יום רביעי, 21 בנובמבר 2012

וביערת הרע מקרבך


בס"ד
 וביערת הרע מקרבך /  הרב אליהו קאופמן
    האיומים האחרונים – בנפש, על ח"כ חנין זועבי , מצידם של ח"כ בן ארי ומר שמעון גבסו - ראש עיריית נצרת עילית, מחייבים את שלטון החוק לפעול בנושא ללא הבדל לאום ודת ואם אמנם השניים אמנם לא שמרו את מחסום פיהם יש להעמידם לדין במלוא החומרה , כי הסתה זו איננה רק אישית אלא מטרתה להבעיר חבית נפץ פוליטית ולאומנית ואח"כ לטעון , כמנהג ה"קוזק הנגזל", נגד הערבים.
   באשר לבן ארי הרי שהדברים ברורים וידועים היטב – מיהו האיש ומהי מטרתו הפוליטית. יש לדרוש את הסרת חסינות, ומהר ככל האפשר. מסתמא שאם הבחירות לפרלמנט תיערכנה במועדן הרי שלאיש כבר לא תהיה חסינות כי ריצתו ה"עצמאית" בראש שרידי הכהניסטים נועדה לכישלון טוטאלי. אבל הבעיה היותר קשה היא דווקא עם הגפסו הזה. האיש נבחר לכהן כראש העיר של יהודים וערבים יחד ובראש רשימת הליכוד ולא זו של כהנא או ה"איחוד הלאומי"|. עד כניסתו לתפקיד לא הקצינו היחסים - שלא התקיימו מעולם, בין שתי ה"נצרתיות", אך מאז כניסתו רק הלמות ואלמות  מילולית נשמעת מכותלי עיריית נצרת עילית ומשמיעה לאומנות אנטי ערבית נגד הערבים בעיר ונגד אלה שבנצרת תחתית ובכפרים שמסביב, והכל מפיו של ראש העיר ה"רשמי" של נצרת עילית!
   אם אפשר להדיח ראש עיר משום מעשים פליליים , אז, צריך לעשות לו זאת מטעמים של הסתה לשפיכות דמים. בין מעילה להסתה לרצח או לגירוש ערביי נצרת תחתית לעזה – רק משום שהפגינו למען הפסקת המלחמה(!), ברור שהסתות לפגוע בנפש קשות ומסוכנות הרבה יותר. לצערנו הרב שר הפנים- הממונה עליו , אינו יותר "ליבראלי" ממנו.
   גם תוכניות ה"פיתוח" של האיש הזה – לעירו, מבוססות על שנאה יוקדת לערבים והוא אף מנסה להביא לעירו  יהודים חרדים לא לשם התיישבות ומגורים שלווים אלא כדי להילחם בערבים ולהסית נגדם. אני תיקווה שחסידי ויזני'ץ - שיעברו לגור בעיר הזו, לא יגררו להסתה הלאומנית שלו ויישבו תחת גפנם ותאנתם במקום לסייע למחרחר ריב ומדון זה להוציא עשרות אלפי תושבים משלוותם. אין ספק שקידומו של האיש בליכוד - לכיוון הפרלמנט הישראלי, הוא עוד "מנוע טורבו" המפעיל אותו בלהט אנטי ערבי. מנגד על ראשי הליכוד להתנער מסרח עודף זה, אם ברצונם להוכיח שאין הם מתחרים בכהני סטים של בו ארי או בראשי ה"איחוד הלאומי" 


יום שני, 19 בנובמבר 2012

הברבריאדה הלאומנית


בס"ד
 הברבריאדה הלאומנית / הרב אליהו קאופמן
   כותב שורות אלה רחוק מלהתייחס לכל שרבוב של דעה פוליטית של "כוכב" זה או אחר ברחבי "גלריית המיקרופונים" של כל "ישראל האחרת". השם "בר רפאלי" אינו אומר לי הרבה וראוי שכך יהיה גם לגבי אחרים. אבל הפעם התגובה נגד האישה הזו קוממה אותי. לא רק שהלאומנות הציונית הפכה את המושג "ישראל" ממושג דתי לחילוני אלא שברבות השנים הוא הפך ממושג קונצנזואלי למושג של ברברייה לאומנית , השייך - כביכול , רק לאלה המתלהמים נגד הערבים , ובמיוחד נגד הפלשתינאים.
  לגב' בר רפאלי יש גם חיים אישיים עם דעות אישיות – ולפי תגובתה האחרונה, גם לב יהודי רחום. ב"טוויטר" שלה היא בסה"כ רצתה – כמו כל אדם שנולד בצלם אלוקים ובת לעם ישראל הרחום, לאחל סוף לשפיכות הדמים , ובמיוחד לברך את שני העמים הניצים ברצועת עזה, רק בטוב ובשלום וללא דם , יזע ודמעות. והנה אחד מאנשי הימין פתח עלייה פה שרמת מילותיו נמוכה מרשת הביוב המרכזית ומים המלח. לא אני אהיה זה שיצטט את מילות האשפה של  המתקיף הלה  – כנגד גב' רפאלי, משהו בנוסח "נתן זהבי של הימין". במיוחד חרה למתלהם ולמכפיש כי גב' רפאלי אמורה לייצג "ישראליות" ולכן לא היתה צריכה לאחל גם לפלשתינאים בעזה עתיד טוב.
   המילה "ישראל" - גם בימייה הקשים והבעייתיים של ממלכת ישראל החוטאת ובימי המלך הרשע ביותר שלה - אחאב, ייצגה רחמים וחסד  והעיד על כך בן הדד -  מלכה של "ארם דמשק", שהסגיר את עצמו לידי  המלך אחאב באומרו כי "שמענו כי מלכי ישראל מלכי חסד המה". אך בישראל הציונית – מדור לדור, הופך המושג "ישראל" למושג נרדף ללאומנות נוסח הפשיזם האירופאי, שאינו מקנה ליריב חסד ורחמים. במיוחד ימי שלוט הליכוד ו"ישראל בתינו" הפכו את המושג הנעלה הזה לשם נרדף ללאומנות וגזענות והניסיון לכפות את המושג החדש על יהודים טובים ורחמנים.
  הבעיה איננו במגדף האישי של גב' רפאלי אלא באותם נבערים רבים שהמגדף הזה הוא חלק מהם.  זכירת היותנו  "ישראלים" איננה תלויה בתעודת זהות זו או אחרת ובודאי שאיננה פועל יוצא משנאת עם אחר - על זקניו ויתומיו, אלא פועל יוצא של רחמנים בני רחמנים על כל יצור אנושי ומי שלא מקבל זאת יכול לוותר על המושג "ישראלי" ולהחליפו ב"פשיסט".

