יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

?מדוע הם פוחדים מהתקשורת

בס"ד
        מדוע הם פוחדים מהתקשורת? / הרב אליהו קאופמן
     כאשר יעלה "חוק ישראל היום" להצבעה טרומית בפרלמנט הישראלי ניווכח כי המפלגות החרדיות – "יהדות התורה" וש"ס,תיעדרנה מההצבעה.כך לפחות מסר ח"כ משה גפני לרדיו "קול חי",עוד ערוץ שמשתדל להיות לויאלי לעסקנים החרדים,במסגרת ה"סטאטוס קוו" הצפון קוריאני,ששולט בתקשורת של היהדות החרדית,וביד רמה ונוקשה.לא לחינם שתי הכנופיות החרדיות  בפרלמנט הישראלי מאוחדות דווקא בעניין אי התערבותן בהצבעות שכרוכות סביב התקשורת הישראלית הכללית.
       למעשה הכול היה צריך להיות הפוך מבחינת האינטרס החרדי והיהודי.הדת היהודית והחרדים הם למשיסה בידי התקשורת החילונית המתחזית ל"כללית".מעטים הם העיתונים והאתרים הנוהגים בהגינות כשהם מסקרים אירועים חרדים או נושאי יהדות.העיתון "ידיעות אחרונות" – זה שהעלה את החוק להעלמת "ישראל היום",הוא אולי חוד החנית נגד היהדות החרדית ונגד ההשקפה התורתית,ולא פעם הוא לא שם ליבו לעניין של "אתיקה",וכשהיה מדובר ביהדות החרדית הוא כינה אותה שוב ושוב בגוף שלישי,מעין "אנחנו ואתם".והגיע המצב שאותו העיתון אף הוציא לעז ושקרים כמו המצאת סיפור סבתא על חרדית מבני ברק שנאנסה במקווה ונאסרה על בעלה,או אפילו שטען כי הרב אמנון יצחק מסית לרצח חילוניים(שם כבר שילמו שקרניו כסף עקב תביעת דיבה של הרב...).והיו כמובן החשיפות הגדולות נגד עסקני החרדים, ובראשן פרשת אריה דרעי,על כל הצפון בה.והנה ממול ל"ידיעות אחרונות" עומד "ישראל היום",שמיום הקמתו הוא בדרך כלל הגון יותר מכל היומונים החילוניים, בהתייחסותו ליהדות ולחרדים.שלוחי ציבור כנים ואמיתיים באמת – מטעם היהדות החרדית,היו חייבים לתמוך ב"ישראל החום",הן משום שהחוק המוצע הוא אנטי ליבראלי והן משום הגינותו של "ישראל היום".אבל הנה העכברים של "יהדות התורה" וש"ס המהוללה בורחים מן המליאה דרך כל חריץ מצוי כשמתקרב מועד ההצבעה.אז בכל זאת מהי הסיבה לכך?
  העניין הוא פשוט,הח"כים החרדים יודעים היטב כי חטוטרת של עסקאות אסורות טמונה בכיסן,ולכן הם לא מעט מפחדים מכך שמי שלא ייתמך על ידם ייהפך למחרת ההצבעה לחושף השערוריות נגדם.הם כמובן ינמקו את אי הצבעתם בכך שהם אינם חפצים שאח"כ ינקמו בהם,בתקשורת,מבחינה רעיונית,אך כמובן שזו רק קלישאה."ידיעות אחרונות" וחבריו ימשיכו להלום בדת ובחרדים ללא שום קשר לצורת ההצבעה החרדית,אבל העיקר אצל העסקנים החרדים הוא אחר.העיקר הוא שלא יהלמו בם אישית, ובמיוחד בעידן שלדרעי,בניזרי,יאיר לוי וחבריהם נוספו גם פליטי "הולילנד" החרדים כמו רבין, שימחיוף ובמיוחד לופוליאנסקי ה"צדיק".

      לעסקנים החרדים לא תהיה שום בעיה "מצפונית" ביחס לכך שהם לא היו מעורבים בכל הנוגע לעיצוב תקשורת חופשית בישראל.נהפוך הוא,תקשורת חופשית – גם אצל החילוניים,איננה בדיוק משאת נפשם של העסקנים החרדים,שדרך התקשורת החרדית המגויסת שלהם הם לא רק שולטים בציבורם אלא גם ברבניהם,שחלקם בכלל מוכתרים בעיתונות הזו ע"י העסקנים החרדים עצמם.לבד מהתקשורת הצפון קוריאנית,הרי שהתקשורת החרדית בארץ היא התקשורת היחידה בעולם שהמילה "חופשית" היא מילה בזויה וגסה עבורה.שישה עיתונים חרדים(ארבעה מהם יומיים...)הם בעצם ביטאוני מפלגות,שכל מהותם של הביטאונים הללו היא שטיפת מוח והעלמת האמת, ואשר "מקצועיותם" נעה בתחתית של החבית,עד שרוב כתבותיה מועתקות מהעיתונות החילונית,ו"המודיע" למשל התנצל לא מכבר על העתקת כתבה מ"דה – מרקר".יתרה מכך,בין ארבעת  היומונים החרדים("יתד נאמן","הפלס", "המודיע" ו"המבשר")אין אפילו עיתון אחד שאינו מפלגתי(!),ואף השבועונים שייכים למוקדי כוח פוליטיים,כששלושה מהם("המחנה החרדי" ,"העדה" ו"יום ליום")הם ביטאוני מפלגות באופן מוצהר ועם צנזורה על כל שביב של ביקורת אמיתית.גם ערוצי הרדיו החרדים הם למשה מנגנון לשטיפת מוח – ומעניין שהמדינה נותנת ידה לכך,כנראה כדי לנווט היטב את את הציוניזציה והמשמעת ביהדות החרדית, ובמיוחד במפלגות החרדיות.לשום מפלגה פוליטית אין "רדיו ממלכתי – מפלגתי" אלא לש"ס."קול ברמה" הוא ערוץ שטיפת המוח של ש"ס, ולאחרונה הש"סניקים מהערוץ הזה מכים בשטיפת המוח שלהם חלקים אחרים בש"ס,ובראשם את אריה דרעי ואת ההנהגה שבנה מסביבו.שום מפלגה חילונית בארץ,או מפלגה נכרית בעולם,לא זכתה למתנה תקשורתית כזו.גם רדיו" רול חי" נשמע בעקיפין לעסקנים ולפוליטרוקים החרדים הכול יכולים,ובודאי שלא יערכו בו תחקירים וכתבות על שחיתות חרדית,על פרשיות "גיור" וכשרות מפוקפקות שחרדים ובתי דין חרדים מעורבים בם וכו'.ולכן נוח מאוד לח"כים החרדים לברוח מהויכוח האמיתי והליבראלי על קידום העיתונות החופשית בישראל של המאה ה- 21 "לטובת "זכות הציבור לדעת".

