"פרשת "חקת

בס"ד

     פרשת "חקת" / הרב אליהו קאופמן

   "זאת חקת התורה...פרה אדומה"... האומנם כל חקת התורה היא ה"פרה האדומה"? אלא שעניין "פרה אדומה" הוא עניין סתום שאין מערערין עליו אלא עושין אותו ללא קושיות ומבלי להבינו ( נושא ה"פרה האדומה" היה אחת משלושת המצוות שגם המלך שלמה - החכם באדם, לא הבין פישרה)  כי "כך ציווה ה', כזה ראה וקדש". וכמו שמצווה זו מקיימים מבלי להבינה כך זו חקת התורה -  אפילו מי שאינו מבין דבר וחצי דבר מהמצוות חייב לקיימן. יתרה מכך ה"נעשה ונשמע" - שציוונו אבותינו במעמד הר סיני, לא רק מחייב אותנו לציות מלא אלא שבהמשך קיום הצוות אנחנו מתחילים להבינן מעצם הקיום.

    זהו ההבדל הרוחני והנפשי בין היהודי לגוי. הגוי קודם שואל ואף חוקר ורק אח"כ מגבש את דעתו וקובע את דרכו ואמונתו. אבל היהודי קיבל מהקב"ה – במעמד הר סיני, ציווי שאינו רק ציווי אלא ממש תכונת קודש: לקיים את התורה מבלי להרהר עלייה כי קדושת התורה ואמיתותה היא האלמנט המחכים עצמו שרק בקיומה המעשי אפשר להוסיף דעת. דהיינו, היהודי איננו צריך לחקור כי הוא קיבל את האמת וזאת לעומת הגוי שנכדר מתנת התורה וחייב לחקור כל דבר.

     אבל בעוונותינו הרבים מאז ימי יציאת מצרים – ובמיוחד מאז ימי הסורר משה מנדלסון וזה שהקדימו, ברוך- בנדיקוס שפינוזה, הרי שקמו בישראל סוררים שהחליטו לחקור ולבדוק ולסטות מתוך "זאת חקת התורה". הסוררים הללו הלכו בדרך שנאמר עלייה "כל הרוצה להיטמא פותחין לו" ו"כל הרוצה לילך מוליכין אותו" וכך הפכו הללו בתודעתם לגויים גמורים על אף שמזע ישראל הם. וכאשר אותם מצורעים מנהלים ומדריכים את חייבם ואת חיינו הרי שבדרך חטאים ושקר הם מוליכים אותנו משום שסודות התורה אבדו להם בהפכם לגויים במחשבה , ויהודי שהופך לגוי במחשבה קשה הוא מהגוי כי אין זו דרכו הטבעית ומכאן שמוחו משובש משל הנוכרי..

    אבל הבעיה סבוכה יותר. בעשרים שנה האחרונות החלו אותם פוקרים לעשות הכל כדי לטמא טובים וישרים ובעזרת ממונם הטמא הם שוב ושוב מאלצים את היהדות החרדית לשתות מכוס התרעלה הזו ולשם כך מכניסים לתוכה את כל ה"השתלמויות המקצועיות", את מקצועות החקירה והכפירה כמו "מדעי הרוח" ו"מדעי ההתנהגות" ומלמדים את החרדים כיצד לכפור וליישם "מקצועית" את הכפירה בעזרת "מדעי החברה". תוכנית ה"ליב"ה" היא הכוח המרכזי לנסות ולטמא מעשית טובים וראויים כדי שרעל זה יחלחל לימוד התורה ויערבב בה שמן מכונות עם מים חיים. והנה השבוע למדנו עד לאן הסרטן ההסכלתי הזה חודר. שניים מ"אדמו"רי" "אגודת ישראל" הציעו לקבל את הרעיון הזה וללמוד את התוכנית המרעילה והכל כדי להמשיך ולההנות מכספי הציונים. אך האדמו"ר מסלונים- שלפני כשנתיים, למד על  בשרו  כיצד הציונים כופים את מרותם בדרך הכסף ואח"כ דרך הלא, זעק מרה כי אם "מועצת גדולי התורה" של אגו" יקבלו את תוכנית התרעלה הזו הוא וחסידותו יפרשו לטובת הצטרפותם לגוש של ה"עדה החרדית" וחסידות סאטמר האיום השפיע על האגודיסטים הללו – והרי מדובר כאן בכמות קולות שיכולה להתנדף ולהותיר עוד ח"כ של "יהדות התורה" מחוץ לכנסת המינים. בנתיים זה נעצר רשמית אך מי יודע מה ילד יום, חס ושלום. דרך אגב, ישנה יותר משמועה כי בחסידות נדבורנא ניגשים בחורי הישיבה ל"בחינות הבגרות" הציוניות. ה"הנהגה" של היום שכחה ,  ברחוב החרדי- הציוני, את לוחמת מסירות הנפש של הרבי מבריסק, הנצי"ב מוולווזי'ן , ה"חפץ חיים" וכמובן האדמו"ר הזקן מחב"ד נגד כל פרצה שעלולה להכניס רבב של הסכלה.הנצי"ב מוולווזין סגר ישיבה בשל כך והחת"ם סופר מנה קהילות נפרדות משום כך. הדור הזה נותר מיותם ממש מאלה שצריכים היו להיות חוסמי הגדר הרוחנית של אותם מקומות של אפיקורסות" וניהול חקירה כנגד היהדות – שתוצאות מראה  הדור הצעיר של הלומדים ה"חרדים" במאורות הללו, כבר נראה. המקולקלים הללו רק מתרבים וצצים כ"פטריות אחר הגשם". ה"מכללה האקדמית", ה"מכללה בקרית אונו", "מכון ללימודי פרנסה" ועוד בתי וועד הם היום מחנות הריכוז הציוניים ל"חינוך מחדש" של הציבור החרדי כדי להשמיד, רחמנא לצלן, את היהדות. במקומות הללו מרוקנים את החרדים מהתורה ושוטפים את מוחם בהשקפה גויית תוך הסבר שזו "השתלמות" ו"מדע". ולצד זאת חידלי אישים מש"ס הרפורמיסטית - כמו הנחות בתורה ששמו זמיר כהן, מסבירים ליהודים כשרים כי "התורה איננה סותרת את המדע". עדיפים כבר אותם אפיקורסים הלוחמים נגד היהדות ומציינים כי התורה וה"מדע" הנוכרי- ציוני הם תרתי דסתרי". לפחות בשיטת ההסתה הזו  ענייני ה"מדע" האפיקורסי אינו נכנס לבתי הישרים והתמימים אך בשיטת ה"זבביר" כהך נכנסים ספרי אפיקורסות ותמונות רשעים וטמאים גם לבתי הכנסת ובתי המדרשיות! כמובן שזמן לימוד התועבה בא על חשבון לימוד התורה ולא פלא הוא שאח"כ צומחים "חרדים" בדמות דודי זילברשלג, דוד ליפמן , קובי אריאלי, וכל ה"עיתונאיות החרדית" שנשמתן פרוצה, ועוד רבים אחרים כמותם. זו בודאי שאיננה "פרה אדומה".

     והמצב הזה רמוז כבר מקדם בתורה, שהרי כשבשנים שפרשיות "חקת" ו"בלק" מחוברות באותו שבוע אנו מקבלים את הכותרת : "חקת בלק".

                                              האדמו"ר האחרון

השבוע ימלאו 19 שנה להסתלקותו של האחרון אדמו"רי חסידות חב"ד. הרבה דיו וויכוחים התנהלו ומתנהלים סביב אישיותו של האיש. לא אכנס אפילו לפסיק מכך אך אציין נקודת זוית אחרת. כמי שמסתכל ורואה שני מחנות חרדיים ברורים - אחד שהוא מחנה חרדי אנטי ציוני עקבי ושאין לו שיח ושיג עם הציונות, ומולו מחנה חרדי שני שמכיר דה- פאקטו בציונים, הרי שברור שהאדמו"ר מחב"ד היה שייך למחנה השני. אבל דבר אחד הבדיל אותו – במחנה החרדי, שפעל ופועל עם הציונות, משאר האדמו"רים והרבנים של אותו מחנה. זו היה ביחס  להתייחסותו למנהיגי הציונות. בעוד שאדמו"רי ורבני המחנה – ציוני הגיעו ומגיעים לא פעם למצב של התבטלות בפני מנהיגי הציונים ומשחרים לפתחם הרי שלאדמו"ר מחב"ד היתה שיטה שונה  ולפיה המנהיגות הציונית שיחרה לפתחו. האדמו"ר מחב"ד לא ישב תחת הציונים וגם לא עמד בקומה שווה אליהם אלא התנשא בקומה אחת מעליהם. הם באו אליו ודפקו על דלתו מבלי שהוא יבקש זאת מהם, ועוד עבור איזה תקציב עלוב. כותב שורות אלה אמנם דוגל במחנה הראשון - הרואה במנהיגי הציונות ובציונות גורם שאין לבוא עימו בשיתוף פעולה כלשהו, אך בדורנו  זה , כאשר המנהיגות החרדית- ציונית משתחווה לכל זב ומצורע בקרב מנהיגי  הציונים וממריצה את "שלוחיהם" לעשות כן, הרי שדמותו של האדמו"ר מחב"ד מזדקרת מעל כל אותם רבנים. ולכן יש ללמוד ממנו כיצד ניתן גם בדרך של קשר עם הציונים בכל זאת לא לכופף את הגוו. וכאשר האדמו"ר מחב"ד לא היה כחגב בעניו - מול הציונים, הרי שהם הסתכלו עליו ביראת כבוד למרות חילוקי הדעות, וזאת לעומת   כאלה שבימנו התקיים בהם המשפט "כחגבים היינו בעינינו, כן היינו בעיניהם". גם אם הדרך וההשקפה שונה עדיין אנחנו צריכים לערוך "בורר" בין אלה שהציונים הם לגביהם אמת מידה של חיקוי והתבטלות לבין אותו אדמו"ר שהציונים התבטלו לפניו.

                           "גרי החלומות" הרומנים של הרב עמר

       מחודש ינואר 2013 מתכננים שליחו של ה"רב הראשי" שלמה עמר, לצאת ול"גייר" ברומניה הנידחת.  הפרסומים בנושא קצת עיכבו אותם אך מסתבר שמה שעיכב עד כה את שליחת ה"דיינים" של הרב עמר היה מה שהאדמו"ר מסאטמר הזהיר מהשפעתו , בהסתמך על תורתנו הקדושה: הכסף. השבוע נודע לי כי  הנסיעה של יצחק פרץ (עוזרו לשעבר של הרב עמר) ומשה נידם מתעכב בגלל שלחלבן- רפתן ( בעל הלבוש התימהוני – צבי כפיר) אין עדיין "תקציב מספיק" לשלם לחבורה הזו.

       מעבר לעובדות שכבר פורסמו - על מדינה שבה היהדות היא בדיחה עוד מלפני ימי המלבי"ם, על פדרציה "יהודית" מתבוללת שחלק מראשייה גויים ממש, על "מערכת דת" שבה "כיכבו" "שוחטים" מחללי שבת, "משגיחים" נוכרים , על "בית ספר לגיור" שמנוהל ע"י חלבן- רפתן הלבוש כתימהוני (ושיצחק פרץ עצמו מאנשי הרב עמר קרא לו בעצמו "רועה צאן"...) ועל מקום כבוקרשט שה"גרים" לא רק שאינם שומרי שבת אלא שיש לבדוק בכלל אם "רבניהם" שומרי שבת וכשרות, והנה באה שאלה חדשה ומעניינת מאוד. על איזה "כסף" מתווכחים החלבן כפיר עם יצחק פרץ? ונאמר שאין מדובר ב"שוחד רשמי" (צריך בהחלט לבדוק את הנקודה הזו...) , הרי שלא יתכן ש"דיינים" הבאים לאשר "גרויות" ימומנו בהוצאותיהם ע"י המעוניינים לאשר את ה"גיורים" או ע"י ה"מתגיירים" עצמם! ברומניה למדתי –  בשני העשורים האחרונים, כי ככל שאתה נלחם ברע ואף זוכה מפעם לפעם לנצח אותו ולסלקו הרי שמגיע רע גרוע יותר. אם היה נדמה לי כי מנחם הכהן הוא ה"תחתית שבחבית"-  בנוגע ל"גרי החלומות", הרי שנוכחתי כי יש גם גרועים ממנו. בימיו של מנחם הכהן - כ"רבה של רומניה" בשלט רחוק, היו פה ושם "גיורים" שנתיים אבל לא הגענו למצב של "בית ספר לגיורים" שבראשו עומד עם הארץ וחלבן תימהוני ובו "מלמד" בוגר של כולל ה"חזו"ן אי"ש" בבני ברק (רפאל שפר) "יהדות" לגויים רומנים שמראש מצהירים שלא ישמרו מצוות! ומי היה מאמין שה"גיור" הזה יחל בבית דין "חרדי" בבני ברק , שהרב ניסים קרלי'ץ ברח ממנו כל עוד נפשו בו והותיר שם את בנו הסורר שמולי'ק שמתיר ל"גייר" גם נשים גויות מאוקראינה שאינן בעלות תעודת זהות ישראלית! והנה עכשיו  מגיע הרב עמר -  שהחל לנדוד ברחבי אירופה כדי לאשר "גרי חלומות" , ומאשר את "גיורי" השרצים הללו  תוך החלטתו לשלוח לשם את מקורבו יצחק פרץ (שבעצמו לועג ל"גרים" המיועדים, ובמיוחד לכפיר ולשפר) עם איזה "דיין" תימהוני בשם משה נידם שאפילו מפה מסופקני אם הוא יודע לפתוח, ולמצוא בה את השם "רומניה". אבל לאותו נידם יש כבר "ניסיון" בגיורים". הנידם הזה - משובש בשפתו וברהיטותו, כבר ביקר בגרמניה הנידחת כ"דיין לגיורים". גרמניה זה בערך כמו רומניה, בכל אשר עסקינן ביהדות. בשבוע שעבר כבר כתבתי שצריך לבדוק את ה"עניין הכספי" בכל הפרשה הזו ולא להיבהל מה"שמות הקדושים" שעומדים מאחורי "קריזת הגיורים", והנה השבוע קיבלתי חיזוק לחששותיי. הייתי שמח אם חלק ממכותבי - האחראים על הסדר במדינה ו/או על הלחימה על היושר, היו מבקשים מהרב עמר עצמו – המכין עצמו לעוד קדנציה, להסביר בפרוטרוט מי משלם את הוצאות ה"דיינים" היוצאים למסעות ה"גיור", האם אין עוד "כספים" שמעורבים בעניין ומהם כללי ה"אתיקה" וההוראות הרשמיות של ה"רבנות הראשית" בנוגע למימון "דיינים" ע"י ה"נוגעים בדבר" ?  

     אני מפנה את הקוראים למכתב תלונה ששלח ד'ר ניסן שריפי - עו"ד נתנייתי, לנציב שרות המדינה, מר משה דיין, בנוגע להתנהגותו של הרב עמר ובו תמיהה כיצד אנשי ציבור בכירים חפצים בשרותיו של האיש הזה כאשר כל פעילותו הרשמית מלאה תמיהות. במסמך זה (המצורף אליכם) מביא דר' שריפי בין השאר הענקת תוארי "רב" ו"כושר לרב עיר" לבני ביתו של הגר"ע יוסף (אחד מהם הוא אחיה של גב' יהודית יוסף, כלתו של הגר"ע יוסף) ללא בחינות כמו גם "סמיכתם" של בנו של הרב עמר , אליהו עמר ושל עוזרו לשעבר של הרב עמר, יצחק פרץ ב"דרכי קיצור" מעניינות. כמו כן עולה שם הפרשה התמוהה של מיניו ל"רב העיר פ"ת" והסמכתו לאב"ד העיר של בנימין אטיאס - אחיו של סגן שר השיכון לשעבר מש"ס, אריאל אטיאס. בין השאר מוזכר גם מקרה העבר בו הוכה ה"מחזר" של ביתו של הרב עמר ע"י בנו מאיר בבית הרב. במכתב מועלה נושא התרומות ל"אתר האינטרנט של הרב עמר", כשהבעיות המשפטיות וה"אתיות" עולות משם. סיפור תמוה הוא ניסיון הדחתו של הרב אליעזר שמחה וויס - ע"י הרב עמר, מרבנות עמק חפר. כאן אפשר לקשור חוט לרומניה. אותו חלבן בור –  צבי כפיר, שרוצה לקבל סמיכת רב (שמצגר נכשל ב"הסמכתו" לאחר שעבר זמן כהונתו הרשמית של מצגר) ומשמש "ראש בית הספר לגיור" ברומניה, כאמור  הלה נזרק ע"י הרב אליעזר שמחה וויס מכל פעילות אקטיבית דתית במושב חניאל מאחר ולא הוסמך לכך מעודו. יש לחקור האם הרב עמר וצבי כפיר לא התחברו לעניין אישור "ביה"ס לגרות" על חשבון מלחמתם ברב וייס? בכל הפרשיות האלה מתחמקים במשרדו של הרב עמר ועונים כי ה"רב לא ידע" ועוד מיני מליצות. מבקר המדינה, הח"כים החפצים בשינוי המערכת הדתית ונציבות שרות המדינה צריכים לעשות כאן סדר. לא כל כך משנה מי יהיה ה"גוף הבוחר" כמו כיצד יתנהגו ה"רבנים הנבחרים".

     אבל למסמכיו של דר' שריפי הייתי מוסיף עוד מספר עובדות. במסגרת אותם מינויים ו"סמיכות רבניות" ללא בחינות. בעיריית קריית גת עובד איש תחזוקה שגם שם משפחתו הוא פרץ ולאיש הזה יש "כושר לרב עיר"! אין פלא הדבר משום שזהו בן משפחתו של יצחק פרץ - העוזר לשעבר של הרב עמר. חד גדיא דרבי עמר בתרי זוזי, תרתי משמע. ויש עוד פרצוף שקיבל "כושר לרב עיר" בסיוון תשע"ב. זהו סגן ראש עיריית ראשל"צ – מר אריה כהן, שהשבוע חזר להיות יו"ר ש"ס בעיר לאחר שאריה דרעי הדיח ליצן אחר שם, בשם שמואל ג'מילי, מאנשי אלי ישי. צריך רק לכתוב את השם אריה כהן ב"גוגל" ולגלות מיהו האיש האלים הזה. האיש קרע מיקרופונים באמצע  חשיבת  העירייה בראשל"צ, הוא הכה את הבלן אדרי שלא אפשר לו להיכנס בחינם למקווה והעליל עליו עלילות מכוערות במילים גסות שכאלה גם הקל שבקלים לא מעיז להוציאן מפיו. הוא הכה את ראש המועצה הדתית מיהוד –  מר זכי וג'ימה, לפני מאות רבות של נוכחים בחתונה של אחד מאנשי ש"ס, הא נמצא משקר ומעליל עלילת שווא על חבר מועצת עיריית ראשל"צ כיום - מר משה יהושע, ועוד ידו נטויה. גם בהיותו ראש המועצה הדתית ביהוד (כממונה) הוא הספיק להסתכסך עם גורמים לא מעטים במועצה הדתית עד שברח משם. ניבולי הפה והאיומים שלו הם סימני ההיכר שלו והאיש הזה קיבל מהרב עמר "סמיכה לרב שכונה" ו"כושר לרב עיר"! ויש להוסיף לכל התמיהה הזו את סיפורו של השוחט שמעון דאהן מקרית גת. הלה היה מקורטע שנים רבות ע"י ה"רבנות הראשית" בגין בעיות מקצועיות, הלכתיות והתנהגות וולגרית שכלולה בה גם ענייני גילופין, שבעטיים הופיע הלה לדין תורה בבד"ץ "בית יוסף מול עזרא רפו'ל (שהיה אז אחראי שחיטת החוץ ב"רבנות הראשית") כשרפו'ל מאשימו בשכרות ואילו דאהן מאשים את רפו'ל באותה אשמה ובגניבת בקבוק הוויסקי שלו. והנה, מהתקופה שהרב עמר נבחר החל אותו שוחט לצאת בקביעות ואף באופן תכוף יותר משאר השוחטים. הסוד ששמעון דאהן למד בצעירותו ב"חברותא" עם הרב עמר בכולל בעיירה שלומי. דאהן עצמו טען כי "אין ךי מה להוסיף, אני יודע מספיק". השאלה היא אם דבריו נאמרו בהכרה שלימה או בגילופין...

     לפי מכתבו של דר' שריפי ולפי המידע שבידי יש לבדוק גם אם לא היו זיופים בבחינות, כיצד נוהלו וכו'. היו דברים מעולם בנושא הזה ב"רבנות הראשית" . בימי הרבנים בקשי ולאו נתפס וסולק משם מנהל מחלקת הבחינות – מר סגל, על הונאות, זיופים ושוחד בבחינות שם. ואל נשכח שבימים אלה הרב בקשי דורון עומד למשפט בנוגע להנפקת "תעודות רב" לאנשי צבא שלא כדין ועימו עומדים למשפט עוד "עשרת בני המן". גם שם אני בטוח שיש לחקור תמורת מה ומדוע העניק הרב בקשי את התארים הללו , שהרי קשה לי  להאמין שהכל היה "לשם שמים".   ואם בקשי נתפס אז למה לא לבדוק על הרב עמר?

       למי שיש חומר בנושא מוזמן לצלצל אלי ולמסור לי אותו: 0527128509, 0524391094

         בכל אופן חבל שה"עדה החרדית" התקפלה – לנוכח איומיו של "שומר הסף" של הרב עמר- יעקב סבג, שאיים לא לתת לצוות השחיטה של ה"עדה החרדית" לצאת לחו"ל. כפי שה"עדה החרדית" ארגנה עשרות אלפים נגד הגיוס כך היה צריך לגייס הפגנת מאות אלפים נגד הרב עמר ו"גיורי החלומות" שלו. ובאשר לשחיטה, הרי שהגר"ח זוננפלד כבר ציווה לא לצאת דרכם לחו"ל.

                                       חתונה בנדמה לי

     פלאות השקרים והדמיונות ברומניה - פרי הפדרציה המתבוללת וסובבייה, מרקיעים לשיאים חדשים. סרט שנפל לידי בימים אלה (הוא לא ישלח אמנם לכל המנויים והקוראים אך מי שלא יקבלו אך יבקשו ממני, אשלח לו אותו) מציג "חופה יהודית" בין יהודי (גם זה קצת בע"מ, ועוד תקראו בהמשך מדוע...) לגויה גמורה ומשוקצת כשהיו"ר הקודם של הקהילה המתבוללת של בוקרשט (זה שנזרק על שחיתותו) הוא מסדר הקידושין! ה"חתן" וה"כלה" אפילו אינם מסתירים שה"כלה" היא גויה ל"מהדרין" אך מנמקים את ה"חופה" הזו בכך שבעוד חודשים מספר ה"כלה" תסיים את "הליך הגיור" שלה! טוב , עם מליצי "יושר" ו"סנגורים" מסורים כמו יואל טוביאס, שמואל הלפרט , חיים לייב דוייטש, אליקים שלזינגר הזקן מלונדון , "מרכז רבני אירופה" וכמובן "צוות הגיור המעופף" של הרב שלמה עמר, מדוע שליצני הפדרציה וצאן מרעיתם יתביישו להמשיך ולהתל ביהדות עם מסיכה "אורתודוכסית"? כל אותה חבורת בעלי זקנים ואף פאות ולבושי שחור- לבן פשוט אוטמים את אוזניהם, מכסים את עיניהם וסותמים את פיהם הכעור כשהם שומעים מה מתרחש אצל "ילדי תפנוקיהם". דקה אח"כ הם ממשיכים  להעניק גיבוי לאותם סוררים ופוקרים.

    בסרט הטרי ניראה "חתן" בשם אילן לאופר תחת "חופה" עם איזה "שיקסה" רומניה בלבוש שחץ פרוץ , כשארוין שימשנזון (אותו יו"ר קהילת המרעים של בוקרשט...) "מחתן" אותם ובהזדמנות זו של  ה"פורים שפיל" מציגה ה"כלה" גם "כיסוי פנים"  ואילו ה"חתן" שובר כוס. האמת היא שאם הרפורמים הנאלחים העיזו לערוך "בר מצווה" לכלב , אזי, מדוע האילן לאופר לא יוכל לשאת גויה ל"מהדרין? אבל בכל זאת יש הבדל. כשהמעשה הזה נעשה תחת שמם של הרפורמים הרי שכל אחד יודע מיהי הכתובת הסוררת אבל פה כל הנבלה הזו נעשתה ע"י "אורתודוכסים" כביכול - וכך היא גם הוצגה לפני הטלויזיה הרומנית. ה"חתונת" קרקס הזו התקיימה  ביום שבת קודש עם חילול שבת מרבי ועם קריינות של הטלויזיה הרומנית שציינה כי "הכל נעשה לפי הדת היהודית"! הפדרציה המתבוללת - חבריהם של שלזינגר הזקן, הלפרט, טוביאס, הרב עמר ו"מרכז רבני אירופה" ה"חרדי", לא הכחישו זאת אלא להיפך, נתנו לגיטימציה לכך! יתרה מכך, אותה גויה משוקצת לא התביישה לספר למראיינת התמהה כי זו לא ה"חתונה היהודית הדתית" הראשונה ברומניה - שבה אחד מ"בני הזוג" אינו יהודי! יש לציין כי באותה "חופה" ו"חתונה" התקיימו גם מנהגים נוצריים לא מעטים.