המעוז של נתניהו


בס"ד
    המעוז של נתניהו / הרב אליהו קאופמן
   ביבי נתניהו נלחם כארי על מקום "משוריין" לכלכלן שלמה מעוז. למרות כל הערכות המגיעות לכלכלן על זה – ולמרות שכותב שורות אלה היה מוכן לחתום גם חלק לא מבוטל של "אמרות הכנף" של אותו שלמה מעוז (ביחס לפער העדתי והחברתי), הרי שבטוחני שנתניהו איננו חפץ באיש הזה כל כך משום כישוריו הכלכליים, ובטח לא משום אמרותיו החדות. נתניהו פשוט מצא מועמד מתאים שיפתור לו חלקית את בעיית "הלבנת הראש" של מפלגת הליכוד ה"עממית".
   מעוז – מוכשר ככל שיהיה, הוא עדיין טירון פוליטי וכשיכנס לפרלמנט (אם יכנס...) הוא יהיה חייב תודה לנתניהו. למרות אמרותיו ה"מעניינות" (במיוחד על ריבוי האשכנזים שעל שטרות הכסף - טענה ששווה  לפחות חיבור ספר שלם...) הרי שבשל המגבלות שציינתי קודם לכן  מעוז יהיה "מזרחי המחמד" של הליכוד (כפי שהיה עד עכשיו משה כחלון) ותו לא. שנית, כשמעוז יתחיל לתפקד לצד נתניהו יעלם סופית מר סילבן שלום מצמרת הליכוד, וגם זו סיבה לא רעה עבור נתניהו להתעקש על המעוז שלו.
  אבל נתניהו יודע היטב כי במקום לערוך ניתוח לליכוד ה"לבן" שלו הוא משתמש באספירין. זה אולי טוב לטווח הקרוב לנתניהו (וליורשו האפשרי החדש - ליברמן...) אבל זה גרוע לטווח ארוך לליכוד. וכשמול טובת נתניהו מתנגשת טובת הליכוד בודאי שהבחירה היא לטווח הקרוב ולטובת רוה"מ הנוכחי.
  עד תחילת שנות ה-90 היה הליכוד ה"פייבוריט" האמיתי לשינוי דפוסים אתנו - פוליטיים בישראל , ובראשם בחירתו של ראש ממשלה יוצא עדות המזרח. ה"כוורת" של הליכוד רחשה מועמדים צעירים יחסית שינהיגו את המדינה בעתיד, ושלא נולדו בין מינסק לפינסק. שמות כמו דוד מגן, מאיר שטרית, משה קצב ובמיוחד דוד לוי איימו על ה"הגמוניה האשכנזית" במדינה בכלל ובליכוד בפרט. יצחק שמיר ומשה ארנס היו בלחץ ועימהם ה"נסיכים הרכים" דן מרידור, עוזי לנדאו וגם בני בגין. אך שני גורמים מנעו מהליכוד את המהפכה הזו – העלייה מחבר העמים ובנימין נתניהו.
   העלייה מחבר העמים הורידה , לאורך שנות ה-90 והאלפיים, את הכוח האלקטוראלי היהודי- מזרחי במדינה ובמיוחד לימין של הליכוד היא סיפקה מצביעים "לבנים" חדשים מארצו של ז'בוטינסקי. לצד זאת הצליח בנימין נתניהו ( הסמל ה"רויזיוניסטי" העולה)- בדרך ממולחת , מוצלחת ובמיוחד שקטה לעצור את התקדמות המזרחיים לעבר כס ראש הליכוד ו/או כס ראש הממשלה. בתחילה הוא נפטר מדוד לוי, אח"כ נפלטו יצחק מרדכי ומגן ל"מפלגת המרכז" שהתאדתה איתם ביחד ולימים נמנעה ה"סכנה" בחזרת משה קצב - מרום נשיאותו להתמודדות על יו"ר הליכוד (פרשת קצב התפוצצה זמן קצר לאחר שהכריז כי לאחר סיום כהונתו הנשיאותית יתמודד על יו"ר הליכוד נגד נתניהו , בימים ש"קדימה" נסקה לגבהים...). קשה לומר שנתניהו הזיל דמעות – אפילו של תנין, כאשר מאיר שטרית ושאול מופז נפלטו אף הם החוצה - ל"קדימה". ההגמוניה הז'בוטינסקאית חזרה למרכז המפה הרויזיוניסטית של הליכוד , במקום העממיות החברתית שאיימה להשתלט על מפלגה זו עוד בימיו של יצחק שמיר. סילבן שלום ומשה כחלון שימשו תפאורה מלאכותית כדי שה"עמכא" ימשיכו להצביע ל"מפלגת העם". אבל עכשיו - כשה"ראש הלבן" של הליכוד שוב נחשף כקרחת פרובלמאטית בקרב המצביעים קשיי   היום , לפתע צץ הצורך להביא "שחקן חיזוק " ספרדי והרבה יותר אמין ומוצלח ממשה כחלון שהותיר "קרחת אלקטוראלית" בקרב מצביעי הליכוד. שלמה מעוז - כלכלן ימני ובאמת דמות מזרחית הולמת , אמור לסתום את הפרצה הזו עבור מערכת הבחירות הקרובה ולהביא לנתניהו את ה"ישועה" שנגדה הכלכלן מעוז עצמו יוצא באמרותיו השנונות.
   אבל גם נתניהו יודע כי במערכת הבחירות הבאה ימשיך ה"ראש הלבן" של הליכוד לצמוח ולבצבץ כגבנון אלקטוראלי מטריד , משום שמעוז איננו מנהיג מזרחי שצמח מתוך המצביעים והאוהדים של הליכוד  כמו אלה שצמחו בשנות ה-70 וה-80. הציבור המזרחי של הליכוד אינו טיפש והוא לא יסתפק באיזה מעוז מזדקן אלא ידרוש מנהיגות משלו ואותנטית ממש ואת זו כמובן שנתניהו אינו מוכן לבנות ולעורר כגולם שיקום על יוצרו. אך אם נתניהו היה רוצה – לטווח ארוך, ל"החזיר עטרה מזרחית ליושנה" לליכוד, שממנה יצמחו  שוב ה"ראשים הכהים" שם, הוא היה מצפין לבית שאן ומציע לדוד לוי את המקום השלישי ברשימת "הליכוד – ישראל בתינו" , ומנסה להחזיר "מן הכפור" את דוד מגן , מאיר שטרית ואחרים, כפי שעשה  זאת בפעם האחרונה כאשר החזיר את "נסיכי הליכוד." וראשם בני בגין    (יריבו לשעבר), ודן מרידור (למרות תדמיתו ה"שמלאנית") וכפי שהצניח "ראשים לבנים" ולא אלקטוראלים כ"בוגי" יעלון והאלוף פלד. אבל בשביל מה לשלוף מחדש מהבקבוק הפוליטי את ה"שד העדתי" במחיר אובדן ההגמוניה הרויזיוניסטית הלבנה? בשביל כוס שוקו לבחירות לא צריך לקנות פרה שחורה...
 