יום ראשון, 9 בנובמבר 2014

אמרי שפר

בס"ד
         אמרי שפר / הרב אליהו קאופמן
    עד כמה רמתו השכלית ויראת השמים של רפאל שפר ("הרב הראשי של רומניה") נמוכות, למדתי שוב בשבוע האחרון. יהודי דתי שביקר ברומניה בסוכות האחרון (תשע"ה) סיפר לי כי ביום הראשון של חול המועד סוכות הוא ביקר בסוכת הפדרציה היהודית ברומניה ונוכח כיצד אותו שפר משתדל לאכול רק ירקות ופירות. מששאל הלה את שפר מדוע הוא אוכל רק ירקות ופירות השיב שפר כי "השחיטה ברומניה היא בספק משום לאחר שהשוחט גומר את עבודתו הרי שהחותמת שלו עוברת לפדרציה והם מחתימים איתה גם בהמות לא כשרות". והנה, כעבור יומיים בלבד שוב ביקר אותו יהודי שם ואח"כ, נכנס היהודי הדתי שוב לסוכה ולמול עיניו המשתאות הוא צפה בשפר האומלל הזה, כיצד הוא אוכל את כל הסעודה שהוגשה לו, כולל אותו בשר שלדעתו "נעלם מהעין" והינו טרף ומנוול. מששאל את שפר לפשר השינוי הסביר החלמאי שפר כי "אמרו לי מהפדרציה שאם לא אוכל את כל האוכל, כולל הבשר, הרי שאני יודח מתפקיד הרב הראשי". זהו גולם שאפילו בספר "עולמו של אבא" אין אחד כזה.

    ואת הגולם הזה הביאו מכולל ה"חזון אי"ש" בבני ברק, והפקידון שמולי'ק קרליץ פרש עליו את חסותו, וביחד עימו הם רוקחים "גרי חלומות". השפר הזה נראה חרדי עם זקן ועם כל אביזרהו. וכל זאת לידיעת אלה שעלולים , חס ושלום, לטעות בו ולהאמין שהנה איש חרדי וירא שמים לפניהם.  