    ובכן, אילן לאופר הוא בנם של דני לאופר וגב' ויולטה והוא גם אחיה של דיאנה לאופר. בשנת 1981 הגיעה הרומנייה הגויה דאז , גב' ויולטה, לישראל עם בן זוגה דני לאופר. בין השנים 1983 ואילך נולדו לזוג הלזה הזה הבת דיאנה והבן אילן ב...רומניה. מה שמוזר הוא כי ברישומים בישראל מופיע שהגב' ויולטה האם מופיעה כמי שעברה "גיור" בשנת 1986 .  בימים שהזוג גר בארץ הם התגוררו בשכונת "פואבלו אספאניול" בראשל"צ. ומדוע הרישום הזה מוזר? כל זאת משום שבמחצית השנייה של העשור הראשון של שנות האלפיים נערכה "חתונה יהודית" כפולה בעיר בוקרשט, בירת רומניה. הגב' ויולטה "התחתנה" עם דני לאופר - אבי ילדיה, ב"חופה וקידושין" עפ"י ה"מסורת היהודית" ומיד אחריהם נישאה ביתה דיאנה לאופר ליהודי מהעיר וושינגטון בארה"ב.  ח"כ לשעבר מהשמאל, מנחם הכהן- ששימש אז כ"רבה של רומניה", היה האמרגן של ה"חתונות" המשונות הללו אך לא חיתן אותם. את ה"זוגות" הללו חיתנו שניים - שוחט מישראל בשם ברוך אדלר מהישוב שערי תיקווה ונציג חב"ד ברומניה, רב המעללים ששמו נפתלי דוייטש. יותר משמועה ריחפה באויר כי האם וביתה "גוירו" במבצע בזק ימים מעטים לפני ה"חתונות" הללו וכי גם האמרגן כאן היה מנחם הכהן, שעשה זאת דרך ארה"ב. אדלר - יהודי דתי פושר שכיהן גם כ"רב" בעיר הנידחת קרלסרוה שבגרמניה ומצא את עצמו בחוץ מקהילה יהודית- גרמנית חילונית מובהקת, היה בכל זאת האיש היחיד ב"חתונות" הללו שהעיז לשאול את מנחם הכהן כמה "שאילתות" בעניין. הראשונה היתה בעניין שמועת ה"גרות" ומשמעותה, והאם אפשרי לחתן שתי נשים שרק תמול שלשום גוירו? מנחם הכהן לא פירש ורק סתם. הוא לא ענה אם הללו באמת גוירו זמן קצר לפני החתונה או אם שתיהן - או האם לפחות, "גוירו" הרבה לפני כן. תשובתו היתה "זה בסדר , הן גוירו. זה באחריותי, אתה תחתן". אבל – כאמור, אדלר לא הספק בשאלה הזו אלא גם שאל לגבי החתן, "שמא נכונה השמועה שהוא כהן ואי אפשר לחתנו עם גיורת"? גם כאן מנחם הכהן ענה תשובה סתומה כאשר "ציווה" עליו:"חתן אותה , זה על הראש שלי"! לעומת זאת הרי שה"חרדי" מבין "מסדרי הקידושין" - נפתלי דוייטש מחב"ד, לא שאל ולא חקר אלא כמו תמיד מילא את הוראותיו של מנחם הכהן ושל הפדרציה המתבוללת כמו "שייגיץ" טוב.

     אבל לא לחינם נפתלי נהג כך. הסיפור החל  כבר בשנת 1999. אל בית הכנסת שלי – בקהילת "אוהל שרה", הגיעה דיאנה לאופר בעזרת סטודנט ישראלי דאז והיום רופא שיניים, בשם דני פיינגולד מהעיר חולון. היה זה במוצאי שבת אחת והצעירה סיפרה לנו -  לי ולעוד סטודנט ישראלי לרפואה שלמד בעיר יאסי (היום הוא רופא כללי ומתגורר בבני ברק) כי היא בת למשפחה ישראלית שעזבה את ישראל, מהעיר ראשל"צ וחיה ברומניה וכי היא מעוניינת להתחזק ביהדות. כמובן שנעניתי ומאז היא היתה בת בית אצלי. לצערי הרב - אודה ולא אבוש, אז עדיין לא עליתי על בעיית הישראלים הרבים שהסתובבו עם דרכון ישראלי אבל עם אימה נוכריה. לאחר מקרה דיאנה ועוד כמה מקרים אינפורמטיביים כאלה התחלתי לבקש תעודות זהות ישראליות כדי לוודא את  מוצא האם. רק לאחר תקופה - משדיאנה חששה שיבואו ויספרו לי כי מוצאה של אימה לוטה בערפל (ואמנם הגיעו אלי שמועות כאלה), היא הודתה כי אימה עברה "גיור" בישראל". מששאלתיה היכן היא לא ידעה להשיב אך הבטיחה לחזור אלי עם תשובה ברורה ואמנם כך עשתה. דיאנה סיפרה לי כי אימה עברה "גיור" בקיבוץ הדתי "טירת צבי" שבעמק הירדן. החלטתי להאמין לה בשלב זה מאחר ולא היה מדובר כאן בגבר שצריך לצרפו למניין או ברומנייה שהתלוותה לישראלי או ליהודי מקומי ויש בקבלתה לקהילתי מעין מתן לגיטימציה לזוג להתבולל. אבל היה פרט אחד שדיאנה שיקרה אותי (בעדינות אנסח כי לימים גיליתי שלא פעם השקר יושב בפיה כשיניים וגם רבים אחרים אימתו זאת) משום שלי היא סיפרה שהיא נולדה לאחר אותו "גיור" וממה שרשום רשמית בישראל מסתבר שה"גיור" נעשה רק לאחר שהיא ואחיה נולדו. פרטים על "גיורם" של השניים – בסמוך ל"גיור" האם, בשנת 1986, לא נודעו לי מהמסמכים הישראלים אך גם דיאנה וגם אחיה אילן רשומים כ"יהודים".

    מידי שנה בשנה –  בעיקר בסביבות חג הפסח, נהגתי להוציא ישראלים שחיו ברומניה ויהודים מקומיים לבריטניה, כתהליך חיזוק דתי ובעיקר בחג הפסח. את דיאנה הוצאתי דווקא לקראת ימי הקיץ של שנת 2001. יעידו כל אלה שיצאו דרכי וכל אותם יהודים חרדים בבריטניה שקלטו אותם כי מעולם לא היו בעיות עם אף אחד מהיוצאים ורוב רוב אף הפכו מיד לשומרי תורה ומצוות ואילו כולם ממש התחתנו לימים כדת משה וישראל, לאחר שההשפעה של יהודי בריטניה היתה לחיוב.  כאמור , הכל היה לחיוב ...חוץ מהמקרה של דיאנה. עוד לפני הטיסה נפגשתי עם אביה (אימה גם ביקרה בביתי עם הבן הקטן - יונתן. באותה פגישה האם היתה די מסויגת מדברי בנושא היהדות וחשתי משהו מוזר לגבייה, שלא חשתי למשל כלפי היהודים החילוניים לגמרי של רומניה) והאחרון פלט לעברי כי "כשתחזור מאנגליה אנחנו צריכים לדבר. יש כאן בעיה של יהודים וישראלים שצריכה להיפטר, מעין איחוד משפחות". דיאנה הביטה בו בכעס ובאזהרה שלא ימשיך והוא אמנם לא המשיך. הבנתי כי בדבר ה"גיורים" הדבר ואילו דיאנה ידעה היטב כי אני נגד עניין ה"גיורים" באופן עקרוני ובמיוחד אם אין לכך בסיס של שמירת מצוות אמיתית. קודם לכן סיפרה לי דיאנה כי אימה לא מגיעה אלי משום שאצלי באים לא מעט "בוכרים וגרוזינים". את דיאנה הנחתי בלונדון אצל משפחה חרדית  ואילו אני נסעתי למנצ'סטר. בלונדון החל  להתגלגל "כדור שלג" שגרם לגירושי בנו של חברי (ששם הוכנסה דיאנה) מאשתו והתפקרותו של הלה. אינני מטיל את האשמה רק על דיאנה אבל עצם היותה יוצאת מהכלל – מכל שאר היהודים שהבאתי ללונדון ולמנצ'סטר, הבהיר לי רבות. משחזרתי לרומניה - באלול תשס"א, קיויתי שהגב' לא תופיע עוד אצלי. אבל ביום הכיפורים תשס"ב היא הופיעה שוב בעזרת הנשים של בית הכנסת החדש שחנכתי ועימה גם אחיה אילן. למרות כל הבושות בלונדון והוצאת השם הרע שהוציאה דיאנה לחרדים בלונדון - בגלל הפרשה הלא נקייה הזו, מחלתי לה וכאילו לא היה דבר. דיאנה המשיכה לבקר אצלי אך לא פעם ההתנהגות היתה לא לרוחי ואף לא לרוחם של יהודים מסורתיים לא מעטים, כמו עישון בליל שבת ע"י בית הכנסת ממש. בפעם אחת מעדתי ופלטתי לעברה כי היא יכולה ללכת לבית הכנסת של נפתלי דוייטש - ששם היה ידוע לכולם כי במקום מעשנים בליל שבת, פלפונים עובדים בשבתות ובחגיןם וכו' ואילו גב' דוייטש היתה מסבירה כי "אני לא אימה שלהם". דיאנה נעלבה והחלה לבכות תוך  כדי בקשת סליחה. סלחתי לה גם באותה פעם. לא פעם דיאנה היתה מגדפת את נפתלי דוייטש ומספרת לי מה הולך אצל דוייטש מבחינת חילולי שבת וחג או מרכלת על אשתו של דוייטש, כמי שמעודדת התבוללות. לאחר שהדברים נשנו זה כבר היה בבחינת "לשון הרע" - אמת שאינה מועילה עוד לתיקון, ובקשתייה להפסיק. היא אמנם הפסיקה לרכל ממש אך מפעם לפעם חזרה שוב ושוב ברמזים כנגד נפתלי ואשתו.

     לאחר שעזבתי באופן פעיל את רומניה (בשנת 2005) חזרתי שוב ושוב לשם ומה הופתעתי לשמוע כי גב' דיאנה החלה להתחבר לנפתלי דוייטש, ובמיוחד לאשתו. פעם אחת היא צלצלה אלי - בשומעה שאני ברומניה, ותוך כדי דרישת שלום היא פלטה לי כי "הם עוזרים לי במשהו שאתה לא רצית להתעסק איתו, ההורים שלי לוחצים עלי לסיים את העניין". לימים שמעתי משתי ה"חתונות" הללו ומישהו - מאנשי הפדרציה, טען באוזני כי דוייטש ומנחם הכהן סייען לאם ולבת ל"התגייר" ב"גיור בזק" . הופתעח מהסיפור- אם כי לא דחיתי את האפשרות שסיפור ה"גיור" בטירת צבי, היה שקר. המקור מסר לי כי ה"גיור נעשה דרך ארה"ב".

     השבוע, לאחר שצפיתי בסרטון ה"חתונה" הזו החלטתי לברר סופית את מה שכתוב רשמית במסמכים הישראלים, ושם גיליתי  כי האישה "התגיירה" , כאמור, בשנת 1986, לאחר כבר ילדה לדני לאופר את דיאנה ואילן. מה שלא היה ברור שם, היתה השאלה האם השניים נישאו אי פעם דתיית בישראל. לפי ה"חתונה" שלהם ברומניה, יותר מעשר שנים לאחר ה"גיור", יש להניח שהם מעולם לא נישאו דתית. בכל אופן, ה"גיור" של 1986 - אם אמנם היה כזה, בודאי שלא היה לשם תורה ומצוות ויש לשאול כיצד הילדים (שנולדו קודם ל"גיור") עברו "גיור" לאחר "התגיירות" עימם? ומעל לכל - "גיור" של אישה עם שני ילדים מבן זוגה, שאין לאחריו ממש חופה וקידושין כדת משה וישראל הוא יותר ממוזר. ואם היתה "חופה" כזו מיד לאחר ה"גיור" ב-1986, אזי, מדוע היה צורך לערוך עוד "חתונה" לאחר יותר מעשור?

    אינני בא בטענות למשפחת לאופר. הבעיה איננה אפילו אותו ארוין שימשנזון -  אנלפאבת אומלל ביהדות. הבעיה היא כיצד הגענו למצב שברומניה גויים משוקצים מתחתנים עם "יהודים" ב"גאון" והתקשורת הרומנית קוראת לכך "חתונה יהודית"? היו ימים שגם אם נעשו תועבות ועברו על דת ישראל לא עשו זאת בפרהסיה אלא ב"צנעה". מי שעשה זאת ידע שהוא עובר עבירה. אבל כיום הרפורמה הפכה ל"אורתודוכסיה" והחוטאים האומללים חושבים שבאמת זו הדרך. התקשורת הרומנית מעבירה את המסרים הללו בהאמינה כי זו באמת הדרך ולאחר שהם אינם שומעים על התנגדות "רבני רומניה" או "רבני אירופה" , המשוטטים ברומניה ללא שום מטרה, ועוד ממליצים לשלטונות הרומנים לעזור לפדרציה הנבזית הזו (הרחבה על כך בהמשך המייל - בנושא הבא)! הבעיה היא עם ה"רבנים" המושחתים ו/או הטיפשים שנותנים לפדרציה הזו להשתולל עד כדי כך ש"נשיא קהילת בוקרשט" - פרחח טיפש, "מחתן" נוכרים בריש גלי! אפילו אצל מנחם הכהן זה לא היה קורה עד כדי כך. עד 2005 הכל היה עדיין בבחינת סתר. עד 2005 עוד אפשר היה לחזק משפחות אומללות כמו לאופר אבל אח"כ- משעזבתי שם, הקרקס פרץ החוצה. זה החל בגיבויים של "ארבעת המוסקטרים" – טוביאס, הלפרט, רוטר ולייב דוייטש. אח"כ נכנס לעניין הזקן מלונדון -  אליקים שלזינגר, והוא בעצם זה שנתן ונותן את הלגיטימציה לפדרציית המתבוללים לעשות כבשלה. הזקן הזה חסם את עצומת גדולי ישראל שביקשה לחסום את הפדרציה במכירת קברי אבות. הזקן הזה נתן לגיטימציה ל"רב גוי" להיחשב ל"רב". הזקן הזה נטרל את האדמו"ר מסקולען ברומניה . הזקן הזה הפסיק אפילו את ה"פיקוח" ה"רשמי" על קברי האבות, והזקן הזה מקבל מהרומנים פרסים , דרך הפדרציה, על מעלליו הכוזבים. אם יש מישהו שעליו צריך לזרוק את האתרוגים בגלל מה שמתרחש ברומניה  הרי זה הוא  אליקים שלזינגר, ראש פורה ולענה. וכמובן יש שם את השקרן והאומלל רפאל שפר- "רבה של הפדרציה", ויש  את ה"שייגיץ" נפתלי דוייטש שב"חממתו" התקלקלו הלאופרים והוא זה שתמיד המשתחווה לפדרציה ולדרישותייה הרפורמיות. וישנם כמובן עסקני ורבני "מרכז רבני אירופה" שעליהם ארחיב בקטע הבא, שגורמים לאאורל ווינר ולמתבולליו לצחוק על כל החרדים שבעולם משום  הצורה שבה הם משתמשים בהם. אם אפשר היה לירוק לכל ה"רבנים" הללו לתוך הפה, הרי שהייתי עושה זאת.

                                 "מרכז משת"פי אירופה"

       אין לי מילים עדינות יותר מכדי לכנות את אלה שלפני יותר משבוע ביקרו ברומניה ובמקום להעמיד את הפדרציה המתבוללת על מקומה –  כנגד סחר בבתי עלמין ומתן  לגיטימציה ל"חתונות" עם נוכרים במסווה "אורתודוכסי" , ועוד מיני פשעים נגד היהדות הרי שאריה גולדברג והדיין של חב"ד מרחובות (שמבין בענייני אירופה כמו שחמור מבין במרק פירות...) נפגשו עם השלטונות הרומנים והמליצו להם לחזק את המתבוללים המנוולים הללו. זוהי הרמה הירודה והנחותה שהגיעו אליה אנשי "מרכז רבני אירופה". מילא אם היו ממליצים על דוייטש מחב"ד , הייתי מבין שהם ממליצים על שליח חב"ד שמחר מישהו אחר יכול להחליפו ולכן הם לא רוצים להוציא החוצה את ה"כביסה המלוכלכת", אבל כאשר אנשים הנראים כחרדים ממליצים על מתבוללים - ואף גויים שמתחזים ליהודים, כ"מטיבי יהדות" , הרי זה פשע. מעניין אותי מדוע בכל המסעות הללו לאירופה מסתבר  של"מרכז רבני אירופה" יש רק נציגים מקבוצה אחת ומאגף אחד באותה קבוצה. לאן נעלמים אלה שמשמשים למרגולין ולגולדברג מסווה של "ארגון רב השקפות"? רב אחד מהרבנים הללו - שעוד נותרו בארגון וחי באנגליה הסביר לי כי "הם מגייסים  לנו את הכסף ואנחנו צריכים לשמוע להם". לינקר - פונקציונר לשעבר ב"מרכז" הזה (ושאינו איש חב"ד) טען לפני מספר שנים כי "אם ישנן בעיות יהדות במדינה מסוימת אך זה לא תואם את אינטרסי שליח חב"ד שם, הרי שלא נוכל להתערב". ואינטרסיו של נפתלי דוייטש ברומניה הם כזכור עסקים וכו' וללא קשר ליהדות.

      כבר בשבוע שעבר -  כשביקרתי את מה שנעשה ע"י דוייטש ברומניה, קיבלתי מייל ממר מרגולין – היו"ר "הנכבד" של "מרכז  רבני אירופה". האיש כנראה כעס על מה שכתבתי לגבי גיסו אבי רוזן - שנזרק על ידו לכלבים, משום שביקש להיות עקרוני מדי ואז החל במסע של קטרוג. שנים על שנים הוא מקבל ממני מיילים ורק עכשיו החליט להגיב ולבקש להוציאו מרשימת המיילים תוך "איום" כי אם לא יפעל "כדין". כמו כן הוא שיקר והכחיש שאי פעם פניתי אליו בתלונות על הנעשה ברומניה ולבסוף האשים אותי ב"מירמור".  על הכל אענה לו מיד ואני מודיע לכל קוראי כי בע"ה אני יוצא בתחקיר על ה"מרכז" המזופת הזה,  שחלק מממניו הרבים הם חילוניים וציוניים ויש להם אינטרס ברור לנתב את ה"יהדות" בדרך הנוחה להם , וכן נבדוק  מדוע  ברחו מ"מרכז" זה כל  הרבנים החשובים שהקימו אותו בעמל כפיים ובאמונה שהנה הם בונים מרכז רבנים חרדי ואמיתי, ומה היו הסיבות לבריחה. רק עז פנים יכול לשקר ולומר שלא קיבל ממני שום תלונה על הנפתלין מרומניה בזמן שבמשך שנים הוא מקבל את המיילים שלי בנושא! יתרה מכך, המרגולין הזה קיבל ממני כבר ב-2006 תלונה חמורה על הכנת מצות ללא השגחה ש"הופקו" ברומניה ע"י שלמה ברבר (חסיד מקולקל מחסידות סאטמר- מונרו) וע"י מר דוייטש נפתלין. בבלגיה  נאסרו המצות הללו לאחר שגאב"ד ה"עדה החרדית" - הגרי"ט וויס , בדק את דברי, ומבלגיה עברה ההוראה לכל העולם החרדי אבל זה לא הפריע ל"מרכז רבני אירופה" - בראשות המרגולין הזה, להמשיך לשווק את המצות הללו ובפרסום גדול, כאילו כלום לא קרה. את המשך המיילים בודאי לא אבזבז על האיש הזה – שגיסו , אבי רוזן, מירר לי בבכי כי נותר ללא אוכל בגלל פיטוריו. מעניין למה הוא מתכוון "לפעול כדין". קשה לי להאמין שהאיש הזה מתכוון ל"דין תורה" ולכן אם הוא מאיים בדיני עכו"ם אין לי שום בעיה משום שבאימייל החצוף שהוא שלח לי הוא כתב שדברי על הנפתלין מבוקרשט הם "שקרים". מאחר ובידי ממסמכים ועבור בהקלטות ותמונות ועד בקבוק יין נסך שמכר ביודעין ועדים לא מעטים שחזו במעלליו של הנפתלין הזה , הרי שאינני בטוח אם המרגולין הזה יצליח להוכיח שאני שקרן. באשר ל"מירמור" שלי הרי שהוא – המרגולין הבלגי, צודק בהחלט. כשרואים אותו ואת גולדברג ואת כל ה"מרכז" שלהם כורע ברך לפני הבעל ששמו הפדרציה ו/או מגבה את הנפתלין מבוקרשט , אזי, שכל יהודי ירא שמים יתמרמר. אבל המרגולין הזה כנראה לא התכוון לצד הרוחני אלא לצד שמעניין אותו ואת חבריו ואת הנפתלין מבוקרשט, לצד הגשמי המגושם. אם כותב שורות אלה היה חושב על הצד המגושם הרי שכבר בשנת 1998 היה נענה למנחם הכהן ולשליחיו ומקבל בית כנסת, מאשר את כל התועבות לפדרציה והנפתלין או שליח אחר מחב"ד לא היה רואה את  רומניה, אלא בתמונות נוף. אבל כמו שהבטחתי עיני תהיה – מהיום והלאה, בלי נדר , פקוחה על "מרכז רבני אירופה" והכל ידווח, ובמיוחד בעיתונות הכללית והנוכרית , משום שלצערי הרב העיתונות ה"דתית" וה"חרדית" היא תואמת - "פראבדה".

       רק השבוע נמסר לי כי בעיר בראשוב יושב ישראלי בשם חיים סולומון ומנפיק תעודות מזויפות של הפדרציה המתבוללת לגויים שיסעו לישראל - תמורת ארבעת אלפים של יורו. הפדרציה יודעת מהנבל הזה אבל משום מה שותקת. לא מכבר נתפסו בארץ נוכרים ונוכריות עם אותם "אישורים" כאלה ונאלצו להודות במעלליהם ואח"כ גורשו מהארץ. גב' בשם פליציה - ביתו של אחד מראשי הקהילות ברומניה, מונתה להיות האחראית על רומניה ב"יד ושם" והיא עצמה נוכריה כאימה אך בכל מקום הפדרציה המתבוללת מצהירה שהיא "יהודייה" ואף לבנה ערכו "ברית מילה"! ברומניה יודעים השלטונות החדשים מיהי הפדרציה. הם רואים את מכירת והשכרת בתי העלמין היהודיים לצד הפיכת בתי כנסת למאורות פריצות ןמיקוואות לבריכות תועבה. העיתונות הרומנית משתומת על כך, כל גדולי ישראל כתבו לעצור את הנגע ולהגביל את כוחם של אנשי צ'אושסקו לשעבר ואילו אריה גולדברג והדיין ה"טייס" מרחובות ניגשים לרומנים וממליצים לפניהם לטובת הפדרציה כדי שזו תמשיך ביתר שאת למכור בתי עלמין ולחלל בתי כנסיות, ל"גייר" כל זבה ומצורעת ולחתן גויים גמורים. אבל כאשר הגולדברג הזה מופיע ברומניה עם ציונים חילונים בעלי ממון אין פלא שזה קורה. הפדרציה כבר דאגה "להסביר" לגודברג הזה כי "אין ארוחות חינם" וכי כדי שקרנות חילוניות יסייעו ל"מרכז" וכדי שנציג חב"ד ימשיך לפעול שם הרי שיש צורך שגולדברג וה"מרכז" ימליצו עליהם בפני הרומנים והמלצה כזו שווה הן כסף והן העלמת עיניים משחיתויות הפדרציה. והעסקן הזה וחבריו - שבינם לבין השקפה תורתית אין ולא דבר, מיד מתרצים וממליצים על שטנים אלה. ה' הטוב ישפוט את ה"ממליצים" הללו ובקרוב נראה נפלאות שהרי הללו מסרו את תורת ה' לרמיסה עבור צירוף עוד נוכרים אנטישמים לקהל ישראל והאכלת טריפות ונבלות.

   בסיפור הבא תלמדו גם אתם כמה ה"מרכז" הזה צבוע ורודף פרסום כאשר רבניו הם בסך הכל "מריונטות". לפני כארבע שנים פרץ יהודי אמריקאי שהתגורר בעיר יאסי שבצפון רומניה עם מידע סנסציוני נדיר. הלה גילה – דרך בת זוגתו הנוכרייה, כי עצמות חללי פוגרום יאסי מוצאים מקבר האחים בפודוליה הסמוכה ונמכרים לסטודנטים באוניברסיטה. המידע הגיע אל שני ארגוני ה"רבנים" של אירופה. ב"ועידת רבני אירופה" החליטו לבדוק באיפוק את המידע ויתכן גם שמשפחת שלזינגר (אנשי ה"ועידה" לנושאי הקברים באירופה) העדיפה להשתיק את הבעיה ביודעה שיתכן שלחבריה – הפדרציה המתבוללת, יד ורגל בעניין. זה כמובן לא הפריע לזקן הלונדוני שלזינגר להאשים בצעקות את הרומנים במעשה, כשהתפרץ כחוליגן אל משרדו של השגריר הרומני בלונדון.