דחיית הבחירות כאנטי תזה לקונספירציה


בס"ד
דחיית הבחירות כאנטי תזה לקונספירציה / הרב אליהו קאופמן
   להט האש והמלחמה העלו השערות פוליטיות לא קטנות על הקשר בין הבחירות למלחמה ואולי אפילו לרשימה המשותפת לליכוד ול"ישראל בתינו". בכל אופן, גם ללא סיבה קונספירטיבית – סובייקטיבית הרי שהבחירות שבפתח לא תשקפנה תוצאות של שכל בריא והחלטה עצמאית , שהיתה מתקבלת אצל האזרח הפשוט ללא יללות האזעקה ושפך הדם. בחירות תחת אש ומלחמה משרתות - גם אובייקטיבית, את רשימת נתניהו- ליברמן ואת הסיכוי הבלתי ייאמן של אהוד ברק – חתול פוליטי מאין כמוהו, לעבור  בכל זאת את אחוז החסימה.                            
  ברגעי  הצפירות והפחד שוכחים האנשים את יוקר המחיה המאמיר, את העובדה שמחירי הדירות נסקו לגבהים ואת כל שאר השאלות והמחלוקות החברתיות. גם דחייה של שבוע עד שבועיים במועד הבחירות לא תציג תמונה רציונאלית לפני הבוחר, כזו שהיתה לנגד עיניו כשקבעו את תאריך הבחירות מלכתחילה. ובמיוחד אמורים הדברים לגבי תושבי הדרום - שלמחרת המלחמה ירגישו רבים מהם חייבים תודה לשתי המפלגות השליטות שהתאחדו ולפרקצייה שהתפלגה ממפלגת העבודה.
    כדי לחזור לשגרת מחשבה הגיונית ואמיתית - ללא כל "לא תתורו אחרי לבבכם", דרושים מספר חודשים לפחות. חודשים בהם תוכלנה שוב המפלגות ללחום זו בזו ללא רגשי נחיתות של "שיקולים בטחונים ו"הכרת הטוב" ל"שליטים הפטריוטים". דרושים מספר חודשים לפחות כדי שכל אזרח יעכל כי המלחמה היא עניין זמני (אני מקווה שגם חולף...) וכי החיים האמיתיים – תחת כלכלה טובה, תחת דירה לא יקרה ואיש תחת גפנו ותאנתו, הם העיקר כפי שזה קורה בעולם הנורמאלי ולא תחת המציאות הלא נורמאלית בישראל.
   ולכן, כדי להזים כל חשד קונספירטיבי מנתניהו - ליברמן , ובמיוחד מאהוד ברק, הרי שיפה יעשה "הליכוד- ישראל בתינו- עצמאות" אם יזום שינוי ל"חוק הבחירות" והבחירות ידחו לעוד מספר חודשים לפחות.
 

יום חמישי, 15 בנובמבר 2012

פרשת "תולדות"


בס"ד
       פרשת "תולדות" / הרב אליהו קאופמן
   פרשת "תולדות" היא אולי פרשת הראווה של החומש לחינוך תורתי באשר הוא , ובמיוחד חינוך ילדים. דרש חסידי מסכם פרשה זו במשפט אחד: "אם לא מגרשים את עשיו יברח לבסוף יעקב". המשפט הזה מכיל את כל האמת ודוחה את "יפייפות הנפש" של אלה המנסים לחבר טובים ורעים יחד במתק שפתיים של "כולם יהודים" או לבלבל את המושג הטהור "שמאל דוחה , ימין מקרבת".
   "עשוים" לא חסרים – בעוונותינו הרבים, גם בימינו אנו ואף בתוך תלמודי התורה. כאשר ילד הופך מ"שובב" או "חלש" לרמת צרות של "עשיו" הרחמים עליו צריכים להסתיים כי אז מתחילים הרחמים על הנפגעים מ"עשוותו". הרמב"ם הגדול מאריך באפשרות שה"רע במיעוטו" יכול לקלקל את הרוב, ולבסוף מציע הרמב"ם לרוב לברוח מאותו מיעוט. כאן מתאחדים דברי הרמב"ם עם הדרש החסידי שכתבתיו בראשית דברי.
    יתכן וישנם כאלה המאמינים ב"כי לא יידח ממנו נידח" והם מאוד מעוניינים לשקם את אותם "עשוים" , שלדעתם הם אומללים ותו לא. זו בהחלט זכותם של יהודים יראים לעשות כן אך בתנאי שה"עשוים" יקובצו במסגרת עצמאית לחלוטין משלהם ולא ינשקו בחייהם ובריכוזם ל"יעקובינים". כולנו גם יודעים עד כמה יכול לקלקל תפוח רקוב אחד הנמצא בשקית אחת עם תפוחים טובים ועסיסיים.
    אבל כמו שישנם כאלה שהם "עשוים" כך גם קיימת  "עשויות" והיא שיטה של רעל והשקפה חיצונית שמטרתה לפגוע בתמימות קיום התורה והמצוות. לזה גם כן התכוון הדרש החסידי על כך שאם לא מגרשים את ה"עשויות" סופה שתברח ה"יעקוביות". הסבר אחד לעניין הוא שאי חסימת הדרך להשקפות פסולות יבריחו יראים ושלמים אך הסבר אחר הוא חמור יותר. ישנו מצב שהשקפות "עשויות" חודרות למקום שמלכתחילה היה "אוהלו של יעקב" אך מאחר ואיש לא הרים את ידו לגרש את ההשקפות הללו מסתבר אמנם שבני יעקב אמנם לא ברחו אך מנגד השקפתו של יעקב אביהם ברחה מה"אוהל". כל אותם "פסיכולוגים", "עובדים סוציאליים" , "מחנכים","יועצים" למיניהם (תרתי משמע...) –  והכל בלבוש "חרדי" ועם "פראק" , שטריימל" ו"שייטל" , הם אלה המביאים את ה"עשויות" ליהדות החרדית ומרוקנים את החרדים מהשקפת התורה. ולכן טוב יעשו אלה שיגרשו כל "חדש מפני ישן" לפני - שחס ושלום, כבר לא ידעו הדורות הבאים מהו "ישן".
       
