בס"ד
הפרדת הדת מהמדינה – תרתי משמע / הרב אליהו קאופמן
לכל
מונח ומשפט רעיוני או פוליטי ישנן גם מספר שונה של כוונות מעשיות ו/או רעיוניות.
למשפט שנקרא "הפרדת הדת מהמדינה"
יש הסבר כללי ומקובל כי מדובר בהפרדת האמונה הדתית מהמערכת של חיי המדינה
לטובת שני הצדדים: אי כפיפותם של אזרחי המדינה לדת זו או אחרת – גם אם נדמה שזו דת הרוב, ומנגד מתן חופש לאמונה
הדתית לא להיות מוטרדת ע"י אלה שאינם מאמינים באמונה דתית אך הם המה קברניטי
המדינה. אבל מסתבר שבעשור האחרון מסתמן הסבר אחר ל"הפרדת הדת מהמדינה",
בארצות המערב ופירושו לא פחות ולא יותר: הפרדתה של כל אמונה דתית ומנהגיה מהמדינה,
במטרה שלעתיד המדינה תתקיים ללא אמונות וסמלים דתיים אוטונומיים בתוכה אלא כפוקרת
וכופרת בלבד. על כוונת הפירוש החדש הזה עומדות בעיקר דתות היהדות והאסלאם.
מאז ומתמיד ניסו מדינות מערביות פוקרות לצמצם כמה שיותר את עניין האמונה
הדתית בארצן אן להתאימה ל"אמונה הדתית" החילונית. להבדיל מהקומוניזם -
שהכריז מלחמה בגלוי בדת באשר היא במסגרת "כולה שלי" , הרי שהמדינות
המערביות עשו (ועושות זאת...) בשיטת "דונם פה ודונם שם". אותן מדינות
אינן יוצאות בגלוי נגד הדת אך כאשר ניתן לערוך "תיקונים" בדת ובאמונת
האחר הן עושות זאת בשמחה תחת כותרת של "חוקים הומאניים". כך למשל אפשר
לאסור על השחיטה היהודית או להכריח לערוך ברית מילה תחת "פיקוח רפואי" ,
וכך אפשר ל"דאוג לחרותן" של הנשים המוסלמיות ובעזרת חוק להסיר את הרעלה
מפניהן ללא הסכמתן. מאבק המאמינים ומחויבותם לאמונה האלוקית לבין המורדים בשלטון
האל היחיד נמשך מאז ימי ההבל של דור אנוש, האלילים היוונים וה"אל האדום"
שהכזיב לאחר נפילת הקומוניזם בשנת 1990. פעם המלחמה הזו היתה ממוקדת גם כנגד
הנצרות אבל בעשור האחרון הקרב נגד הנצרות קופל, האפיפיור הפך לפופולארי וגם
במדינות נוצריות – קתוליות , כפולין למשל, נמשכת המלחמה ביהדות והאסלאם ללא
התערבות נגד אמיתית ורצינית מצד הכנסייה הקתולית, וראה זאת בפרשת איסור השחיטה
היהודית שם.
בעשור האחרון הפכה צרפת (עוד מדינה קתולית מובהקת...) לנושאת דגל המלחמה
ב"סממנים הדתיים" וככזו הרי שלגבייה פירוש המושג "הפרדת הדת
מהמדינה" הוא במחיקת הסובלנות כלפי דתות האסלאם והיהדות ברחוב, ובכל מקום
ציבורי. הגזירה הצרפתית על הרעלה איננה היחידה שבגזירות , אלא קיומו של המשב
הצרפתי להסיר כיסוי ראש כ"סמל דתי" הוא עוד סופרלטיב קיצוני מטעמה.
לרבים נדמה שמדינה זו הביאה את החופש ל"עולם המודרני" אך מיד לאחריו היא
גם הביאה את הדיכוי הנאפוליוני ואת המשך הקולוניאליזם באסיה , באפריקה ובאוקייאנה. צרפת ה"תרבותית" היא זו
שיצרה תקדים לשריפת ספרי קודש (שריפת התלמוד במאה ה-13 לסה"נ) והיא זו שבמאות
ה-19 ה-20 ואף כיום מוליכה את "תרבות החטאים" ואת דגל התועבה בעולם
ושבירתה (פריס) הוא ה"דובדבן שבקצפת" ב"תרבות" זו. ולכן לא
פלא שסמלים שמרניים ודתיים יהיו בעיניה כצנינים. והנה בימים אלה התוודענו לכך שגם
בחבל ארץ צרפתי ובדלני בקנדה – בשם
קוויבק, הגיעה ה"בשורה" להפריד ולהכחיד את הדת מהמדינה בעזרת חוק שמתגבש
לאסור את כיסוי הראש בפומבי מיהודים , מוסלמים , סיקים וכו'. כיסוי הראש באמונתן
של הדתות הללו הוא סימן למורא שמים , ולכן
לא פלא שמי שמתהדר בתרבות
ה"בשרים" , התועבות ופריקת העול ינסה בעזרת "חוקים דמוקרטים"
לחסל כל שביב של אמונה ויראת שמים אצל האחרים וזאת כדי שגילוי הראש יהפוך למוחלט וייתן
לגיטימציה לעוד מעשי הוללות ולפריקת עול "ממלכתית".
אבל צרפת וקוויבק אינן לבד. הפשע הזה הגיע גם לארה"ב
ה"סובלנית" , כך זה קורה בניסיון להצר את ברית המילה שם. וכך זה ממשיך
ב"אירופה הנאורה" כמו בשוויץ,
הולנד ופולין ששם השחיטה הכשרה אסורה ואילו בשוויץ גם קיצרו את גובה המסגדים.
בגרמניה – אם כל הפורעניות והגזירות כנגד
כל עולל וזקן, נזכרו ב"רחמים" כאשר מדובר בברית מילה יהודית או מוסלמית.
גם אם היהדות הדתית והחרדית המערבית מדמיינת לעצמה שהיא חלק מ"העולם
המערבי" הרי שגזרות המדינות הנוצריות והחילוניות אינן פוסחות גם עלייה. לצד
הפחד המערבי- נוצרי מההתפשטות הדמוגרפית של האסלאם קיים גם הפחד החילוני – יהודי מהדמוגרפיה העולה של היהדות הדתית והחרדית
ומהדמוגרפיה היורדת מהתבוללות היהודית החילונית , ולשם כך לא ייפלא מעיני אם
לגזירות האנטי דתיות החדשות בעשור האחרון יש גם יד "חילונית – יהודית"
ו"ישראלית" מכוונת, כמו למשל בנאומה ה"דאגני" לא מכבר בישראל
של גב' קלינטון על עניין "הדרת נשים" בחברה החרדית בפרט והישראלית בכלל.
לאלה שבאמת חפצים בהמשך קיומן של הדתות ולא בהשלטת האנדרלמוסיה הכופרת
בעיקר מוצע להלחם על "הפרדת הדת מהמדינה" במובן של חקיקה ברורה שאין
למדינה זכות להתערב בחיי האדם הדתי, במראהו ובתוכן המעשי של אמונתו. לגורמים
הדתיים והחרדים היהודים מוצע להסיר את ה"אחדות המערבית" ומנגד להתעלם
מהקונפליקטים הפוליטיים וליישר קו מאבק וסולידאריות עם האסלאם, שהרי אם שתי הדתות
לא תהיינה תלויות זו בזו , במאבקן לעצמאות האמונה, הרי שהן - חס ושלום, תהיינה
תלויות זו לצד זו.