    אבל אם  אנשי "ועידת רבני אירופה" שתקו וקצת בדקו הרי שה"שוויצרים" של ה"מרכז" מיד יצאו לתקשורת הכל כך אהובה עליהם והרסו את כל הסיכוי "לתפוס על חם" את האשמים. במקום לבדוק עם המעורבים ברומניה וביאסי מי יוכל לגשת בשקט למקום בית העלמין ולבדוק מי עשה את הנבלה הרי שהם שלחו לבית העלמין את שני הסטודנטים הראשונים שהם מצאו טלפונית, ודרך האוניברסיטה. בעיר יאסי היו אז למעלה ממאה סטודנטים ישראלים ובתוכם קבוצה של עשרות סטודנטים בוכרים ישראלים שומרי מצוות שעימם קיימתי קשר קבוע. מי שעיניו בראשו - ב"מרכז" הזה, היה פונה למחלקת בתי העלמין ב"מרכז" ומשם לרב שמידל ואלי והיינו שולחים בלאט סטודנטים דתיים שיקליטן בשקט את האחראיים על בית העלמין תוך בקשה "לקנות" מהם עצמות. ברומניה נמצאו גם עיתונאים רומנים שיכולים היו לגשת למקום ולנהל "מו"מ" עם שומרי בית העלמין, וברומנים פחות היו חושדים. אבל תאבי הפרסום מה"מרכז" - ובראשם, אריה גולדברג הסמנכ"ל, לא התייעצו עם אף אחד ושלחו שני סטודנטים אקראיים שהקליטו את שיחתם עם אשתו של השומר דרך הפלפון הנייד שלהם. ההקלטה היתה גרועה אך נאמר במפורש בהקלטה - ע"י אותה אישה, כי יש לגשת לבעלה השומר ולממונה עליו שהוא ראש הקהילה היהודית דאז ביאסי, פינקו קייזרמן (שבנתיים התפגר), והם אלה שנותנים את האישורים. מיד פנה דובר ה"מרכז" – מר אשר גולד, לכל רשתות התקשורת וסיפר לכולם כי הרומנים הם האשמים והם סוחרים בעצמות קדושי השואה הי"ד. הלה - בהוראת גולדברג ואחרים ב"מרכז", דאג להסתיר את המידע האמיתי שפלטה אשת השומר הרומני, שבעצם מי שסחר בעצמות הללו היה ראש הקהילה היהודית ביאסי והוא זה שניהל את העניין עם השומר שהיה תחתיו. לממסד הרומני לא היה שום קשר לעניין. בעקבות הידיעה השקרית של אשר גולד מיד קמה סערה בישראל והחלו מאמרי גנות נגד רומניה כשאדם בשם צ'לו רוזנברג מנהריה מפליא בעיתון "הארץ" את ההסתה האנטי רומנית. גם ח"כ אילן גילאון ממר"צ – יליד רומניה, יצא בסערה בעניין. אך כמו שהכל פרץ כך הכל שקט. בישראל פחדו מחיכוך יתר עם רומניה ומשרד החוץ הישראלי הכחיש את הסיפור וכך אולץ גם ח"כ גילאון לרדת מהעניין. לבסוף - כדי "לרדת בכבוד מהעץ", הוחלט להטיל על נציג חב"ד ברומניה (שהרי אצל עסקני ה"מרכז" אין רבנים ופעילים אחרים בעולם חוץ מה"שלוחים" של חב"ד...) לבדוק את ההמשך.

     את הפרשה שמעתי בהיותי אז בארה"ב. ממשרדי בניו יורק צלצלתי לגר"ד שמידל - שהיה אמור להיות מיודע בנושאי קברים מאנשי ה"מרכז", אך הרב שמידל מסר לי כי הם לא יידעו אותו בכלום. למחרת צלצלתי ממשרדי לטלפונים של גולדברג , גולד ולינקר (האחרון היה אז ממונה על נושא הקברים ב"מרכז" ולא היה חסיד חב"ד). בתחילה הם לא כל כך שמחו לשתף עימי פעולה אך הרב שמידל והרב קלמנוביץ דחקו בהם לעשות זאת . ממשרדי הוקלטו השיחות אוטומטית כנוהל ביטחון ולכן יש לי עד היום את ההקלטות. בעוד שגולדברג היה חמקמק יותר הרי שגולד ולינקר היו פתוחים יותר והתכוונו לשתף עימי פעולה עד שאגלה בדיוק מי עולל זאת. במקביל שלחתי עיתונאי רומני לחקור בעניין אך ידעתי כי איבדתי את ההתרעה בגלל פזיזותם של אנשי ה"מרכז". העיתונאי הרומני חזר גם הוא עם הוכחות כי אמנם השומר בבית העלמין מכר עצמות –  לא בהכרח מהאנדרטה לחללים אלא מקברים יהודיים אחרים, אבל ברשות מר קייזרמן, ראש הקהילה ביאסי. כיוון אחר לחקירתי היו הסטודנטים הישראלים הדתיים - החבר'ה מהעדה הבוכרית. הסטודנט דאז - והרוקח היום, ישי יוספי, היה אז גם האיש  שריכז את כל נושאי הדת עבורי והוא גם עמד בקשר עם הקהילה ביאסי ולא פעם ולא פעמיים תפס אותם בהפיכת הדת היהודית לצחוק. הפעם הוא ניגש אליהם ושאלם מה קרה בנושא הסחר בעצמות. תדרכתי את ישי לא לעורר חשד כי אנו חושדים בהם אלא כמובן לטעון כי היו אלה הרומנים והם עשו זאת משום אנטישמיות. ידעתי כי המילה "אנטישמיות" היא עבור ראשי המתבוללים יאסי –  כמו לגבי כל ראשי הפדרציה המתבוללת ברומניה, מילת קסם להפקת רעש כדי להפיק אח"כ רווחים כספיים ופוליטיים מהשימוש בה. כך הם עשו בעניין מציאת קבר אחים יהודי ב"פפריקני" שבסמוך ליאסי, שם הם הוציאו את עצמות הי"ד מקברם כדי לעורר את המאבק "נגד האנטישמיות" שהיא גם הפעילות היחידה בה הם עוסקים כל השנה. במקרה החדש - של הסחר בעצמות הי"ד, ידעתי היטב שכל העקבות מובילות אליהם ושהשומר לא היה  מוכר למישהו  אפילו עצם אחת ללא רשותם , ולכן תיארתי לעצמי שאם הם היו מעורבים בעניין הרי שהפעם הם לא ישושו כל כך לפתוח את "תיק האנטישמיות" כדי שה"אנטישמיות" הפעם לא תחזור אליהם כבומרנג. ואמנם אשר יגורתי בא. כשישי תקף את ה"רומנים האנטישמיים" מיד השתנו פניהם של קייזרמן (היו"ר דאז) וגיטלמן (אז הסיו"ר וכיום היו"ר) למצב שאפשר לברך עליו בשם ומלכות - "ברוך משנה פני הבריות". השניים מיד היסו את ישי ואת הסטודנט שהיה עימו וביקשו אותם לצאת עימם לבית העלמין בפודוליה ולהיווכח כי כל הקברים אינם פרוצים ומיד להזמין את התקשורת הרומנית כדי להכחיש את העניין. השניים כמובן התחמקו מהעניין וישי חזר אלי בטלפון וסיפר לי כל מה שאירע. תחושתי - לגבי חשדותיי, התחזקה (אז עדיין לא היתה בידי ההקלטה שבצעו שני הסטודנטים הישראלים עבור ה"מרכז") וחזרתי לשוחח עם גולד, גולדברג ולינקר. גולד טען שעניין השארת הבעיה היא שהעניין הועבר לדוייטש וכאן היתה טעות משום שנמסר להם שדויטש הוא בעייתי בענייני יהדות ואמינות. אח"כ סיפר לי גולד על הקלטת שבידיהם וכשביקשתי את שמות הסטודנטים ואת הקלטת הוא הבטיח לי להעבירה אלי. כמובן ששוב עדכנתי אותו על חששי בעניין אלה שסחרו בעצמות הי"ד – קרי, הקהילה, וסיפרתי  לו את מה שמסרו לי העיתונאי הרומני וישי. אח"כ דיברתי עם גולדברג וגם הוא הבטיח "שיתוף פעולה" אם כי הוא היה יותר קר בעניינו של נפתלי דוייטש ובכלל בעניין הקהילה. גולד הבטיח לי שאם אחשוף את הפרשה הם יעזרו לי להגיע לתקשורת הישראלית ולהציג את האשמים האמיתיים. גם לינקר חזר על כך והיה היה פתוח כגולד. קבענו להיפגש בישראל, לאחר שאחזור מארה"ב. אך עם חזרתי לישראל הכל דעך לפתע. גולד ביקש שאדבר יותר עם גולברדג והאחרון החל לגמגם כי "הנושא כבר ירד מסדר היום". הרבנים שמידל וקלמנוביץ עמדו על כך שנקיים פגישה בירושלים, במשרדי ה"מרכז", ולינקר מסר לי שכך יהיה. כשהגיע היום ה"מיוחל" לפתע- בשעות הבוקר, צלצל אלי לינקר וביקש שוב לדחות את הפגישה. ביקשתי לדעת מהי הסיבה בדיוק לדחייה והוא החל לגמגם. ברקע שמעתי את קולו של גולדברג מאיץ בו כי "תגיד לו את האמת, אנחנו לא נטפל יותר בעניין". או אז אמרתי לו ששמעתי היטב את מה שגולדברג אמר (למרות שבשיחה קודמת  גולדברג הבטיח לי שאופיע לפני "פורום הרבנים" של ה"מרכז"). אז כבר התנצל לינקר והפגישה בוטלה לגמרי. בשיחה שהיתה לי אח"כ עם לינקר טען האחרון כי דוייטש מנע את המשך הטיפול וטען לפני ה"מרכז" כי החקירה מזיקה לפעילות חב"ד ברומניה, משום שהקהילה ביאסי הם בני בריתי". לינקר הוסיף כי "פעולות יהדות ששליחי חב"ד טוענים שהן מזיקות לקשריהם אנחנו דוחים, החב"דניקים הם אלה שמפעילים את "מרכז רבני אירופה" ודואגים לכסף שלנו ומה שמפריע להם אסור שיטופל". כשפניתי לגולד כדי לפחות לקבל את מה שהבטיח –  שמות הסטודנטים וההקלטה, הרי שגולד חש שלא בנוח וטען כי אני יכול להגיע לסטודנטים בכוחות עצמי ואת ההקלטה הוא לא רשאי להעביר אלי ובודאי שלא יוכל להעביר את הגילויים - אם יהיו חדשים, לתקשורת. הבנתי שאין זו אשמתו והחלטתי לא לגרום לו המשך אי נעימות ונפרדתי ממנו לשלום. ובאמת ה' הטוב עזר לי להגיע לשני הסטודנטים ודרכם הסתבר לי כי אמנם אשת השומר הודתה בכך שבעלה וקייזרמן הם סוחרי העצמות. גם ההקלטה הועברה אלי. טסתי לרומניה והגעתי לבית העלמין פודוליה ושם שוב הודתה אשת השומר בעניין, לאחר שהודעתי לה בפני עדים כי יש בידי הקלטה מהודעתה הקודמת. עם המסמכים הללו ניגשתי למשטרת מחוז יאסי ופתחתי לקייזרמן תיק פלילי תוך כדי תקשור העניין בתקשורת הרומנית והישראלית. הליכים משפטיים נפתחו נגד קייזרמן אך הוא נפטר תוך כדי ההליכים הללו (בגיל של קרוב ל-95 שנה). האיש היה בעבר ממעני ה"סקוריטטה" של צ'אושסקו נגד יהודים ש"לא הלכו בתלם" הקומוניסטי במחוז יאסי שברומניה.

    טיפוס נוסף שביקר אצל דוייטש ברומניה מטעם "מרכז רבני אירופה" הוא אבא טורצקי, שאינו איש חב"ד. מדובר בלץ ממש ומי שיכתוב את שמו ב"גוגל" יגיע לסרטונים בהם הוא "מככב" בדיונים וויכוחים על תקן ליצן ממש. כך למשל אירע פעם שקהילה בבריטניה ביקשה ממנו אישור על יהדות של איזה פלוני. טורצקי אמנם השיג להם זאת אך דרש תמורת המידע -  מנשיא הקהילה הלונדונית הזו, שיכתוב לו מכתב תודה אישי ובו גם ידגיש כי רק "מרכז רבני אירופה" נענה לו ולא ה"ועידה" וישבח כמובן את טורצקי עצמו. הנשיא הלה כתב את המכתב , שלחו לטורצקי הזה ואח"כ העניין פשוט נשכח. עברה תקופת מה ו"מרכז רבני אירופה" ארגן איזה כנס של ברברת שבו השתתפף גם טורצקי וגם נשיא אותה קהילה יחד עם רב הקהילה. תוך כדי הנאומים קם טורצקי ושיבח את נשיא הקהילה תוך קריאת אותו מכתב (כשהמטרה היתה כמובן לשבח את עצנו...) ששלח נשיא הקהילה ובסוף פלט כי "אני לא פיללתי למכתב כזה כי לא ביקשתי ממנו מכתב כזה ואינני מבקש מכתבים על העבודה שלי". יש לציין שטורקצקי זה לא פעם יוצא נגד הבד"צים שהם "עושקי הציבור" והכל החל מכך שה"מרכז" ניסה להקים מערכת כשרות עצמאית באירופה שבה אנשי חב"ד יהיו המרכזיים. זו גם הסיבה שבאחד מכנסי ה"מרכז" בוטלה ההזמנה עבור נציגי מערכת הכשרות של ה"עדה החרדית". הרב אליעזר שנייבעלג היה אחד מאלה שהיה אמור להפעיל את מערכת הכשרות הזו (שלבסוף לא קמה...) אך משגילה מה עלול להתרחש שם וכי הם מבקשים "חותמת גומי" כשרותית ל"שליחיהם" הרי שהוא ברח ממערכת זו ומה"מרכז" בכלל.

       ועוד סיפור שחויתי אותו אישית עם הליצן הזה, ששמו אבא טורצקי. לפני שנים נפל לידי מידע ונתנו לי מסמכים ע"י ר' אברהם  יעקב סולומון (האמרגן של אירועי שטפנשט) שהעידו כי סכום של חצי מיליון דולר הועברו לח"כ לשעבר שמואל הלפרט מאגו"י עבור שיפוץ קברים ברומניה וכשביקשו ממנו את הסכום הוא טען כי הכל נוצל על....משכורות! עם התלונה הזו הגעתי למשרדי ה"מרכז" בי"ם. נפגשתי בתחילה עם אבי רוזן והוא עשה עלי רושם רציני. אח"כ נפגשתי עם הטורצקי הזה. האיש שמע את תלונתי על הלפרט ופתאום סגר את דלת החדר ולחש לי: "למה אתה כועס על הלפרט? עכשיו הוא הגיע לכסף ראשון , לפניך, בפעם הבאה תגיע אתה". הסתכלתי על האיש –  שצריך לבדוק אם לא התקיים בו הפסוק ה"פסל במומו הוא פוסל" והבהרתי לו שאני לא הגעתי ממחלקת הגנבים הרומנים ואת העצות ה"מסחריות" הללו שישמור לעצמו. באותו יום ממש התלוננתי עליו בפני הרב שלזינגר-יפה מג'נבה והאחרון המטיר עליו צעקות אימים.

       פרשה אחרת שבה נתקלתי עם אנשי ה"מרכז"  היתה כאשר פניתי לרב מה"מרכז" ובקשתי שיאפשר לי להכניס מאמר נגד הפדרציה ברומניה ועם הוכחות על מכירת בתי עלמין. הרב הסכים אך אח"כ חזר אלי וטען כי העסקנים שמעליו אסרו עליו לעשות זאת משום ש"זה יעורר עלינו כעם אצל הפדרציה הרומנית, גם אם זה נכון".

       בימים שה"מרכז" הזה הוקם סיפרו לכולם כי "זהו ארגון חרדי אמיתי מול ועידת רבני אירופה שמייצגת מודרניים ורפורמיים". אבל עד מהרה גילו הרבנים החשובים שהצטרפו כי הכל שקר וכי הם מנוצלים אך ורק לפרסומת ותעמולה אך המדיניות היא "שייגיצית" וכי רבנים שאינם מאנשי שלומם של מרגולין- גולדברג אינם נחשבים. הרבנים החשובים הללו גם גילו שהנהגת ה"מרכז" מתפשרת עם נושאים יהודים עד גבול הרפורמה ממש ואף יותר גרוע מ"ועידת רבני אירופה". אחד מ"יקירי" ה"מרכז" הוא יונל'ה מצגר - ה"רב הראשי לישראל", שה' הטוב ירחם על עלילותיו. אנשי חב"ד ב"מרכז" כופים את ביקוריו על השאר ואף כפו על הרבנים המעטים שעוד נותרו ב"מרכז" -  ושאינם שייכים לחב"ד, לצאת במודעת תמיכה ב"שייגיץ" הזה נגד הרב פנחס גולדשמיט (רבה של מוסקובה) שביקר אותו על כל מה שאותו מצגר הציע בגרמניה לערוך ברית מילה ב"פיקוח רפואי צמוד", בזמן שיהודים חילוניים שם נלחמו נגד גזירת הגרמנים.

     בסופו של דבר שורה ארוכה של רבנים מכובדים ברחו מה"מרכז" האומלל הזה ובראשם הגאונים אלחנן הלפרין ושנייבעלג מבריטניה, פדווא ווולף מהולנד, פרנקפורטר ושמרלה מצרפת, שלזינגר- יפה משוויץ ועוד רבים אחרים ובללם גם עסקנים חשובים ואנשי תקשורת חרדים שלא רצו לשמש תפאורה למרגולין, גולדברג וחבריהם.

    ליבי אל שני רבנים חשובים ב"מרכז" שאינני מבין עד היום מה להם ולליצני החצר הללו, שמכשירים כל שרץ באירופה. כוונתי לדיין ישראל יעקב ליכטנשטיין מבריטניה - אב"ד לונדון שלוחם כארי נגד כל עיוותי דין ועיוותי הלכה והשני הוא הרב הגאון שמאל מבלגיה, אב"ד אנטוורפן, שידוע ביושרו וביראת השמים שלו. אילו השניים היו יוצאים מה"מרכז" המנוון הזה יתכן שאז עיני רבים אחרים היו נפקחות מהר יותר.

     ולסיום אביא הבדל קטן בין ההתייחסות של "ועידת רבני אירופה" (שאני רחוק מלהללה) מ"מרכז רבני אירופה" בסוגיית רומניה. לפני שנים מונה בבוקרשט "רב" שמנחם הכהן רצה שישמש יורשו. כולנו ידענו כי אימו של האיש - סורין רוזן שמו, היא נוכריה. מנחם הכהן שלחו לישראל והחזירו לאחר שטען כי "התגייר ועבר ברית מילה". לימים חשדתי כי לא היה כאן אפילו "גיור חלומות" ולאחר שבדקתי היטב גיליתי כי נכון הדבר וכי מעולם לא עבר "גיור" בישראל , כפי שהכהן טען. התחלתי לפרסם זאת ולהילחם להדחתו (לבסוף הוא ברח לקנדה מבלי להציג שום "תעודת גיור"...) ופניתי גם ל"מרכז רבני אירופה" וגם ל"ועידת רבני אירופה". מה"מרכז" שוב ענו לי כי "שליח חב"ד ברומניה טוען שהכל בסדר עם הרב" (לא פלא היא תשובתו כי הלה הוזמן כגוי לכל סעודות השת של דויטש ועוד לפני שהוכרזה "גרותו") אך מאבא דונר המנוח - מזכ"ל "ועידת רבני אירופה" דאז, קיבלתי מכתב תשובה ברור (הוא מוצג כאן לפניכם)  כי האיש אינו מוכר על ידם כ"רב" וכי יש לדאוג  שגם ה"רבנות הראשית לישראל" תנהג כך. אלמלא משפחת הנוכלים ובלדרי הנכסים והספים של שלזינגר מלונדון  היתה פולשת ל"ועידת רבני אירופה" יכול להיות שהמצב שם היה הרבה יותר טוב. גם אבא דונר המנוח וגם פיליפ כרמל והרב רוז ואחרים ענו תמיד לעניין כשהתבקשו לכך ומעולם לא תלו את תשובתם ועמדתם באיזה שליח מושחת ואינטרסנטי או בסתם רב של מדינה. ב"ועידת רבני אירופה" מאוגדים באמת  רבנים רשמיים - שבאמת לא כולם חרדים ואף לא  דתיים ברמה של ה"מזרחי", אך ב"מרכז רבני אירופה" מאוגדים טרמפיסטים פוליטיים ושליחים שאינם מיצגים יותר מקומץ של מיעוט בקרב חיהודים באותה מדינה. בלי נדר, אני מבטיח שהמשך תחקירי יבוא...

                                   הגור שוב מתחיל לנשוך

   אינני מאלה שיצביעו או שהצביעו לבחירות המוניציפאליות אבל החרדים הציונים מנמקים את השתתפותם בבחירות הללו ב"אחדות החרדים". לא פעם ולא פעמיים אנחנו מגלים כיצד ה"אחדות" הזו הופכת לקרב  התנגשות בין רשימות חרדיות ואף הצטרפות רשימה חרדית זו או אחרת לכוח חילוני אנטי דתי כדי להלום ברשימה חרדית אחרת. לפני כחמש שנים הגדילו לעשות בעניין חסידי גור. בירושלים הם התחברו (ה"סיעה המרכזית" של "אגודת ישראל" של "מרנן ורבנן"...) לניר ברקת החילוני – שהצהרותיו נגד היהדות החרדית הרקיעו שחקים, אך הם לא הסתפקו בכך אלא דאגו לפנות לכל מיקרופון אפשרי ולקלל ולנבל את הפה כנגד מאיר פרוש – מועמד מפלגתם אגו"י לראשות העיר. התקשורת החילונית התענגה על הסיפורים הללו וביום הבחירות הובאו כל מקללי גור למיקרופונים ולטלויזיה. בעיר בית שמש התחברו ה"גורים" - "עמוד התווך" של אגו"י, למועמד דתי- לאומי ואנטי חרדי וכשגילו שהם עומדים להפסיד הם היכו את אישתו של משה אבוטבול, שהפך יום אח"כ לראש העיר.

    והנה השנה, ממש בפתח מערכת הבחירות המוניציפאלית החדשה שוב עולות הנביחות של ה"גורים" באשר לתמיכתם בירושלים באותו ראש עיר חילוני בשם ניר ברקת. נו, כבר ארבעה חודשים מראש ומובטח לנו קרב נביחות חדש מהמלונה שבחצר ה"גורים".

    דרך אגב, השבוע התלוננו אנשי התועבה בחיפה כי ראש העיר החילוני "למהדרין" שלהם -  יונה יהב, מקפח אותם בתקציב לכל "תרבותם" המתועבת ומעביר להם סכום של עשרת אלפים ₪ בלבד בשנה וללא הקצאת בניינים עבורם בעוד שבת"א העירייה (עם החרדים בקואליציה...) מעבירה להם למעלה ממיליון ₪ עם מימון נוסף למצעד התועבה שלהם , ואילו בעיר הקודש ירושלים תקציבם עומד כבר שנים רבות (עוד מימי לופוליאנסקי ה"חרדי"...) על למעלה ממאתיים אלף ₪. שפטו  בעצמכם מהי תוצאת המעורבות בעיריות הציוניות של ה"נציגים החרדים". אם ראש עיר כיונה יהב - חילוני לגמרי, מרשה לעצמו להחרים תועבות מזוהמות בעיר שכל כולה חילונית כיצד העזו הלץ לופוליאנסקי וממשיכיו דהיום להזרים כספי עתק בעיר הקודש לתועבות הללו?!

                                        פסל התועבה של חיפה

        ראש עיריית חיפה יונה יהב עומד לבנות אצטדיון כדורגל ענק בצומת ה"צ'ק פוסט" המרכזית – המובילה מחיפה לקריות ולצפון. אך בזאת לא תמה ה"חגיגה". בצמוד לאצטדיון זה מתכוון ראש העיר לבנות פסל ענק שיתנשא מעל האצטדיון והיה פסל תועבה מחריד. כבר מלפני ראש השנה תשע"ג מנסה אב"ד חיפה לשעבר - הרה"ג גדליה אקסלרוד מחב"ד, למנוע את התועבה ובין השאר כיתב עסקנים חרדים ורבנים בעניין אך כולם כאילו נעלמו ונאלמו. תגובה מעניינת וליצנית באה דווקא מראש הסיעה של "יהדות התורה" בעיריית חיפה, מר בליטנטל. הלה ענה לרב אקסלורד כי "ראש העיר קיבל תרומה שמיועדת אך ורק לפסל הזה ואם לא יבנה אותו הוא יפסיד את הכסף".  תגובה כזו לא היה מעיז אפילו נציג מר"צ לענות. ועם "שלוחא דרבנן" מסוג אלה באמת אפשר "לקדש שם שמים"...  

                 בין המאבק ל"שחרור בני הישיבות" למאבק בציונות  

         ההפגנה הגדולה בארה"ב נשאה בשוליה דיון לא פשוט. בחסידות סאטמר תהו האם לעמוד ביחד עם אנשי "יהדות התורה". השאלה הזו היא בהחלט במקום ובמיוחד על רקע פרשת הקרב לגבי הגיוס לצבא הציוני. שתי השקפות שונות - ואולי גם מנוגדות, עולות מגרונם של המתעמתים עם הצבא הציוני. הקול היהודי החרדי האותנטי – שאותו מייצגים ה"עדה החרדית" בישראל וחסידות סאטמר בחו"ל, הוא קולם של יהודים שיודעים היטב כי הצבא הציוני הוא צבא האסור לפי כל דיני תורתנו הקדושה וכי שמד הוא. לצבא כזה אסור לגייס לא רק בני ישיבה אלא כל יהודי באשר הוא ומי שממליץ על גיוס "חרדים שאינם לומדים" הוא פושע ישראל בגופו ובנפשו. הקול הזה זועק כי מאחר שהצבא הזה איננו צבא ה' אלא צבא נשים וניאוף הרי שכל מה שהוא משרת - כיבוש והתגרות בנוכרים, הוא פסול ואין להתפלל להצלחתו , אין לכבד את אנשיו ובודאי שלא לסמוך על "כשרותו".

        אבל הקול השני שצווח "נגד גיוס בני הישיבות" הוא קול של מים מעורבים בשמן ושמצווחה זו לא עולה בכיו של "ישראל סבא" אלא עולה הקריאה של עמידה על דם רעך. הקולות של אנשי "יהדות התורה" אינם קולות של אלה אשר כאבם פולח כאשר יהודי חרדי נכנס לצבא. אם זה היה כואב להם , אזי, הם לא היו שולחים מקרבם יהודים יקרים שישמשו שם "רבנים צבאיים", "משגיחי כשרות", "חברת קדישא צבאית" או בכלל סתם חיילים ומפקדים בלבוש חרדי בצבא הזה. אם קולם היה באמת בוקע מגרונו של "ישראל סבא" ומה שהיה כואב להם היתה ההשפעה השלילית של צבא טמא זה על חייליו הרי שהם לא היו קוראים ל"מי שאינו לומד" להתגייס אליו. אך הנקודה המרכזית היא שאם באמת צבא כלשהו הוא טרף הרי ש- ה' הטוב ישמרנו מלבטוח בו או לעוץ לו "עצות" אבל עיתוני החרדים הציונים מלאים בהלל לצבא הזה ואף מייעצים לו עצות תוקפניות. וישנם גם רבנים ואדמו"רים מהמחנה הזה הכועסים על כך שהציונות "פשרנית" מדי עם הערבים ומתנגדים לכל מהלך של שלום עם הערבים, ומכאן שהם מאמינים בצבא התועבות הזה כסככה סוככת. מכאן שאותם קולות של הציונים החרדים אינם זועקים למען הצל נשמות יהודיות משמד ואינם זועקים להזהיר כי הצבא הזה הוא טמא ומשרת מערכת טמאה אלא בסך הכל הם רוצים לשחרר את עצמם,  את בניהם ואת נכדיהם מהעול הצבאי , בבחינת "אני את נפשי הצלתי" , אבל הם חןשבים שצריך להמשיך לתמוך במערכת השמד והכיבוש הציונית שתשולם מדמם של יהודים חילוניים, דתיים לאומים ומדמם של הנוכרים הסלאבים , הדרוזים, הצ'רקסים והבדווים. הקול השני איננו  מתכוון –  בצווחו נגד הגיוס (ואפילו של "בני הישיבה"), להודיע כי בני הישיבות אינם חלק ולא יהיו חלק מהתגרות בנוכרים אלא הקול השני בא לנמק את ה"פרזיטיות" והעמידה על דם אחרים ב"ציונות חרדית" מופלאה ההופכת את בני הישיבות ל"חלוץ רוחני" לפני המחנה הציוני ב"לימוד התורה" כדי שהציונים יכו יותר חזק בערבים ויאיימו יותר בלהט על הארנים בפרט ועל העולם כולו בכלל. אלה הם דברים שהם תרתי דסתרי להשקפתנו החרדית והאנטי ציונית, אז כיצד אנחנו רואים בהם בני ברית?!