      

       פרפראות
                      סוכני הפוקרים
 במאמר שכבר נשלח אליכם ("המסמר האחרון בארון המתים של היהדות החרדית :הפרימריס") הרחבתי על בעיית אלה הרוצים לגרש אור ולהביא חושך לתוך עולם התורה, עד כדי שינוי ומחיקת סדרי קבלה מדורות קודמים. ברצוני רק להוסיף כמה מילים בנוגע לאלה המביאים צרה זו ומאיימים להפסיק עימה את השקפת הדורות של קדמוננו.
    אמרו כבר חכמינו כי "עז פנים לגהינום". עזות פנים הוא המצב שאנשים מלאים בחטאים ובבושת פנים ונתפסו על כך בגלוי אך החטוטרת והגבנון שעליהם איננה מפריעה להם להטיף מוסר לאחרים ואף לדוש כי את בושתם ולכלוכם יש להפוך לנורמה חברתית. על כך כבר פירש ה"אור החיים" הקדוש את הפסוק בבראשית: "בשגם בשר הוא". כלומר, ישנם רשעים שלא רק מחטיאים את הציבור אלא את דרך חטאיהם הם הופכים לדגל של "תרבות". התראיינותו של דודי זילברשלג השבוע - בנושא ה"פריימריס" במפלגות החרדיות ו/או ההליכה למפלגות חילוניות , הזכירה לי את אותה עזות שמקורותיה בטומאה והיא מסימני בוא הגאולה, במהרה בימינו, אמן סלע.
   אין לך איש חרדי - בשני העשורים האחרונים, שדבריו על היהדות ומעשיו (מתועדים בתצלומים "חיים"!), מעידים מיהו האיש הזה ועד לאן מגיעה "צדיקותו". לא לחינם מכונים פרסומיו "קשרים" משום שקשרים אלה כוללים את הקשים בשונאי היהדות כמו החברות והעזרה ה"פרסומית" שהגיש הלה ליוסי פריצקי, מאותם אנשי "שינוי" שמלחמתם בדת אש למו ידועה היתה למרחקים. זה האיש שלפני מספר שנים ניגש לאוניברסיטת חיפה ולגורמים רשמיים שם והגיש בקשה לסיוע כספי ל"ילדים חריגים בסקטור החרדי" בטוענו כי "הסקטור החרדי אינו רוצה לטפל בילדים הללו". זהו האיש שטיפח את מושג ה"חרדים החדשים" כדגל "רוחני" וממנו עלו עשבים שוטים כיונתן שרייבר, רבקה פאלוך , קובי אריאלי ועוד מיני מינים כאלה. הוא האיש שהקים את הסמרטוטון "בקהילה" כדי לתת שופר לפוקרים ומינים בבתים חרדים ולהכניס אפיקורסות. והוא האיש הלועג לכל מושג של קודש. כולנו יודעים מדוע האיש כבר אינו חלק מהנהלת "ביקור חולים" ורבים גם ראו את ה"סרט" בו כיכב. מי לא שמע את דברי הבלע שלו על מושגים והשקפות שעולם התורה אמון עליהם. והנה האיש הלזה הזה אינו מתבייש לבוא ולבקש מהיהדות החרדית ומתורת השקפת גדולי הדורות הקודמים כדי שהוא והשבבניקים שטיפח - יחד עם החילוניים שלהם הוא מחובר, יוכלו להרוס סופית את התורה והיהדות ויבנו עימו "חברה חרדית" - חילונית!
   אם זה אינו "עז פנים לגהינום", אזי, מה עוד צריך להיקרא עזות פנים?!