פרשת וירא תשע"ה

בס"ד
      פרשת וירא תשע"ה / הרב אליהו קאופמן
     המדרש כותב כי למעשה סדום ועמורה ובנותיהן לא היו המקום הגרוע ביותר בעולם של אז. אז נשאלת השאלה מדוע דווקא הן נפגעו לעולמי עולמים? אבל המדרש מיד משיב כי הסיבה להיותן הנפגעות המידיות, ובאופן הקשה ביתר, הייתה כי ארץ הכיכר שעלייה ישבו (כיום זהו ים המלח) הייתה חלק מארץ הקודש (ארץ ישראל כמובן...), דהיינו, פלנטרין של מלך. לא ביום אחד הן חרבו אלא לאחר מאות (ואולי יותר...) של שנות קיום רבות. הן לא חרבו כעניות וכמסכנות אלא הן חרבו כערים הפוריות והעשירות ביותר בעולם של אז. דהיינו, שנים רבות הביטו בהן תושביהן ושכניהן והתפעלו מההוד הגשמי שלהן, מהצלחתן החומרית, וכמו לוט גם הם חפצו לדור בהן. הפשעים שהללו עשו לא רק שלא עניינו את המתפעלים אלא לימדום כי למרות הפשעים הללו הן סיפור של הצלחה, ומסתמא שהשם הטוב רוצה בכך, שהרי הרשעים הללו היו דוגמא להצלחה, ואם השם היה חושב אחרת הן מזמן היו נעלמות.
    אבל אותם מתפעלים שכחו רבות –  ואולי גם לא ידעו נסתרות, שהרי התורה עוד לא ניתנה אז ואילו קהילת "שם ועבר" הייתה קטנה ומצומצמת בהשפעתה. אילו ידעו אז יותר תורה אולי היו יודעים כי מן הטמא לא יכול לצאת טוב. אילו למדו אז תורה היו יודים כי "הרוצה להיטמא מסעיין בידו". אילו היה קיים אז ספר "דברים" הם היו מבינים כי הקב"ה מנסה אותם ב"נביא שקר" וב"חולם חלום". אילו הם היו מעמיקים בתורת החיים שלנו, שכיום היא בידינו, הם היו גם מבינים כיצד הקב"ה שולח לרשעים הללו חבל "הצלחה" ארוך כדי שאיתו הם יתלו את עצמם. אבל בימינו התורה חיה ונושמת ואף ניחתה בידי ישראל. אלא שלמרות הכול מסתבר שלאחר שהאברך, או אפילו הרב, סוגרים את החומש ואת הגמרא הם שוכחים את כל השקלא וטרייה של ימינו.
    הציונות קמה לפני קצת יותר ממאה שנה. את פרי הבוסר שלה – מדינת הציונים הצלבנית, היא הקימה רק לפני פחות משישים ושבע שנה. אבל מקורה של הציונות מטומאה קשה – של כפירה ב-ה', ובשילוב עם כת ה"מזרחי" שהשילה את רוב הכיסוי הדתי שלה עבור השתלבותה בטומאות העולם החיצוניות. סדום ובנותיה התקיימו מאות שנים, אם לא יותר והתורה –  כתמרור ובסיס לעם סגולה לא הייתה אז. אבל כיום הציונות עוד לא עברה את גיל השבעים ואילו התורה רחבה מכל יריעה ורק צריך להפוך בה. ולמרות הכול אותו עם סגולה – עם התורה בחיקו, ממשיך להתפעל מ"הצלחת" הציונות הטמאה. אותם "לומדי תורה" ממשיכים להתפעל מ"מדינת ההייטק העולמית, הראשונה במעלה". אותם "מרביצי תורה" ממשיכים להתפעל מה"הצלחה הצבאית והביטחונית" של המורדים ב-ה' ובמשיחו. להבדיל מימי סדום ועמורה, הרי שלחובשי הספסלים בבני ברק, בירושלים ובשאר "ערי התורה" בארץ הקודש ישנה משנה סדורה על מה שהנביא דניאל ניבא כי בדור האחרון יחול הפסוק "ופריצי עמך יעמידו חזון". לדור החרדים המהוללים של ימינו יש את הגמרא על מה שרבי שמעון בר יוחאי אמר על מה שהרומיים תיקנו בארץ ישראל – שלא עשו זאת למען לומדי התורה אלא למען לענג את עצמם ולהתגולל בתועבותיהם הם עשו זאת. ומסתבר שעל דור המתפעלים של סדום ועמורה אפשר ללמד זכות של אי הכרת עומק התורה אבל על הדור החרדי – ציוני אי אפשר לעשות זאת, ומי שיש בידו את התורה ועדיין מתפעל מהרע הרי שדינו בשמים קשה יותר.
    המדינה הציונית יושבת בארץ הקודש , ולהבדיל מסדום ועמורה ושאר ערי הכיכר הרי שהעיר תל אביב כבר קיבלה מכל תועבות העמים את הפרס של עיר התועבה העולמית הראשונה במעלת התועבות בדורינו, דבר שאפילו סדום של אז לא זכתה בכך. ההצלחה הצבאית והטכנולוגית של הציונים פחותה מזו של סדום, בהשוואה לעולמות השונים של השתים. ולכן יש להיזהר שאם לא יהפכו המתפעלים הציונים - חרדים את פניהם לאמת המלומדת ע"י רבניהם כ"תיאוריה" בלבד, אזי, עלול, חס ושלום, להתרחש מה שכבר כתוב בפרשיות ספר "דברים", על הדור האחרון שימצא את ארץ ישראל חרבה כול כולה (ולא רק אזור מסוים כ"ערי הכיר"...) כ"מהפיכת סדום ועמורה", והגויים שיוותרו בה יעידו כי הסיבה לכך הייתה בעצם עזיבת עם ישראל את מצוות ה'.
                                           מלווה מלכה
   השבוע הלך לעולמו הרב שלמה שלוש מחיפה, שהיה "רבה הראשי" של העיר. כדאי כאן לציין כי מותו של האיש – בגיל 71, נגרם לא מעט מיסורי בני אדם ומעלילות שווא שרקמו כנגדו דווקא אנשים שנמנו ו/או נמנים על מפלגת ש"ס, שהייתה גם מפלגתו. הרבה סיפורי זדון על הרב שלוש ועל "התנהלותו הציבורית" הועברו לערכאות המשפטיות והציבוריות ע"י אדם ששמו ישעיהו מלכה שכיהן בעבר (בשתי קדנציות קטועות) כיו"ר המועצה הדתית בראשל"צ. האיש – שמזוהה עם ש"ס, קיבל מהרב יונה מצגר (ובהסכמת הרב שלמה עמר – אחד ממספידיו של הרב שלוש...) –  בהיותם "רבנים ראשיים לישראל", את המנדט לערוך "בדיקה" ברבנות חיפה. מצגר ומלכה ידועים ביחסיהם הטובים ואילו למצגר אח שמשמש... מזכ"ל המועצה הדתית בחיפה. הרב שלוש סיפר לי –  לא לפני זמן רב, כי מלכה זה צלצל אליו ובמתק שפתיים שכנע אותו שיסכים ל"חקירתו" בטענה כי "אנחנו שנינו מרוקאים, ואפילו מאותו אזור במרוקו". אבל אח"כ סיפר הרב שלוש כי הלה גרם לו עוגמת נפש בהתנהגותו המשפילה נגדו, ולימים דיווח מלכה – על פי דברי הרב שלוש, מצגים כוזבים ופליליים נגד הרב שלוש עד שהאחרון הסתבך בלילים, והפיקוח על הכשרות נלקח ממנו. בשנים האחרונות סבל הרב שלוש נפשית מהעלילות הללו ואפילו לא כיבד באמירת שלום את אותו מלכה. הרב שלוש גם יותר משחשד כי האחים מצגר –  בהסכמת ובשתיקת הרב עמר, טפלו עליו את הגהינום הזה.
    זו לא הפעם הראשונה ששמו של המלכה הזה מוזכר בשלילה. זהו עובד תעשיה צבאית לשעבר שברגע שמונה ליו"ר המועצה הדתית בראשל"צ החלו העובדים שם לסבול את נחת זרועו הקפדנית , את צעקותיו הרמות והמשפילות , וגם ברבנים התעמר הלה וביקש מהם להוכיח נוכחות ע"י כרטיס עבודה! כאשר מונה למנכ"ל ה"חינוך התורתי" של ש"ס הוא החזיק שם מעמד מספר ימים בלבד לאחר שהפקידות שם התלוננו על יחס משפיל ביותר מצידו מצידו. גם חתנו סבל ממנו משום שכאשר ביתו של המלכה הזה רצתה להתגרש מבעלה, הרי שהמלכה הזה הפנה אותה לבית המשפט העכו"מי ולא לשום בית דין רבני.
   