      מכאן שה"ברית" ההמונית הזו עם "יהדות התורה" איננה באמת "ברית דמים" ואין בסוף המנהרה שלה אנטי ציונות לוחמנית עד לבוא משיח צדקנו. לכן היה טוב להיפרד מאהלי הרשעים הללו ולהבין ש"גזירת הגיוס" עליהם לא באה משום מלחמת ה' שלהם אלא משום עונש על ציונותם והסתתם לשפיכות דמים של אחרים.      

                                                  החברות של גפני

      לפני זמן לא רב כבר לעגתי להתחברות של ח"כ משה גפני לנשות השמאל הציוניות  בכנסת המינים. במיוחד הגדשתי את התרפסותו של הגפן משדמות עמורה לנכדו של השטן רודולף קסטנר ימ"ש, ששמה מירב מיכאלי. אבל השבוע ראיתי את אותו סרטון של ישיבת הפרלמנט הציוני שבה עולה גפני ומשבח את הגב' הזו. הייתי מגדיר את הרגשתי כ"רע מראה עיניים ממשמע אוזניים".

        הגפני הזה - לתשומת אנשי "דגל התורה", שמע את נאומה של הפוחזת הזו ומיד עלה אחריה והתרפסות מגעילה הוא טען כי דבריה הם כל כך דומים למחשבתו ולדעותיו עד כדי כך שנאומה מתאים  ל..."גדל התורה"! יש גבול לכל תעלול. האישה הזו לא נישאה מעולם והיא בגיל הקרוב ל- 50. לא כאן המקום ל"פאר" את מעלייה אך רק נציין שהיא ניחנת בשפה בוטה ומזוהמת , שהיא בעלת עמדות של אימוץ חיי תועבה ואף מפעם לפעם היא ביצעה מעשי תועבה לעיני צופי התקשורת הנדהמים. אינני שייך למחנה "דגל התורה" אבל אני חושב שזה חילול ה' לקחת חתיכת תועבה כזו ולהופכה חלק בלתי נפרד ממפלגתם של הרבנים שטיינמן, קניאבסקי, גריינמן, קרליץ וגדולים אחרים. מילא אדם בעל חזות חרדית מחלל שם שמים לעצמו טבל למה שיוסיף לחילול השם הזה עוד מאות אלפי יהודים בעולם ובראשם רבנים חשובים?! גפני יודע שרבניו לא רואים את כל האשפה הזו שבה הוא מסתובב ונובר כמו שהחזיר מערבב תפוח בצואה ואח"כ טועם ממנו לתאבון, ולכן גפני מרשה לעצמו להמשיך ולהתהולל עם מרב מיכאלי, זהבה גלאון ועוד אחרים ואחרות שנצפו לאחרונה במצעד התועבה בת"א. וכל זאת כנקמה בנתניהו ובליברמן שלקחו ממנו את קופת המדינה הציונית. האיש הזה הוא אפס, כזה הוא היה תמיד ומישהו צריך לאפס אותו ולשלוח אותו לגמלאות פוליטיות מהן לא יחזור.

http://dreptlatinta.kanald.ro/Noutati/PROBA-DE-FOC-pentru-Alina-Ilan-Laufer-Mireasa-fost-nevoita-respecte-traditiile-evreiesti-VIDEO/

Wed Mar 18 23:28:55 IST 2009
מאת:   "Aba Dunner" <aba@abadunner.com>
נושא:   Rosen Rumania
אל:   <caufman1@bezeqint.net>

Dear Rabbi Caufman

We received your fax. This is to inform you that Rabbi Rosen is not part of the Conference of European Rabbis and we have never recognised him.

We suggest that you contact the Israeli Chief Rabbinate explaining to them what you have written to us.

Yours sincerely

Rabbi A. Dunner

Executive Director

Conference of European Rabbis
87 Hodford Road
London NW11 8NH
United Kingdom
Tel: +44 208 455 9960
Fax: +44 208 455 4968
Email: abadunner@cer-online.org

 

חקירה סמויה מנהל מבקר המדינה , היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה

נגד הרב הראשי שלמה עמאר בחשד לשחיתויות ומינוי מקורבים. 

החקירה נפתחה בעקבות קובלנה רשמית שהגיש עו"ד ד"ר שריפי

         בס"ד

ד"ר ניסן שריפי משרד עורכי- דין Dr. NISAN SHARIFY LAW OFFICE

סניף מרכז: רח' שמואל הנציב 24 נתניה 42281 24, Shemuel Hanaziv st. Netanya42281 טל' : 8843313 - 09 TEL : פקס' : 8843314 - 09 :  FAX *** סניף צפון: בית התכלת רח' הי"א צפת 13211  Beit Hatchelet, 18 Hayod-Alef St. Tsfat 13211 טל' : 5040581 - 077 TEL : פקס' : 5040582 - 077 :  FAX

  

 (AD164)     

                                                                                                                כ"ובאייר תשע"ג

                                                                                                                      (6 מאי, 2013)

לכבוד:

מר משה דיין

נציב שירות המדינה                                                              באמצעות פקס: 5605340-02

                                                                                            

כב' הנציב,

                 הנדון: קובלנה כנגד הרב שלמה משה עמאר

הריני מתכבד בזאת לפנות אליך בקובלנה כנגד הרב שלמה משה עמאר, המכהן כרב ראשי (ספרדי) לישראל, כדלקמן:

ראשית דבר:

1.       נדהמתי לראות כיצד מנסים אנשי ציבור ופקידים בכירים מסויימים בשירות המדינה לגרום לכהונה נוספת של הרב שלמה משה עמאר (להלן: הנילון) כרב ראשי ספרדי לישראל, למרות כל אשר עולל הוא בתקופת כהונתו בתפקיד זה.

2.       למרבה הצער, מדובר באדם שהאמת רחוקה מלהיות נר לרגליו. הוא אינו נרתע מאמירת כזב. הוא אדם מניפולטיבי המסוגל לתעתע בכולם, להתיר את האסור ולאסור את המותר, והכל אף מבלי למצמץ בעיניו.

אמירת כזב במסגרת עתירה לבג"צ ושיבוש הליכי - משפט:

3.       אני עצמי נוכחתי בחוסר רתיעתו מאמירת כזב כאשר עתרתי לבג"צ כנגדו בשל העובדה שהורה שלא לבדוק את מחברת הבחינה של בני, אשר נבחן במסגרת בחינות ההסמכה לרבנות, וזאת בטענה שבני הוא קטין, ולא ניתן לבוחנו באף בחינה, ולו - גם לצורך צבירת "נקודות זכות" לעתיד, כפי שנהוג ומקובל במוסדות רבים בישראל, לרבות במוסדות להשכלה גבוהה.

4.      משראה הרב עמאר את העתירה, החליט לזמן אליו את הרב רפאל מזרחי, מנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, ותיאם עימו גירסא כאילו הרב מזרחי עצמו אסר את בדיקת מחברת הבחינה, או כלשון תגובת המדינה לעתירה: "ביום הבחינה,  12/7/2010, הבחין... הרב רפאל א.מזרחי, כי העותר עושה את הבחינה ... לפיכך יומיים לאחר מועד הבחינה, ביום 14/7/2011 (הטעות בשנה הינה במקור, צ"ל 2010 נ.ש.) נשלח מכתב לאבי העותר..." (סעיף 22 לתגובה).

          כך, הרחיק עצמו הנילון מהענין תוך שידול פקיד הכפוף לו שלא לומר את האמת (ואינני מטיל כאן, חלילה דופי ברב מזרחי, אשר נקלע שלא באשמתו בתווך, בין הפטיש לסדן).

5.      ברם, לשקר אין רגליים, והנילון שכח, ככל הניראה, את גירסתו הראשונית לענין, שעמדה בפני פרקליטות המדינה ולפיה "בשעת עריכת המבחן, משעמד הרב הראשי לישראל, הרב עמאר, על התקלה, החליט כי הנער יסיים אמנם את המבחן אך בחינתו לא תיבדק" (המבוא לחוות דעתו של ד"ר מיכאל ויגודה, ראש  תחום משפט עברי בפרקליטות המדינה, כפי שנמסרה לבג"צ).

          העתקי העמודים הרלבנטיים מתגובת המדינה לבג"צ ומחוות דעתו של ד"ר ויגודה מטעמה רצ"ב למכתבנו זה כנספחים א' וב' בהתאמה ומהווים חלק בלתי נפרד הימנו.

                                                                                                                            נספחים א' ו-ב'

6.      הנילון עצמו זכה מן ההפקר, הצליח לתעתע בבית המשפט העליון, ומוסד זה, במסגרתו, כידוע, אין חקירת עדים, נפל בפח שטמן לו הנילון, ודחה את העתירה ללא דיון לגופו של ענין.

          שחיתות ונפוטיזם בלשכת הנילון:

7.      בינתיים, עתירה אחרת עומדת ותלוייה בשערי בית המשפט העליון, ומסתבר כי הרבנות בראשות הנילון דווקא יודעת לתגמל היטב את מקורביה, ורבנים רבים הוסמכו על ידי הנילון אף מבלי שיצטרכו לעבור כל בחינה בכתב. בעתירה זו גם צויין, כי "ככל שידוע לעותרים קיבלו שניים מחתניו של הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף תעודות כושר לרב העיר (המודגש במקור, נ.ש.) בלי שעמדו בבחינות בכתב. הוא הדין לאחיה של הרבנית יהודית יוסף (לבית סודרי) כלתו של הרב עובדיה יוסף ומנהלת משק ביתו" (סעיף 70 לעתירה).

          העתקי העמודים הרלבנטים לענין זה מן העתירה דלעיל (בג"צ 8071/12) רצ"ב למכתבנו זה כנספח ג' ומהווים חלק בלתי נפרד הימנו.

                                                                                                                                         נספח ג'

8.      כמובן, הנילון סירב ומסרב להעביר לעותרים רשימת הרבנים ממקורביו שהוסמכו על ידו בניגוד לכל דין, בהשקט ובאין - רואה, כאשר שוב מסתתר הוא תחת סינורו של מנהל מחלקת הבחינות ברבנות, הרב רפאל מזרחי (אשר לפי העתירה דווקא היה היחיד ברבנות הראשית שניסה להלחם כנגד המינהג המפלה והפסול, להסמיך את מי שאינו ראוי לכהן כרב, רק בשל קירבתו לנילון).

9.      ודוק: אך יד המקרה היא, כי מאז שנת 2009 קיבלו הסמכה לרב עיר במסלול הפטור הבלתי חוקי קרוביו ומקורביו של הנילון, ולהלן רשימה חלקית ביותר:

          אליהו עמאר - בנו של הנילון (למרות שנכשל בשתי בחינות ורק אחת עבר בהצלחה) - קיבל את ההסמכה לכהן כרב עיר במסלול המקוצר כאילו הינו "תלמיד חכם".

          ברוך עזרן - אחיינו של הנילון - קיבל פטור מביצוע בחינות בכתב, ובמקביל קיבל הכשר לכהונה כרב עיר. בהמשך מונה כחבר בוועדת הבחינות של הרבנות, בנוסף לתפקידו כעוזר למנהל בתי הדין הרבניים, אשר כנשיא להם, מכהן, כידוע, הנילון.

          יצחק פרץ - מנהל לשכתו של הנילון - קיבל תעודת הסמכה כרב עיר למרות שמעולם לא עבר בחינת הסמכה כלשהיא. בזכות התעודה שקיבל מונה לעמוד בראש מערך הגיור. מערך זה כפוף להוראותיו של הנילון, וזה האחרון גם עומד בראש ועדת איתור של המועמדים לתפקיד.

10.    יש לציין בענין זה, כי העיתונאי שי פוגלמן אשר גילה את השחיתות המימסדית בהתנהלותו של הנילון בענין זה קיבל בסיפא לתחקירו (במוסף הארץ, 3/5/2013) את התגובה השגרתית והמתעתעת מבית היוצר של הנילון: "הרב עמאר לא היה מעורב בהליכים" ועוד ציין כי מדובר ב"צירופי מקרים".

          ההתעללות ברב אליעזר שימחה וייס:

11.    כל תושב מצוי באיזור השרון יכול היה לצפות כיצד הנילון ומקורביו מתעללים ברב המועצה האזורית עמק חפר, הרב אליעזר שמחה וייס, ומנסים לרישתו בעודו בחייו, מתוך תקווה כי משרתו תועבר לרב אליהו עמאר, בנו של הנילון, המשרת כרב מושב בתחומי עמק-חפר.

12.    כל פניותיו של הרב וייס, בכתב ובעל-פה, אל הנילון לא הועילו, והוא אף סירב לפגוש את הרב וייס בטענות ותואנות שונות ומשונות, וזאת למרות הטענות הקשות שהעלה הרב וייס בפניותיו, לרבות מתן כשרות לעסקים תוך עקיפתו כרב המועצה האזורית, רישום זוגות לנישואין בניגוד לדין ועוד.

13.    בענין זה, יש לציין, כי נפתחה בדיקה וחקירה מצד מבקר-המדינה, וטרם ניתן דו"ח בפרשה זו.

          פרשת הבן המתעלל (מאיר עמאר):

14.    כידוע, המערכת המשפטית חילצה את הנילון בעור שיניו מכתב אישום בגין היותו מעורב באירוע החטיפה של קטין בן 17 שניהל קשרי חברות עם בתו של הנילון. קטין זה נחטף על ידי מאיר עמר, בנו של הנילון, הוכה קשות בכל חלקי גופו, באגרופים, בבעיטות ובהצלפות חגורה, כיפתו שעל ראשו ופאותיו נגזרו, והוא עונה באכזריות רבה.

15.    חלק ניכר מ"הפעילות החינוכית" של בן הנילון נעשה בבית המשפחה בירושלים, כאשר הנילון נמצא בתוך הבית, ושותק ואיננו מוחה על נעשה בין כתלי ביתו.

16.    יתירה מזו, הוא אף ניהל ,"שיחה מקדימה" עם בנו המתעלל, כמפורט בפסק הדין בערעור שהגיש מאיר עמאר לבית המשפט העליון בגין העונש שנגזר עליו.

17.    זהו האדם שעמד בראשות הרבנות במדינת ישראל בעשור האחרון, אשר מנסה שוב את מזלו,  בהסתמכו על זכרונו הקצר של הציבור ועל יכולתו הממשית לתעתע בכולם, גם במשטרה ובשאר רשויות האכיפה (לענין זה ראה תיק פלילי 40142/05 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' מאיר בן שלמה עמר, והערעור בביהמ"ש העליון - תיק ע"פ 2583/06 מאיר עמר נ' מדינת ישראל).

          כיצד הנילון מקבל "תרומות" למען פעילותו כעובד ציבור:

18.    כמו - כן, הנילון קיבל "תרומה" בסך של רבבות שקלים ל"בניית אתר אינטרנט בלשכת הרב הראשי עמאר", כפי שעולה מפרוטוקול עמותת ועד העדה הספרדית, ואף יצויין כי עמותה זו מימנה טקס קבלת פנים שערך הנילון לפני כשלוש שנים.

19.    ככל הניראה, בתגובה לתרומה, אישר הנילון, כממונה על ההקדשות, לועד העדה הספרדית למכור את הקדש שמעון הצדיק, ואף איפשר לה דריסת רגל בקרן בליליוס, הנמצאת תחת מרותו של הנילון.

20.    יש לציין, כי פרשה זו נחשפה בהרחבה בכתבת תחקיר מקיפה של העיתונאים מרדכי גילת ועוזי דיין בעיתון "ישראל היום" מיום י"ז באלול תשע"א (16/9/2011), והנילון, כהרגלו מימים ימימה, הרגל המוכיח את עצמו היטב,  הגיב (באמצעות דובר מלשכתו), כי הוא "מכחיש כי טיפל בנושא אתר האינטרנט. עסק בכך אחד מעוזריו שכבר אינו עובד בלשכה".

21.    אכן, שוב הרחיק מעליו הנילון כל קשר למעשים הפסולים ולשחיתות, כאילו שלא ידע אודות הקורה סביבו.

          כיצד הנילון עזר לאחיו של שר השיכון (לשעבר) בניגוד לדין:

22.    זו אף זו:  הנילון אף עזר לקידומו המטאורי של מקורבו, הרב בנימין אטיאס, שהוא,  במקרה, אחיו של ח"כ אריאל אטיאס (שר הבינוי והשיכון לשעבר), באופן שיוכל לכהן הן כרב העיר פתח-תקווה והן כאב בית הדין הרבני בו זמנית.

23.    כך,  הנילון יצר תכנית להרחבת בית הדין של העיר פתח-תקווה בהרכב נוסף. הרכב זה נוצר מקיצוץ באיזור השיפוט של רמלה, לוד  וקריית ספר ממרחב ירושלים, דהיינו גריעת מספר הדיינים בערים  אחרות לטובת פתח-תקווה.

24.    את הרב אטיאס מינה הנילון לאב בית הדין בהרכב החדש שיצר , ולאחר מכן פעל לבחירתו כרב העיר פתח - תקווה. בגין המהלך הזה, עו"ד שמעון יעקובי, היועץ המשפטי של בתי הדין, מחה קשות והסתייג, אולם הוא הוזז הצידה, והוצא לחופשה מאונס מתפקידו בכדי לאפשר את המהלך. ככל הידוע לנו, לעו"ד יעקובי טענות נוספות רבות על התנהלותו של הנילון, וראוי כי צוות החקירה מטעמכם יבקש גם לשמוע גירסתו בענין זה.

25.    יש לציין, כי במשרדנו מצויות עדויות נוספות להתנהלותו הפסולה והפוסלת של הנילון, ונשמח להעבירן לחוקר מטעמך. אכן, אסור בתכלית האיסור כי הנילון  ימשיך לכהן, למרבה קלונה של מדינת - היהודים, כראש וראשון לרבני ישראל.

26.    אשר על כן, אבקשך להורות על חקירתו של הנילון בגין כל אשר תואר לעיל, וככל שיתגלה כי יש באמור כאן  משום עבירות פליליות של ממש - ראוי כי האפיק הטיפולי המתאים יועבר לאמונים על כך, לרבות אל היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל, על כל הכרוך בכך.

                                                                                                            בכבוד רב,

                                                                                    ד"ר ניסן שריפי, עו"ד

העתק:

מר בנימין נתניהו                  - ראש הממשלה

מר  יולי יואל אדלשטיין        - יו"ר הכנסת

הרב אלי בן - דהן                  -  סגן שר הדתות

מר יוסף חיים שפירא            - מבקר המדינה

עו"ד יהודה ויינשטיין             - היועץ המשפטי לממשלה

         בס"ד

ד"ר ניסן שריפי משרד עורכי- דין Dr. NISAN SHARIFY LAW OFFICE

סניף מרכז: רח' שמואל הנציב 24 נתניה 42281 24, Shemuel Hanaziv st. Netanya42281 טל' : 8843313 - 09 TEL : פקס' : 8843314 - 09 :  FAX *** סניף צפון: בית התכלת רח' הי"א צפת 13211  Beit Hatchelet, 18 Hayod-Alef St. Tsfat 13211 טל' : 5040581 - 077 TEL : פקס' : 5040582 - 077 :  FAX

  

 (AD164)     

                                                                                                                כ"ובאייר תשע"ג

                                                                                                                      (6 מאי, 2013)

לכבוד:

מר משה דיין

נציב שירות המדינה                                                              באמצעות פקס: 5605340-02

                                                                                            

כב' הנציב,

                 הנדון: קובלנה כנגד הרב שלמה משה עמאר

הריני מתכבד בזאת לפנות אליך בקובלנה כנגד הרב שלמה משה עמאר, המכהן כרב ראשי (ספרדי) לישראל, כדלקמן:

ראשית דבר:

1.       נדהמתי לראות כיצד מנסים אנשי ציבור ופקידים בכירים מסויימים בשירות המדינה לגרום לכהונה נוספת של הרב שלמה משה עמאר (להלן: הנילון) כרב ראשי ספרדי לישראל, למרות כל אשר עולל הוא בתקופת כהונתו בתפקיד זה.

2.       למרבה הצער, מדובר באדם שהאמת רחוקה מלהיות נר לרגליו. הוא אינו נרתע מאמירת כזב. הוא אדם מניפולטיבי המסוגל לתעתע בכולם, להתיר את האסור ולאסור את המותר, והכל אף מבלי למצמץ בעיניו.

אמירת כזב במסגרת עתירה לבג"צ ושיבוש הליכי - משפט:

3.       אני עצמי נוכחתי בחוסר רתיעתו מאמירת כזב כאשר עתרתי לבג"צ כנגדו בשל העובדה שהורה שלא לבדוק את מחברת הבחינה של בני, אשר נבחן במסגרת בחינות ההסמכה לרבנות, וזאת בטענה שבני הוא קטין, ולא ניתן לבוחנו באף בחינה, ולו - גם לצורך צבירת "נקודות זכות" לעתיד, כפי שנהוג ומקובל במוסדות רבים בישראל, לרבות במוסדות להשכלה גבוהה.

4.      משראה הרב עמאר את העתירה, החליט לזמן אליו את הרב רפאל מזרחי, מנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, ותיאם עימו גירסא כאילו הרב מזרחי עצמו אסר את בדיקת מחברת הבחינה, או כלשון תגובת המדינה לעתירה: "ביום הבחינה,  12/7/2010, הבחין... הרב רפאל א.מזרחי, כי העותר עושה את הבחינה ... לפיכך יומיים לאחר מועד הבחינה, ביום 14/7/2011 (הטעות בשנה הינה במקור, צ"ל 2010 נ.ש.) נשלח מכתב לאבי העותר..." (סעיף 22 לתגובה).

          כך, הרחיק עצמו הנילון מהענין תוך שידול פקיד הכפוף לו שלא לומר את האמת (ואינני מטיל כאן, חלילה דופי ברב מזרחי, אשר נקלע שלא באשמתו בתווך, בין הפטיש לסדן).

5.      ברם, לשקר אין רגליים, והנילון שכח, ככל הניראה, את גירסתו הראשונית לענין, שעמדה בפני פרקליטות המדינה ולפיה "בשעת עריכת המבחן, משעמד הרב הראשי לישראל, הרב עמאר, על התקלה, החליט כי הנער יסיים אמנם את המבחן אך בחינתו לא תיבדק" (המבוא לחוות דעתו של ד"ר מיכאל ויגודה, ראש  תחום משפט עברי בפרקליטות המדינה, כפי שנמסרה לבג"צ).

          העתקי העמודים הרלבנטיים מתגובת המדינה לבג"צ ומחוות דעתו של ד"ר ויגודה מטעמה רצ"ב למכתבנו זה כנספחים א' וב' בהתאמה ומהווים חלק בלתי נפרד הימנו.

                                                                                                                            נספחים א' ו-ב'

6.      הנילון עצמו זכה מן ההפקר, הצליח לתעתע בבית המשפט העליון, ומוסד זה, במסגרתו, כידוע, אין חקירת עדים, נפל בפח שטמן לו הנילון, ודחה את העתירה ללא דיון לגופו של ענין.

          שחיתות ונפוטיזם בלשכת הנילון:

7.      בינתיים, עתירה אחרת עומדת ותלוייה בשערי בית המשפט העליון, ומסתבר כי הרבנות בראשות הנילון דווקא יודעת לתגמל היטב את מקורביה, ורבנים רבים הוסמכו על ידי הנילון אף מבלי שיצטרכו לעבור כל בחינה בכתב. בעתירה זו גם צויין, כי "ככל שידוע לעותרים קיבלו שניים מחתניו של הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף תעודות כושר לרב העיר (המודגש במקור, נ.ש.) בלי שעמדו בבחינות בכתב. הוא הדין לאחיה של הרבנית יהודית יוסף (לבית סודרי) כלתו של הרב עובדיה יוסף ומנהלת משק ביתו" (סעיף 70 לעתירה).

          העתקי העמודים הרלבנטים לענין זה מן העתירה דלעיל (בג"צ 8071/12) רצ"ב למכתבנו זה כנספח ג' ומהווים חלק בלתי נפרד הימנו.

                                                                                                                                         נספח ג'

8.      כמובן, הנילון סירב ומסרב להעביר לעותרים רשימת הרבנים ממקורביו שהוסמכו על ידו בניגוד לכל דין, בהשקט ובאין - רואה, כאשר שוב מסתתר הוא תחת סינורו של מנהל מחלקת הבחינות ברבנות, הרב רפאל מזרחי (אשר לפי העתירה דווקא היה היחיד ברבנות הראשית שניסה להלחם כנגד המינהג המפלה והפסול, להסמיך את מי שאינו ראוי לכהן כרב, רק בשל קירבתו לנילון).