               אלברנס וארבעים השודדים
   הטמבלויזיה הציונית ערכה שוב תחקיר על הכנופיה של שלמה אלברנס (זהו שמו של ה"תכשיט" ולא "אלברנץ") המתעללת בעצמה ובילדיה בהרי מונטריאול הקנדית. אין ספק שהחילוניים, העמוסים לעייפה בפושעים וברשעים מתוצרת ביתם, מעוניינים להכפיש את התורה והיהדות, ובעיקר לעצור את החזרה בתשובה, ומנגד להוביל ל"חזרה בשאלה" , ולכן נטפלו  הללו שוב לכת שולית וקיצונית אך מנגד יש לנסות ולעקור עשבים שוטים כאלה ולבדוק בדיוק כיצד ומדוע גדלו לממדים אלה.
   האדמו"ר מסאטמר מביא - בשם גדולי הדורות הקודמים ובראשם ה"אור החיים" הקדוש, כי לימוד תורה וידענות עדיין אינם ערובה לקדושה אלא שיש מצב של "שטנא נוצח". אילו היו אלה שטעו באלברנס – בראשית דרכו , בודקים היטב אם פעולותיו וכישוריו באים מהקדושה ולא מהטומאה, יתכן שכת זו לא היתה תופסת תאוצה. האיש-  יהוד ספרדי (בן לאם מיהדות סלוניקי ואב מיהדות כורדיסטן), הפך קבוצה שלימה של בני עדות המזרח ל"אשכנזים" ושינה להם את שמותיהם ואת פסיקת אבותיהם ואח"כ תלשם ממוסר אבותיהם ומתורת אימותיהם. הוא לא שאל רבנים על כך ולא התייעץ עם איש בנדון. האיש הזה ואנשיו שרפו בניו יורק בנין של "בית יעקב" משום שלא נתנו לפרחח הזה "כבוד של אדמו"רים". האיש הזה לקח ילד חילוני וגנבו מבית הוריו עד שישב על כך בכלא ורבים מחסידיו השוטים התפקרו. והאיש הזה ממשיך בשיגעונות של סכסוך ילדים בהוריהם ונשים בבעליהם.
  לצערי הרב, בכל שלבי השיגעונות שלו אף רב גדול בישראל לא קם כנגדו וצעק כי "אלה תרפים". נהפוך הוא, היו רבנים גדולים שטעו בו רק משום "ידענותו", "כישוריו" ועוד מיני קלישאות שאינן שייכות לקדושת התורה. חלק מאותם רבנים אמנם חזרו בהם מתמיכתם אך הנזק היה בלתי הפיך וזה מה שקורה כשאין במחנה דרך של "סוף מעשה במחשבה תחילה".
  אלברנס ושוטיו אינם הכת היחידה הנסחפת לשיגעונות . לא מכבר התוודענו להולל ופוחז אחר – ששמו אליאור חן, שהכת שלו כבר נעה על גבול חיי התועבה ממש במסווה של "קדושה"! רבים זורקים את ה"חתולים המתים" האלה לחצר של "בעלי התשובה" אבל שוכחים שאותן כתות שואבות את האלימות שלהם מחצרות וחוגים חרדיים שהאלימות הפכה לגולת הגאווה שלהם ודי לחכימא ברמיזא. אבל הבעיה קשה יותר. הגיבוי לפושעים האלה - ועוד ב"מסיבות" של גיוס כספים, בא להם מ"רבנים חשובים" עם "הדרת פנים" ובראשם אותו אליקים שלזינגר מלונדון שסגר את ישיבתו מסיבות שאין השורות הללו מרשות לנו לפרט. זהו האיש שארגן לאלברנס תמיכה ו"מסיבות" של כסף" (צריך לבדוק אם אין כאן "עסקאות שחורות" בין ה"מארגן" למקבל) וזה האיש שלא מכבר היה המסייע והיועץ  ה"רבני" היחיד של אליאור חן מההתנחלות ביתר.
    לכן שלא ייפלא בעיניכם שמספר הפושעים והמחבלים בדת ישראל- כביכול, מימין היהדות ("והשטן העומד לימינו לשיטנו"), גדל שוב ושוב שהרי סעד "רוחני" , לגיטימציה פלילית וכספים הם מקבלים "מתוך המחנה פנימה". שלזינגר  הוא תערובת של מי שמציג עצמו כ"קנאי" וטוען כי "הציונות רודפת" את כל אותם המשוגעים הללו כמו אלברנס וחן , ומנגד הוא גם האיש שחבריו הטובים הם מנחם הכהן ה"שייגיץ" השמאלני, מייקל שודריך – רב המעללים מפולין , וחברי וועדת הכספים של ה"קליים קונפרנטס" החילוני והפוקר.
                   "קבצני הכותל"
   כששמעתי השבוע ששוב "רב הכותל" השמלאני – שמולי'ק רבינובי'ץ, פתח במסע רדיפה מחדש נגד הקבצנים בכותל המערבי (שאפילו המשטרה איננה מעוניינת בכך), נוכחתי בעוד צד מדעת התורה של הגר"ח זוננפלד כשרצו להעביר את הכותל המערבי לרשות ה"רבנות הראשית" של הרב קוק.
   הגר"ח זוננפלד - שעד בוא הבריטים לחם נגד ה"וואקף" המוסלמי ביחס לבעלותם האבסולוטית על הכותל המערבי, טען כי עדיך שבימי הבריטים יישאר המקום בידי ה"וואקף" ולא בידי הציונים ומשמשיהם ה"רבניים".
                         ברית מילה לצו'לנט
   לפוקר והכופר היהודי שבראש עיריית ניו יורק משעמם כנראה ולכן הוא מתעסק רק בהכנת צרות ליהודים והכל במסווה "רפואי" ו"מדעי". לאחר שהבין כי היהדות החרדית לא תיכנע לגזירת החתימה בנושא "מציצת הדם" בברית המילה עבר מייקל בלומברג להציק ליהודים דרך קיבתם: נגד... הצו'לנט! כמובן שגם כאן מה שמציק לאיש הזה היא ה"סטריליזציה" וה"עניין הרפואי".
  לא לחינם נאמר כי "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" ואנחנו מקוים שכך אמנם יהיה אך בדרש הפוך.
                    ומלאה הארץ חמס
     המלחמה הציונית נגד החמס ברצועת עזה - ושוב כרב הבחירות בישראל, מביאה בפעם המי יודע כמה את שאגות ההסכמה ה"קונצנזואליות" – ובתוכן של החרדים הציונים (השותפים רק להצלחה אך לא ל"תרומת הדם"...), למעללי הלאומנים האנטי דתיים הקיצוניים של נתניהו, ליברמן וברק.
    כדאי להזכיר לקוראי שורות אלה כי בחייו נהג האדמו"ר מסאטמר זצ"ל לצאת נגד כל פעולה צבאית ציונית נגד הערבים ולהדגיש שתי נקודות חשובות:1) כל אויב שיורה על ישראל עושה זאת במצוות אבינו שבשמים "על שום חטאינו גלינו" ודי לעוררנו בתשובה, ובמיוחד על חטא הציונות של דורנו.2) ב"דרך הטבע" היו יכולים הציונים לגמור זאת בדרכי שלום אך העיפו לתת פורקן לגאוותם. הדברים האחרונים נאמרו – ע"י הרבי מסאטמר, גם לגבי "מלחמת ששת הימים" בשנת 1967, בקונטרס "על הגאולה ועל התמורה".
    ואמנם עניין הזנחת "דרכי השלום" נכונה גם לגבי המלחמה הנוכחית ברצועת עזה. כבר נספר שנים שהחמס החל לעבור למציאות של פוליטיקה במקום לוחמה ולאחרונה החל להתמזג באש"ף. גם החייל הישראלי שנחטף - גלעד שליט, הוחזר וידוע כי הוחזק בתנאי שבי הוגנים. ישראל לעומת זאת לא גילתה הבנה לתזוזה הזו והמשיכה ליצור סגר על רצועת עזה כולל חסימת כל עזרה רפואית של משטים מהים.הרצועה סגורה- יבשתית בגדר , כדוגמת מכלאת כבשים ולכן לא פלא שלאחר הדיפת המשט האחרון החלו מטחי הייאוש לירות על הישובים המסכנים שבגבול.
