש הוא כל חזק שכל כלל ישראל ישתתפו בתרומה למקדש- האם אין סכום שאפשר לגייסו מקבוצת עשירים ונדיבים ולא להטיל את העול גם על הנצרכים?
    ובכן, כאן מוקד העניין. תלות בכסף לקודשי קודשים בקבוצת תורמים - ולעיתים אף בתורם בודד, עלולה לביא לכך ש"בעל המאה " יהפוך ל"בעל הדעה" ויטה את עבודת הקודש להשקפות שלא תמיד נפגשות עם דרך התורה. החיוב הוא שכל יהודי ישתתף במימון בית הכנסת, בהחזקת כוללים וישיבות וכמובן בתמיכה ברבנים ותלמידי חכמים כדי שגבירים גאוותנים ידעו שגם בלעדיהם תתקיים תורה ויבינו שאת השקפתם לא יכפו בכסף.
    לא מעט דוגמאות חיות הן עניין של צפייה יום - יומית , כיצד בעלי ממון מעטים כופים דעתם על הציבור ועל רבנים חשובים וכולם חורקים שיניים אך ידם קצרה מלהושיע. אי לכך אף אם הדל ימעיט אך  מנגד כל דל ובינוני יתנו תרומתם, אזי, ההשפעה לא תצטמצם למתי מעט וכך דרך הקודש תישמר היטב.
                                                 פרפראות
                             בעל המאה ובעל הדעה
       כהמשך לנכתב על ידי בפרשה הרי שגם בשורות הבאות מדובר בכספים לקודש ואבוי לנו מיהם התורמים. להויי  ידוע כי צריך כמה שיותר להשתדל שכספי קודש - ובמיוחד לישיבות קדושות ולכוללים , יתרמו על ידי מי שבאמת ראוי לתרום לקודש , ואוי לכספים כאלה המגיעים - חס ושלום, מכאלה שלא רק שהם טמאים וכך גם  אבותיהם ובני בניהם, אלא שמטרתם לשמד את ישראל. אך לצערנו הרב לא מעטים מתפתים וטומנים ידם בכסף הטמא ואח"כ נופלים הן בטומאה הנלוות אליו והן בהתחייבויות ממשיות  לתורמים הנאלחים.
    במסגרת פרסום אחד המאמרים של נגד התנועה החילונית-לאומנית, "אם תירצו", ונגד ח"כ הציוני האנטי דתי דני דנון, מהליכוד, התבררו לי עובדות חדשות. באותו מאמר האשמתי את הללו בלקיחת כספים ממיסיונרים נוכריים בארה"ב והוכחתי כי בשנים 2008 ו-2009מ מומנה תנועת "אם תירצו" בכ-90 אחוז מתקציבה ע"י המיסיונרים הללו ("נוצרים למען מדינת ישראל") שהשקפתם לתמוך בציונות וביהודים במאבק על א"י כדי שהיהודים אח"כ - חס ושלום, יהיו ראשוני המתנצרים! תוך כדי התגובות על מאמרי היפנה אותי אחד המגיבים לעובדה שגם רב בישראל ממומן -  באחוזים ניכרים , ממיסיונרים רשעים אלה. האיש הוא רבה הציוני של מגדל העמק - יוסף דוד גרוסמן, המועמד לרבה הציוני של י"ם!
    הסיפור לא כל כך הפתיע אותי משום שבעבר כבר שמעתי על כך שהלה ממומן ע"י גורמים מפוקפקים וביניהם נוצרים אך לא האמנתי שאותם נוצרים הם המיסיונרים הללו- שגם ארה"ב מאסה במסיונריותם. אם זה אינו חילול ה' , אזי, אינני יודע מהו חילול ה'! קשקושיו של איש זה על "תשובה" או על "אהבת ישראל" באים מן הטומאה ומן העבודה הזרה הנוצרית ואין להתייחס אליו בקדושה.אין זו גם הפעם הראשונה שהאיש הזה- שכל פרסומו בא לו מלבלרים שמלאנים או "חרדים לייט", מגלה את מה שטלפיו לא פעם מסתירים.  האיש פעם הוא חסיד קרלין- פינסק ובפעם אחרת חב"ד עד שהוא הופך לליטאי ולבסוף נוחת ב...ש"ס הספרדית! בבחירות המוניציפליות במגדל העמק הוא הורה להצביע עבור אישה  חילונית לחלוטין לראשות העיר , בפעם אחרת ניכשל בד"ץ ה"עדה החרדית" בגלל שסמך על משגיח שלו ועל העוגיות שנאפו לפני פסח נירשם כי הקמח הוא מלאחר הפסח של אותה שנה...
    ישכילו תורמיו ההגונים ווהתורתיים להתנות את המשך תרומתם אליו בויתורו על הממון המיסיונרי האהוב עליו. מי יודע כמה פשעים כבר ביצע הלה עבור המשמדים הללו, שהרי הללו אינם טיפשים ומטרת השמד מאחורי שלמוניהם תוך פירעונו באופן מיידי.
                                  והעיר ת"א צהלה ושמחה  
    השבוע ניזכרו "קנאי" "יהדות התורה" וש"ס להניף את דגל "שמירת השבת"  ב"תחבורה הציבורית" בעיר . בראש הצבועים  עומד הליצן ישראל מאיר לאו - "רבם" של כל המופקרים בארץ ישראל, שמעולם לא הגיש תביעה נגד האשמות נגדו בעריות. למעשה יש כאן שני שקרים גלויים:1) השבת מחוללת  בת"א מעינא דקדמא אלא שרצון הפוקרים והנוכרים הוא רק להגדיל את שעות החילול הללו.2) לת"א - זוכת הפרס הבינלאומי לתועבות הגויים, אין דין של "עיר יהודית" כמו שלמדינת הציונים אין דין כזה.
   עוד הרבי מבריסק העלה את הטיעון כי ה"מלחמה על השבת" בת"א ובשאר אזורי הארץ המאוכלסים פוקרים וגויים היא הכרה "דה פאקטו" בציונים כ"שלטון יהודי" ומכשירה את אלה שפרקו עול תורה ומצוות להמשיך להיקרא "יהודים". קשקושי ההבלים על "ציויון יהודי" מעניקים לציונים את המשך הזכות לייצג את עם ישראל ואת היהדות בפני אומות העולם ובשם היהדות לבצע שמד בעם ישראל והתגרות בגויים עד פיקוח נפש ממש.
    גם עניין ה"סטאטוס קוו" אינו אלא נימוק אפיקורסי , שהרי אסור ליהודי להסכים שיהודי אחר יעבור את כל העבירות או חלקן או מקצתן עפ"י "הסכם" , כביכול,  שלו יהיו, רחמנא לצלן, שותפים יראי שמים.