9.      ודוק: אך יד המקרה היא, כי מאז שנת 2009 קיבלו הסמכה לרב עיר במסלול הפטור הבלתי חוקי קרוביו ומקורביו של הנילון, ולהלן רשימה חלקית ביותר:

          אליהו עמאר - בנו של הנילון (למרות שנכשל בשתי בחינות ורק אחת עבר בהצלחה) - קיבל את ההסמכה לכהן כרב עיר במסלול המקוצר כאילו הינו "תלמיד חכם".

          ברוך עזרן - אחיינו של הנילון - קיבל פטור מביצוע בחינות בכתב, ובמקביל קיבל הכשר לכהונה כרב עיר. בהמשך מונה כחבר בוועדת הבחינות של הרבנות, בנוסף לתפקידו כעוזר למנהל בתי הדין הרבניים, אשר כנשיא להם, מכהן, כידוע, הנילון.

          יצחק פרץ - מנהל לשכתו של הנילון - קיבל תעודת הסמכה כרב עיר למרות שמעולם לא עבר בחינת הסמכה כלשהיא. בזכות התעודה שקיבל מונה לעמוד בראש מערך הגיור. מערך זה כפוף להוראותיו של הנילון, וזה האחרון גם עומד בראש ועדת איתור של המועמדים לתפקיד.

10.    יש לציין בענין זה, כי העיתונאי שי פוגלמן אשר גילה את השחיתות המימסדית בהתנהלותו של הנילון בענין זה קיבל בסיפא לתחקירו (במוסף הארץ, 3/5/2013) את התגובה השגרתית והמתעתעת מבית היוצר של הנילון: "הרב עמאר לא היה מעורב בהליכים" ועוד ציין כי מדובר ב"צירופי מקרים".

          ההתעללות ברב אליעזר שימחה וייס:

11.    כל תושב מצוי באיזור השרון יכול היה לצפות כיצד הנילון ומקורביו מתעללים ברב המועצה האזורית עמק חפר, הרב אליעזר שמחה וייס, ומנסים לרישתו בעודו בחייו, מתוך תקווה כי משרתו תועבר לרב אליהו עמאר, בנו של הנילון, המשרת כרב מושב בתחומי עמק-חפר.

12.    כל פניותיו של הרב וייס, בכתב ובעל-פה, אל הנילון לא הועילו, והוא אף סירב לפגוש את הרב וייס בטענות ותואנות שונות ומשונות, וזאת למרות הטענות הקשות שהעלה הרב וייס בפניותיו, לרבות מתן כשרות לעסקים תוך עקיפתו כרב המועצה האזורית, רישום זוגות לנישואין בניגוד לדין ועוד.

13.    בענין זה, יש לציין, כי נפתחה בדיקה וחקירה מצד מבקר-המדינה, וטרם ניתן דו"ח בפרשה זו.

          פרשת הבן המתעלל (מאיר עמאר):

14.    כידוע, המערכת המשפטית חילצה את הנילון בעור שיניו מכתב אישום בגין היותו מעורב באירוע החטיפה של קטין בן 17 שניהל קשרי חברות עם בתו של הנילון. קטין זה נחטף על ידי מאיר עמר, בנו של הנילון, הוכה קשות בכל חלקי גופו, באגרופים, בבעיטות ובהצלפות חגורה, כיפתו שעל ראשו ופאותיו נגזרו, והוא עונה באכזריות רבה.

15.    חלק ניכר מ"הפעילות החינוכית" של בן הנילון נעשה בבית המשפחה בירושלים, כאשר הנילון נמצא בתוך הבית, ושותק ואיננו מוחה על נעשה בין כתלי ביתו.

16.    יתירה מזו, הוא אף ניהל ,"שיחה מקדימה" עם בנו המתעלל, כמפורט בפסק הדין בערעור שהגיש מאיר עמאר לבית המשפט העליון בגין העונש שנגזר עליו.

17.    זהו האדם שעמד בראשות הרבנות במדינת ישראל בעשור האחרון, אשר מנסה שוב את מזלו,  בהסתמכו על זכרונו הקצר של הציבור ועל יכולתו הממשית לתעתע בכולם, גם במשטרה ובשאר רשויות האכיפה (לענין זה ראה תיק פלילי 40142/05 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' מאיר בן שלמה עמר, והערעור בביהמ"ש העליון - תיק ע"פ 2583/06 מאיר עמר נ' מדינת ישראל).

          כיצד הנילון מקבל "תרומות" למען פעילותו כעובד ציבור:

18.    כמו - כן, הנילון קיבל "תרומה" בסך של רבבות שקלים ל"בניית אתר אינטרנט בלשכת הרב הראשי עמאר", כפי שעולה מפרוטוקול עמותת ועד העדה הספרדית, ואף יצויין כי עמותה זו מימנה טקס קבלת פנים שערך הנילון לפני כשלוש שנים.

19.    ככל הניראה, בתגובה לתרומה, אישר הנילון, כממונה על ההקדשות, לועד העדה הספרדית למכור את הקדש שמעון הצדיק, ואף איפשר לה דריסת רגל בקרן בליליוס, הנמצאת תחת מרותו של הנילון.

20.    יש לציין, כי פרשה זו נחשפה בהרחבה בכתבת תחקיר מקיפה של העיתונאים מרדכי גילת ועוזי דיין בעיתון "ישראל היום" מיום י"ז באלול תשע"א (16/9/2011), והנילון, כהרגלו מימים ימימה, הרגל המוכיח את עצמו היטב,  הגיב (באמצעות דובר מלשכתו), כי הוא "מכחיש כי טיפל בנושא אתר האינטרנט. עסק בכך אחד מעוזריו שכבר אינו עובד בלשכה".

21.    אכן, שוב הרחיק מעליו הנילון כל קשר למעשים הפסולים ולשחיתות, כאילו שלא ידע אודות הקורה סביבו.

          כיצד הנילון עזר לאחיו של שר השיכון (לשעבר) בניגוד לדין:

22.    זו אף זו:  הנילון אף עזר לקידומו המטאורי של מקורבו, הרב בנימין אטיאס, שהוא,  במקרה, אחיו של ח"כ אריאל אטיאס (שר הבינוי והשיכון לשעבר), באופן שיוכל לכהן הן כרב העיר פתח-תקווה והן כאב בית הדין הרבני בו זמנית.

23.    כך,  הנילון יצר תכנית להרחבת בית הדין של העיר פתח-תקווה בהרכב נוסף. הרכב זה נוצר מקיצוץ באיזור השיפוט של רמלה, לוד  וקריית ספר ממרחב ירושלים, דהיינו גריעת מספר הדיינים בערים  אחרות לטובת פתח-תקווה.

24.    את הרב אטיאס מינה הנילון לאב בית הדין בהרכב החדש שיצר , ולאחר מכן פעל לבחירתו כרב העיר פתח - תקווה. בגין המהלך הזה, עו"ד שמעון יעקובי, היועץ המשפטי של בתי הדין, מחה קשות והסתייג, אולם הוא הוזז הצידה, והוצא לחופשה מאונס מתפקידו בכדי לאפשר את המהלך. ככל הידוע לנו, לעו"ד יעקובי טענות נוספות רבות על התנהלותו של הנילון, וראוי כי צוות החקירה מטעמכם יבקש גם לשמוע גירסתו בענין זה.

25.    יש לציין, כי במשרדנו מצויות עדויות נוספות להתנהלותו הפסולה והפוסלת של הנילון, ונשמח להעבירן לחוקר מטעמך. אכן, אסור בתכלית האיסור כי הנילון  ימשיך לכהן, למרבה קלונה של מדינת - היהודים, כראש וראשון לרבני ישראל.

26.    אשר על כן, אבקשך להורות על חקירתו של הנילון בגין כל אשר תואר לעיל, וככל שיתגלה כי יש באמור כאן  משום עבירות פליליות של ממש - ראוי כי האפיק הטיפולי המתאים יועבר לאמונים על כך, לרבות אל היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל, על כל הכרוך בכך.

                                                                                                            בכבוד רב,

                                                                                    ד"ר ניסן שריפי, עו"ד

העתק:

מר בנימין נתניהו                  - ראש הממשלה

מר  יולי יואל אדלשטיין        - יו"ר הכנסת

הרב אלי בן - דהן                  -  סגן שר הדתות

מר יוסף חיים שפירא            - מבקר המדינה

עו"ד יהודה ויינשטיין             - היועץ המשפטי לממשלה

פורסם לפני 3 weeks ago על ידי חיים שאולזון

"בשגם בשר הוא"

בס"ד

   "בשגם בשר הוא" / הרב אליהו קאופמן

     אחד מהמופלאים בפרשני התורה הוא ה"אור החיים" הקדוש – הוא רבנו חיים בן עטר, שראשית גדולתו וצמיחתו במרוקו וקבורתו בארץ הקודש. האיש היה צנוע ונחבא אל הכלים עד כדי כך שלא רצה לחשוף את גדולתו במחיר כליאתו באחד מבתי הכנסת במרוקו.האיש חי בזמנו של הבעש"ט הקדוש שהעיד עליו כי הוא גדול הדור ומועמדו להיות משיח צדקנו. אבל בדבר אחד ה"אור החיים" הקדוש גילה את  עצמו - יותר נכון את פירושו לתורה. הוא העיד שפירושו נכתב ב"רוח הקודש". ואמנם זהו פירוש מיוחד ומהמם שמעטים מגדולי ישראל שפירשו את התורה זכו להארה כזו.

   רבים הם לומדי התורה – ובמיוחד התלמוד, אבל רק מעטים קשובים לדבריו של הרב אלחנן ווסרמן הי"ד, שהסביר כי רק ע"י לימוד עם מפרשים מהדורות הקודמים אפשר יהיה להבין את התורה,  את הגמרא ואת פירושי הראשונים. בפרשת בראשית מתואר חטאו של דור המבול במשפט - שאני אוהב תמיד להביאו עפ"י פירוש ה"אור החיים", כדוגמא למצב  המוסר וה"תרבות השלטת" בדורנו אנו : "בשגם בשר הוא". ה"אור החיים" הקדוש מפרש את הפסוק לא רק בכך שדור המבול נענש על היותו פרוץ בעריות ובתועבות למכביר עד שלאחר המבול רוב בעלי החיים נעלמו מכדור הארץ בגלל השתתפותן ב"קרנבל" הזה, אלא משום שאותו דור לא הסתפק בעשיית התועבות אלא בהעלותן ל"דרגת על" כ"דוגמא תרבותית". הם לקחו סמרטוט והפכוהו לדגל. הם לקחו את הרע ( תוך אי הודאה הודו שהטוב הוא עבורם קושי להתנהגות) והפכוהו לנורמה חברתית עילאית. לא לחינם הקב"ה – הרחום והחנון, הביא מבול על בריותיו, השמיד את רוב רובו של עולמו ומחק שליש מהיבשה. מצעד התועבה שהתרחש בת"א - ביום שישי האחרון ומתרגש עלינו עולמית בחמש עשרה שנים האחרונות כמו גשם שמנוני ודביק, הוא העתק מדויק של דור המבול ההופך את ההפוך , השלילי  ואת היוצא מהכלל והמבחיל לדבר העיקרי וה"תרבותי" וכמו ב"בגדי המלך החדשים" כל ה"מנהיגים" המונהגים באים להלל ולקלס דבר שכל כולו ארס והרס, רק כדי לשרוד פוליטי בעולם התועבה של המחר. יצוין שגם מנהיג ישראלי בשיעור קומה  - כעזר ויצמן המנוח, נאלץ בסוף ימיו להיכנע לפני הכלב של הדור כשחזר בו מביקורתו על דרך התובה כ"סמל הטוב", וכך נאלץ לעשות אפילו פידל קאסטרו האגדי, שכל ימיו לחם נגד תופעת הארס וההרס הזו.

     מילא שיש לו – לאדם, בעיה ובגללה הוא  שונה מחברתו. אין ספק שאסור להפלותו ויש אף לסייע לו במצוקתו אבל כאשר הגלגל מתגלגל והופך את המחלה לבריאות לשמה במטרה להפוך את הבריאות למחלה, אזי, יש לעמוד על הרגליים האחוריות ולהתאחד בהפגנת המונים ממש - עם כוח תגבור  מחו"ל (כמו שהם מביאים את כל עלובי החיים להפגין לצידם), ללא הבדל דת, גזע או עדה. לא רק החרדים או הדתיים מתנגדים לתועבות הללו אלא גם יהודים מסורתיים ורוב החילוניים , הנוצרים והמוסלמים , ולדוגמא תראו מה עושים להם ברוסיה וכיצד בשאר קצוי תבל מארגנים נגדם הפגנות נגד אדירות..

  ועל מה יוצא קצפי בשל האדישות של הרוב הנורמאלי מול המיעוט הלא נורמאלי, תרתי משמע? מה הם רוצים בסך הכל רוצים לשנות? התשובה פשוטה: לחסל את הבריאה, שהרי בשיטה שהם דוגלים הם גם לא היו נולדים. הם חפצים לגדל ילדים מתוסבכים ואומללים שייולדו לא פעם מאחרים ולא יבינו מי האבא, בשביל צריך אימה ואילו בבבית הספר ובסביבה הקרובה הם יהפכו לבדיחה אומללה. הם חפצים להדביק את כל העולם בסטייתם - כאילו שמישהו אשם שהם נולדו עקומים במוחם, מעין "תמות נפשי עם הפלישתים".

      אבל המראה המבחיל באמת שנגלה לעיננו  היה כאשר שרי האוצר והמשפטים של ישראל  עמדו והתחרו ביניהם מי תומך יותר בהפיכת התועבה ל"דרך חיים של מופת".  הם עמדו וגיבו את בהפיכתה של  ת"א - בשנים האחרונות, לבירת הלא נורמאלים של העולם, ואילו ראש עיריית ת"א שמח על המציאה המפוקפקת הזו.. והיו שם גם יו"ר האופוזיציה - שמי יודע מיהם אבות ילדיה ולדידה מושג המשפחה הוא מקור ללעג ולקלס, והיתה שם גב' זהבה גאון ממר"צ , המפלגה שיש לה זכות היוצרים על הנצחת התועבה בישראל כ"תרבות מומלצת". שריקות הבוז ללפיד דווקא לא "חיממו" לי את הלב - למרות התנגדותי לאיש ולשיטתו הריקה. אלה היו קריאות בוז כלפי מי שמתרחק מהבסיס העיקרי של הלא נורמאליות.  הם בזו למי שמתחבר פתאום עם אנשים ומפלגות נורמאליות. לפיד הגיע כדי להביע את תמיכתו בזכויות של האומללים הללו אבל הם רצו  שהוא יתמוך  באומללות שלהם  כ"דרך חיים" ולא רק כדרך לכפרת עוון. היה צריך בכל זאת לתת ללפיד לסיים לדבר וזאת כדי שנבין בדיוק  מדוע האיש  הזה מתנגד לריבוי ילדים  וכך היה נסגר לנו מעגל בהבנת תמיכתו בהפיכת התועבה למסר "תרבותי". אז היינו מבינים כולנו כי התנגדותו לריבוי ילדים  איננה באה מבית אביו אלא באה משום סגידתו להפיכת התועבות ל"דרך חיים" שלבסוף מפסיקה את הילודה. ומשום כך לא פלא הוא שהחרדים עולים לו על העצבים...

     התפלאתי על היעדרותם מהמצעד ה"ססגוני" הזה של שניים  שבעבר שמם נקשר ל"שיטה הה" הזו אף אם לראשם חבשו כיפה ולשמם הוצמד תואר "רב" ... כוונתי לרבה הראשי של צפת - הרב שמואל אליהו ( המביא בושה וחרפה לאביו הגדול והצדיק זצ"ל), שבעבר כבר ביקר עם ביתו ("חנוך לנערה עפ"י דרכה", רחמנא לצלן...) בבית התעובה בעיר הקודש, ירושלים. וכן לא הופיע שם האיש שלפי העיתון "מעריב" לא רק דוגל בשיטה  הזו אלא הוא מכונה  בגדר "מטריד מינית". בכל אופן, תביעת דיבה נגד העיתון "מעריב" האיש הלה  לא הגיש. שמו של האיש יונה מצגר. אני מקווה שהשניים באמת  עשו תשובה  בנושא ולא שחס ושלום, הם "רק נכנסו לארון"...

     כמו שלפיד, גלאון, יחימוביץ ובעבר גם שמואל אליהו ידעו להתאחד סביב הפיכת התועבות ל"מסר תרבותי" הגיע הזמן שרוב רובו של הציבור בישראל יתאחד נגד החריגים הללו ומולם יוציא מצעד של הרוב הנורמאלי - לטובת ילדינו ועתידנו, ולמען ה' הטוב לא נורא יהיה אם באותו במצעד הנגד המאוחד  יצעדו יחדיו בנימין נתניהו, אנסטזיה מיכאלי, משה זלמן פייגלין , איוב קרא, אריה דרעי , משה גפני, אליהו בן דהן, הרב משה שלמה עמר, איתן כבל, מוחמד ברקה, שיח איברהים צרצור , שיח ראד סלח, ישראל הירש ועוד רבים מטובים מחו"ל , ובמיוחד מרוסיה ומארצות האסלאם שילמדו אחת ולתמיד את הסוטים  הללו, שמחןפשים ל"סמל התרבות" , כי משקלם הציבורי של האחרונים אינו עולה על משקל נוצה.

      שמעתי כי ח"כ ניצן הורביץ ממר"צ עומד להתמודד על ראשות העיר ת"א. תמהני מה האיש ה"ורוד" הזה יכול להוסיף – כמניף דגל התועבה, לעיר שמזמן הפכה לבירת ולסמל התועבה העולמי? בארים ומאורות "בילוי" לא חסרים לקהל היעד שלו. "תיירות" של אחיו התאומים יש בעיר הזו בשפע. רודפי ה"תענוגות" הללו, מודים בעצמם שיש להם מעל ומעבר בתל אביב ואילו סמל התועבה של העיר הזו  ניצח מזמן את סן פרנציסקו ואת פריז. לדעתי נותר לניצן הורביץ לחדש – אם, חס ושלום, יבחר לראשות העיר ת"א, בתחום "ברית הערים התאומות".  הורביץ יוכל לשבור שיא שמעולם לא מומש. הוא יכרות "ברית ערים תאומות" עם עיר העבר שחורבותיה  שקועים עמוק, עמוק במלח של ים הלח , עם סדום...

רגע היסטורי

בס"ד

     רגע היסטורי / הרב אליהו קאופמן

   אחד ההבדלים המרכזיים בין פוליטיקאי למדינאי או בין מונהג למנהיג הוא במילה אחת:האומץ. הפוליטיקאי זורם עפ"י "מה יגידו" בסגנון "פני הדור כפני הכלב", שהרי אחרת הוא חושב שעצמאותו תגרום לו להיפרד מהשררה. וכך גם מתנהג  המונהג שמחכה לפקודות כדי להיות בטוח שאמנם ימשיך לשרוד. לעומת זאת למדינאי יש אומץ לחזור בו מטעויות, ללכת כנגד הזרם ואפילו להפוך למיעוט ולחכות לרגע ששוב יחזור לזירה בזכות עצמו ולא בזכות אחרים. זהו גם המנהיג - הוא מוליך קדימה ולא מולך אחר אחרים. בימינו לא חסרים מנהיגים שהם בעצם רק פוליטיקאים אבל אפשר למצוא פוליטיקאים שהם מנהיגים. וכך גם לגבי מנהיגים שהם בסך הכל מונהגים לעומת "זאבים בודדים" שהם מנהיגים.

      לאחר המהלומה הפוליטית שחטפו הפוליטיקאים החרדים - שעד לבחירות האחרונות הם סיגלו את דרכו של  הפוליטיקאי המונהג, יש להם צ'אנס לעבור צד ולא להיות עוד "פני הדור כפני הכלב" בכיסה הימני של המפה הפוליטית.  ובייחוד אמורים הדברים לגבי אריה דרעי שמדיף לכל עבר כי הוא המנהיג שהחליף בראש ש"ס מונהג טבעי בשם אלי ישי. ההצבעה הקרובה בפרלמנט הישראלי - על מתווה פרוואר- בגין, לעקירת  הבדווים מאהליהם  ושיכונם  בנגב ופיזורם ב"שיכוני קבע" , היא ההזדמנות של אריה דרעי –  ואולי גם של משה גפני,  לשבור לדרך עצמאית ולהנהיג אחריהם שיטה ולא עוד להתנהג עפ"י אמוציות הרחוב החרדי ו/או הלאומני-דתי- חילוני. במיוחד אריה דרעי חייב לעשות זאת. כבר ערב הבחירות האחרונות הוא הבטיח "לעזור גם לערבים". מכל הצבורים שדרעי סייע להם בעבר הרי שהערבים היו אלה שזכרו לו יותר מהשאר  את הכרת הטוב. המנדט ה-11 של ש"ס נכנס על קולות הערבים.  באותם רגעים - שקולות של "ספרדים טהורים" בגדו בגר"ע יוסף ונעו לעבר חיים אמסלם ובמיוחד אמנון יצחק. הערבים זכרו לאריה את הרגעים ששלח להם  תקציב בלתי מוגבל בימים כששלט במשרד הפנים. הערבים זכרו כיצד רק שר פנים אחד ששמו אריה דרעי הפך "כפרים בלתי מוכרים" בסקטור הערבי למוכרים עם מים, חשמל וביוב. ועכשיו אריה הגיע הזמן שתפרע לבדווים האומללים את השטר. גורלך נידון להיות באופוזיציה ושום מחווה "ימינה" לא ישנה את המצב. אלי ישי - ה"סמן הימני", כבר מאחוריך וניסים זאב הניצי לא יפריע לך כי הפעם הוא רוצה לשרוד לעוד קדנציה. מפלגת העבודה עומדת לצד הבדווים, אבל אם אתה תחליט לעמוד לצידם זה יגרום לתזוזה ב"תנועה" ואפילו ב"דגל התורה". זה הרגע ללמד לקח את הליכוד ואת בנט וחבורתו, ועוד כשהבדווים בסך הכל רוצים לא להמשיך בייסוריהם ולהיוותר תחת קורת גג שלהם. בסך הכל גם הם וגם החרדים נמצאים באותה סירה מרובת ילדים שהעין הרעה של לפיד- ברוואר ובגין פקוחה עליהם. אם לא תמשוך את ש"ס לתמיכה בבדויים תישאר בתדמית הפוליטיקאי המונהג אך אם תשבור מהימין תהפוך למנהיג. בין כה וכה תמיד הימין יקרא לך "שמלאני" ויזכיר לך את "הסכם אוסלו". אבל אם תשבור לכיוון הבדווי אתה עשוי למצוא עוד בני ברית חדשים מקרב הערבים.

     וגם באשר ל"דגל התורה", הרי שיש להם מה לחשוב לכיוון של תזוזה  ותמיכה בבדווים. רק לפני מעט יותר מחודש הבטיח ח"כ משה גפני לחבור לשמאל ולהלחם נגד הימין באופן נחרץ. עכשיו זו ההזדמנות שלו ושל שני חבריו הנוספים לסיעת "דגל התורה" לממש את ההבטחה הזו שהרי אחרת הם שוב יחזרו להיות הבדיחה של הליכוד ולוויניו הלאומניים. בקדנציה הקודמת הורה הגראי"ל שטיינמן לח"כים של "דגל התורה" להתנגד לגזל האדמות ב"גבעת האולפנה" בבית אל. עכשיו זהו הרגע להוכיח לימין כי החרדים כבר אינם מונחים בכיסם. ואולי גם ח"כ ליצמן - שעליו מספרים ברחוב הערבי כי הטיב עימם בענייני הבריאות כמו ששום שר בריאות אחר לא הטיב עימם מעולם, יצטרף לעזור לבדווים לא להפוך באמת ובתמים לנוודים.

    האמינו לי חברים חרדים יקרים, אם תמנעו גרימת  עוולה לבדווים הרי שאותם בני עוולה ועושייה יחשבו אלף פעמים אם לפגוע בעתיד בחרדים אבל אם שוב תהפכו שוב למונהגים , אזי, שתדעו שהחרדים יהיו הבאים בתור לגזרות.

    

כי מצפון תפתח הטובה

  בס"ד

     כי מצפון תפתח הטובה / הרב אליהו קאופמן

          החלטת הסנט של אוניברסיטת חיפה - להפוך את חגי המוסלמים, הנוצרים והדרוזים לפגרות אוניברסיטאיות רשמיות היא לא רק החלטה ליברלית ודמוקרטית עם הפנים לזכויות המיעוט אלא משמעותה היא אף החיזוק לשמירת זכויות הדת היהודית באקדמיה  העולמית ובמה דברים אמורים? קשירת היהדות עם לימודים אוניברסיטאיים היא מלאכותית ובבחינת תרתי דסתרי. אבל במדינה הזו כל עניין לאומני נקשר לדת היהודית אך כמובן אך ורק היכן כשהוא נוח לשימוש לאומני במומנטום הדתי. בחיים האקדמאיים  הקשר הזה  הביא עד כה רק צרות ואחת מהצרות הללו היתה ההסתכלות על המוסד האקדמאי בישראל  כ"אוניברסיטה יהודית" , שבה רק במועדים היהודיים מתקיימות פגרות אקדמיות ואוניברסיטאיות. מחד גיסא, ל"יהדות" הנלמדת שם זה לא הוסיף דבר ומנגד לא רק שהמיעוטים חשו עצמם מקופחים אלא שזו היתה צביעות לדרוש בעולם הכרה -  באוניברסיטאות השונות , לחגי ישראל כזכות של מיעוט דתי אך מנגד למנוע את אותה זכות בישראל. החלטת סנט אוניברסיטת חיפה גאלה אותנו מדמות ה"כובש הלאומני" שמשתמש בדת היהודית כ"קרדום לחפור בה" ועל כך חזק וברוך לאקדמאיים של חיפה. לא במקרה היתה זו חיפה - החלוץ הצעיר לפני המחנה, למרות היותה אוניברסיטה ישראלית צעירה יחסית. בחיפה לומדים כל הלאומים והדתות ובמספר גבוה של מיעוטים, וזאת לא מעט משום שמדינת ישראל לא השכילה לתת זכות לערבים להקים אוניברסיטה משלהם, כפי שבעולם זה קיים, ובין השאר גם היהודים נהנים מכך ("ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק ושאר קולג'ים יהודיים ברחבי העולם).