אם לא לעת כזו הגעת למלכות

בס"ד
      אם לא לעת כזו הגעת למלכות / הרב אליהו קאופמן
   בימים האחרונים התעוררו מעט ביהדות החרדית לנוכח הפקרת ההלכה החמורה,שלא לעלות להר הבית.דם יהודי היה צריך להישפך כדי שב"עדה החרדית" יפרסמו במאוחר(ובכל זאת, טוב מאוחר מאשר לעולם לא...)מודעה נגד העלייה להר הבית וכדי שהרב יצחק יוסף – "הרב הראשי" הספרדי,יאמר בגלוי בהלווייתו של המנוח שנדרס,הרב בעדני,שהעליות להר הבית גורמות לשפך הדמים הזה.אבל אומר למכובדי כי העליות הללו מזמן היו יכולות לא להתקיים,ובכך היה נמנע שפך דם יהודי בעטיין, וכל זאת  אילו הרבנים החרדים –  ובכללם הרב יצחק יוסף,לא היו ממתינים לרגעים המדממים האלה,אלא עוד בימים שגליק,פייגלין ושאר מטורפי הר הבית ה"סרוגים" עלו להר ועוררו פרובוקציות,היו הרבנים החרדים,לא רק שיוצאים בהצהרות ובמודעות נגד אלא גם מארגנים הפגנות ועצרות נגד,הרי שהמולת פרחחי הר הבית(שחלק מהם קשורים גם לתמיכה בכתות הנוצריות...)הייתה נעלמת והדם היה נחסך. יתרה מכך,בימים שהחרדים נתפסים כהקיצוניים ביותר(לא מעט בגלל התקשורת הישראלית וחלק מחוגי השמאל והמרכז),הרי שזה היה ממש קידוש ה' אם באמצעי התקשורת האלקטרונים בחו"ל בכלל,ואצל העולם המוסלמי בפרט,היו רואים כי יהודים חרדים מפגינים נגד העלייה הזו.בעולם החרדים נתפסים כדת ישראל וגם כיהודים האמיתיים,וכאשר הם שותקים למול מצעדי השיגעון של אנשי הכיפות הסרוגות הרי שהעולם כולו מבין שהיהדות מתירה עליה להר הבית גם במחיר שפך דם.היהדות היום –  בגלל גליק,פייגלין,חוטובלי(זו שרק אתמול נלחמה בפסקי ה"שולחן ערוך"...)וכנופייתם ,נתפסת בעולם כ"דעאש" יהודית - דתית.אילו החרדים היו מפגינים מול העולים להר הבית הרי שהסכנה להסתובב כיהודי – ועוד בקרב אוכלוסיה מוסלמית בעולם,היה מפנה מקומה ללחיצת ידיים של תחילת מהלך של שלום יהודי – מוסלמי ,שמזמן יש לפתחו.אבל כאמור, טוב מאוחר מאשר לעולם לא.
      הרב יוצחק יוסף אמנם נבחר ל"רב הראשי" אבל הוא יודע – בדיוק כמוני,עד כמה השפעתו הדתית יכולה להיות מכרעת בענייני דת במדינה שהדת הפכה ללעג וצחוק ביחסיה עם המדינה.אבל מנגד,מי יודע אם הרב יוסף לא הגיע ל"מלכות" הזו דווקא כדי להשתמש בתוארו נגד קיצוני ה"סרוגים", ואפילו כדי לפרוץ דרך להדברות עצמאית בין היהדות והחרדים לעולם הערבי ולדת המוסלמית.הרב יוסף – כיהודי חרדי ומזרחי,יכול שוב לפרוץ את הדרך שאותה חוסמים הציונים השמאליים והימנים יחד:השייכות וההשתלבות של היהדות כדת והיהודים כעם,וכגורם טבעי במזרח התיכון,כפי שהחרדים האשכנזים והציבור המזרחי היה בארץ ישראל עד בוא הכיבוש הבריטי,שהביא על כידוניו את התנועה הציונית האירופאית והחילונית.
    אני גם שמח על כך שגורמים ליטאים מ"דגל התורה" החלו לצאת נגד הפרובוקציות בהר הבית ונזכרו בהשקפתו של הרב שאך המנוח.אבל עדיין חסרה לי היציאה של חסידות בלזא(שלפני כעשור עוד דיברה על מו"מ עם החמס...)נגד משפחת אלבוים השייכת אליה,בכל האמור והנוגע לעליית המשפחה הזו על הר הבית,וגרימת הפקרת התדמית החרדית למשיסה,כולל סיכון ילדיה שלה.
     עם כל הכבוד להתנערות של כמה מאנשי "דגל התורה" מכל שפך הדמים הזה,הרי שיביטו אנשי המפלגה הזו היטב במעלליהם לפני כשבועיים ויתארו לעצמם מה היה מתרחש כיום בירושלים אילו מועמדם ל"רב הראשי" של ירושלים,שמואל אליהו,מהקיצוניים שב"סרוגים",היה,חס ושלום,נבחר לתפקיד הזה!ואם כבר נגענו בעניין ה"רבנים הראשיים" בירושלים,הרי כשהדם נשפך דווקא קולם אינו נשמע כנגד הפרובוקציות של ה"סרוגים".מסתמא שהשניים מיישרים קו עם ניר ברקת – ראש העיר הלאומני והתומך בעליה להר הבית ולהפיכתו ל"מרכז תרבותי" במקום דתי,ולכן הם מיישרים קו עם פטרונם.על הרב אריה שטרן מה"סרוגים",אינני מתפלא ואינני מלין (על ישור הקו שלו עם ברקת) כי זו השקפתו המוצהרת כל השנים,אבל היכן נעלם הרב שלמה עמר,שרק לפני מספר שנים החרה אחרי הרב עובדיה יוסף נגד העלייה להר הבית?כנראה שההסבה שלו מ"חרדי" ל"סרוג",במסגרת קבלת האפוטרופסות מברקת החילוני והימני,עשתה את שלה במסגרת התפקיד החדש שאליו נבחר על תנאי...

    