    בעבר חוסלו לא מעט ממנהיגי החמס ובראשם שי'ח יאסין ויחיא עייש ("המהנדס") אך דבר לא הושג. ישראל פוחדת דווקא מהתמתנות כי אז יחייב אותה המו"מ להחזיר שטחים כבושים ולפנות מתנחלים. עבורי גם אין פלא שישראל בחרה דווקא לחסל את המתון שבמנהיגי החמס - ג'עברי, שהביא לשחרור גלעד שליט.
   ושוב צריך לחזור על דבריו של הרבי מבריסק:"אי אפשר לסמוך על הציונים בעניין פיקוח הנפש".
               בין חסידות מונרו לחסידות סאטמר
 השבוע טען אחד העיתונאים כי בושתה של חסידות סאטמר - ביחס לקיום דברי אדמו"רה, התגלתה כאשר האדמו"ר מסאטמר הכריז להצביע לאובמה נגד הציונים ולא לרומני הציוני. את ההוכחה לדבריו הביא הלה מתוצאות הקלפיות במונרו , שם רק 38 אחוז הצביעו לאובמה  ו-62 אחוז הצביעו לרומני. אבל מסתמא שהמסקנה איננה צריכה להיות כי בחסידות סאטמר לא נשמעים לאדמו"ר אלא שחסידות מונרו איננה עוד חסידות סאטמר. ובמה דברים אמורים?
    במונרו החלוקה היא בדיוק 62 אחוג מאוהדי האדמו"ר ממונרו לעומת 38 אחוז משומעי לקחו של האדמו"ר מסאטמר שיושב בוילהמסבורג ושאביו "המליכו" לעיני כל האדמו"רות. לכן – כחלק מהציוניזציה של אדמו"רות מונרו באה גם הצבעתם לטובת רומני  הציוני והפרו - מיסיונרי, לעומת חסידי סאטמר האמיתיים בעיר מונרו שהצביעו לאובמה ונגד הציונות.
   אם מישהו יעז להגיד כי האדמו"ר ממונרו צווח להצביע לאובמה הרי שאביא את בסיפור מ-1992 עת אדמו"ר בישראל ש"ציווה" להצביע לאגו"י אך בקלפיות מצאו אח"כ פתקים של ש"ס. עם האדמו"ר הזה ערך האדמו"ר ממונרו את ה"שלום" ה"בן –גיסי"...
                                          אליהו על הכרמל 
   כמויות גשמי הברכה ששטפו השבוע את א"י הראן בבירור - כמו בשנים קודמות, כי חיפה קיבלה תשעה קבין של גשם לעומת שאר הארץ שהסתפקה בקב אחד. הכל משום הנס שחולל אליהו הנביא על הכרמל נגד נביאי הבעל ועל הגשם הניסי שירד אח"כ שם וקידש שם שמים.
              החילוניים עם הכיפות הסרוגות
 ב"פריימריס" (שיטה חילונית אותה מייעדים השבאבניקים החרדים גם ל"מפלגות החרדיות") של ה"מזרחי" (או בשמם החדש ה"בית היהודי") הצליחה פוקרת חילונית "לזכות" במקום השני בדירוג והשלישי ברשימת המפלגה הזו לכנסת המינים. זהו פרצופם של אלה שגמרו להקים את ה"גשר" עליו עוברים דתיים לחילוניות. וזוהי תוצאת ה"קוקיזם" שהביא את החילונית הזו לכבוש את המפלגה שלפני פחות ממאה שנה התנגדו ראשייה לכך שנשים בכלל תבחרנה...
 מחיל לחיל – "משגיחות כשרות" ב"רבנות" הציונית
   הקלקלה האחרונה של ה"רבנות הראשית" היא גם זעקת האופנה האחרונה של החילוניים: נגד הדרת נשים. במכתב שעליו חתום פקידו של יונה מצגר – ה"רב הראשי" הציוני, הוא מיידע את כל ה"רבנים" המשת"פים  על יסוד "קורסים" ל"משגיחות כשרות" וכמובן "על טהרת הצניעות". בראש הוועדה יעמוד המועמד הספרדי ל"רב הראשי הבא"- הרב יהודה דרעי מב"ש , ובין חברי הוועדה יהיה המועמד האשכנזי ה"מוסכם" ל"רב הראשי הראשי הבא". נו, אנחנו עוד נתגעגע לעמר ואפילו למצגר. צריך רק לשאול את ה"פלא" ממגדל העמק מה היה אביו הצדיק והחסיד אומר על כך שבנו ינחה נשים להפוך ל"משגיחות כשרות". אביו של גרוסמן היה קנקן מלא ביין, חבל שבגלל כמה פוליטיקאיות שמהן מפחד בנו ממגדל העמק - כמו ציפי ליבני ושלי יחימובי'ץ למשל, ניאלץ לומר שקנקנו של האב החמיץ בימי שלוט בנו. יש לציין שכבר בעבר צידד גרוסמן הבן בהצבעת  חרדים לאישה כאשר "הכשיר" את גב' סוזן עמור המנוחה שתיתמך ע"י חרדי מגדל העמק לראשות העירייה שם.
  מעבר לכך שב"שולחן ערוך" – "יורה דעה" , נאמר במפורש שאין לסמוך על אישה בהשגחת כשרות ציבורית ( "מתעצלת בבדיקת תולעים"), הרי שאנו יכולים לדמיין לעצמינו איזו "צניעות" תופגן כאשר ה"משגיחות" תתראינה עם בעלי עסקי המזון החילוניים. כמו כן כבר עתה פוחדים משגיחים מבעליהם , אזי, תארו לעצמכם כיצד תרעדנה הנשים החסודות והשבריריות הללו כאשר בעלי העסק ישאגו שאגה אחת לעברן. יתכן שרמת העבודה שלהן תהיה כל כך "יעילה" שהן תבאנה גם את תינוקותיהן לעבודה – כ"השגחה כפולה". מאחר וה"רבנות הראשית" או המקומית מכילה גם נשים מה"מזרחי" הרי שלא תחסרנה גם "משגיחות" ללא כיסוי ראש. וגם מעניין מה יאמרו אותם "רבנים חסודים" מהסקטור החרדי – המכהנים ב"רבנויות" הללו, כאשר יאלצו להעסיק "משגיחות" ואלה בטח תיפתחנה עליהם את פיותיהן שתעלות ניקוז נקיות לעומתן.
  השלב הבא של ה"רבנות הראשית" יהיה להתמזג עם הרפורמים בתרוץ שזו הוראת הבג"ץ הציוני - העכו"מי: למנות נשים כ"רבניות" בשכונות, במפעלים, בערים ואף ל"ראשית" תגענה ה"שיקסאלך" הללו.
                                 ערב רב
   ושוב רומניה בכותרות. לידי הגיעה "תעודת כשרות" משנת 2008 (מצורף צילום) בחתימת ה"רב" שמוצאו היהודי לא הוכח ושלפני למעלה משנה הוא כבר הודח ונמלט לקנדה, סורין רוזן - בן לאם נוכריה. ה"תעודה" הזו עוטפת בימים אלה מוצרי מזון ברומניה וחלקם מגיעים לישראל ב"אישור הרבנות הראשית".
   זוהי ה"רבנות" שביה"ד של שמולי'ק קרלי'ץ מבני ברק (עוד תשמעו עליו ממני רבות בעתיד הקרוב ...) מעורב ב"גרי החלונות" שם, זו ה"רבנות" שרפאל שפר מבני ברק יושב בראשה ומחפה על מעלליה וזו ה"רבנות" שאליקים שלזינגר (וכל שיבטו), יואל טוביאס, חיים לייב דוייטש, שמלק'ה הלפרט , צוויבל מוילהמסבורג ומיכל פנט מבני ברק נותנים לה לגיטימציה. אז מישהו צריך לדחוף לפיותיהם של הללו את ה"מוצרים הכשרים" של רוזן ולהכריח אותם לבלוע את הגועל נפש הזה שהם מכשירים לאחרים.