      מאחר והיהדות איננה - חס ושלום, מיסיונרית, הרי שאין שום בעיה אם יתווספו עוד כמה ימי חופש ומיעוטים דתיים יחזקו את אמונתם בקב"ה ויחוגו את חגיהם בנפרד מאיתנו. כמו שליהודי בניו יורק או בבוקרשט מותר לעשות זאת בנפרד מהציבור הכללי - וברשות המוסד האקדמי שלו, הרי שהגיע הזמן שזה יקרה גם בישראל. קראתי על "חששם" של גורמים מסוימים שמא אחרי הצעד הזה תבואנה דרישות של נוצרים לכנסיות ושל מוסלמים למסגדים באקדמיות. ואם כן, מדוע שלא? לא רק שגם כאן עולה שוב משקל השיויון מחו"ל - שם יהודים זוכים, בלא מעט מוסדות אקדמיים, לבית כנסת עם רב, אלא שאני וחברי באמת לא איכפת לנו שהנוכרי יקים לעצמו בית תפילה משלו , שהרי שוב –  איננו מיסיונרים. יתרה מכך, לא מעט מעולי חבר העמים הם כלל וכלל אינם יהודים וברובם נוצרים, אזי, טוב יעשו אם יופנו לכנסיה משלהם במקום להתחיל שוב ל"זמר" במושג האוילי "חסרי דת", שמוביל למסיונריות של ול"גיורים", שלא פעם הם מאולצים (בצבא למשל...). 

    כבוגר אוניברסיטת חיפה ומראשי אגודת הסטודנטים שלה לשעבר, אני גאה בהחלטה הזו ואני בטוח שהחלטה זו תסייע ותשרת כל קן יהודי בחו"ל לזכות באוטונומיה דתית ותרבותית במוסדות האקדמאיים שבהם הם לומדים. הייתי מאוד שמח אילו דווקא תנועת חב"ד היתה יוצאת בקריאה חיובית להחלטה זו. ומדוע דווקא הם? התשובה היא פשוטה, תנועת חב"ד היא האוונגרד הדתי היהודי והמבורך הפעילה (כמעט ביחידות...) במוסדות אקדמאיים בעולם לשם הבטחת הקמת  בתי כנסת , הקניית רבנים (שרובם – במוסדות האקדמאיים העולמים, באים ממנה) וכמובן קיומם של שיעורי תורה ויהדות לאקדמאיים היהודים. שם. למרות העמדות הניציות של חסידות זו (בעניין  הסכסוך עם הפלשתינאים ) הרי שעלייה להקיש "קל וחומר" מההיבט הדתי בלבד - בה היא פעילה בחו"ל, ונאה דורש בחו"ל , אזי, גם נאה דורש ומקיים בישראל, למיעוטים אחרים. אין לי ספק שאם חב"ד תפעל בכיוון החיובי הזה הרי שעמדתה תהיה לה לעזר בפעולותיה הברוכות בקרב האקדמאיים היהודיים בעולם, ובקרב העמים שם הם יושבים.

    מי כמותי יכול להבין את מה שעשתה האוניברסיטה שלי לשעבר. שבע שנים שימשתי כרב ברומניה, ובמיוחד למאות סטודנטים ישראלים בעיר יאסי , שבצפון המדינה. עד לבואי ממש - בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, סבלו לא מעט מהסטודנטים הישראלים שומרי הדת והמסורת מבעיות של התחשבות בהם ולא בגלל הרומנים דווקא. הפדרציה היהודית ברומניה שרצה (ושורצת עדיין...) מתבוללים קומוניסטים לשעבר שממותו של הרב משה דוד רוזן (ב-1995) התייחסו ליהדות כאל בדיחה ודאגו שהרומנים לא יאשרו הקלות בנושאי דת לישראלים הללו משום ש"הם זרים" ומשום ש"זה יביא לאנטישמיות". בשנת 1998 יצרתי קשר פעיל בין הסטודנטים הללו לבין מי שהפך לימים לרקטור אוניברסיטת יאסי - פר' ואסילי בורלוי . האיש הלך לקראתנו מעל ומעבר. לבד מהקצאת חדר ללימודי תורה ולתפילה באוניברסיטה לסטודנטים הישראלים (רובם בני העדה הבוכרית) הוא גם פטר מבחינות בשבת ובמועדי ישראל כל סטודנט יהודי שביקש זאת (בזמן שמרצים רומנים ממוצא יהודי סרבו בעבר לכך!) ותוך כדי הענקת חופשות בחגי ישראל לסטודנטים היהודים (הישגים שעד היום הוא קיימים). אני שמח שקם בישראל אדם פתוח ומבין למען הסובלנות הדתית, בדמותו של ידידי הטוב  פר' ואסילי בורלוי מאוניברסיטת יאסי , ושמו בישראל פר' עמוס שפירא – נשיא אוניברסיטת חיפה. ושוב – חזק וברוך!

      

!יהורם גאון , אמנם אחינו אתה

בס"ד

     יהורם גאון , אמנם אחינו אתה! / הרב אליהו קאופמן

     הזמר יהורם גאון יצא לפני כחודש בתוכנית הרדיו בהכרזה דרמטית תחת הכותרת" אני חרדי" כל זאת לאור דברי הבלע של יאיר לפיד – נגד הילודה החרדית, ושל סגנו של לפיד באוצר, מיקי לוי- שכינה את החרדים" טפילים" ברדיו "קול ברמה". אין ספק שדבריו של גאון – תחת הכותרת "אני חרדי" שווים התייחסות מעמיקה שלדעתי איננה מיצת רק אותו. האיש הוא נצר לישוב הספרדי  האותנטי הישן שחי בארץ ישראל, ישוב שדיבר לדינו , ישוב שנשם וקיים  יהדות וכמובן חי חיי קדושה וטהרה  עם ילודה פורייה וברוכה. ברבות הימים - כשמגפי מתבוללים מאירופה הונחו בגסות על אדמת הארץ הקדושה, הפך גם הציבור הזה לחילוני בהגדרה שהונחתה עליו  ועם "קצת מסורת" יהודית לפי הגדרה אחרת שנכפתה עליו גם כן.  גאון – מבני בניו של אותו ציבור, סיווג את עצמו עם "ארץ ישראל היפה והישנה", אי שם במרכז הטבלה הפוליטית. לימים – מלבד היותו זמר ושחקן, הוא נבחר לכהן כחבר מועצת העיר בי"ם תחת הסיסמא "אני ירושלמי", למרות שפיזית הוא כבר גר שנים רבות קודם לכן  בהרצלייה. ה"אני ירושלמי" שלו היה תרבותי ומהותי אך לירושלים הוא באמת לא הועיל. כיום -  כפנסיונר וותיק, הוא משדר מידי ערב שבת תוכנית רדיו שאליה עוד נחזור בהמשך.

     שנים רבות התנער גאון מהציבור החרדי, איש לא חשד כי לאיש הזה היה אפילו קשר היסטורי לציבור החרדי, כל "ריצתו" לעיריית י"ם היתה כדי "לחסום את החרדים" ופתאום – ביום בהיר ורענן, בסוף חודש אפריל 2013 הוא זועק מעל גלי האתר של תוכנית הרדיו שלו כי "אני חרדי"! מה גרם לו לזעוק מרה? מה גרם לאיש הזה –  שהיה כל כך רחוק מאיתנו וחשבנו שהוא לא שייך אלינו, להזדהות עם היהדות החרדית דווקא כשהיא נמצאת על ה"קרשים הפוליטיים" ומושמצת מכל? ובכן, יאיר לפיד ומיקי לוי מ"יש עתיד" גרמו לו זאת. הדרך היהירה והגזענית  הסיתו  השניים נגד היהדות החרדית החזירו הביתה בן אובד שהיהדות החרדית לא ידעה בכלל שהוא אבד לה. לפיד הרגיז את גאון בכך שדיבר בעקיפין נגד הילודה החרדית ואילו מיקי לוי הרגיז את גאון כאשר קרא לציבור החרדי –  ברדיו ה"חרדי" (!) "קול ברמה", "טפילים" , שפירושו בלועזית "פרזיטים". גאון יצא חוצץ נגד סיווג ציבור בישראל כ"טפילי" ונגד הקריאה לציבור הזה להפסיק את הילודה.  אבל ישנם עוד "דמוקרטים" לא מעטים שיצאו, יוצאים וייצאו נגד הגזענות הזו  אך  מכאן ועד להצהיר "אני חרדי" רחוקה הדרך. אז מה בכל זאת גרם ליהורם גאון לזעוק על היותו חרדי?

     התשובה נעוצה בזיכרון שורשיו של גאון היקר - שניים עד שלושה דורות אחורה. אבל לפני כן אספר לכם סיפור שימחיש כי חיים עימנו עוד הרבה "חרדים" נסתרים כיהורם גאון, שהם אפילו אינם ילידי הארץ ועם שורשים חזקים ועמוקים כמותו, וברובם בני עדות המזרח שאבותיהם וזקיהם עלו לארץ בתקופות שונות  וצאצאי הספרדים הישנים בארץ ישראל. לפני מספר שנים - כשהייתי רבה של קהילת "אוהל שרה" ברומניה, יצאה לי שיחה עם יהודי מקהילתי שהיגר לרומניה  מישראל והוא יוצא גרוזיה. משפחתו עלתה לארץ הקודש בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 והתיישבה בעיר אשקלון. תוך כדי השיחה התפאר הלה באביו שהיה משכים למניין "וותיקין", הוא המשיך להתפאר באחיותיו שהיו לבושות תמיד בצניעות והדגיש שאוי להן אם הן היו  מתחברות  לגבר זר ללא שידוך המשפחה ולא לשם חופה וקידושין, הוא הדגיש בהתפארות שלו את הימים שאימו טבלה במקווה וגם ידע להתפאר בשמירת שבת , חג וכשרות. לבסוף הוא הפטיר - "היינו כמו חרדים". כן , יהורם גאון חזר אחורה כמו אותו בן העדה הגרוזינית. גאון חזר לימי הזקנים שלו ששמרו תורה ומצוות,  הוא חזר לימי הנשים במשפחתו ששמרו על טהרת המשפחה, הוא שב בזיכרון לימי משפחתו שלא סר פיה ממאכלים  כשרים בלבד והווא נזכר בלומדי התורה שהיו מרובים במשפחתו הענפה.. היו אלה ימים שמשפחות כמו שלו  למדו תורה, חיו בעניות וכמובן ילדו דורות  ישרים וללא תסבוכות של סמים, אלימות ועוד. זה היה ממש "בוסתן ספרדי" אמיתי. המיקי לוי וה"בוס" היהיר שלו החזירו את גאון הביתה . הם החזירו אותו לחיק אבותיו ובשנאתם לחרדים הם חשפו את טלפי החזיר שלהם, שמטרתם איננה לנעצם בחרדים אלא בדת קודש ישראל, שגאון היה והינו חלק ממנה ועל כך הוא מצר היטב בשידור שלו ומסביר כי רק הדת היהודית שמרה את העם היהודי והיום בזכותה עומדים המיקי הזה והלפיד היהיר , ושולחים את האש הזרה כנגד היהדות. כמו גאון אני מכיר לא מעט יהודים כאלה-שרובם בניעדות המזרח, ושהבינו כי בין מיקי ויאיר והציבורים שלהם לבין החרדים הם בעצם עומדים לצד החרדים כי אבותיהם גם היו חרדים שנעקרו משורשיהם. אלה ה"מראנוס" שלנו. לא מעט יהודים כאלה עברו ועוברים דרכי כל יום ורק חבל שלא מעט גזענים חרדים יוצאי אירופה ו/או עסקנים מושחתים ורדודים של ש"ס מרחיקים לנו את האחים הללו ואנו זקוקים ל"ישועה" להתקרבותם דווקא על דרך השלילה של איזו פרובוקציה מצד לפיד או אותו המיקי.

     אבל גאון מתפלא על "יש עתיד" - שיתכן שהוא עצמו נפל קרבן להונאה של מפלגת השום- כלום הזו כשהצביע לה בבחירות האחרונות. גאון אינו מבין כיצד אנשים כמו לפיד היהיר והמיקי הזה יכולים ליצור גזענות מזוהמת כזו כשהם עצמם יצאו לפני הבחירות האחרונות בכותרת של "התחדשות" ל"יהדות חדשה" והעמידו אנשים כמו שי פירון , חובש כיפה, דב ליפמן בחזות חרדית  ודר' רות קלדרון "חוקרת יהדות". אבל מר גאון, אתה אולי מומחה בשירה ובמשחק אבל בהיסטוריה ובהשקפה היהודית אתה עדיין זקוק להכיר את האמת העמוקה, וזאת למרות שבאמת אני מעריך אותך כאדם נפלא וכיהודי טוב לכל דבר ומה שאמרת הרי שאמרת מתוך סגור ליבך, סגור ליבו של ילד קנטויסט שגילה מחדש את משפחתו עפ"י איזשהו סימן בנעל שהותירה לו אימו המסורה כשפקידי הצאר והקהילה גייסו אותו בכוח לצבא.  אבל מר גאון היקר, ה"יהדות החדשה" היא בעצם המכשלה. כך נעלמו דורות של יהודים שהיו בדורם רוב רובו של העם היהודי. כך נעלמו תלמידיהם של שני הסוררים צדוק ובייתוס, כך נעלמו ה"איסיים", כך נותרו רק  חמישים קראים לערך , בעיר רמלה, מהנזק הרוחני שעולל לנו ענן בן דוד,  כך נעלמו כל אותם אלו שהלכו אחר השבתאות ועימם ממשיכיהם מכתות ה"דונמה" וה"פרנקיסקים", כך נעלמו כל צאצאי הקומוניסטים והמשכילים של אירופה מאז  אותו מנדלסון (ששלושת בנותיו המירו דתן) וכך נעלמים הרפורמים, הקונסרבטיביים וגם הציונים החילוניים שמעשור לעשור הם זקוקים להביא שוב ושוב גויים גמורים ול"גיירם" כ"גרי חלומות" להמשך קיומו של ה"עם הישראלי החדש". מר גאון, הקראים שינו בתורה "רק" חמישה פסוקים ממנה אך  סודות התורה נעלמו מכתבי הקראים. מי שממציא "יהדות חדשה" –  מתוך הרחם הנוכרי, פשוט חותך בבשר היהדות. מי שממציא "יהדות חדשה" ירצה תמיד להוכיח שהוא הצודק ולכן גם יעשה הכל  כדי לחסל, חס ושלום, את היהדות האמיתית והישנה וכך עשו הפעם המיקי הזה עם ה"בוס" היהיר שלו.

    גאון היקר, החכם באדם - שלמה המלך, כבר אמר כי "אין חדש תחת השמש" ולכן אם אתה באמת חשת שאתה חרדי - לאחר דברי השטנה של המיקי והיהיר, אז שוב הביתה ליהדות של אבא, סבא והסבא רבה שלך.  זו היתה היהדות האמיתית בארץ קודשנו עד שבאו יחפני רוסיה , פולין ומעונבי גרמניה והמציאו "יהדות חדשה" עם שמות משונים כמו "רפורמים" ו"קונסרבטיבים". יהודי ארצות ערב לא שמעו מעולם על "היהדות חדשה"  הזו עד שהובאו לארץ הקודש במרמה ופגשו  בה.  

         מר גאון, אני מבין שעניין הדיבור של לפיד היהיר על הפסקת הילודה זעזע אותך יותר מכל. הרגשת שפשוט שוב מנסים להכחיד את הישן והטוב שגם זקניך היו שותפים לו עד ההכחדה הקודמת. ירושלים שלך היא ירושלים שלנו. זו ירושלים של האידיש, הלדינו , לשון הקודש של עולי תימן ושל הערבית. זו ירושלים שמלבד הבורא לא היה לה "בוס" אחר. זו גם ירושלים וגם ירושלים שלך. ירושלים שלא ידעה מהו ילד יהודי שיצא לתרבות הפשע או נערה יהודייה אכולת סמים. יהורם גאון, אמנם אחינו אתה. ומי כמוני חש כמוך- לפני כמעט 25 שנה, את אותה תחושה של קנטוניסט השב הביתה.  

     ובשולי הדברים יש להזכיר כי אותו מיקי לוי - איש המשטרה שבעבר כוחותיו הלמו ללא רחם בחרדים והיום הוא עושה ממשיך להלום  בהם כלכלית , כ"סגן שר האוצר", כינה את החרדים "טפילים" ברדיו ששמו "קול ברמה" וששייך למפלגת ש"ס. זהו הרדיו שנבנה על גבם של ערוצים חרדים ששילמו בישיבה בכלא (ובראשם ר' שמואל בן עטר מ"קול האמת" לשעבר). לא החוק עמד לש"ס מול העיניים כשחבריה ומשרתיה לשעבר (שלא בדרך ה"חוק היבש"...) נעצרו והושלכו לכלא. אפשר היה אז להפוך את הערצמים הללו ל"ליגאליים" אבל בש"ס חפצו בערוץ מפלגתי מטעם ובלי טעם שישרתם מעשית ולא יעלה לשידור רבנים יראי שמים כהגאונים המנוחים מרדכי אליהו ויעקב יוסף. והמחיר של הערוצים האחרים היה הכלא. כל זאת אירע בחודש הרחמים הנורא ששמו אלול , ובימי שר התקשורת של ש"ס ששמו אריאל אטיאס (שגם המשטרה טענה אז ש"מעצרי משטרה אינם מבוצעים בלי בקשת משרד ממשלתי").  "קול ברמה" הוא יצור תקשורתי עלוב שניתן לש"ס תמורת  שרות הממסד בשינוי היהדות החרדית, ובמיוחד הספרדית. את כל זה ידע מיקי לוי - איש משטרה וותיק, כאשר לא התבייש לקרא לחרדים "טפילים" באותו ערוץ. את זה הוא לא היה מעיז לומר לערבים בערוץ ערבי או ליוצאי חבר העמים בערוץ ברוסית. וכבר נאמר על הש"סניקים בפרשת "שלח לך" – "כחגבים היינו בעינינו , כך היינו בעיניהם". חבל רק שהיהדות החרדית הספרדית ממשיכה לסבול מהגזענות החרדית האשכנזית בגללם.

          

פרשת קרח

בס"ד

     פרשת קרח / הרב אליהו קאופמן

      הבעיה המרכזית אצל קרח היתה שהוא ראה מול עיניו - יחד עם עדתו המורדת, כי הקב"ה הוא זה שהעמיד את משה כמנהיג ומינה את אהרון לכהן גדול, ולמרות זאת קרח היה בטוח שה' הטוב יתמוך   בו, ובמיוחד הוא מדגיש את המשפט , "למה תתנשאו על קהל ה'"? הדבר דומה לאלה שיודעים היטב את המותר והאסור עפ"י התורה וההלכה וקראו היטב כי זו מצוות ה' בכל כתבי קדשינו ולמרות זאת הם עצמם בחרו באורח חיים פוקר ועוד מאשימים את אלה המקפידים קלה כחומרה שהם אינם הולכים בדרך האמת ואילו הם - הפוקרים, הם אלה העושים את רצון ה'!

      אין ספק שה"קרחים" הללו היו מזמן צריכים להיבלע באדמה אלמלא נפל עליהם כל הקטרוג למעשיהם , אך בדורות האחרונים קמים "מליצי יושר" "דתיים" ואפילו "חרדים" לכל ה"קרחים" הללו  שהם קרחים ממצוות , ומגנים דווקא את שלומי אמוני ישראל ואילו למרשיעי הברית הם קוראים "תינוקות שנישבו" ועוד מיני סנגוריות שרק השטן יכול להמציא. מכאן שהקטרוג עובר למחנה היראים שאינם יודעים להבדיל בין חושך לאור ומחליפים זה בזה ואם כך הדברים, אזי, מדוע יש להלין על הפוקרים הללו שה"זכות" העומדת להם באותו רגע היא העובדה שהם יכולים לטעון כי טעותם נובעת מכך ש"גם דתיים וחרדים לא מעטים חושבים כמונו"?

     מה מסתתר מאחורי "בתי הדין לגרויות" של ה"רבנות הראשית לישראל"?

      בציוניות ובלעג מעושה כותבת הפדרציה המתבוללת של רומניה בביטאונה - שריד אחרון ל"פראבדה" ההיסטורי, כי בקרוב תצא משלחת של ה"רבנות הראשית לישראל" לרומניה לאשר "גיורים" שיעשו ושנעשו שם והכל ללא שום קשר לקיום תורה ומצוות. הפדרציה הזו מנמקת את המצב החדש בכך שרק שליש מאלפיים ומשהו חבריה הרשומים הם יהודים עפ"י ההלכה והשאר ערב רב שלעיתים קרובות מדובר בנוכרים מכל הצדדים. אי לכך הגיוני בעיני אנשי ה"סקוריטטה" לשעבר של הרודן צ'אושסקו שיש ל"הלבין" את אותם נוכרים ויהי מה כדי שהפדרציה המושחתת הזו תוכל להגדיל את מספר חבריה עד תקרת הגג ולהכפיל בשל כך את תרומותיה ותקציביה מהרשויות הרומניות ומהארגונים היהודיים בעולם, וכמובן לשמור על חבר הפרלמנט הרומני המשוריין לה ואף להכניס חברי מועצות עירוניות בכל רומניה. ושוב,  אין שום מילה בנוגע לשמירת מצוות. מנגד הפדרציה הודתה בגלוי כי ה"רב" האחראי לכל ה"פורים שפיל" הזה אינו אברהם שפר ( ה"בובה" המשמשת כ"רב הפדרציה") אלא אותו חלבן מהרפת של מושב חניאל בעמק חפר ששמו צבי כפיר ואשר הרב אליעזר שמחה וויס פסל אותו מלערוך חופות . לא אחזור כאן על כל מה שכתבתי בנושא עד היום אבל ה"פלא" החדש היא התערבות ה"רבנות הראשית לישראל" בשליחת "בית דין" של "רבנים" שהבנתם ב"גרי רומניה" ובמתרחש שם היא בערך כמו שחמור מבין במרק פירות.

      לפני מספר חודשים נפגשתי בי"ם - לפני דיון של ביה"ד מיוחד בענייני יהדות של שתי נשים צעירות (שאותו כינס הרב שלמה עמר) , עם הרב יצחק פרץ ששנים שימש ראש לשכתו של הרב עמר וכיום הוא "מנהל בתי הדין הרבניים". איכשהו השיחה הגיעה לנושא הרומני ופרץ עצמו הודה שגיורי הרומניות הנעשים בארץ ע"י "בית הדין" של שמולי'ק קרלי'ץ בבני ברק הם "לא חוקיים ולא הלכתיים" וכמו כן הוא לעג לחלבן כפיר מהמושב חניאל שפתח ברומניה "בית ספר לגיורים". אותו כפיר הוא אותו הזוי שמצגר (עוד "רב ראשי" דל"שמטה"...) רצה לתת לבייע לו בדבר שהחוק אינו מתיר, ועל כך נתפס ברגע האחרון). והנה בנשימה אחת אני שומע מנו כי הרב עמר עומד לשלוח "בית דין" לרומניה  כדי לאשר שם "גיורים" וכמשיח לפי תומו הוא הזכיר לי שם של אחד ה"דיינים" בשם משה נידם מבני ברק (כשוחחתי אח"כ עם האיש  גיליתי שמדובר  ב"אסטרונאוט" בכל מה שנוגע להבנת המדינות אשר אליהן הוא נשלח ל"גייר". מיד הגבתי ושאלתיו כיצד יתכן שהרב עמר והוא וכל שאר אנשי ה"רבנות הראשית" יועדים מה קןרה ברומניה ושה"גרי חלומות" החדשים לא ישמרו מצוות, והנה בכל זאת הם הולכים לאשר את הנבלה הזו בישראל? התשובה המגומגמת של פרץ היתה עוד יותר חשודה. פרץ טען כי "הם – ה"מתגיירים", באים לארץ בהמוניהם ובית הדין בבני ברק נענה להם, אז עדיף שניסע לרומניה ונגייר שם". העמדתי אותו על מקומו וטענתי כי ברומניה ה"דיינים" שלו לא יוכלו להבין דבר והם יאשרו את כל ה"גיורים" כ"מיקשה אחת". כמו כן  שניסיתי להבין מדוע הרב עמר לא יצא בהודעה גורפת נגד בית הדין בבני ברק ולא הכניס את  הגורמים השונים בסוד עניין העובדות האמיתיות מאותם "גיורים" של שמוליק קרלי'ץ, ויזל וחבריהם, שאינם חוקיים כלל? תשובה לשאלה לא קיבלתי מהאיש והוא מיהר לברוח מהחדר. דרך אגב, באותו זמן הגעתי כדי לסייע לשתי צעירות יוצאות רומניה- שהיו רשומות כיהודיות ועלו לארץ בגיל שמונה וכיום הן בעלות תארים שני ושלישי, להוכיח את יהדותן לאחר ש"רבנים" התעמרו בהן. אימן של השתיים היתה צריכה להעיד אך בית הדין בי"ם וה"דיינים" סירבו לדחות את הדיון למרות שהאם אושפזה בבית חולים ואח"כ קבעו לשבט את החלטתם כשהרב עמר הוא האיש שהיה בסוד כל הדברים. כלומר ישנו כאן עוול משווע שבו מתאכזרים לכאלה שחיו כל חייהם בישראל ונתנו והם רשומים כ"יהודים" בעור שהרב עמר מקל עם נוכרים מכל רחבי אירופה, שרבים מהם בנים לאנטישמים בני אנטישמים!