   ומעל לכל גם היום יוצאת תחבורה ציבורית ומחללת שבת בכל ערי ישראל החילוניות והמעורבות בחילוניים משעה מסוימת בתוך השבת , אזי, מי פסק הלכה שבליל שבת "אסור" לחלל שבת אבל בשעה 15 בשבת מותר לחללה והעיקרון יעמוד על מרחק הנסיעה של אותו אוטובוס?! ומי קבע ש"תחבורה ציבורית" הם רק אוטובוסים ולא מוניות?!
    כל סיפור ה"מלחמה" הזו אינו אלא שה"מפלגות הדתיות" וה"חרדיות" יביאו "הישגים בתחום הדת" לבוחריהן התמימים כדי שעל חשבון "הישגים" אלה אותם חנפנים יבחרו שוב. האומנם המלחמה שערבי לא ימכור פיתות ביפו או שגוי מאוקראינה לא ייסע  בת"א ב"חילול שבת" (!...) קודמת למלחמה נגד ההסכלה הציונית ברחוב החרדי? האם הרצון להיבחר שוב קודם למלחמה ב"גרי החלומות" ש"יהדות התורה", ובמיוחד ש"ס נותנות הסכמתן? האם הכשרויות של ה"רבנויות" ושל מספר בדצי"ם "חרדים" מספיק טובים כדי שעכשיו יכריחו גויים ל"שמור מצוות" ועקב כך יכשירום כיהודים"?
    ובאשר לאותו רב - ליצנים ששמו ישראל מאיר לאו, הרי שזה האיש שבימיו החלו "בתי הדין" של הרבנות הציונית להכשיר כל גוי כיהודי ואילו בימיו החלו הטריפות והנבילות  מחו"ל החלו  להיחתם בחותמת "כשר" ע"י פקידיו. זהו האיש שבשבת קודש עוצרים ומחנים ברחבת חניית בית הכנסת שלו רכבים והוא לוחץ ידיים  לנשים ועוד מיני תועבות  שלו  שאין זה המקום לפרטן.
    חרטה ותשובה, שמירת שבת ותורה אינם מושגים בפרלמנט הציוני ולא ע"י "חוקי עזר עירוניים"  אלא במלחמת קודש ששנו לנו רבותינו הקדמונים. אי לכך ה"מדינה היהודית" וכל שאר הרשויות אינם כלי שרת יהודי. וכמו שניו יורק - למרות מר בלומברג היהודי העומד בראשה, דינה כעיר נוכרית לכל דבר  כך גם ת"א ואפילו הערים המעורבות שבהם ראשי העיר הם  "חרדים" כבית שמש, י"ם בעבר ורחובות דינם כערים לא יהודיות במהותן. את כל "גיבורי החיל" למען השבת - ובראשם מר לאו, לא ראיתים במלחמות של הריכוזים החרדים, כשמלחמת השבת היתה בשיאה. שם הם סייעו -  ומסייעים עדיין  לחילונים, בטענה של "אהבת ישראל". ולכן דין  ת"א כדין ניו יורק.
    הסיפור הזה - של מלחמה "למען השבת" כדי להכשיר גויים כיהודים ולתת כוח לציונות כמייצגת עם ישראל בהחלט מתאים לפורים.
                                        אהרון הכהן ב'
    בהמשך לכל ה"שקלא וטרייה" שהעלתי בעניין רדיפתו של הרב אהרון כהן ממנשסתר - במקום לעמוד עימו בויכוח הוגן ולדעת לא לשפוך את התינוק עם המים העכורים, הרי שצריך לציין כי כבר שנים לא מעטות ההסתה נגדו החלה באופן פראי ושופך דמים ממנשסתר עירו. אך לא המודרניים או ה"מזרחי" היו אלה שהרימו מלחמה זו אלא דווקא כמה חסידים ועשבים שוטים מחסידות "בלזא" בעיר. אינני - חס ושלום, רוצה לפגוע ברוב החסידות הזו שם, שבתוכה רבים הם יראי ה' ובעלי חסד, אך כמה "פוליטרוקים" מלחכי פינכא הם אלה שהתירו את דמו. מדובר בצעירים שוטים שבראשם ליצן בשם אשר שטארק המוציא שם רע על כל דכפין ובמיוחד על יראי ה'. זהו ציוני קיצוני שבהיותו אחראי על בית  התבשיל  של האדמו"ר מהורדנקא -  הרב יצחק וייס שליט"א, הוא סירב להעניק מזון למספר לא קטן של יהודים המשתייכים ל"נטורי קרתא" ובראשם האחים דוד ושמעון אבו עזיז. אך משהאחרונים פנו מיד לאדמו"ר הרי ששטארק הכחיש זאת ואף נתן להם מנה כפולה.
   באחת הפעמים שבהן שטארק התגלה ברשעותו הייתי עד לפני מספר שנים. בית הכנסת של ה"אפטע רוף" ברח' וולבק בעיר עלה בלהבות וממש עם התאספות היהודים החרדים שם - כשספר התורה בסכנת שריפה עם שאר ספרי הקודש, פרץ שטארק בשמחה ובצחוק וסחף אליו מספר בחורים מ"בלזא". שמחתו היתה על כך שבית כנסת היה היחיד בעיר שלא מנע מהרב כהן להתפלל בו ושם לא פעם קיימו "נטורי קרתא" "סעודה שלישית".
    האדמו"ר מהורדנקא הוא אחד מעמודי הפלא של החסד היהודי בעולם ומי שנתן ראשון דחיפה לסעודות צהרים חינם לנזקקים ואורחים בכל העולם היהודי. במנשסתר הוא מקיים שלוש סעודות יומיות כאלה וכל זאת בנוסף לתרומותיו הכספיות, ל"סעודה השלישית" המפוארת ביותר בעולם ולהחזקת עשרות משפחות באלפי ליש"ט שבועיים לשבתות. האיש קנאי לה' לתורתו ובאחרונה מנע מהרב של וויטפילד בעיר לקדם "לובי" ציוני בבריטניה. שטארק וכמה פרחחים מנצלים את טוב ליבו של האדמו"ר לרעה ומלכחים פינכו ממש. היה טוב אילו האדמו"ר החשוב הזה היה מנופף את מתיר הדמים שטארק בפעם הבאה כשהלה   יסית -  חס ושלום, להתרת דמו של הרב כהן או יראי ה' האחרים.
    מה באמת קורה ב"חדרי החרדים" ו"בקהילה"  של האדמו"ר ממונרו?