ומלאה הארץ חמס ג


בס"ד
 ומלאה הארץ חמס ג/ הרב אליהו קאופמן
     כאשר הפגזים התעופפו – מכיוון רצועת עזה , צריך היה לשאול באומץ: למה? לצערי הרב איש לא שאל את השאלה החשובה הזו ובגלל עיתוי הבחירות גם אנשים מתונים כאריה דרעי וזהבה גלאון  ענו בגמגום ש"אסור לשבת בשקט". אם יורשה לי לומר הרי שהתשובה למה שמתרחש מכיוון עזה – כולל למלחמה שנפתחה שם, היא בדיוק העניין ששמו :"עד עכשיו ישבנו בשקט"- מה"איחוד הלאומי" ועד מר"צ . ומדוע?
       את המלחמה הזו - ואת שפך הדם משני הצדדים, אפשר היה למנוע אם לא היינו "יושבים בשקט". "לא לשבת בשקט" אין פירושו לירות תותחים או כדורים. "לא לשבת בשקט" , פירושו ליזום פשרות מדיניות ולקיים מחוות הומניטאריות לשם כך.

    הרגע שבו אש"ף והחמס התאחדו היה צריך לסמן - לכל בר דעת החפץ בשלום, כי משהו זז במערכת הפוליטית הפלשתינאית ולטובת השלום מכיוון החמס ש"זז" לכיוון אש"ף. מילא שהימין הישראלי  לא עורר מהומות שמחה ופחד ממהלך כזה שלבסוף יכול להביא גם החזרת שטחי כיבוש ביו"ש,, אבל מה עם "גורמי השלום" כמו מר"צ, העבודה , גב' ליבני וקבוצת ה"שלום" שלה ב"קדימה"? מדוע הללו לא קראו לנתניהו ללכת קדימה ? מה אומר על כל ה"לפיד הבוער"? מדוע כל הללו לא קראו למחווה שלום ישראלי כלפי ההתמתנות הזו - כמו למשל להציע להסיר את הסגר הימי על הרצועה האומללה הזו שתושביה חיים בדיר כבשים הסגור ע"י גדר המלאה משלושה צדדים וע"י הים הגועש – וסגר ימי לאורכו,  מהצד הרביעי? בעבודה היו עסוקים אז בצחצוחי חרבות ואח"כ באה היחימובי'ץ הזו ש"התקרנפה" ל"ימין שור". ליבני וחבריה היו עסוקים במלחמה נגד מופז ואילו במר"צ היו עסוקים בשליחתו של חיים אורון הביתה. וכל השלושה גם פחדו מה יאמר המצביע ביום הבחירות - לאחר שהם יציעו מחווה הומניטארי כזה כלפי המוני העצורים במכלאת עזה. כל אנשי ה"שלום" אמנם "ישבו בשקט". קולם לא נשמע כאשר החמס פנה לכיוון המתון והחל להתמזג עם אש"ף מבחינה מדינית - בימים שאש"ף מכיר "דב יורה" ו"דה פאקטו" בישראל. קולם לא נשמע גם כשגלעד שליט שוחרר כמחווה. וכשקולם של הללו נותר סתום המשיכו נתניהו וליברמן במדיניותם הלאומנית והמטורפת עם גיבוי "קונצנזואלי" בעולם הרחב עד להתקפה הצבאית של ימים אלה. במקום ש"אנשי השלום" יקצרו "פירות אלקטוראליים" מהתמתנות החמס הרי שנתניהו קוצר היום את ה"פירות האלקטוראליים" שלו בעקבות ההתקפה על עזה וכשה"מוזות" של "מחנה השלום" מגבות אותו מפחד המצביעים.
  לא  רק שההתמתנות של החמס לא תורגמה – ע"י הישראלים, למהלך מדיני מתון אלא שכדרכו של רחבעם בן שלמה , עבר הימין מהכאה בשוטים לייסר את העזתים  גם  בעקרבים. משט ה"מרמרה" היה ראש התצוגה לאטימות המדינית הזו והמשך הסגר העקשני נגד כל סיוע הומניטארי היה ההמשך לכך  עד לעצירת המשט האחרון. אז מה הפלא שעצירת המשט האחרון היה ה"קש ששבר את גב הגמל", והתותח של החמס החל לרעום?! מה יש להם עוד להפסיד?!
     ישראל כבר חיסלה לא מעט פעילי ואף ראשי חמס - ובראשם שי'ח אחמד יאסין  וה"מהנדס", אבל הבעיה לא חוסלה ותושבי הדרום ממשיכים לשלם בדמם על מדיניות פוליטית לאומנית ועל גיבויה ע"י "קרנפי השלום". היו ימים שיצחק רבין דיבר על מו"מ עם אש"ף "דרך קנה הרובה" ואח"כ באו הימים שבהם הוא הפך ל"סמל השלום". וכמו שהיום ההידברות עם אש"ף היא עניין של הרגל זו הדרך שצריכה להנחות כל מדינאי שפוי בישראל לגבי החמס.
    מי שמאמין שההתקפה הישראלית - ללא התפייסות מדינית עם החמס, תביא לרגיעה הוא פתי אטום מוחין וחסר רגשות.

http://img2.blogblog.com/img/icon18_edit_allbkg.gif


המסמר האחרון בארון המתים של היהדות החרדית : ה"פרמריז"