יום רביעי, 5 בנובמבר 2014

העבודה הזרה של ימינו

בס"ד
     העבודה הזרה של ימינו / הרב אליהו קאופמן
    למעלה מעשרים וחמש שנה שנגמלתי מהחיבור למה שנקרא בפי רבים "כדורגל".הכניסה לחיי תורה ומצוות קטפה אותי מהאליל הזה,שמפעם לפעם גובה קרבנות.אני אמנם מנותק היום מאותו "תחביב" שבעבר היה מרכז תחביביי,ולימים גם מקור פרנסתי,אבל מפעם לפעם אני חוזר בזיכרונותיי אל הימים ההם,הימים שבהם הייתי חלק מאלה שהשתתפו בפולחן הכדורגל ו"חוו" את ה"חוויה" המפוקפקת הזו. מה שמחזיר אותי לאותם ימים הן הידיעות על אלימות זו אחרת בארץ או בעולם בגלל המריבה על סמרטוט העור שבגללו שוברים רגליים,עוברים ניתוחים קשים,סובלים ממחלות ולפעמים גם נרצחים. ובכל פעם שאני שומע על משהו חדש בנוגע לאלימות שם הרי שאני מברך הגומל,שאינני עוד חלק מהחוליגניזם הזה.
     השבוע – לאחר הפיצוץ בדרבי הל אביבי בכדורגל,חזרו אלי תמונות וזיכרונות האימים מהימים שאני משתדל למחוק מעברי.וכשאני מעלעל בזיכרוני האי שאני מגיע למסקנה אחת:האלימות בכדורגל איננה חלק מהאלימות הכללית אלא מדובר בדבר נפרד יותר החוזר על עצמו בתדירות גבוהה פי כמה מאלימויות אחרות,ושאין לה רע בשאר מקצועות הספורט,אלא אך ורק במקצוע זה,ובכל העולם.לא כאן המקום להיכנס לניתוח סוציולוגי מהן הסיבות לכך שדווקא הכדורגל מושך את הקזת הדם הגבוהה ביותר משאר ענפי הספורט,אבל זוהי העבודה הזרה הממכרת ביותר.אנו מתקרבים לחג החנוכה ואולי כאן המקום להזכיר כי החשמונאים שלנו היו ראשוני נושאי הדגל נגד תרבות יוון,שממנה נולד לימים משחק הכדורגל.פיצוץ הדרבי התל אביבי – ע"י אוהד חמום מוח של הפועל ת"א,החזיר אותי לאותם ימים רחוקים,בהיותי עוד ילד בביה"ס היסודי בשכונת רמת אליהו בראשל"צ,ואח"כ תלמיד תיכון ברמלה,עד לימים שסיקרתי עבור עיתון "מעריב" את משחקיה של קבוצת הכדורגל הפועל יהוד.נזכרתי לפתע כיצד ילדים,נערים ולימים סטודנטים ומשכילים העריצו עד כדי קללות וטירוף שחקני כדורגל,שספק אם רמתם של האחרונים הייתה לפחות כרבע כוח אינטלקטואלי מרמתם של מעריציהם.נזכרתי בכל הזוועות שכללו קללות ,זריקת אבנים,מכות ,ניבולי פה ועד לרציחות ממש.הייתי נער בביה"ס התיכון ה"מקיף" ברמלה    (באמצע שנות ה-70)כאשר הקבוצה שאהדתי,הפועל ראשל"צ,התארחה בעיר רמלה אצל בית"ר המקומית.הראשונים היו אז במסע של שבעה ניצחונות רצופים וברמלה הם קטפו את השמיני(1:2 על בית"ר רמלה).אלמלא חברי המקומיים מביה"ס הרי שגם גורלי היה נגמר באשפוז בביה"ח "קפלן" ברחובות,לשם הגיעו שמונה משחקני הפועל ראשל"צ,ועוד עשרות של אוהדים.הנס שלי חזר שוב לאחר שבסיבוב השני שוב ניצחה ראשל"צ ברמלה,והפעם את הפועל רמלה(0:1).אבל עוד שנים קודם לכן נחרת במוחי הסיוט של האזנה לשידור הרדיו בו הודיעו על הירצחו של שחקן מכבי רחובות,מרדכי קינד, בידי אוהדי קבוצת הכדורגל של כפר גבירול.גם אותו זיכרון אימים – בו פרצו אוהדי בית"ר י"ם לאצטדיון "בלומפילד" ביפו,ושרפו את השערים עדיין מהדהד בזיכרוני.ואם בבית"ר י"ם עסקינן,אזי,מי יכול לשכוח את הפוגרום של אוהדיה בפתח תקווה,כאשר יצחק ויסוקר( אז שוערה של הפועל פ"ת ונבחרת ישראל)פילס את דרכו לחדר ההלבשה בתנועות קרטה מול עשרות חוליגנים שבידיהם מוטות, קרשים וברזלים חדים,ואילו בוריס נורמן,אז עולה חדש מבריה"מ לשעבר(וקשר הפועל פ"ת)התחבא על צמרות עצי ההדר הסמוכים לאצטדיון.לא אשכח גם את ימי מטר האבנים שאוהדי הפועל ב"ש היו ממטירים דווקא על שחקניהם,כשהאחרונים ספגו פיגור של שער ויותר במגרשם הביתי.מי אינו זוכר את אותם מגרשים שחיי אלה שניצחו בהם את הקבוצה המארחת היו תלויים מנגד.זה התחיל בימק"א של בית"ר י"ם,זה המשיך האצטדיון של ב"ש,זה אירע בכל המגרשים של קבוצות ערי שדה נדחות בצפון ובדרום הארץ,זה לא פסח על האצטדיונים של לוד, רמלה ובאר יעקב,וזה גם לא פסח גם על מגרש קטמון של הפועל י"ם.וגם במשחקים "רגועים" יותר עדיין ריחפו תמיד קללות,איומי רצח ושאר מרעין בישין שבעטיים יש להדיר רגלים מכל העבודה הזרה הזו,ובמיוחד לגונן על הנוער שלא להיגרף לצרה הזו.
      האלימות במגרשי הכדורגל בישראל קשורה פחות לאלימות ולמתח הפוליטי כאן,אלא היא בעבועה של האוירה החוליגנית העולמית – מבריטניה עבור דרך ספרד,גרמניה,איטליה,ברזיל,ארגנטינה ושאר המדינות שבגלל הפסד בכדורגל משתכרים כלוט,מכים את האישה והילדים,דוקרים את היריב ואפילו מתאבדים.לא במקרה המקצוע הזה – כדורגל שמו,מתפתח במדינות עניות השקועות בצרות כלכליות,וזאת משום שלשם אוהב המשטר הכושל לנתב את זעם ההמונים ממנו,להצלחות מלאכותיות שמטרתן הסחת הדעת מהשערוריות הכלכליות והפוליטיות.פורטוגל הממוטטת כלכלית,ספרד המפגרת אחר שאר מערב אירופה,איטליה השסועה,ברזיל הענייה,ארגנטינה מוכת ההפיכות הפוליטיות,בוליביה של הסמים,ועוד מדינות לא מעטות שמתמודדות עם משטרים קשים,הן אלה שהסמרטוט הצבעוני חוגג בהן כהשליח הלאומי.ואילו במדינות עשירות יותר מנתבים את העניים הממורמרים אל הכדורגל הזה, כדי שבו יוציאו את מרירותם החוליגנית.וכך זה קורה בבריטניה,בגרמניה ,בהולנד ובבלגיה.בימים ששלט הקומוניזם העני במזרח אירופה ידעו בריה"מ לשעבר וגרורותיה לנתב את גאוות עניי ארצם אל ההישגים בספורט  שלאותן מדינות,ובעיקר בכדורגל,בכדורסל ובאתלטיקה הקלה והכבדה.ומי אינו מכיר כיום את הניתוב נזה – לכדורגל המתעורר,בארצות אפריקה.
     מאחר ואני יודע כי גם לאחר מאמרי התוכחה הגדולים ביותר לא נצליח לעקור את סם העבודה הזרה הזו מליבות אותם קרבנות אדם,הרי שלפחות צריך השלטון הזה לספק הגנה והתראה לשחקני ואוהדי הכדורגל מפני החולגניזם הזה.
      מה שקרה השבוע באצטדיון "בלומפילד" ביפו חייב להילמד ויש להעניש את האשמים במלוא החומרה.נכון אמנם שערן זהבי נהג בפרובוקטיביות מול אוהדי הפועל ת"א אבל מכן ועד להתפרצות אוהד חמום מוח שהכהו, צריכה הייתה הדרך להיות ארוכה.זהבי לא היה השחקן הראשון שהתגרה באוהדי היריבה(ואת זה כמובן לומדים מהכדורגל ה"חלומי" של חו"ל...)ובכל זאת לא שמענו על התפרצויות אלימות כל כך,של אוהדי היריבות.את האוהד הזה ואת שאר העצורים על האלימות צריכים לדון בחומרה יתרה.את הפעל ת"א – זו שהוציאה מתוכה את האוהד הזה,יש להעניש בחומרה ולקבוע לה הפסד טכני ושלילת ביתיות לטווח ארוך,בצד קנס כספי הולם. ואילו את השופט ההזוי הזה –שהוציא כרטיס אדום לשחקו שהגן על חייו מחוליגן מתפרץ,צריך להדיח לתקופה ארוכה,שבסיומה יועמד למבחן תיאורטי ומעשי,עד שיחזור לשפוט במגרשי הכדורגל.ויש גם למנות וועדת חקירה על ההתנהלות הפושרת ומעוררת הרחמים של המשטרה,ואף של המאבטחים הפרטיים.
     זוכרני כי לפני שנים לא רבות נכתב בתמיהה בעיתוני דנמרק – לאחר פרשת התועבה של שחקני הנבחרת הישראלית בלילה שלפני הפסד נבחרת הכדורגל של ישראל לדנמרק(5:0)בישראל,כי האומנם יכולה להתרחש תועבה בארץ הקודש?בטוחני כי לאחר המראות ב"בלומפילד" ,יהיו לא מעט עיתונים נכרים בעולם שישאלו האומנם זהו עם הסגולה הקדמון?...