 לאחר ה"שלום" הגדול שבין כ"ק  האדמו"רים ממונרו ו"בלזא" התפרסם כי האדמו"ר ממונרו - הרה"ג אהרון טיטלבאום שליט"א העביר יום אח"כ דרשה בפני חסידיו ותקף בה - באופן נחרץ וקיצוני, את ה"שבועונים החרדים". עד לכאן טוב ויפה וחשוב ומועיל. אבל לחותם מעלה - הקטן באלפי מנשה, יש עדיין כמה שאלות , הערות וגם הארות שונות. ונתחיל בשאלות לכ"ק אדמו"ר שליט"א:
     1) האם כ"ק - כשהוא יוצא נגד ה"שבועונים", הוא מתכוון גם ל"מחנה החרדי" של חסידות "בלזא" - שם כותבים וקוראים שוטרי וסוכני המשטרה והמוסד הציוני  לעתיד? אם התשובה חיובית הרי שה"שלום" איתם היה צריך להיגמר מיד לאחר שיחת המוסר של כ"ק. ואם התשובה שלילית אז אני מבין שזהו עוד מחיר ל"שלום" עם אלה שנחתו לא מזמן "נחיתה רכה" בנמל התעופה של "הציונות המעשית".2 ) האם לדעת כבודו הבעיה היא רק עם ה"שבועונים" הפסדו חרדים, ומכאן שהיומונים החרדים - ציונים הם אוקי? אם התשובה חיובית הרי שהבעיה קשה משום ששלושת היומונים הללו נגועים היטב בציונות, ברדיפת שלומי אמוני ישראל ובשאר "דברים בטלים. אם התשובה שלילית מדוע כ"ק לא יצא באותה שיחת מוסר גם נגד היומונים?3) לפני יותר משנה ליוויתי משפחה חסידית חשובה לאחת ממדינות מזרח אירופה - להשתטח על קברי אבותיהם. לימים, כחלוף שלושה חודשים, "התבשרתי" כי כל הביקור יסוקר בשבועון ה"חרדי" "בקהילה" -  הדובדבן הרקוב שעל הקצפת המסריחה של אותם "שבועונים חרדים". את סמרטוט הנייר ה"צהוב" הזה הקים שרץ בשם דודי זילברשלג שכידוע לך נתפס בצילומי עריות. ממשיכי דרכו בשבועון הזה לא נופלים ממנו. שם עובדות נשים "חרדיות" שעפ"י השקפתו הטהורה של ה"ויואל משה" (ולא רק ה"דברי יואל"...) מדובר במופקרות ממש. שם הציונות חוגגת במיטבה. שם נותנים עצות לצבא הציוני כיצד "לטפל בערבים". שם מעודדים "השכלה חרדית" . שם גם כותבים ומארחים את העיתונאים האנטי דתיים ביותר במסגרת "ביה"ס לדמוקרטיה" ושם גם פרסמו המלצה לאכול לביבות חנוכה חלביות עם קציצות בקר (לא ברור לי אם מדובר היה בחלבי ובשרי כשר בלבד...). לאחר ששמעתי כי הכתבה על הביקור תצא בעיתון תועבה - רעיוני זה שאלתי את ראשי הקבוצה מדוע לא מצאו עיתון פחות "ססגוני" ושנוי במחלוקת כזה? ראשי הקבוצה היו סמוקים מבושה וציינו כי גם לדעתם ה"אכסניה" הזו לא הוסיפה להם כבוד וכי בגלל הכתבה הם נאלצים להכניס לבתי חסידי סאטמר בעירם (ולהויי ידוע גם בכל העולם...) את הסמרטוט המזוהם הזה ולשמור שהנשים והילדים יקראו רק את הכתבה. אח"כ הסבירו לי (והם חזרו על כך שלוש פעמים...) כי כ"ק צלצל אליהם (ולא פעם אחת ...) והורה להם להכניס את הביקור ל"עיתונות החרדית" ואך ורק לאותו עיתון. לומר לך את האמת כ"ק אדמו"ר שליט"א, כבר הרבה לפני כן שמעתי ממקורות מהימנים כי כבודו קשור ל"שבועון" הזה אבל לא רציתי להאמין שמי שמתיימר להנהיג את "שיטת רבנו" קשור לעיתון כזה ועוד "משדך" אותו ללבלרי עיתון ה"עדה" כעיתון ל"ייעוץ פרסומי" וכ"מודל לתקשורת חרדית מודרנית". ועכשיו הגענו לשאלה -האם כ"ק , בדרשתו נגד ה"שבועונים", התכוון גם לפח אשפה תקשורתי זה? אם התשובה חיובית הרי כ"ק חייב להסביר לכולנו (והרי ה"ויואל משה" גרס שה"שולחן ערוך" עומד מעל ל"רבה"...) כיצד גילה כ"ק  מיהו  ה"שבועון" הנלוז , אך אם התשובה היא שלילית  יסביר לנו כ"ק מהו סוד המשך "היחסים הטובים" בינו לבין סמרטוטון כופר זה?...
     עם כל הגינוי והגועל מה"שבועונים" הפסדו-חרדים הרי ש"כ"ק הגדול יסכים עם החותם מעלה הקטן  והפשוט כי עניין ה"אינטרנט" הפך למכשלה גדולה יותר וכל רבני תבל האמיתיים יוצאים נגדו יומם ולילה. אם כך כיצד יתכן שכ"ק עדיין אינו יודע שהאתר "בחרדי חרדים" - ואני לא צריך לספר לכ"ק מיהם בעליו כותביו וכותבותיו (חלק חופף ל"בקהילה"...) , הפך לאתר האינטרנט מספר אחד של חסידיו שכותבים שם יומם ולילה "אשכולות" ממש ושאתר זה הוא בעצם היחצ"ן של כ"ק והקבוצה שעימו?...
    ועכשיו להערות ולהארות. לומר לך את האמת - כ"ק אדמו"ר ממונרו, הרי שמזמן הרגשתי ש"רכבת ההרים" ממונרו חורקת. כבר בשנת תשס"ו עליתי על ה"כשרות המפוקפקת" של חתנך ה"נעלה"- ברוך טיטלבאום ירום הודו וזיוו, כאשר נתן "הכשרו" והכשר אביו (ה"וולווע") למצות עבודת יד ברומניה שנעשו תקופה מסוימת ללא משגיח בכלל, אח"כ השגיחה עליהן אשתו של ראביי רפורמי והעובדים כולם (כולל המגיש לתנור...) היו נוכרים. כשפורסם הדבר על ידי בעיתון ה"עדה" מיד ניזעק כ"ק לעזור לחתנו מבלי לברר עימי או עם אחרים את העניין וצלצל לעיתון ה"עדה" בזעם בטוענו כי "הכל שקרים". ימים מועטים אח"כ התברר שלא אני הוא השקרן ומאז שנינו יודעים שגם המחותן שלך כבר לא סומך יותר על "כשרות" בנו - חתנך (ולא רק במצות או במיץ' תפוחים...).