בס"ד
המסמר האחרון בארון המתים של היהדות החרדית : ה"פרמריז" / הרב אליהו קאופמן
   למעלה מחמש עשר'ה שנה – מידי מערכת  בחירות אחת לשנייה וביניהן, שוב ושוב מועלים "רעיונות דמוקרטיים" כדי ל"ייעל" ו"לחדש" את המערכת הפוליטית החרדית ה"מנוונת" וה"מזקינה". בראש הרעיונות הללו עומד הרעיון החילוני העממי והפופוליסטי - שגם במפלגות החילוניות מודים כי הוא עיוות אותן, רעיון ה"פריימריז" שבו כולם בוחרים את כולם וגם אם נותרה פה ושם "דעת תורה" הרי שהיא מושלכת לפח האשפה, ובגדול. הרעיון השני שמועלה - אם בצד תחליף ל"פריימריז" ואם כרעיון בפני עצמו, הוא ה"רעיון האמריקאי": פירוקן של המפלגות החרדיות והצטרפות החרדים כפעילים , כחברים ושתדלנים במפלגות החילוניות כפי שהדברים קורים לא רק בארה"ב אלא בכל מדינות העולם בהן קיימות קהילות יהודיות וחרדיות שפעיליהן משתלבים בפוליטיקה הנוכרית שם כדי להעצים את השתדלנות היהודית , והן כדי למנוע אנטישמיות מיותרת בהקמת "מפלגות יהודיות", כפי שאירע לפני המלחמה העולמית במזרח אירופה ובראשה בפולין.
  כותב שורות אלה נימנה על שומעי לקחו של האדמו"ר מסאטמר – ה"ויואל משה" (ולא רק ה"דברי יואל"...) שציווה  לא להשתתף כלל וכלל בבחירות (גם המוניציפאליות...) בישראל , דבר שאותו גדול בישראל לא גזר בחו"ל - על המשתתפים והבוחרים בפוליטיקה הנוכרית. הסיבה היתה ברורה - השלטון הציוני בא"י איננו שלטון נוכרי המעניק אוטונומיה רוחנית ליהדות האותנטית אלא שלטון שקם במטרה לבנות מדינה ומערכת פוליטית לשם שינוי היהדות המקורית ומשתמש בספי המערכת למטרה זו ולכן אין גם ליטול ממנו כספים למוסדות תורה ואף לצרכים אישיים של שומרי התורה והמצוות. דעתו של הרבי מבריסק – עוד לפני כמאה שנה, היתה שבעצם המדינה הנכספת של הציונים  איננה באמת מטרתם   אלא זהו האמצעי  שלהם כדי ליישם את מטרתם האמיתית: עקירת המצוות לעם ישראל.
   כשהוקמה המדינה  לא היה  הויכוח בין הרבי מסאטמר לבין אלה שטענו כי יש להשתתף בבחירות ואף לקחת ממנה כספים על מהותה הכופרת של המדינה ועל דעתו של הרבי מסאטמר כי מטרתה להעביר דת מהארץ אלא רק על הצד הטאקטי. לזאת הסכימו גם רבני  אגו"י  אך הם טענו  כי אי השתתפות במערכת הפוליטית תביא לגזירות כבדות יותר של המדינה נגד הדת והחרדים וכי לקיחת הכספים היא משום שכספים אלה מגיעים לחרדים מכוח מיסיהם ואם לא יקחום החרדים  הרי שכספים אלה יועברו לדברים אסורים ולתועבות. כמו כן ציינו באגו"י כי המפלגה החרדית היא האמצעי למנוע סחף אנטי דתי.
  בביקורו הראשון של האדמו"ר מסאטמר בישראל טען האחרון – כלפי ה"חזו"ן אי"ש" , כי הוא חושש מ"גזירות הציונים". ה"חזו"ן   איש" – שהיה כבר מעורה במחנה האגודאי, טען כי גזירות אינן מפחידות אותו אלא שהוא חושש מכך ש"המדינה תמצא חן בעיני החרדים דווקא משום קלקוליה". וזה בדיוק מה שקרה בשני העשורים האחרונים עד לצמיחתם של ה"חרדים החדשים" שהם, הם אלה הלוחצים ל"פריימריז" או לחילופין ל"הכשיר את ההטמעות במפלגות החילוניות". ה"פריימריז" או הכניסה למפלגות החילוניות אינן מטרה עבור ה"חדשים" הללו אלא אמצעי בעזרתן לצמצם את ה"פערים הרוחניים" בינם לחילוניים ולשנות היהדות החרדית מקצה עד קצה.
  לפני מספר שנים לא רבות נוכחתי בתשובה של גדול בישראל- המנסה עדיין לגשר ולהתהלך על ה"חבל הדק" הקושר את חלקים חרדיים מאוד באגו"י לחסידות סאטמר, לאחד מראשי העסקנים של סאטמר בארה"ב. מאחר ואותו גדול הילל ושיבח את הרב שך הרי שהעסקן מסאטמר שאלו לעניין היתר ההצבעה שנתן הרב שך לפרלמנט הישראלי ותמיכתו באגו"י. הגדול השיב כי הרב שך – בהצבעה לאגו"י, ראה דרך למנוע מיהודים חרדים להצביע למפלגות חילוניות שאינן רק "לא דתיות" אלא רצונן בעליל לעקור את היהדות וע"י ההצבעה אליהן יהפוך למחרת אותו חרדי לחילוני, רחמנא לצלן. מכאן שעניין אי ההשתלבות במפלגות חילוניות או אפילו במפד"ל ה"לאומית" נחשב אצל גדולי ישראל - גם אלה שהתירו להצביע, כמעשה של תחילת העריקה הממשית מקיום תורה ומצוות . נכון אמנם שלא מכבר אחד מאלה  שהעלה רעיון זה – ל"השתלב במפלגות החילוניות, כמו בארה"ב", היה אדמו"ר של חסידות גדולה אך משהלה קיבל את נציגותו  באגו"י הוא גנז את הרעיון שכנראה הועלה מסיבות של "עניות פוליטית".
   החבורה שמעלה שוב ושוב את רעיונות ה"השתלבות במפלגות החילוניות" או ה"פריימריז" היא של אלה הנקראים "החרדים החדשים" ושכל מטרתם לשנות את התוכן היהודי של האורתודוכסיה של "תורה קיבל משה מסיני, מסרה ליהושע..." וכן הלאה. אותם "מורדים" הם גם אלה העומדים בקשרים הדוקים עם אותו עולם חילוני המעוניין להפוך את הדת היהודית ל"עניין תרבותי" ו"היסטורי" בלבד וכל צד יונק מהשני את טומאתו. לא לחינם שני הרעיונות מועלים יחד כאלטרנטיבה זה לזה ואין דבקות ממשית של התומכים בהם , רק באחד מהם. הרעיונות הללו אינם מטרה ארגונית ל"הקל על החרדים פוליטית" אלא הם אמצעי לפרק את העולם התורתי ולשנותו לכיוונים סופר "מודרניים" ולכן לא משנה למציעים איזו שיטה חדשה תתקבל ותנצח על פירוק היהדות.
    אם תיכנס שיטת ה"פריימריז" למפלגות החרדיות הרי שכל זב , מצורע וחצי רפורמי יהפכו ל"מנהיגים רוחניים", הקשר שעוד נותר עם ענקי תורה בדורינו יועבר למוזיאון ולא מן הנמנע שבעתיד יתאחדו ש"ס, אגו"י ודגה"ת עם מפלגות חילוניות. "פריימריז" יזרים למפלגות החרדיות תכנים של מצעים חילוניים ואל המפלגות הללו יתפקדו גם חילוניים (כמו שקורה במפד"ל) ואף אנטי דתיים שיבואו לעזור לכל עסקן חרדי נגד רעהו -  בדיוק כפי שלעמיר פרץ  בעבודה התפקדו אנשי ימין או לעמרם מצנע (באותה מפלגה) התפקדו אנשי שמאל. הטשטוש בין דת ללאומנות יגבר ואותן מפלגות - יום לאחר ה"פריימריז" המיוחל, תהפוכנה לקרדום אנטי דתי לפירוק היהדות החרדית. ולזאת כבר מחכים החברים והשותפים של דודי זילברשלג, של אנשי "טוב" מבית שמש וביתר  והמשקיעים החילוניים של "כיכר השבת", "בחדרי חרדים" ושאר התקשורת החרדית הנשלטת ע"י ההון החילוני.
   מנגד, אם תתפרקנה המפלגות החרדיות - שגם בעיני הן אינן בדיוק "פסגת ההלכה וההשקפה התורתית", הרי שזו תהיה דרך קיצור לכל ה"חרדים החדשים" להתבולל ולבולל את חבריהם התמימים בעולם החילוני ולהיוותר עם החליפה, הכובע ואפילו ה"שריימל" כזכר לחורבן וכ"פורים שפיל" שנתי.
   ולכן – גם כמי שאינו מצביע בבחירות לפרלמנט הישראלי או לרשויות המוניציפאליות אני עדיין מעדיף שהפלוגתא שלי תהיה עם אנשים כמו משה גפני, ישראל אייכלר, אריה דרעי , יצחק כהן ומאיר פרוש מאשר עם דודי זילברשלג, קובי אריאלי , אנשי תנועת "טוב" המוניציפאלית וכל שאר השבאבניקים וה"חרדים החדשים".