     פרשת שליחת ה"דיינים" לרומניה איננה "בן יחד" בהנהגת עידוד תמוה ל"גיורים" ב"ארצות נידחות" ע"י הרב עמר בקדנציה שלו. ישנן עוד מספר מדינות שזו שערורייה לשלוח לשם "ציוותי גיור" משום שידוע כי דקה אח"כ אף אחד מבני הזוג לא ישמור מצוות. כך הם הדברים ברוב רובה של איטליה, כך הם הדברים בפולין ובשאר מדינות מזרח אירופה וכך הם הדברים ברוב רובה של גרמניה - שבעבר דיינים חשובים מאירופה, על בתי הדין שלהם, לא הכשירו שם שום "רב" לדון בדיני אישות, גיטין וקידושין. למעשה אירופה היא איננה נחלת ה"רבנות הראשית לישראל" וקיימים שם שני ארגוני רבנים ועוד רבנים רבים אחרים שנמנעים מלטפל בנושא הרגיש הזה ובמיוחד בקהילות שרוב החברים אינם שומרי תורה ומצוות והנה הרב עמר שולח "ציוותי גיור" אף לקהילות שגם ה"רבנים" אינם שומרי תורה ומצוות! יתרה מכך, המערכת ה"ממלכתית" בישראל –  בגיבוי הפוליטיקה החילונית, איננה דורשת את ה"גיורים" הללו ואם ישנה דחיפה לכך הרי שהיא בטלה בשישים. אם כך מהי הסיבה שהרב עמר  זקוק לשלוח את ה"דיינים" ה"אוטיסטים" שלו למדינות נידחות, מבחינה רוחנית, כדי לבצע שם "גיורים" שגם הוא ועוזריו צוחקים מהם אח"כ?

    חוששני שיש לבדוק את העניין לעומקו ולרוחבו ולא רק במישור ה"רעיוני". לפני כשלוש שנים פנה אלי אדם שחברתו היה במסלול "גיור", וטען כי שילם סכום כסף לא מבוטל עבור סיום התהליך אך ה"סחורה" לא סופקה. האיש החל את התהליך בצר לו - בגלל "הלוך ושוב" של פקידים שיותר מש"רמזו" לו כי רק הכסף יענה את הכל ואת הקול, כשפנה לראש ראשות מוניציפאלית בצפון (שכיום נפתחו נגד הלה מספר תיקים במשטרה) וביקשו למצוא לו מישהו מהמערכת ה"רבנית" שעבור כסף יפתור לו את הבעיה. אותו ראש ראשות שלחו לשאר משפחתו של "פקיד רבני בכיר ביותר" שהפנה אותו למספר "רבנים" שלהם שילם כעשרים אלף ₪ והתחייב שלאחר "סיפוק הסחורה" ישלם סכום נוסף בשיעור דומה. בין השאר האישה פגשה בבית קפה בישוב צפוני את אחד ה"רבנים" הללו ושילמה לו ארבעת אלפים ₪ עבור "בחינה מוצלחת" שעברה בבית הקפה ועבור "חיזור" לעתיד. מישהו למעלה יותר סירב להמשיך את התהליך וכך העניין הגיע אלי. לבסוף הגנב אמנם ברח אך הגניבה הושבה. אחד מחברי "מועצת הרבנות הראשית" ביקש ממני אז להתלונן במשטרה על ה"פקיד הרבני הבכיר" אך התנאי שלי היה השבת הגניבה תמורת בריחת הגנב.

     אמנם ידוע לי מה חכמינו כתבו על ה"חושדים בכשרים" אך ניסיוני הדל מוכיח שאין כאן חשדות בעלמא, ומה עוד שעדיין הקוראים את דברי אינם יודעים את שם ה"פקיד הרבני הבכיר" ומיהו "שאר בשרו" , אחרת הייתם מבינים היטב מדוע צריך לבדוק האם אין קשר של "תגמולי" בין ה"גיורים" באירופה לבין אלה שכל כך "ששים" עליהם. אין כאן עדיין אשמה צורבת אך בהחלט יש כאן בקשה מיידית לבדיקה ויתכן שאם "גיורי" רומניה יצאו לפועל אהיה מוכן לחשוף הרבה יותר מהרמזים שכאן למי שיחליט מטעם החוק לבדוק את העניינים הללו.

                        ילקוט הכזבים של נפתלי דוייטש ממשיך להישפך

      וכרגיל ממשיכים ברומניה .בשבוע שעבר בקרה קבוצה של אברכים צעירים - שרובם היו אנשי חב"ד, ברומניה תחת הכותרת "סמינר רנים של מרכז רבני אירופה". בעניין המסכה ה"כלל רבנית" של "מרכז רבני אירופה" דשתי כבר מספיק ומי שרוצה באמת לדעת מה קורה שם ומי באמת שולט שם שישאל רבנים חשובים  כמו הרבנים אלחנן הלפרין ואליעזר שנייבעלג מלונדון, את הרב שלזינגר-יפה משוויץ ועוד רבנים ועסקנים חשובים שלפני מספר שנים נתנו ידם להקמת "ארגון רבנים חרדי" וגילו עד מהרה ששני עסקנים בשם מרגולין וגולדברג הופכים אותם לתיאטרון בובות" ותו לא. היום ברור לכולם כי הארגון הזה מזוהה עם חב"ד בלבד ואילו הרבנים האחרים - והיו חשובים באמת כשיהיו, הם תפאורה ותו לא. ישנם גם לא מעט רבנים ועסקנים בחב"ד הטוענים שמרגולין וגולדברג אינם מאפשרים גם לחלקים גדולים בחב"ד להיות שותפים לעשייה, ובמיוחד לאלה שמבקרים את אותם שליחי חב"ד שסרחו, ונפתלי דוייטש בראשם. בלונדון פועל יהודי חשוב ורב פעלים והוא לא רק חסיד חב"ד אלא מגזע תרשישים בחסידות זו, ושאביו המנוח עשה גדולות ונצורות בהשבת בנים ואבות לחיק היהדות. האיש עצמו לא נפל רחוק מהעץ שהולידו. הוא מוביל חסד, דיפלומט מוכשר, עסקן מסור לכל דבר ביהדות, אחד שאפילו פעילותו לצד משפחת שלזינגר המושחתת מלונדון - בעניין בתי עלמין, לא הצליחה לקלקלו והוא נותר ישר כשהיה וכשהוא רואה שהכנופיה הזו מחבלת בהצלת בתי עלמין הוא מיד מסרב לצאת למקום הפשע כדי להכשירו. וכמובן שהאיש פעיל בארגון "רבני אירופה". אבל לא ב"מרכז רבני אירופה" - זה שכולם רואים בו את ה"ויטרינה" של חב"ד, אלא ב"ועידת רבני אירופה". וכאן נשאלת שאלה גדולה: כיצד יתכן שגדול עסקני חב"ד באירופה מעדיף לעבוד עם ארגון המזוהה בין "ליטאי" לבין "מודרני" ממש ולא עם הארגון שמזוהה עם חב"ד ומתיימר להיות "חרדי"? התשובה היא שהאיש הזה אינו "מריונטה" והוא אינו פעיל לשם כסף או כבוד ולכן הוא אינו חפץ להפוך ל"בובת שעווה" של מרגולין וגולדברג, בזמן שרבים שאינם מחב"ד עושים זאת מתוך שיקולים שלא אכנס אליהם. לאיש הזה עדיף לפעול עם הרב גולדשמיט ממוסקובה , עם דיין הרנטרויא מלונדון ועם העסקן המסור ויו"ר "אגודת ישראל" באירופה, הרב קלקסברד מאשר עם מרגולין וגולדברג המגבים טיפוס מפוקפק כדוייטש. לאיש הזה קוראים הרב הרשל גליק.

     אבל זה לא הסיפור היחיד המציג את דרכם הנלוזה של מרגולין - גולדברג עם אלה העובדים תחתם. לפני מספר שנים היה איש חב"ד צעיר ונמרץ בין מקימי "מרכז רבני אירופה". האיש הזה האמין באמת בהפיכת הארגון לכוח חרדי בהנחיית חב"ד ומנגד בהענקת אוטונומיה לכל הרבנים שאינם מחב"ד. אבל האיש הזה היה גם בעד דבר אחר - לוחמה בכל מחיר נגד ."שייגיצים", ובראשם נפתלי דוייטש, אותו הכיר מנעוריו . וכאן היתה לאיש בעיה עם מרגולין שלא היה אלא גיסו. גם נושאים אחרים הפרידו בין השניים - בגלל טיוח דברים מצד מרגולין. ולפני מספר שנים מצא האיש את עצמו מחוץ ל"מרכז רבני אירופה" ורעב ללחם. כיום הוא עובד בעיתון "יום ליום" של ש"ס ושמו אבי רוזן.

     והנה החבורה הצעירה הגיעה לבוקרשט ומי כמוני חפץ היה לראות כיצד יגיבו הללו ודוייטש להאשמותי. ציפיתי שלפחות הם יסתרו את דברי , ציפיתי שהם יספרו עם מי בדיוק הם נפגשו בבוקרשט וכמובן – יותר מכל, שהם יספרו על יראת השמים של דוייטש ויסתרו את העובדות שלי. אבל להד"ם. במקום כל אלה הביא ה"שליח בבלגיה" תגובה קצרה ומשונה שבה הוא מצטט את דוייטש עצמו - בבחינת להביא ראיה ליושר מהגנב עצמו, ואח"כ הוא מתאר דברים בעלמא. אין שם שום סתירה  ושום הסבר מדוע כל שליחי חב"ד ברומניה ברחו ממנו ואף חלק מהם סירב לאכול בבית הכנסת של נפתלי.  לדעתי זוהי תגובה שהוכתבה ע"י דוייטש עצמו וזה מתאים לגניבת הדעת הנמוכה שלו, בסמכו כי הקוראים מטומטמים וכי ברגע שהוא קורא לעצמו "שליח הרבי" הוא הופך בעצמו לקרנות המזבח ומתנגדיו מוקעים כ"בבוגדים".

     המגיב ה"אלמוני" (עוד סוג של "תגובה"...) מספר על "השפעתו" של דוייטש על "יהודי בוקרשט ורומניה". בתוך שלושה ימים אי אפשר לדעת מהי השפעה כזו אלא אם מדובר בבעלי ניסיון ממש ולא באיזה "טירון" שלא מכיר אפילו את שפת המקום. אבל מאחר והלבלר נגע בנושא שנקרא "יהודי בוקרשט ורומניה" הרי שאספר לקוראים שלהבדיל מבתי חב"ד בכל העולם הרי שדוייטש העלוב, המגמגם והבור מתייחס ליהודים הרומנים המקומיים בשנאה ואף בגזענות. כך למשל  בלילות שבת ובחגים הוא מבודד אותם לשולחן נידח ואילו הוא , אשתו ומשפחתם מתיישבים במרכז השולחן שאליו מסבים ישראלים - יחד עם פלגשותיהם הרומניות הנוכריות, ולפעמים מגיעים גם אורחים מחוץ לרומניה. הסיבה העיקרית לכך היא שהישראלים  והיהודים הזרים הם בעלי האמצעים ואילו היהודים הרומנים הם המסכנים. דוייטש צועק עליהם ורודה בהם ולא פעם סירב לארגן מניין להלוויתם כמו במקרה שלפני כשנתיים, ליהודי שהיה בן קרוב למאה במותו ודוייטש טרק אצת הטלפון לרעייתו. לאיש הזה קראו מנחם מנדל איזאק מיקלוש. יהודים זקנים שלא פעם מגיעים לבית הכנסת שלו לאחר היעדרות ממושכת נתקלים ביחס משפיל ממנו עד כדי כך שהוא שואלם בלעג:"אתה עוד חי"? מיותר לספר לכם את הזעזוע שעובר אותו זקן ששנות חייו נעות בין שמונים פלוס למאה. אני מוכן להפגיש את כל מי שירצה – כולל מרגולין וגולדברג, עם אותם יהודי בוקרשט שידברו עימם  בנדון וגם יוסיפו לו כי דוייטש אינו מעלה אותם לתורה בטענה שהם "לא שומרי שבת" ושחלק מהם "חיים עם נוכריות" אבל את הישראלים החילוניים, שמפעילים פלפונים בבית הכנסת בשבתות, הוא מעלה ועוד אייך למרות שלכל אחד מהם יש  מספר נוכריות לשעשוע!

    אותו "שליח מבלגיה" היה צריך לבדוק גם את ה"עזרת נשים" של בית הכנסת של דוייטש ולגלות ש"נשות בוקרשט" המגיעות אליו הן ברובן המכריע נוכריות וכשהן צדות איזה ישראלי מסכן בחכתן הרי שגב' דוייטש ממליצה ל"זוג" ש"אם יש אהבה  צריך להתחתן".

     אם בשליח חב"ד ברומניה עסקינן הרי שאביא לפניכם עוד סיפור - עם הוכחות מוצקות ושמות עדים, שיוכיח כמה הנפתלין הזה הוא "פטריוט" של חב"ד ו"שליח הרבי" באמת ובתמים. לאחר שעזבתי את רומניה –  בשנת 2005, מלגור שם באופן קבוע, חזרתי לשם מספר פעמים בשנה , ובמיוחד עבור קבוצת הסטודנטים הישראלים בעיר יאסי שבצפון רומניה וזאת כדי לתחזק בשחיטה כשרה, בשיעורי תורה ובפתירת בעיות דת עם האוניברסיטה את הסטודנטים הישראלים ביאסי שמנו עשרות רבות של שומרי שבת. בסיבות שנת 2007 ואח"כ העלו לפני הסטודנטים את טענתם שמהימים שעזבתי את רומניה אין יותר מי שיגיע אליהם פעם בשבוע וימסור שיעור תורה ו/או אין מי שיהיה לידם ברומניה ולא רק מידי תקופה בתקופה. הם גם טענו כי שמעו מהסטודנטים הבוגרים כי בימים שחייתי ברומניה היו פעילויות של שיעורי תורה באוניברסיטה ביאסי והבאת רבנים אורחים שהביאו להתחזקות וחזרה בתשובה של כאלה שהיו בישראל והיו רחוקים מיהדות. אי לכך ביקשוני הללו לנסות לדאוג להם לאיש כזה והבטיחו שיעזרו לו ולמשפחתו בהתאקלמות וישתפו עימם פעולה. בראש הסטודנטים הללו עמד ישי יוספי, כיום רוקח בישראל. מאחר ולא הייתי באותה תקופה עוד מחובר לתקציבי סיוע כבעבר החלטתי לנסות לעניין את לייב לבאייב ואת חב"ד בעניין, ולא מעט משום שרוב הסטודנטים הללו היו ממוצא בוכרי וקרובים לחב"ד. בין השאר נפגשתי עם חב"דניקים יוצאי בוכרה בארה"ב ובראשם הרב יהושע אברהם מרובע קווינס בניו יורק ואילו במקביל עניינתי בנושא גם את הרב הראשי של וינה - הרב יצחק ניאזוב, אף הוא יוצא בוכרה ואיש חב"ד. לבסוף - איכשהו מלחצים והסברים, החליטו בחב"ד ואצל לבאייב לזוז בעניין. אני מצידי הזהרתי את ישי כי חששי הוא שדווקא דוייטש יכשיל את העניין. והנה אשר יגורתי בא. הרב שי גרליצקי - שליח חב"ד אז בבוקרשט, מאס בכל ה"שייגיציאדה" של דוייטש בבוקרשט ורצה לנסוע ליאסי. הלה כבר יזם פגישה עם הסטודנטים שם והתחבב עליהם. כאן התערב האיש שמעיז לקרוא לעצמו "שליח הרבי" - קרי, ה"שייגיץ" דוייטש, ומנע את העברתו של שי ליאסי. זמן קצר אח"כ עזב שי את רומניה. בחב"ד ניסו למצוא מישהו לעניין ואף נשלח מועמד נוסף לשם אך דוייטש כמובן שהכשיל את העניין בטענה כי "עוד מעט ולא יהיו שם סטודנטים ואין גם מי שיממן את השליח שם". זאת למרות שאת הפרויקט אפשר היה בהחלט לממן מכספי בוקרשט, שאותם דוייטש "חסך" לעצמו. לימים הסתבר לי שמי שעינו היתה צרה בשליחת שליח חב"ד לעיר היו יואל טוביאס מבני ברק ואחיינו אברהם סולומון בעל הפרויקט ה"ענק" ששמו "שטפנשט". זו היתה הסיבה שמיד אח"כ דאג טוביאס לאלץ את אחיו שלמה ולהושיבו בכוח ביאסי תוך שכנוע הקהילה המקומית לכך. לבסוף גם האח ברח מהעיר וטוביאס ניסה לשלוח לשם אברך לונדוני גרוש ולמלא בעיות שגם הוא ברח לאחר שלא שולמו הוצאותיו ע"י טוביאס וסולומון.

      ה"שליח מבלגיה" מוסיף בתגובתו כי דוייטש מסר לו ש"בשנים מסוימות הסתובבו ברומניה מספר אנשים שהפריעו לפעילות חב"ד" והוא טוען כי "יתכן שאחד מהם כתב את הפוסט המשמיץ נגד השליח של הרבי". דוייטש התאקלם יפה ברומניה משום שהתגובה הזו דומה להפליא לתגובות הפדרציה התבוללת כשהיא נתפסת בקלקלתה. אלו תגובות סטליניסטיות ישנות המטילות את אשמת הביקורת על המבקרים שהם כמובן "אויבי הקדמה" ובמקרה שלנו אלה  "אויבי הרבי". צריך רק לשאול את ה"שליח מבלגיה" האם נפתלי התכוון בדבריו - על "אנשים שהסתובבו ברומניה וכבר עזבו", ליוסף חיים, שי גרליצקי, משה סטאריק ונחום - שבעצם היו שליח חב"ד וביקרו אותו קשות? ואולי הם היו  "השליחים"  האמיתיים של הרבי ואילו הוא זה שכבר 13 שנה מסתובב ברומניה בין הקזינואים, הבארים והנשים הרומניות?

     מאוד יתכן שכותב שורות אלה יבדוק מי היו ה"משגיחים" ששרתו בבית הכנסת של דוייטש ובמטבחו  ששרתו את ה"רבנים ממרכז רבני אירופה", והאם בכלל היו יהודים? בכל אופן, אחד מ"משגיחיו" של דוייטש שמו מריוס הרשקו (הוא באמת יהודי...) והוא גם נשלח ל"השגיח" מטעם דויטש במפעלי מזון של ישראלים מפוקפקים , ובין השאר בעיר פלויישטי. לידיעת הקוראים הרי שהאיש לא רק שהוא מחלל שבת בפרהסיה ועובר על כל העבירות אלא מדובר בשונא דת ישראל שאפילו בית החרושת למצות סילקו בעבר משום שסירב  באופן עקרוני לחבוש כיפה ולעג לכל עיקרי היהדות.

     סיפוריו של נפתלי על היותו "שליח הרבי" עוברים גם על כל דמיון מצוי. כך הוא התגונן – לאחר שנתפס  בכך שרוב אורחיו בליל הסדר היו נוכרים (במיוחד הנשים...) , ואז טען הלה כי "הרבי אמר שגם אם כל ליל הסדר מלא בגויים ויש שם רק יהודי אחד, הרי שעשיתי די". נפתלי טען כי שאל את הרבי על כך וקיבל תשובה בפקס אך מי שאיננו איש חב"ד איננו יכול לראות את התשובה. רבנים מחב"ד ששמעו ממני על כך הזדעזו מכל זילות הנושא ובמיוחד עצם המשחק בשמו של הרבי שלהם.

     לסיום, אני די מאוכזב שה"שליח מבלגיה" לא הביא עובדות הפוכות למה שעד עכשיו כתבתי ולמה ששי גרליצקי ושאר שליח חב"ד - שברחו מרומניה מפניו של הנפתלין , סיפרו בע"פ. זו גם צביעות שמרגולין וגולדברג עומדים מאחורי אדם שמאחורי גבו גולדברג וגולד למשל טוענים שהוא לא אמין ו"שהוא פסול לעדות  בדיני ממונות". אני בטוח שהקוראים החב"דים כאן הם אינם ברמת התגובה של דוייטש ושל ה"שליח מבלגיה"  ובע"ה יעשו הכל כדי לעקור את הבן של מי שמעדיף שצאצאיו יחללו שם שמים בבוקרשט ולא בירושלים.

                         "פרשני ההשקפה" ומתווי הלאומנות

      הח"כים גפני ואייכלר מ"יהדות התורה" שוב הפכו ל"מבינים" גדולים בכל מה שקשור להסברת מעשי ה'.  השניים טענו השבוע –  בלהט, כלפי חבריהם הציונים המומרים כי הסיבה להסתבכות הציונית בסוריה קשורה ל"גיוס בני הישיבות". שני הליצנים הללו לא שכחו "להבטיח" שאם יעזבו בשקט את "בני הישיבות" הרי שהבעיה הסורית תסתיים ומדינת הציונים תשבע נחת "גשמי וביטחוני". רק לשמע השטויות הללו הייתי מגייס לצבא הציוני את צאצאי שני הלאומנים הללו -  שמחליפים את השקפתם כערך כמו שהזיקית מחליפה צבעים.

     שני האופורטוניסטים הללו שכחו שכל צרה באה על ישראל "בשל עוונותינו גלינו" וכי "ישראל ערבים זה בזה" ו"זה לזה" בכל מה שקשור לחטאי הציונים בשטח הרוחני שאח"כ גוררים מכות גשמיות מ"אשור שבט אפי". אבל בזאת הם לא יגעו ובמיוחד משה גפני, שלא ירצה להכעיס את חברתו החדשה - זהבה גלאון, יו"ר מר"צ.

                           גיבורים על "דרדקים" ועל נשים

        אין ספק שמצעדי ה"דרדקים" באזורים החרדיים מעוררים כעס ובצדק. אבל "מסירות הנפש" של החרדים הציונים נגדם בכל זאת מעוררת פליאה. מה מניע את רודפי ה"דרדקים" לצאת לכזו מלחמה - עד זוב דם ממש? אותם "קנאים" בגרוש יספרו לכם כי הכנסת הצבא ליהדות החרדית היא - ורק היא, הבעיה הקשה כיום. אולי זה נכון אבל אותם "קנאים" על תנאי ובע"מ "מקנאים" כשזה נוח להם ולא כאשר  כאשר נחוץ לגדור גדר או להילחם נגד סרח עודף במחנה שממנו הם באים או חוששים.

       למרות כל הזעקות מול ה"דרדקים" הרי שבכל זאת יש לנו כאן בעיה עם נאנסים שנאנסו לאחר שרבותיהם פרצו גדר עם ה"נח"ל החרדי" השפל. אבל היכן היו והינם כל אותם "גיבורים" כאשר חסידי בלזא מתגייסים למשטרה ולא מתוך אונס אלא מתוך הרצון והתאווה לקבל משכורת שמנה על מעצר חרדים ועוד ביושבם  – עד כדי נגיעה ממש, על יד שוטרות חילוניות?  היכן נמצאים אותם צבועים - ה"מקדשים שם שמים" נגד ה"דרדקים", כאשר באותה חסידות בלזא מזמינים עיתונאים פוקרים מעיתון "הארץ" להרצות לפני בחורי ישיבה רכים על ה"מוסד" ועל השב"כ וכאשר המודעות לאותן הרצאות דמים וכפירה תלויות ב"בית המדרש הגדול?

       האם ה"דרדקים" הם ראשית ה"קלקול" של הצבא הציוני ביהדות החרדית? בודאי שלא! עשרות שנים מסתובבים ברחוב החרדי חרדים במדים ואפילו עם דרגות קצונה. חלק מהם הם  אנשי סדיר, חלק אחר הם אנשי מילואים ורבים אחרים הם "קציני דת",  "רבנים צבאיים" ו"מכש"ים" המשירים את השרץ ששמו ה"רבנות הצבאית" המלאה הוללים, נואפים ונואפות והרבה, הרבה  טריפות ונבלות. חלק מהיצורים ההלו לא רק שלא הופרעו בהליכתם ברחובות האזורים החרדים אלא גם "זכו" לשמש "שליחי ציבור" בבתי כנסת על "מדי הזית" שלהם. הללו מקבלים משכורות עתק ותנאים "שמנים" כדי לחלל את הקודש ולהפוך איסור להיתר. וכמו כן כבר עשור לפחות מתהלכים בקרבינו אנשי ה"נח"ל החרדי" שאיש לא ניסה לעצור את התופעה שלהם. פתאום רק ה"דרדקים" החלושים והאנוסים הם הבעיה...

      "יהדות התורה" ואף ש"ס שלחו צבאות של "לוחמים" ו"לוחמות" נגד אותן הזויות בשם "נשות הכותל". אין ויכוח על מעלליהן של אותן נשים סוררות אך אם כבוד שריד בית מקדשינו הוא זה העומד לעיני שתי המפלגות הללו , אזי, מדוע לא נישמע קולן כאשר הימין הציוני -  בראשות דני דנון, הביא לכותל המערבי את המיסיונר הפוחז גאלן בק? מדוע קולן של שתי הכנופיות הללו לא נשמע כשגדנ"עים וגדנ"עיות מחללים ומחללות את המקום בטקסים מעורבים ובפריצות מזוהמת? מדוע שתי הכנופיות הללו דוממות כאשר חיילי הצבא הציוני מחללים בשריד בית מקדשינו את הקודש בכל הטקסים הפרוצים שלהם? מדוע שתי הכנופיות הצבועות הללו אינן שולחות את ידן לעצור את כל ה"הרצאות" ב"מנהרת הכותל" שבהן ה"מדריכים" וה"מדריכות" מדברים דברי הבל וגנות נגד המסורה היהודית ונגד התורה והתלמוד?

      הסיבה לכך היא פשוטה: החרדים הציונים "גיבורים" על ה"דרדקים" החלושים ועל נשים.

                          הרצח הנפשע –  אב יסוד לטרור הציוני

     ביום שישי הקרוב- כ"ט סיוון תשע"ג(ולמניינם ה-7 ביוני 2013), ימלאו 89 שנה לרצח הקדוש פר' יעקב ישראל דה האן הי"ד. הירצחו של דה האן לא רק קטע את הסיכוי להיפטר מהציונות ע"י ביטול "הצהרת בלפור", ולהחיש בכך את פעמי הגאולה אלא הרצח הנתעב והנפשע הזה קבע לדורות את דרכה של הציונות ה"מדינית": בטרור וברצח, עד עצם היום הזה. רצח דה האן היתה הירייה הראשונה בסדרה של חיסולים או ניסיונות לחיסול יריבים בתוך הציונות עצמה. לאחר דה האן נרצח חיים ארלוזורוב. לאחר דה האן קמה "ברית הבריונים" בראשות אותו בריון עלוב בשם אבא אחימאיר שהטיל חיתתו גם על מי שנתן את ההוראה לרצח דה האן - על יצחק בן צבי. לאחר רצח דה האן החלו הבריונים של "תנועת העבודה" מהשמאל לערוך "סזון" של הסגרות לבריטים ופגיעות באנשי הימין הציוני  ואילו אנשי הימין הציוני רצחו את חבריהם שנחשו ב"בגידה" – וללא משפט, וקברום בחולות שע"י המושבות. בין אלה ששמו נקשר בחיסולים הללו היה ראש הממשלה הציוני לשעבר - יצחק שמיר. הטרור הציוני פגע בבעלי חנויות שניסו לא לשבות כאשר הציונים הכריזו שביתה נגד הבריטים. הממאנים סבלו מאלימות ומבזיזת סחורתם ע"י הציונים. רק הרה"ג עמרם בלויא עמד בפרץ. יש גם הטוענים שהציונים הם אלה שחיסלו את הרב משה בלויא. כאשר הגיעה אוניית הנשק של הימין ואנייה הניפו "דגל לבן" זה לא הפריע לבן גוריון ממפא"י ואיש אמונו יצחק רבין לירות ולהרוג מספר לא מבוטל של האנשים שעמדו על הספינה.