    בפעם אחרת נדהמתי לראות כיצד גאווה גדולה אחזה באחד מאוהדייך כשראה את תמונות התועבה ודברי הכפירה של הראביי הקונסרבטיבי מפולין - מייקל שודריך, וכאות שמחה שלח לי תמונה שבה כ"ק מקבל את ה"שייגיץ'" הלה ל"התוועדות". חשבתי שאותו חסיד שוטה (וואי,וואי,וואי...) מנסה סתם להעליל עלייך עם "פוטו מונטאז'" מפוברק או שאולי פשוט השלזינגרים הטעו אותך  ולא ידעת  איזה "צדיק"  "מתוועד" איתך. אבל עכשיו - לאחר ה"שלום" עם השוטרים בעלי הפאות ועם סוכני ה"מוסד" בעלי הזקנים והשריימלים, ולאחר שגיליתי כי העיתון החביב על כ"ק הוא "בקהילה" כבר אינני יודע מה לחשוב...
    לפני מספר שנים נתגלתה מכירת עצמות קדושי השואה ברומניה ומה התפלאתי כי עיתונך ("דער בלאט") לא כתב (כמו "דער איד"  למשל...) כי הגנב והסוחר בעצמות קדושי השואה  הוא  ראש הקהילה היהודית המתבוללת בעיר הרומנית יאסי ובמקום זאת המליץ' עיתונך ("דער בלאט") לעמוד בקשר עם הנציג של חב"ד בבוקרשט שמכר יין נסך מזויף. בכלל, ביקורייך- כ"ק אדמו"ר שליט"א, בבתי חב"ד בעולם, גם היא מעוררת תהיות אבל יכול להיות שאנו הקטנים לא רואים נסתרות ככ"ק ...
    ועכשיו אעבור ברשות כ"ק אדמו"ר שליט"א לשנה האחרונה. לפני כשנה הגיע כ"ק עם מאות מאנשיו לבית העלמין בסיגעט שברומניה בחסות הפדרציה המתבוללת להילולת ה"עצי חיים". ממקורות מהימנים בתוך אותה פדרציה מתבוללת נימסר לי כי כ"ק נתן הסכמתו - תחילה  דרך משפחת שלזינגר מלונדון ואח"כ גם ישירות, לפדרציה מצורעת זו כי יסכים לאשר להם כל דבר בתנאי שבית העלמין בסיגעט ומה שחשוב לחסידות סאטמר במחוז מרמורש ובטרנסילבניה לא יינתן לעולם לחסות האדמו"ר מסאטמר אלא לקבוצתכם.
   הפירעון הראשון של המסע לסיגעט ובמקביל ההתקרבות לציונות כבר נראתה בראש חודש ניסן תשע"א כאשר ראש הכולל של כ"ק בוילהמסבורג  וה"חברותא של כ"ק - צוויבל שמו, נוכח בטקס ציוני - נוכרי לאחר שדידת העצמות הי"ד בחסות השלזינגריאדה הלונדונית   ובמיוחד בחסות השגריר הציוני שהדגיש כי "הקמת מדינת ישראל היתה מונעת את השואה". האיש של כ"ק לא שכח למחוא כפיים ל"שגריר" הלה ואח"כ להצטלם עם הרבאיי הרפורמי הרומני.
  וממש לא מכבר -  בכנס של אנשי כ"ק בבני ברק ל"יום ההצלה" של רבנו, העניקו שם פתחון פה ליואל טוביאס משיכון ו' בבני ברק הידוע כציוני מסור ומי שלא פעם טען כי "הרבי מצאנז הוא דוגמא לשיקום מהשואה ולא הרבי מסאטמר". זה מזכיר לי משפט של הימין הציוני:"השלום הזה הורג אותנו"!
   ועכשיו הערת סיום: יתכן שה"שלום" הזה היה מתמהמה אלמלא משפחת שלזינגר המצויה בסיבת חסידות מונרו כבר שנים לא מעטות. הם - משפחה "מהוללה" זו, מומחית ל"קרורים". מי כמותם יודע  יודע שאפשר לעשות מעשי הפך הפכים ואח"כ הרכבת ממשיכה לעבור גם שהכלבים נובחים. אם היו לכ"ק אדמו"ר ממונרו ספיקות כיצד יתקבלו ה"שלום" וספיחיו הרי שהשלזינגרים דאגו להרגיעו ולהבטיחו כי השיירה המשונה וההפוכה ל"ויואל משה" תעבור יפה גם אם הכלבים ה"קנאיים" ינבחו חזק. הכל עניין של ניסיון.
                                                טוביאס החולב ד'
   לא מעט בתי דין בישראל- וגם בעולם, מסתמכים על הרב יואל טוביאס ב"אישורי יהדות" מרומניה. לבד מהיותו "חבר טוב" של מתבוללי רומניה והאיש המחפה על מעליהם ומלבד הצורך לבדוק אם הוא גם מעורב ב"גיורים" האחרונים שם, הרי שלאיש גוי הונגרי - קתולי הצמוד אליו בביקוריו ברומניה ועימו הוא ישן לא פעם ב"ייחוד" אצל זקנות יהודיות פוקרות. שם הגוי הוא בוני והוא צורף לא פעם למניין של הסטודנטים הישראלים ביאסי או למניינים יהודים אחרים ברחבי רומניה מבלי שפטרונו - הרב טוביאס, יציין מיהו או יוציאו מהמניין. פשוט טוב לדעת עובדות חדשות מפעם לפעם...
                                      חב"ד על הזמן
    סיפורי תעלוליו של מר נפתלי דוייטש -  נציג חב"ד ברומניה, יכולים למלא אנציקלופדיה עבה. אבל  עכשיו אעביר לכם רק ידיעה קטנה בתחום הכשרות. לישראל נשלחים מרומניה "מוצרים כשרים" ב"הכשרו" של תעלולן זה שכבר נתפס בעבר במכירת יין נסך שזויף (והוא ידע מכך!) ואף נתפס בחילול שבת! ב"רבנות הראשית"- מחלקת הייבוא, יודעו על כך אך תשובתו הרפה של הרב לסרי היתה "אבל זה נציג חב"ד". תשובה זו באה גם לאחר שהוכח ללסרי - ע"י מטייל ברומניה, כי בבית חב"ד בבוקרשט הבירה מחללים שבת ובליל שבת מפעילים פלפונים ואילו דוייטש ורעייתו טוענים "אנחנו לא אבא שלהם".