      

יום שלישי, 4 בנובמבר 2014

ספרטקוס 2014

בס"ד
     ספרטקוס 2014 / הרב אליהו קאופמן
      הדי משפטו של עו"ד אהוד אולמרט ועדותה של גב' שולה זקן נראים כלקוחים מהעבר הרחוק.משהו היסטורי ותו לא.אבל זו איננה האמת,כל זה אירע רק לפני קדנציה וחצי,והנאשם המרכזי היה ראש הממשלה,ולצידו הרל"שית שלו.זה לא אירע לפני עשרות שנים אלא זה קרה אתמול בבוקר,וזה יכול להיות גם בימים אלה אצל בכירים אחרים,שנראים לנו כ"מלח הארץ".במקרה הזה הם פשוט נתפסו כי היו כאן כוחות תקשורתיים שדחפו חזק יותר לחשיפה,מכוחות התקשורת שרצו להעלים את הפרשה. אבל בל נשכח כי כוחות פוליטיים – ובעיקר משמאל,רצו לטייח את הפרשה וזאת רק משום שאולמרט התאים להם פוליטית.מי יודע אם זה לא היה השיקול כאשר נגד אריאל שרון המנוח "לא היו מספיק ראיות" להעמידו לדין,בפרשיות שבהן כיכבו גם שני בניו.בימי חיי ותחקירי כבר נתקלתי ב"סיפורים חמים" שנסגרו משום שהמעורבים המרכזיים שודרגו כ"אנשים חשובים",ובעיקר כאלה ש"בלעדיהם יתפסו הקיצוניים את מקומם".אני זוכר כיצד הפרשיות סביב הרב ישראל מאיר לאו מעולם לא הגיעו לערכאות משפטיות,או שלא נתנו להם צ'אנס לאיים עליו בהדחה.הרב יונה מצגר סיים עשר שנות כהונה עד שלבסוף הועמד לדין,למרות שבמשך העשור שכיהן היו מספיק פרשיות קודמות שהיו עילה טובה להעמדתו המוקדמת לדין.עברתי את הימים שלפני היועץ המשפטי לממשלה דאז והיום שופט העליון- מיכאל בן יאיר,הוגשו שוב ושוב עדויות חתומות וראיות של ממש נגד ח"כ לשעבר דדי צוקר ממר"צ(פרשת ביה"ס לצילום "קמרה אובסקורה") ששימש אז כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת,על עבירות,שבנסיבות דומות למשל הורשע אריה דרעי.אבל היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, ועוזרו דאז גדעון סער – סרצי'נסקי,השעו את חשיפת הפרשה,ובמיוחד בעזרת העיתונות,עד שלאחר יותר משנתיים זה נגמר ב"נזיפה" של ועדת האתיקה של הכנסת ותו לא.וישנן עוד עשרות פרשיות כאלה,ואולי יותר מכך.ה"אינטרס הלאומי" דוחה תמיד את ה"אינטרס הממלכתי".וכך נותרת המלחמה בשחיתות שוב ושוב מאחור,כעודף סרח לעומת מעלותיהם ה"לאומיות" וה"קונצנזואליות" של אותם מושחתי צמרת.האקדמיה,התקשורת והפוליטיקה מתאחדות סביב הדמות ה"לאומית" וה"קונצנזואלית",כאשר זו נתפסת בגזל ובריקבון.אבל לפעמים המושיע מגיע מכוון נושא הכלים,העבד ששירת את המושחת עד כדי כך שהמושחת האמין שהעבד יאכל את כל הצפרדעים וגם ילך איתם במקומו לכלא.זה קרה בגדול לאולמרט וזה התחיל לקרות ליונה מצגר.מרד העבדים של 2014 הצליח בכל זאת להביא לדין את אדוניו.
    שולה זקן היא הגולם שקם על יוצרו ,ואולי גם בצדק.אולמרט – שכבר בימים שהיה הח"כ הצעיר התפרסם ב"שטיקים" הפרלמנטרים והלא פרלמנטרים שלו,האמין שמשום שהוא הביא את ה"סינדרלה" זקן לפסגת הכוח החלומי שלה בפוליטיקה הישראלית,הרי שגם מותר לו לדרוש ממנה לשאת בעונש שלו עצמו,ואילו הוא יצא זכאי.אבל קהות החושים של אולמרט לא המרה נכון.הגב' זקן – שאיננה נימנת על ל"ו הצדיקים בעולמינו, החליטה לחשוף כי היא הייתה בסה"כ שוליה של הקוסם בעל הקסם.
     גם נהגו של הרב יונה מצגר לא היה מוכן לקחת על עצמו את התיק – בימים שכולם עדיין האמינו כי הנה שולה זקן עושה זאת למען אולמרט.הסוף ידוע – העוזר ה"נאמן" של מצגר פתח את פיהו ולא הסכים ללכת לכלא בלעדי הבוס שלו.
      אבל המבט העצוב איננו ננעל רק על שני המקרים הללו.תמהני כמה עשרות – ואולי יותר,של מקרים דומים קיימים ממש בימים אלה,ועוד כמה מקרים אחרים קיימים,כאשר גם הבוס וגם נושאי כליו מצליחים להתחמק מעונשם בזכות ה"מעשים הטובים" שעשו בימי כהונתם,ובזכות היותן "דמויות קונצנזואליות".האנשים שהכי מפחידים אותי הם אלה שהפכו בחייהם ל"אגדות קונצנזואליות",ואשר כולם מלאים נופת צופים של "מתינות פוליטית" ו/או "דמויות שמאחדות את כל עם ישראל",ואוי לו, לחוקר המשטרה שידפוק על דלתם ועוד באישון הלילה.אולי באמת ישנם פה ושם כאלה שעונים לסופרלטיבים האלה אבל במרבית המקרים הרי שהסופרלטיבים ההומניסטים הללו אינם אלא כסות דמגוגית כדי לחפות על קופת שרצים ששחיתות לא קטנה מסתתרת בה.ואז,המשטרה ומערכת המשפט זקוקים לאותו ספרטקוס תורן שיפתח את המגירה ויוציא ממנה את תיבת הפנדורה.
    ישר כוח לגב' זקן ולנהג של יונה מצגר.