       הטרור הזה נמשך גם לאחר הקמת המדינה הציונית.זה נמשך בגניבת ילדי תימן , המזרח והבלקו, זה לא הפסיק כש"משמר הגבול" הציוני ערך טבח בחפים מפשע בכפר הערבי כפר קאסם וניסה להשתיק את התקשורת ולאסור על יום זיכרון לנרצחים. זה התגלה בהנחת הפצצות בבית הכנסת "מסעודה שם טוב" בבגדד, בפרובוקציות "אנטישמיות" יזומות במרוקו וב"עסק ביש" במצרים. זה המשיך בניסיונות לרצוח כאלה שהתנגדו לכיבוש הציוני וחשפו אותו כמו אורי אבנרי ומאיר וילנר  וברצח אמיל   גרינצוויג , ולבסוף זה חזר כבומרנג לאותם רשעים ברצח חברם יצחק רבין, ממשיכם של הרוצחים. ואילו היום זה מתבטא גם ביחס המשטרה לחרדים –  בהפגנות השונות,  זה מתבטא בבורת הרשע החדשה שהשלטון הכל יכול אינו יכול למצאה - ה"תג מחיר", שמעלליה עלולים להצית אנטישמיות ופגיעה ביהודים בכל העולם, ואולי זו המטרה הציונית?

        ה"הצלחה" הציונית הגדולה בטרור הזה - שהחל בדה האן ונמשך עד היום, לא הביאה לנו שקט ושלווה כפי שהציונים טוענים שזוהי מטרתם בהפעלת הטרור הזה. כל העינויים של הפלשתינאים בידי "כוחות הביטחון" הציוניים, ההתפארות ב"מוסד" הכל יכול ובצבא ה"הרואי" לא הביאו להפסקת שפך הדמים, לשלוות היהודים בארץ ובעולם או להפסקת האנטישמיות. נהפוך הוא, כל זאת רק הביא  לעליה בסכנת חיי היהודים בארץ ובעולם ולמותם של עוד ועוד קרבנות יהודיים על לא עוול בכפם, רק כדי להנציח מדינת כפירה והשקפה ששמה "ככל הגויים מחנה ישראל".

        אותן דמויות ציוניות שעיצבו את הטרור ונתנו לגיטימציה הוגדרו לימים כדמויות לחיקוי עבור ממשיכי הציונות, ובמיוחד הנוער הציוני. יצחק בן צבי , דוד בן גוריון, יצחק רבין, ינאית בן צבי, יוסף אלמוגי (ראש "פלוגות הפועל" שהלם בפועלים אומללים שהתקוממו נגד "מפלגת הפועלים" משום הרעבתם), אבא חושי (עוד בריון שהכה בפועלי ישראל בהוראת ה"מפלגה" ששמה "מפא"י ההיסטורית"), יצחק שמיר, מנחם בגין ואחרים זוכים לכבוד מלכים בהיסטוריה הציונית ובהנצחת שמותיהם על בניינים , רחובות וכו'.  גם בבתי הספר ה"חרדים" - הציונים זוכים הללו לכבוד מלכים ומנגד לרצח דהן, "קליטת העלייה", גזיזת הפאות וכו' אין כל זכר כי הכסף הציוני יענה את הכל ואת הקול.

       הטרור הציוני - שירייתו הראשונה פגעה בדה האן, קם על הבסיס הזה של "ככל הגויים מחנה ישראל", ובמיוחד בנושא האלימות וחיקויי האכזריות ובכך הוכיחו הציונים כי "כאשר ישראל יורדים הם יורדים מתחת לגויים". ההשקפה הציונית שהחלה בבניית בוז ל"יהודי הגלותי" ול"הבלגה" וכמתגרים בגויים מובילה לבסוף  לכך שלא תהיה  שום סיבה שאח"כ המתגרים השפלים הללו יתגרו גם ביהודים החושבים אחרת. ההשקפה המנוולת הזו הפכה לימים גם ל"נכסי צאן הברזל" של החרדים הציונים וראה נאומי הח"כים של יהדות התורה" וש"ס בעבר ובהווה כמו שמלק'ה הלפרט, אברהם ורדיגר, מאיר   פרוש , ניסים זאב, אריאל אטיאס , ניסים דהן  וישראל אייכלר. האחרון הוא הצבוע הגדול מכולם. בימים שהשמאל שלט וחסידותו בלזא היתה חלק מ"דמי הכיס" של מפלגת העבודה הרי שאייכלר כתב בסגנון של "אי התגרות באומות העולם" אבל כיום, כאשר ה"משביר" הוא הימין הרי שאייכלר יודע  לעקוף בנאומיו הפשיסטיים גם את "נוער הגבעות" שאפילו הציונים הדתיים נידו אותם. חבל להוסיף כי סגנון הטרור הפך – מאז ראשית שנות ה-70, לסגנון של הקליפות הסרוגות ומנכגד לסגנונו של השמאל נגד הימין. איומים ברצח הם דבר של מה בכך אצל הציונים  –  מימין ומשמאל, עם ובלי כיפה ואפילו עם טריימל.  

       מי שבאמת רוצה ללמוד לקח מרצח דה האן חייב לחזור ל"השקפת הגטו", זו של ה"יהודי הגלותי" הנוטה לסבול עול גויים ורואה בבריונות נגדו רק סימן של "אשור שבט אפי" לצורך תשובה ל- ה' כשאת הדין בפוגע הוא משאיר כמסורה ל"וגם את הגוי הזה אני דן".

       בשנת 1990 חייתי בבריטניה, הייתי אז בשנה הראשונה של ניסיון לשוב לאבינו שבשמים. כמו כולם גם אני נסעתי ברכבת התחתית בלונדון, שלא פעם היא מלאה בשיכורים שלא מעט מהם אנטישמים. באחד הימים ישב מולי שיכור כזה והחל לנבל את פיו – שנדפה ממנו צחנת אלכוהול, נגדי באנטישמיות עסיסית. לאחר שניות אחדות לא הכרתי את עצמי. התייחסתי אליו בזלזול ובשאט נפש, לא התרגזתי אלא חיפשתי איזה עוון עברתי ביממה האחרונה ש- ה' הטוב שלח לי את הקוף הזה כדי לכפר על מעשי. הרגשתי לפתע גאווה כיהודי שאינני מסוגל לרדת לרמתו של השיכור ולמדתי מיד מהו "גרובר גוי". כשירדתי מהרכבת התחתית תפסתי את עצמי: חשתי שהפעם אני באמת על דרך התשובה העולה בית אל. ומדוע? משום שאילו זה היה קורה לי שנה קודם לכן - כ"ישראלי גאה" שמאחוריו שירות צבאי וביטחוני, לבטח הייתי מרגיש נרגז ממעשה השיכור, הייתי חפץ לחבוט בו ואם לא הייתי עושה זאת הייתי חש מתוסכל.

     דה האן היה ה"יהודי הגלותי" שהציונים רצחו לא רק כדי להפסיק את הסיכוי לשלום עם הערבים ולהמשיך בהתנחלותם הקולוניאליסטית אלא הרצח היה מיועד לרצוח את ה"יהודי הגלותי" ואת תורתו ומורשתו היהודית והרוחנית ובמקומו להלביש את נשמת הגוי הערל - שהציונים כל כך אהבו לחקות, על כל יהודי ויהודי. לצערנו הרב, הכמיהה הזו – להפוך ל"גרובר גוי", עדיין מצליחה לציונים ודוחקת את הקץ.

    ישנם עיתונים חרדים שמזכירים את הרצח הנפשע אבל כולם - להוציא את העיתון ה"עדה" של ה"עדה החרדית", היו היום מסיתים אף הם לרצח דה האן אילו היה חי עימנו ומבקש לסיים את ההתגרות הציונית במזה"ת.

     ואילו ל"עדה החרדית" יש מעצור של 89 שנה בנוגע להמשך ההשתלות לשלום עם הערבים, בגלל אותו רצח. לפני מספר חודשים -  כשפרשת ישוב העיר חריש בחרדים ובאנשי חסידות "תולדות אהרון" עמדה על הפרק, הצעתי לאחד מזקני ה"עדה החרדית" לשלוח משלחת ולהיפגש עם יושבי ואדי ערה הערבים (שהיו אמורים להיות השכנים של חריש) , שאפילו ש"ס ישבו עימם. תשובתו של הללה היתה מאכזבת ולא רק משום הסירוב. הלה טען כי לאחר רצח דה האן ורצח משה בלויא ה"עדה החרדית" נמנעת מלהיפגש עם הערבים. ואז שאלתי אותו מה הוא היה אומר אם מישהו היה טוען כי הוא איננו מקיים מצוות משום שיום קודם לכן נרצח יהודי כשהוא מניח תפילין? לקשיש מה"עדה החרדית" לא היתה תשובה, חוץ מחיוך השואל כביכול:"אתה מתחכם איתי"?

בקיצור, פה קבור הכלב ששמו "פני הדור כפני הכלב".

                         אם אתה חרדי , חזור בבקשה הביתה

     ישנו בישראל זמר יהודי ששמו יהורם גאון. היום הוא כבר במנהרת הגיל שבין ה-70 ל-80. האיש הוא נצר לישוב הספרדי  האותנטי הישן שחי בארץ ישראל, דיבר לדינו , נשם יהדות וכמובן חי חיי טהרה וקדושה עם ילודה פורייה וברוכה. ברבות הימים - כשמגפי הציונים הונחו בגסות על אדמת הארץ הקדושה, הפך הציבור הזה גם לחילוני בהגדה ועם "קצת מסורת" יהודית לפי הגדרה אחרת.  גאון – מבני בניו של אותו ציבור, סיווג את עצמו עם "ארץ ישראל היפה והישנה", אי שם במרכז הטבלה הפוליטית. לימים – מלבד היותו זמר ושחקן תיאטרון יוון, הוא נבחר לכהן כחבר מועצת העיר בי"ם תחת הסיסמא "אני ירושלמי", למרות שפיזית הוא כבר גר שנים רבות קודם לכן  בהרצליה. ה"אני ירושלמי" שלו היה תרבותי ומהותי אך לירושלים הוא באמת לא הועיל. כיום - כפנסיונר וותיק, הוא משדר מידי ערב שבת תוכנית רדיו שאליה עוד נחזור בהמשך.

     שנים רבות הוא התנער מהציבור החרדי, איש לא חשד כי לאיש הזה היה אפילו קשר היסטורי לציבור החרדי, כל "ריצתו" לעיריית י"ם היתה כדי "לחסום את החרדים" ופתאום – ביום בהיר ורענן, בסוף חודש אפריל 2013 הוא זועק מעל גלי האתר של תוכנית הרדיו שלו כי "אני חרדי"! מה גרם לו לזעוק מרה? מה גרם לאיש הזה –  שהיה כל כך רחוק מאיתנו וחשבנו שהוא לא שייך אלינו, להזדהות עם היהדות החרדית דווקא כשהיא נמצאת על ה"קרשים הפוליטיים" ומושמצת מכל? ובכן, יהיר לפיד ומיקי לוי מ"יש עתיד" גרמו לו זאת. הדרך היהירה והמזוהמת בה השניים הסיתו נגד היהדות החרדית החזירו הביתה בן אובד שהיהדות החרדית לא ידעה שהוא אבד לה. לפיד הרגיז את גאון בכך שדיבר בעקיפין נגד הילודה החרדית ואילו מיקי לוי הרגיז את גאון כאשר קרא לציבור החרדי –  ברדיו ה"חרדי" (!) "קול ברמה", "טפילים" , שפירושו בלועזית "פרזיטים". גאון יצא חוצץ נגד סיווג ציבור בישראל כ"טפילי" ונגד הקריאה לציבור הזה להפסיק את הילודה. ישנם עוד "דמוקרטים" לא מעטים שיצאו, יוצאים וייצאו נגד הגזענות הזו אבל מכאן ועד להצהיר "אני חרדי" רחוקה הדרך. אז מה בכל זאת גרם ליהורם גאון לזעוק על היותו חרדי?

     התשובה נעוצה בזיכרון שורשיו של גאון היקר - שניים עד שלושה דורות אחורה. אבל לפני כן אספר לכם סיפור שימחיש כי חיים עימנו עוד הרבה "חרדים" נסתרים כיהורם גאון, שהם אפילו אינם ילידי הארץ ועם שורשים חזקים ועמוקים כמותו, וברובם בני עדות המזרח וצאצאי הספרדים הישנים בארץ ישראל. לפני מספר שנים - כשהייתי רבה של קהילת "אוהל שרה" ברומניה, יצאה לי שיחה עם יהודי מישראל יוצא גרוזיה שבשנות ה- 70 של המאה ה- 20 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה בעיר אשקלון. תוך כדי השיחה התפאר הלה באביו שהיה משכים למניין "וותיקין", הוא המשיך באחיותיו שהיו לבושות תמיד בצניעות ואוי להן אם התחברו לגבר זר ללא שידוך המשפחה ולא לשם חופה וקידושין, הוא הדגיש בהתפארות את הימים שאימו טבלה במקווה וגם ידע להתפאר בשמירת שבת , חג וכשרות. לבסוף הוא הפטיר - "היינו כמו חרדים". כן , יהורם גאון חזר אחורה כמו אותו בן העדה הגרוזינית. גאון חזר לימי הזקנים שלו ששמרו תורה ומצוות,  הוא חזר לימי הנשים במשפחתו ששמרו על טהרת המשפחה, הוא שב בזיכרון לימי משפחתו שלא סר פיה ממנות כשרות בלבד ולימים שבמשפחתו למדו תורה, חיו בעניות וכמובן ילדו ילדים של דור ישרים וללא תסבוכות של סמים, אלימות ועוד. זה היה ממש "בוסתן ספרדי". המיקי מאוס לוי וה"בוס" היהיר שלו החזירו את גאון הביתה . הם החזירו אותו לחיק אבותיו ובשנאתם לחרדים הם חשפו את טלפי החזיר שלהם, שמטרתם איננה לנעצם בחרדים אלא בדת קודש ישראל, שגאון היה והינו חלק ממנה ועל כך הוא מצר היטב בשידור שלו ומסביר כי רק הדת היהודית שמרה את העם היהודי והיום בזכותה עומדים המיקי מאוס הזה - תרתי משמע, והיהיר לפיד, ושלחים את האש הזרה כנגד היהדות.

     אבל גאון מתפלא על "יש עתיד" - שיתכן שהוא עצמו נפל קרבן להונאה של מפלגת השום- כלום הזו כשהצביע לה בבחירות האחרונות. גאון אינו מבין כיצד אנשים כמו לפיד היהיר והמיקי מאוס הזה יכולים ליצור גזענות מזוהמת כזו כשהם עצמם יצאו לפני הבחירות האחרונות בכותרת של התחדשות ל"יהדות חדשה" והעמידו אנשים כמו שי פירון , חובש כיפה, ודר' רות קלדרון "חוקרת יהדות". אבל מר גאון, אתה אולי מומחה בשירה ותיאטרון יוון אבל בהיסטוריה ובהשקפה היהודית אתה עדיין רחוק מלהכיר את האמת העמוקה  וזאת למרות שבאמת אני מעריך אותך כאדם נפלא וכיהודי טוב לכל דבר. ה"יהדות החדשה" היא בעצם המכשלה. כך נעלמו דורות של יהודים שהיו בדורם רוב מספרי בעם היהודי. כך נעלמו תלמידיהם של שני הסוררים צדוק ובייתוס, כך נעלמו ה"איסיים", כך נותרו רק  חמישים קראים לערך מהנזק הרוחני שעולל לנו ענן בן דוד,  כך נעלמו כל אותם רבים שהלכו אחר השבתאות ועימם ממשיכיהם מכתות ה"דונמה" וה"פרנקיסקים", כך נעלמו כל צאצאי הקומוניסטים והמשכילים של אירופה מאז מנדלסון וכך נעלמים הרפורמים, הקונסרבטיביים וגם הציונים החילוניים שמעשור לעשור הם זקוקים להביא שוב ושוב גויים גמורים ול"גיירם" כ"גרי חלומות" להמשך קיומו של ה"עם הציוני" שהוא זרעו של ה"ערב רב" הקדום. מר גאון, הקראים שינו בתורה "רק" חמישה פסוקים ממנה וכל סודות התורה נעלמו מכתבי הקראים. מי שממציא "יהדות חדשה" –  מתוך הרחם הנוכרי, פשוט חותך בבשר היהדות. מי שממציא "יהדות חדשה" ירצה תמיד להוכיח שהוא הצודק ולכן גם יעשה הכל  כדי לחסל, חס ושלום, את היהדות האמיתית והישנה וכך עשו הפעם המיקי מאוס הזה יחד עם ה"בוס" היהיר שלו.

    גאון היקר, החכם באדם - שלמה המלך, כבר אמר כי "אין חדש תחת השמש" ולכן אם אתה באמת חשת שאתה חרדי - לאחר דברי השטנה של המיקי מאוס והיהיר, אז שוב הביתה לחרדים, לאורתודוכסיה ולסבא ולסבתא שלך. בארץ הקודש לא ידעו מהם "רפורמים" או מסכילים עד שבאו יחפני רוסיה , פולין ומעונבי גרמניה. יהודי ארצות ערב לא שמעו מעולם על "יהדות חדשה" עד שהובאו לארץ הקודש במרמה ופגשו בציונות האמיתית. בעצם, כמו בסיפור של אותו יוצא גרוזיה - כולכם הייתם "חרדים". לפיד לא רוצה רק לסרס את החרדים אלא גם את היהדות שאתה ובן גרוזיה באתם ממנה. אני מבין שעניין הפסקת הילודה זעזע אותך ולכן כדי לעצור את הרשע והטירוף שעד היום הכחיד את רוב עם ישראל במסכת ה"יהדות החדשה" הרי שאתה וכמותך חייבים לחזור הביתה למען ירושלים של פעם וש מעלה ולא למען ירושלים של סמים , פשע ומאורות אלכוהול.

     ובשולי הדברים יש להזכיר כי אותו מיקי לוי - איש המשטרה שבעבר כוחותיו הלמו ללא רחם בחרדים והיום הוא עושה זאת בהם כלכלית כ"סגן שר האוצר", כינה את החרדים "טפילים" ברדיו ששמו "קול ברמה" וששייך למפלגת ש"ס ומתנהל בהנהלת חילונית ולאומנית. זהו הרדיו שנבנה על גבם של ערוצים חרדים ששילמו בישיבה בכלא ובראשם ר' שמואל בן עטר מ"קול האמת" לשעבר. כל זאת בחודש אלול הנורא ובימי שר התקשורת דאז של ש"ס ששמו אריאל אטיאס, שגם המשטרה טענה אז ש"מעצרי משטרה אינם מבוצעים בלי בקשת משרד ממשלתי".  "קול ברמה" הוא יצור תקשורתי עלוב שניתן לש"ס תמורת השמדת הערוצים הרדיקליים נגד הממסד ובתמורה "קול ברמה" משרת את הציוניזציה ביהדות החרדית, ובמיוחד הספרדית, כדי שהחרדים פשוט יופשטו מחרדיותם. את כל זה ידע מיקי לוי - איש משטרה וותיק, כאשר לא פחד ולא התבייש לקרא לחרדים "טפילים" בערוץ שהוא כביכול "חרדי". את זה הוא לא היה מעיז לומר למשל לערבים בערוץ ערבי או ליוצאי חבר העמים בערוץ ברוסית. כמו שנאמר בפרשת "שלח לך" – "כחגבים היינו בעינינו , כך היינו בעיניהם".

                                                                                               

הבדווי האחרון

בס"ד

   הבדווי האחרון / הרב אליהו קאופמן

     ביום שני (ה-27 למאי 2013) זעקו שוב הבדווים מהנגב את זעקתם - אולי ,חס ושלום, האחרונה. הפינוי של  ועדת פרוואר – בגין בדרך אלא אם יהיה כאן שינוי דראסטי של הרגע האחרון או של הדקה שאחרי ההחלטה. מכלל הציבור הערבי הרי שהבדויים תמיד נחשבו ה"מתונים ביותר". הם פונו מאדמותיהם בשפלת הנגב הצפונית - לאחר מלחמת 1948, כמו "ילדים טובים"  הם יושבו בנגב הלוהט ב"כפרים בלתי מוכרים" ולא "צייצו" גם כאשר על אדמותיהם הקודמות הקימו קיבוצים, מושבים ועיירות.  בן גוריון היה זה ששם ליבו ל"מתינותם" ורצה ל"גיירם" כאשר ה"סנשו פנשו" שלו - לענייני דת, מנחם הכהן מריע לו וחפץ להיות נער השליחות שלו. לבסוף זה לא יצא לפועל אבל לצבא רבים מהם התנדבו. רובם הצביע כל השנים למפלגות ציוניות - עד שבאמת דרכו להם על היבלות.

   אז באמת מדוע המדינה הזו מתעקשת לעקור , להרוס ולהגלות דווקא את אלה שה"בעיה הביטחונית" איתם היא בתחתית הסולם של החברה הערבית בארץ? ראיתי אותם ביום שני ובפעם הראשונה – מאז שאני עומד ו/או מביט ו/או מסקר הפגנות פוליטיות עמדו בעני דמעות של ממש. הם לא באו למחות על משהו אלא באו להחנן על נפשם, ביתם וחייהם. גם הסיסמאות שלהם היו מתונות – רק נגד העוול שנעשה להם,  רק נגד פירוק האוהלים והרס הבתים ורק נגד הגלייתם למקום של ריכוז בלתי ידוע ובלתי מוכר להם , שרק יעשה להם רע. לא היו עימם דגלים פלשתינאים והם לא הרימו שלטים נגד הממשלה , מבחינה רעיונית. שוב ושוב חזרו הקריאות שלהם לא לפירוק יישוביהם וזעקתם לקב"ה - כי רוב רובם היו דתיים ומאמינים. וכאן מתחילה ה"בעיה" האמיתית שבגינה המדינה חפצה להדירם. זוהי בעיה שדומה לבעיה של המדינה עם החרדים ובגינה באים תרוצי ה"פרנסה" ואפילו הניסיון לגייס –  באופן כפוי, את החרדים לצבא.

    נכון אמנם שהבדווים הם מתונים ואילו בחברה הערבית בישראל קמו לא מעט רדיקלים לאומנים , קומוניסטים ואסלאמים שמרימים את נס המרד ואת ההזדהות עם האחים שמעבר ל"קו הירוק" אבל בכל זאת הבדויים - ועוד אלה שבנגב, "מסוכנים" יותר ממבט של "סוף מעשה במחשבה תחילה" . הבדויים בנגב אינם מהוים מטרד לאף אחד, הם גם אינם מתקרבים לבסיסי הצבא הרבים שבנגב , את היהודים שרוצים ליישב במקומם אפשר בכל מקום אחר בנגב השומם הזה וגם את הפארק של המיסיונרים מארה"ב לא חייבים לבנותו על אדמות הכפר אל-עראקיב, שנהרס כבר 50 פעם עד כה. אז מה בכל זאת הבעיה , ודמיונה ל"בעיית החרדים"? לבעיה הזו קוראים ה"ילודה הבדווית" וזו בעיה דתית ממדרגה ראשונה ועוד במדינה שמייסדיה הכריזו על קולוניה לבנה וחילונית.

     אפילו קיני האסלאם בישראל מפחידים את השלטונות במדינה פחות ממאהלי היריעות של הבדווים. ההשקפה הסוציו- ציונית מאמינה כי הקיצוניים ביותר יתמתנו ויתמזגו בחיי המדינה כאשר בניהם ובנותיהם יהפכו לע"ודים, רופאים, עובדים סוציאליים ובמיוחד יולידו פחות ילדים. עם הקיצוניות אפשר להתמודד דרך בתי משפט, בתי סוהר, "קואפטציה" אקדמית ופוליטית וכו' אבל עם ה"בעיה הדמוגרפית" זה מסובך יותר. הבדווי יכול להיות "אוהב ישראל" כמה שיותר אבל כשהוא מוליד ילדים - ועוד ממספר נשים, הוא הופך לסכנה מספר אחת של המדינה, כמעט כמו זו של  החרדים. הבדויים חיים באוהלים ובמסגרת הדוקה ושבטית כל כך שהאסלאם אצלם הוא לא "עוד תופעה" אלא ממש בסיסם והם לא יתנתקו ממנו. וכשהם לא יתנתקו ממנו הם לא יפנו – ברובם, ללמוד באוניברסיטאות ולכן הם ימשיכו להתרבות ומי שכבר ילמד  הרי שאו הוא יסתגל בחזרה לחברתו או שפשוט  הוא יעקור מהמאהל. ולכן המדינה משקיעה כל כך הרבה אנרגיה בפרודם והעברתם ל"ערים נורמאליות", שמשם יהיה קל יותר לשלחם לאוניברסיטאות , שם  גם יהיה  קל יותר ל"הלביש" עליהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד מיני "מומחים" שישכנעו אותם להחליף דת ב"מסורת" והעיקר להוליד פחות ופחות ילדים. זה כל הסיפור על רגל אחת ומצידה של המדינה שעוד כמה מאות בדווים יהפכו ללאומנים העיקר שבעתיד לא יוולדו עוד אלפי בדווים "מתונים".