    לאחרונה מגיעים לארץ דברי מתיקה ו"וופלים" המיוצרים ע"י ישראלים ברומניה, בעיר פלויישטי שע"י הבירה בוקרשט. ה"הכשר" הוא של דוייטש והמשגיח הוא צעיר יהודי בשם מריוס הרשקו שלא רק מחלל שבת ועובר על כל העבירות אלא שונא דת ישראל מאין כמותו והמסרב לחבוש כיפה גם בהיותו במפעלים הללו. בעבר הורחק מלעבוד במפעל מצות של "חוג חת"ם סופר" בני ברק משום שהעליב את המשגיח על דתיותו.
    בעבר עבד אצל דוייטש -  כ"משגיח" בבית הכנסת שלו בבוקרשט, נוכרי בשם דרגן שפשוט לבש ציצית והתחזה ל"חוזר בתשובה".  כיום "משגיח" שם אחיו של מריוס הסורר ולצערנו הרב לא רק שמדובר במחלל שבת ובפוקר אלא ב...אוטיסט!  
  

יום חמישי, 23 בפברואר 2012

שנאת ילד קטן לא ברא אפילו השטן


בס"ד
         שנאת ילד קטן לא ברא אפילו השטן / הרב אליהו קאופמן
     כמו רבים וטובים נחרדתי גם אני מאותם "טוקבקים" ששמחו לאידם של הילדים הערבים שנהרגו באסון קפריסין, אך לעומת  האחרים לא הופתעתי מכך. גם לא הופתעתי מכך שהתגובות הופיעו ואושרו להופעה על האתר הרשמי של "משרד ראש הממשלה".
    בשנים האחרונות לא רק שדם הערבים -  ומי שמגן עליהם, הותר ע"י הימין הציוני אלא שכל האכזריות והבהמיות הותרה ועניין של "כל דאלים גבר" הפך לנושא דגל הציונות ה"ממלכתית". אני מתאר לעצמי מה היה קורה אילו זה היה להיפך -  באתר הרשמי  של הרשות הפלשתינאית היו, חס ושלום, שמחים להרג ילדים יהודים בתאונה קשה וה"טוקבקים" הערבים היו טוענים כי " כל ילד יהודי שנולד הוא מתנחל או חייל פונטנציאלי לעתיד ולכן אין להצטער על מותו". רוה"מ היה מודיע בדרמטיות על "הפסקת השיחות" שדרך אגב, אינן קיימות. כנופיית המתלהמים מהימין היו מבקשים  להסגיר את נשיא הרשות בעוון  "הסתה לרצח עם" ואילו הפשיסט מיכאל בן ארי היה קורא ל"טרנספר מיידי".  כולם גם היו מגייסים את "יהדות התפוצות" ובארה"ב הזעקות היו נשמעות מה"פנטגון" ועד האו"ם. אבל כשזה קורה בצד השני- אצל גיבורי הציונות, זה מותר ומי שמתנגד לזאת הוא "אנטי ציוני".
    במסווה "מילת הקסם"  "ציונות" הוכשרו כל הנבלות. העיקרון הוא שאפשר להצדיק כל רצח אבל אם אמרת את מילת הקסם "ציונות" הרי אינך רוצח או גזען. אם תוסיף למילת "קסם" זו את המילה "ביטחון" בכלל תקבל חסינות לכל שיגעון והסתה. אפילו השטן לא חשב אי פעם - עד שקמה הציונות, על מילת "קסם" כזו שתצדיק את כל עלילותיו כולל הסתה לשמחה לאידם של ילדים שנהרגו בתאונה. וישנו שיר לעג המביא את ה"חידוש הציוני": "אני ציוני, אני בכלל לא גזעני, אני חושב שערבי נחות מיהודי אבל אני בכלל לא גזעני כי אני  יהודי ציוני , ויהודי ציוני  אינו יכול להיות גזעני".
    אצל הימין העקום לא יתכן מצב שילד ערבי שיולד יהיה גם מנהיג שלום או אולי כדוגמת ערבים בחברון  של 1929, שהצילו מאות יהודים. נכון, גם כל ילד יהודי שנולד אינו חייב להיות בעתיד חייל מדכא אבל מי אמר שהצד הערבי יתום מהולדת פרחי שלום?
     ממשרד ראש הממשלה וממפעילי אתרו לא נשמעה אפילו המיית גינוי כי זהו ה"הדר הבית"רי". הנושא עבר לסדר היום כי בשנים האחרונות התלהמות הימין והסתותיו הפכו לעניין שבשגרה ומי שעוד מעז להתמרד נגדן מסומן כ"בוגד" עם איום לשלול את אזרחותו או למנוע ממנו להיבחר כנציג ציבור.  כדי להצדיק את המצפון בנתינת הלגיטימציה לשחור שבשחור הרי שלצד המילים "ציונות" ו"ביטחון" מגויסת גם המילה "השואה" והאחרונה מסבירה ומצדיקה כל פליטת או מעשה רשע של יהודים בערבים אם שתי המילים שלפנייה לא הספיקו להצדקה זו.. ממש לירי! אין לי ספק שהצטרפותם של מאות אלפי מהגרים ממדינות ששם חונכו לאורם של מנגנוני חושך, הוסיפה לגיבוי הציבורי שהימין הציוני קיבל בשנים האחרונות ולראיה "ישראל בתינו" היא הגג המסוכך על כל החוליגניזם של הליכוד. ואם כך הדברים, אזי, מדוע  באמת צריכים במשרד ראש הממשלה לתת דין וחשבון הומני למתי מעט כמונו?...

יום רביעי, 22 בפברואר 2012

' טוביאס החולב ג


בס"ד
                    טוביאס החולב ג' / הרב אליהו קאופמן
         בפרשת "גרי החלומות" של רומניה ניסיתי לתת לרב יואל טוביאס מבני ברק עוד כמה שבועות של חסד. רבנים חשובים צלצלו אליו ושמעו ממנו כי הוא מתנגד לאותם "גיורים" של הפדרציה המתבוללת אותה טיפח ולה נתן עזר בכל מעלליה -  אם במכירת שטחי בתי עלמין על מצבותיהם, אם בחיפוי רמאיות של יין וכשרות שבהם התנהג כמו שלושת הקופים - לא רואה, לא שומע ולא מדבר , ואם בשאר השקרים והרמאויות שבהם סייע לפדרציה להשתיק כמו השבתת המקווה לנשים בעיר יאסי.