    

יום שני, 3 בנובמבר 2014

זה לא הגליק שלנו

בס"ד
       זה לא הגליק שלנו / הרב אליהו קאופמן
    ראשית דבר, אני בהחלט מאחל החלמה מהירה למר יהודה גליק, שנפגע לאחר כל הפרובוקציות שלו. אני גם תקווה שלאחר החלמתו הוא יעשה תשובה ויפסיק מהתגרויותיו, ועוד לעניין של עבירת כרת. אני גם מקווה שהלקח ילמד אצל בעלי חזות חרדית המחקים את גליק ומוכנים לשלם על טמטומם בדם ילדיהם, כמשפחת אלבוים מחסידות בלזא. הפציעה הקשה שנפצע גליק חייבת לעורר מתרדמתה את היהדות החרדית ואת רבניה לפני שכולנו נשלם, חס ושלום, על ההתגרויות של משת"פי ה"מזרחי" שהפכו לסיוט אלקטוראלי של רבני הציבור החרדים, עד שהאחרונים מוכנים למכור את היהדות , את סכנת מכרת ואת משפיכות דמים רק לשם עוד כמה קולות של שבבניקים חרדים, שבלאו הכי יצביעו לימין הסהרורי.
    יהודה גליק לא נפגע בעלמא, שהרי יש דין ויש דיין ו"אין נוקפין אצבע אלא אם מכריזין עליה משמיים". במשך תקופה ארוכה לא רק שהפרחח האמריקאי הזה מסית לעליה ציונית להר הבית ומדיח לכרת ולשפיכות דמים, אלא שהוא בז לגדולי ישראל ואילו הרבנים בדורנו פוחדים אפילו להוציא נגדו כרוז קטן. לא פעם ולא פעמיים חזר העם הארץ הזה על הטעון כי "בדורות האחרונים לא היו רבנים ברמה שיקבעו בעניין ההר". זו דעתו של הפרחח שגדל בשבילי הקליפות הסרוגות של אביו הפרופסור (נאמנו של איש השמאל מלכיור) ולימים הגיע לשבילי הימין הסהרורי שחובש את הכיפה לא לשם היהדות אלא לשם הלאומנות. הפרחח האמריקאי הזה אינו פוחד מעקיצת העקרב של הגר"ח זוננפלד, בית בריסק , ה"כף החיים" ושאר גדולי ישראל שאסרו את העלייה להר. אפילו הרב קוק לא התיר זאת, ובודאי שגם לא האדמו"ר מחב"ד, הגר"ע יוסף, הרב אלישיב ועוד רבים אחרים. בשלהי המאה ה- 19 הוצא כתב סירוב – ע"י רבני י"ם, נגד השר מונטיפיורי, שעלה להר בתוך חבית מגולגלת כדי לשפץ את אבני הכותל המערבי. מהנדס חרדי ברח מהארץ כדי לא לשפץ את המסגדים שעל הר הבית למרות אישורו של הגר"ח זוננפלד זצ"ל. הגר"ח זוננפלד טען כי אין לנו שום כוונות על מתחם המסגדים בהר הבית ורק בוא המשיח ובניית בית המקדש בנס יהיו התשובה לגאולה. הגר"ע יוסף טען שלכהן אסור אפילו לטוס במטוס מעל הר הבית. רבי דוד בהר"ן סירב להצטרף לפמליית הקיסר האוסטרי  פרנץ יוזף השני, למרומי הר הבית, בגלל האיסור הזה. הרבנים לבית בריסק אסרו אפילו את ההתקרבות לכותל המערבי משום הבעיות ההלכתיות בהתקרבות להר הבית. אבל לגליק הזה לא איכפת מכל גדולי ישראל –  הוא, כמשפחת אלבוים ההזויה, לא היה איכפת לו מגדולי ישראל ומהפסיקות של גאונים וקדושים , ומנגד הוא בז להם בפומבי. זו הסיבה שבגללה הוא הגיע לבית החולים במצב אנוש, והקב"ה פתח לו עדיין פתח של תשובה. ומי שזרז להביא אותו לבית החולים היו הרבנים של הדור הזה שלא פצו את פיהם כדי לעצור את המטורף הזה, ואשר לא יצאו נגדו כדי להגן על ביזויים של חכמי ישראל מהדורות הקודמים על ידו של העילג הזה. אי לכך לא פלא הוא שכל ממזר הופך למלך בדור הזה , לא פלא שכל זב ומצורע הופך ל"רב גדול" שמרפא באחיזת עיניים, שכל מצורע עושה מעשה תועבה בנשים צדקניות או סתם גונב ומתהולל עם ריקים ופוחזים.
    לתשומת ליבם של אנשי ה"עדה החרדית" וחוגיה שעורכים שוב ושוב הפגנות כל עצם שמחוללת או למען איזה אברך או אישה שאולי נרדפו ע"י הציונים. היכן נמצאים כל כבוד הרבנים הללו כמטורפים ציונים –  בשרות הממסד הציוני והארכיאולוגים שלו, מנסים להפוך כרת למצווה ולחלל את כבוד הר הבית עד להפיכתו לעוד "מרכז תיירותי" ולביצת הארכאולוגים?! איפה ההפגנות הסוערות של כל אלה שנעצרים שוב ושוב בפרויקטים מזערים?! התשובה היא פשוטה: במסגרת "פני הדור כפני הכלב" מכופפים כל הרבנים החרדים את ראשם לציונות בהר הבית , והעיקר לא לפגוע בהמשך הפיכת היהדות ללאומנות כדי שהלאומנים לא יסמנו אותם כ"בוגדים". אוי לבושה הזו שבמצב של אלמות והלמות הרחוב מוכנים אותם "רבני על" לשכוח מצוואת ה"חפץ חיים", בית בריסק, הגר"ח זוננפלד ושאר גדולי ישראל.