        לאחר שרבנים דיברו איתו  על ה"גיורים" הוא טען כי איננו יודע דבר על הפרשה וכי "העניין חמור ביותר ובקרוב מאוד אפעל בנושא". שבוע אח"כ צלצלו אותם רבנים שוב אליו כדי לשמוע מה עשה ואז טוביאס הופתע, הוא חשב שהכל ישתתק. לאחר שניות ארוכות של שקט הוא הבטיח בגמגום שאם יקבל את החומר (פרסומי הפדרציה) הוא יפעל. לאחר שנים שלא דיברתי עם האיש הסכמתי- לבקשת הרבנים,לדבר עימו ולהעביר לו את החומר. לאחר השיחה הראשונה הוא נישמע כאילו מזועזע והבטיח לפעול וכמו כן קיבל את החומר , אך באופן מעשי לא עשה דבר וחצי דבר.
       השבוע - ביום ג' (ה-21 לפברואר 2012) גיליתי בעיתון פדרציה ישן כי ב-4 לדצמבר 2011 התקיים "סמינר יהדות" ברומניה ובו "הרצו" שלושת הגלמים המכהנים כ"רבנים" תחת מתבוללי הפדרציה. אחד מהם היה אברם ארנפלד הרפורמי - שמעלליו ו"השכלתו" התורתית (מחסנאי בצבא הישראלי...) הוזכרו מספיק על ידי. הלה מכהן כיום כ"רב של אורדיה" וב"מסעדה הכשרה" שם משגיחה גויה! אחר הוא הליצן מבני ברק - ה"רב של הפדרציה", מר רפאל שפר הידוע והשלישי הוא אחיו של הרב יואל טוביאס ושמו משה שלמה טוביאס (מכהן כ"רב של יאסי"). האחרון אמנם אינו  "שייגץ" מרצון אך מדובר באדם רכרוכי ומסכן שהרב טוביאס מכריחו לגור בעיר הנידחת יאסי, גם במחיר שלום הבית של אחיו. בעיר יאסי נותרו פחות ממאתיים יהודים מתבוללים עם קבוצת סטודנטים ישראלים. שלמה טוביאס איננו יוצר קשר כמעט עם הישראלים הללו ויותר מלימוד אקראי אין לו עימם דבר. הללו ביקשו ממנו סיוע בנושאי כשרות,  ביטול מבחנים בשבתות ובחגים וכו' אך הלה - כחוש ועלוב, שוב ושוב טוען באוזנם כי אינו מבין בבקשות אלה  כלום וטורק להם את הטלפון במשפט "כל הישועות, ברכה והצלחה".
       אבל האמת יותר קשה ועצובה. לאיש אין כישרון הסברה ודיבור, הוא רועד בכל גופו וגם מפחד להלך ברחובות העיר. הלה ביקש מאחיו השרלטן מספר פעמים לחזור לארץ אך יואל טוביאס טוען כלפיו שוב ושוב כי "אני צריך אותך שם"! הצורך של יואל טוביאס באחיו , בעיר יאסי , הוא לשם ביקורו הקרוב של האדמו"ר מסקולען, שבשלוש שנים האחרונות טורטר לשם (עד כדי פיקוח נפש ממש!) כדי שיאשר לפדרציה הרומנית תרומה שמנה ל"מטבח כשר ומודרני" ושישמש שם "הכנסת אורחים". מאחר וכל יהודי העיר הם מחללי שבת אמור טוביאס  האח המסכן וה"נבך" להיות המשגיח, שבביקור הקרוב ישכנע את ה"סקולנער" להשאיר שם תרומה לפדרציה ומתרומה זו כמובן ייהנו כל אלה שהצליחו ל"עבוד" ולשקר את ה"סקולנער". האמת היא אחרת ורחוקה מכך. כבר בשנה שעברה היה מוכן אותו מטבח חדש ביאסי (שניבנה בחילול שבת) ומומן כבר בכספי הגוי'נט . עם פתיחת המטבח הוא כבר הוטרף ע"י "בשר לא ידוע". שלמה טוביאס המסכן בודאי לא יכול היה להושיע הן משום ריבצו בבית (בשבתות הוא אוכל סרדינים)רוב הזמן והן משום פחדנותו. רק לפני כשבועיים- בליל שבת, הסב לשולחן "עונג השבת" עם נוכרים לא מעטים וראש הקהילה הכריז על כך שהאוכל כשר בהשגחת שלמה טוביאס. טוביאס לא אישר ולא שלל. רגעים אח"כ ניגש סטודנט ישראלי לטוביאס ושאלו אם אפשר לאכול , טוביאס לחש לו "חס ושלום"! במקרים אחרים מחללים שבת בפניו של שלמה טוביאס אך הוא פוחד למחות. גם הסטודנטים הישראלים וגם הקהילה שמעו ממנו פעמים רבות כי  כי "מזמן הייתי בורח לארץ אבל אח שלי מכריח אותי להישאר, ומצד שני  אני לא יכול לאכול אצל הסטודנטים הישראלים אפילו שהם שומרים על כשרות מהודרת בגלל שאח שלי אוסר זאת עלי".
     השבוע שאלתי את טוביאס אם ידוע לו שאחיו לימד ב"קורס ליהדות" באתר הנופש של הפדרציה ששמו "בריסטיאנה"(ברומנית: ה"נוצריה"). טוביאס בהתחלה גמגם אח"כ, כמו נוכל ממולח דרגה ג', הוא שאל מאיפה אני יודע ולבסוף משנענה על ידי כי הדבר היה כתוב בעיתון הפדרציה המתבוללת טען כי אחיו לימד "רק חזנות לשליחי ציבור". הסבתי את תשומת ליבו כי למדו שם גם תפילין ומזוזות וכי היו שם גויים רבים שכרגע ניגשים ל"גיורים" הפיקטיביים". או-אז הוא השמיע קולות של עגל תמים ושאל "עד לאן הגענו, שחזנים יהיו נוכרים". הסברתי ל"תמים" הנוכל הזה שאם כבר היה "רב" ללא תעודת גיור (עם אימה גויה) אז למה שלא יהיו חזנים נוכרים. או- אז הוא החל שוב לטעון כי אינו יודע על כך וכי "לא הוכח הדבר". ואז "הזכרתי" לו שאותו "שייגיץ" מעולם לא הציג תעודת גיור כלשהי אך טוביאס טען כי "אם לא הוצגה תעודת גיור אז בגלל זה אי אפשר לומר שהוא גוי". בשלב זה רעמתי עליו בקולי והודעתי לו שהוא מוקלט (שקרנים חייבים להקליט, ועוד ממוצא רומני...) ושאדרוש הסבר בבית דין כיצד הוא מכשיר אחד  ל"רב" ושללא תעודת גיור אי אפשר אפילו לתת לו לנגוע ביין? אז חזר מר טוביאס מהעניין וטען כי "אני לא אמרתי שהוא יהודי, אני לא מוכן לדבר יותר על הנושא". יש לציין כי גם בימים שאותו "שייגיץ" כיהן ברומניה כ"רב" יואל טוביאס הופיע עימו בכל כנס וכיבד אותו בתואר "רב". כאשר הוכחתי אותו על מה שהוא מעולל לאחיו הוא שתק.
      לצערי הרב טוביאס מצליח להבריח ידיעה שקרית דרך העיתונות החרדית כאילו אחיו עושה "דברים גדולים" העיר שחלק מ"יהודייה" הם נוכרים. באחרונה מסייע לטוביאס עיתונאי מיומון מכובד (חרדי) בישראל אשר אינו מאמת דבר ובקרוב יתבקש עורך העיתון לבדוק אם הקשר בין העיתונאי לטוביאס יואל איננו "מסחרי".
      בפרשת המקווה ביאסי פנו לטוביאס הסטודנטים הישראלים שם אך הוא לא סייע להם ואז ביקשו מרפאל שפר לפנות בעניין. האחרון צלצל לטוביאס יואל  וביקש לנסוע ליאסי, אך  טוביאס ביקש ממנו לא לנסוע למקווה ומנגד צלצל יואל טוביאס לסטודנטים והסביר להם מה לעשות באוצר תוך חירופו , גידופו ולעגו לרפאל שפר. השבוע ניסה טוביאס להכחיש את ביקורתו על שפר אך משהבאתי לא את תגובת הסטודנטים הוא פלט "אני ביקשתי מהם לא לומר לך זאת"...
    מאחר ואת דברי קוראים לא מעט יהודים יקרים שיש להם גישה לטוביאס או ל"סקולנער", אזי, אשמח אם יעזרו לבדוק מה מקומו של טוביאס בנושא ה"גיורים" ברומניה.

   

?עיר עברית או יהודית


בס"ד
                עיר עברית או יהודית ? / הרב אליהו קאופמן
     לצערי הרב הנציגים הדתיים והחרדים במדינה מיצגים אולי -  ובקושי , צבורים דתיים וחרדים אך לא את היהדות, שהרי אחרת אינני מבין על מה ה"יללות" בנוגע להפעלת התחבורה הציבורית בשבתות ובחגים בת"א , גבעתיים וכו'. הרי עד היום נהוג  היה שהאוטובוסים הצבורים יצאו לדרכם עוד  לפני צאת השבת (ועוד בימי הקיץ). האם ישנה הלכה המתירה  לחלל את השבת רק משעה 16 אחרה"צ ונותנת עדיפות בחילול שבת לאלה מהאוטובוסים הנוסעים ליעדים רחוקים יותר? האם באיזה מקום ב"שולחן ערוך" כתוב שלמוניות יש דין אחר בחילול שבת מאוטובוסים? מדוע לנוכרי כמו אבולעפיה אסור לפתוח את חנות הפיתות שלו בפסח , אך מנגד מותר לחנות של יהודים בטהרן למכור יין ? לא פעם אני שומע אידיאוטים דתיים  בחסד המתנגדים לזכותו של כומר או  קאדי להיכנס לבית סוהר עבור אסיר נוכרי בטענה  כי "זו מדינה יהודית" אבל כאשר במדינה נוכרית רוצים לבטל את ברית המילה או השחיטה היהודית בטענה שזו "מדינה נוצרית" הם נזעקים על "זכויות המיעוטים".  ורשימת התהיות שלי  עוד ארוכה. התשובה   הזו , שמדובר כאן ב"עיר יהודית" או ב"מדינה יהודית" היא בדיחה. הכל "קאלם פאדי". ת"א איננה עיר יהודית בדיוק כמו שניו יורק - עם ראש העיר היהודי שלה, בלומברג, איננה עיר יהודית.
     וחוץ מזה , לאלה המדברים על "ציויון יהודי" הרי שכל המסבאות , אתרי התועבה ובתי המרזח הפתוחים בשבת -  בכל עיר חילונית , ובמיוחד בת"א, עבירתם חמורה פי שבעתיים מאיזה אוטובוס של "דן" שבמקום לחלל שבת "רק" מאחה"צ יתחיל לחלל אותה כבר בליל שבת. ובעיקר , בטוח שלשומרי השבת זה לא יגרע ממנוחתם ומקדושת השבת שלהם. אז על מה המלחמה?
    המלחמה מועלית בשם "המשך הסטאטוס קוו" שמזמן כבר איננו קיים. למעשה זהו מושג אפיקורסי שהרי על פי דעת תורה אין מצב כזה -  ואסור שיהיה אי פעם מצב כזה , שיהודים יראים ושלמים יסכימו שחלק אחר מעם ישראל יחטא באזורים ובגבולות מוגדרים בהסכמה מראש לכך. ה"סטאטוס קוו" הזה נוגד לחלוטין את "ישראל ערבים זה בזה" ו"זה לזה". והנה לכם עוד "קלאם פאדי" נוסף . אז על מה המלחמה האמיתית?
     המלחמה האמיתית איננה על היהדות אלא על המשך קיומן של ה"מפלגות הדתיות" והקשר בינן לבין בוחריהן. כדי להיבחר שוב צריך להצביע על "הישגים" וכאלה ישנם רק אם ה"סטאטוס קוו" נישמר. לעומת זאת אם "דן" ייסע מת"א לגבעתיים (העיר המרדנית הבאה בתור...) בליל שבת ולא בצהרי השבת הרי שה"הישגים" הדתיים יפלו וקולות הבוחרים יתנדפו. במיוחד אמורים הדברים אצל המפלגות  החרדיות -  שם הציבור המצביע להן אינו מונע מ"סיבות לאומיות", אלא מהרצון ל"חזק את הדת".