    צריך לדעת כי הפרחח גליק איננו באמת יהודי דתי, כמו שהוא מנסה לצייר את עצמו. זהו פוקר וכופר שבהמשך שורות אלה תבינו במי מדובר. האיש גדל בביתו של פר' מאוניברסיטת ב"ש שהגיע מארה"ב והפך לבן בריתם של אנשי מפלגת "מימד" הפרו שמאלית ואשר נציגה , מלכיור, שירת ומשרת את החברה הציונית והשמאלית לקעקע את יסודות ה"שולחן ערוך" ולרוקנו מתוכן תוך זלזול בגדולי ישראל מהדורות הקודמים, עד כדי הפיכתם בלעג פיו כ"מיושנים". בבית זה למד הבן יהודה גליק לזלזל בכל ציווי גדולי ישראל ולהביא במקומם התרים של משת"פים בדווים וערבים שחוסים תחת השלטון הציוני. אבל רק שהבן גליק לקח את מסורת האפיקורסות של הוריו מהשמאל הציוני והפכה לרלוונטית עבור הימין הציוני, והכל עם קליפת – כיפה על ראשו , בדיוק כמו אביו! בבית זה למד גליק הבן לטעון ולזלזל ברבני השרף של שלוש מאות השנה האחרונות ולהפוך את כל האיסורים הללו למלחמה לאומנית של טיפשים כמותו נגד הערבים. אז עכשיו הוא קיבל את עקיצת העקרב לאחר שניסה לנשוך בם נשיכת חמור.
    אבל בכך לא סיימתי את ה"הלל" על האיש. מי שפוגע בקדושי ישראל סופו שיהפוך לעובד עבודה זרה ולאפיקורוס וכך זה אירע עם ה"תכשיט" הזה. לא לפני זמן רב ניסה  יהודה גליק להיפגש עם האפיפיור הנוצרי ולבקש ממנו להתערב לעליית האיסור בהר הבית תמורת הסכמה שלו ושל הזויים כמותו למסירת אותו חדר בקבר דוד המלך לכנסיה הנוצרית ולאמת את עניין הדמיון כי זהו "חדר הסעודה האחרונה" של אותו האיש! והרבנים החרדים פשוט שותקים! זהו עוד נדבך ציוני –  לאומני מימי הרצל לכרות ברית עם העולם הנוצרי גם במחיר שמד , נגד העולם הערבי והמוסלמי, ללא שום קשר לציווי הדת היהודית.והיכן כל טענת הרמב"ם שהאסלאם אינו עבודה זרה אלא רק הנצרות , על כל פסיליה?! את הציוני והאפיקורוס הזה גם הרמב"ם אינו מעניינו. אבל בריאיון אלקטרוני –  מול פעיל שמאל בשם רן אדליסט, ולצד הזוי כמותו בשם חגי סגל, מהלל האפיקורוס גליק את הנצרות ועוד מגבה את טענתה כי בישעיהו נאמר עלייה ולא על היהדות כי היא תפיץ את שם השם בעולם! הלך הגליק הזה ואישר את הטענה הנוצרית כי הם המשך הבשורה של ה' לעולם ולא עם ישראל! אותו הזוי בעצם מאשר שהנצרות האלילית עפ"י הרמב"ם היא דת ה' החדשה ומכאן שה"ברית החדשה" היא ההמשך ל"ברית הישנה" שבוטלה! גם את התעלולים האפיקורסים הללו למד הליצן בבית אביו הפרופסור, שכמו אנשי השמאל הסרוגים (וגם הימנים...) שבפאתי הרפורמים והקונסרבטיבים, שמשוים בין נצרות ואלילות ליהדות במסגרת ה"קידמה" שלהם.
     מטרת העלייה להר הבית היא לא רק יוזמה של משוגעים אומללים כגליק, פייגלין ומשפחת אלבוים (ואיפה תגובת הנגד של חסידות בלזא שמטורפי אלבוים משתייכים אליה?...) אלא גם יוזמה של חוגים ציוניים מרכזיים יותר, ואף של חלק מהרפורמים וכמובן של הארכיאולוגים להפוך את הר הבית ל"מרכז מדעי" ו"תיירותי" עם ארכיאולוגים שיחפרו בו, עם סטודנטיות פרוצות שה"קדושה" של ההר היא לדידן רק עניין תיירות והתהוללות, וביום תשעה באב יעלו להתגרות בערבים כשבידיהם כריך טרף ושתיית אלכוהול. והרי זה כבר אירע לפני כתשעים שנה , בהוללות של אנשי בית"ר בכותל המערבי בתשעה באב, שלא לחינם כינו הערבים את היום הזה "איד אל גזוז". אותם רבנים שאינם יוצאים חוצץ נגד האפיקורסים הסרוגים –  המלווים בגה' האנטי דתית, רות קלדרון, מ"יש עתיד", הם אלה שיאצלו לתת דין לפני דיין העליון על ביזוי הר הבית , על ביזוי גדולי ישראל ועל שפיכות הדמים שנגרמת לחפים מפשע ע"י פוקרים עלובים כיהודה גליק ומשה פייגלין.