     והנה  אלה -  המפלגות החרדיות, שנכשלו בחיזוק היהדות באמת ומתירות להכניס "גרי חלומות" סלביים לקהל ישראל, הנה דווקא בשלב האוטובוסים בשבת או  בעניין מכירת חמץ מנוכרי  לנוכרי   בפסח , הן עומדות על רגליהן האחוריות. זו צביעות ממדרגה ראשונה. פתאום לאלה שמעלימים עיניים ממכירת בשר טרף בחותמת כשרה ומחטיאים את ישראל האמיתיים, פתאום להם איכפת שנוכרי מאוקראינה או ערבי מיפו לא יחללו את השבת! והרי כבר נאמר בהלכה שאסור לגוי לשמור שבת! אם השבת כל כך יקרה להם , אזי, היו  הללו נלחמים עלייה באזורים החרדים ממש כמו בירושלים ובבית שמש, אבל מה לת"א, גבעתיים וכו' ול"שמירת שבת" , ועוד רק לשליש ולרביע?!
     ופתאום מי קופץ בראש? הרב ה"גאון" ישראל מאיר לאו. הדמעות תנין שלו הפסיקו להרשים אותי למעלה מעשור וחצי . קודם שידאג הלה  שבפתח בית הכנסת שלו לא יגיעו מתפלליו עם רכבים בשבת ורק אח"כ יקשקש על כך שלא יתירו ל"דן" ול"קווים" לחלל שבת מוקדם יותר. עשר שנים שימש האיש -  לאו שמו, כ"רב ראשי לישראל", וחמש מהן היה אחראי לכשרות הארצית וחמש שנים היה ראב"ד בתי הדין הרבניים. בימיו הותרה הרצועה וכל הטריפות, הנבלות והפיגולים נכנסו לישראל תחת אנשי ה"רבנות" שלו והוא לא עשה דבר לעוצרם! הלה בטח זוכר כי יותר משבע שנים פרסמתי -  שבוע אחר שבוע, תחקירים בעניין והוא מעולם לא תבע את העיתון שבו התפרסמו הכתבות. בשנים שהיה ראב"ד הפכו "גרי החלומות" ל"תעשייה" שלמה  מאותם  בתי הדין שעליהם פיקח  אך מלבד חיוכים אויילים הוא לא עשה דבר למונעם.  במשרדו הוא מעסיק עוזר שבימים אלה נאשם על קבלת שוחד ל"תארים רבניים" עבור אנשי קבע שבינם לבין "יהדות" אין ולא דבר. וחוץ מזה עד היום הרב לאו לא תבע את אותן  נשים - ובראשן טלילה סטן האגדית , שהאשימו אותו בעריות. ומה עם ה"מעטפות" שהכניס לכיסו  אחרי החופות והוא כ"אב"ד ישראל"  עלול היה לפגוש את בעלי השלמונים ב"בית הדין הגדול"? והנה  מתי התעורר ה"צדיק"     הזה ? -  כאשר האוטובוסים של "אגד" יצאו מעט מוקדם יותר לחלל את השבת למען נוכרים או כאלה שאינם שומרי מצוות...
     אז רבותי היקרים, אין כאן שום עניין של דת אלא הצגה מכוערת של "שימור ציויונה היהודי של המדינה" כדי שתמשיך  הענקת לגיטימציה - מחד גיסא, ללאומנות הציונית לפעול בשמה של היהדות, ומאידך גיסא לתת כוח וחיות פוליטיים להמשך קיומן של ה"מפלגות הדתיות" וה"חרדיות"  על שלל "רבניהן" הציונים  והצבועים  תמורת שירותי "עלה התאנה" שהן מעניקות למפלגות הציוניות.
     ומכאן למציאות האמיתית. ת"א נולדה כ"עיר העברית הראשונה" וכזו גם תישאר. המונח "עברי" קיים עוד לפני התהוות עם ישראל  או לפני המושג "העם היהודי".  "העברים" -  כך כונו אותם נוכרים שחיו בין הפרת למצרים, "ארץ עבר הנהר". והעיר ת"א  -  זו שלא מזמן זכתה לפרס של עיר התועבה מספר אחת בעולם, באמת "ראויה"  במראיה ובפרסייה לחדש את תרבות כנען והאמורי ששלטו כאן עד בואו של יהושע  בן נון. חוקי עירייה ופרלמנט לא ישנו השקפת עולם של יהודי זה או אחר ולא "יחזירו בתשובה" איש , ומנגד חוקים כאלה  יכפו איסורים אסורים ומיותרים  על נוכרים. היו באמת זמנים שמאיר דיזנגוף (לפני הבחירות הראשונות לעיריית ת"א) הסכים ל"סטאטוס קוו" כדי ששלוש שכונות ("נווה שלום", "נווה צדק" ו"שבזי") לא תחזורנה ליפו הערבית אם תחולל "כליל" השבת בת"א. אבל מאז עברו לא מעט מי שופכין בירקון והציונים החילוניים בת"א כבר אינם תלויים בדתיים כמו אז , וכמו כן אותם ציונים חילוניים אינם זקוקים עוד ללגיטימציה "יהודית" כדי לקבל קולוניאלית את הארץ מידי הבריטים, ולבסוף יפו הערבית כמעט ולא קיימת ואפילו את  בתי העלמין שלה מנסים למחוק. אז אפשר להתניע ולנסוע מהר יותר בשבת.
     ולכן, כמי שבאמת מאמין באמיתות התורה ובמלחמה על כל לב יהודי שישמור תורה ומצוות הרי שאין זו עבורי מדינה יהודית ות"א בטוח שאיננה עיר  יהודית , שהרי אין כוהנים בעבודתם ולויים במעמדם וגלו האורים והתומים,  אז באמת -  כמו שכתבתי כבר , אין שום הבדל בין ניו יורק לת"א  וכדאי לחדד את העניין כדי שלא יטעו  טועים וכסילים , ולכן אין גם צורך למנוע מנוכרים וחילוניים לנסוע חופשי ברחובותיהם . אך במקום זאת יפה יעשו "יהדות התורה" וש"ס אם יפסיקו לכפות הבלים על נוכרים ומנגד  יוציאו מן ההסכלה הציונית את צאן מרעיתם שבגרו , יאבקו נגד "גיורי החלומות" ולא ישתפו פעולה עם כשרויות מזויפות מבית היוצר שלהם.
     אילו יכולתי היום לנהל מו"מ על חולדאי ושכמותו הייתי מחתימם על כך שת"א תמשיך להיקרא "עברית" ולא יהודית ומנגד -  בתמורה לכל התרות ה"סטאטוס קוו" המצחיקים, הייתי מבקש מהם  את שמירת השבת והדת עפ"י "יבנה וחכמיה" בכל השכונות, הערים והישובים הדתיים והחרדים ומחכה למשיח צדקנו בנחת ללא קשר למדינת מכבי ת"א ודנה אינטרנשיונל , ושמצידי הכל יישאר פתוח  ועל גלגלים . שהרי בלאוו הכי מיהדות של כפייה ורמייה לא תבוא הגאולה.