יום חמישי, 15 בנובמבר 2012

יערות ה"עד" של הקק"ל


בס"ד
יערות ה"עד" של הקק"ל / הרב אליהו קאופמן
ביום ג' (ה-13 לנובמבר 2012) התקיים בחיפה –  בוועדה המחוזית של משרד הפנים, דיון שני בהתנגדויות של בעלי קרקעות ערביים מואדי ערה לצירוף חלק מאדמותיהם ל"מבצע ייעור" של הקק"ל. מדובר בקרקעות חקלאיות המעובדות גם היום (רובן בענף הזיתים). בראשית הדיון כבר נטען ע"י המתנגדים כי רבים מחבריהם - שגם אדמותיהם נמצאות בטענה דומה, לא הוזמנו לדיון למרות ששלחו את התנגדויותיהם. פקידי הוועדה כמובן "הפילו את התיק" על "הצבי ישראל על במותייך חלל", קרי – "רשות הדואר". בהמשך הדיון הוכיחו המתנדים - בעלי האדמות ונציגי הרשויות הואדי ערה, כי אין  זה ה"ייעור" הראשון אלא זאת שיטת ה"סאלמה" - לחתוך באדמות הערביות, עד להעברתן לידיים "ממשלתיות" ואח"כ ל"יהודיות" נטו. אנשי הרשויות המקומיות מואדי ערה ציינו כי רשויות רבות באזור (ערביות כמובן...) איבדו במשך השנים עשרות אלפי דונמים ונותרו רק עם אלפים בלבד.
   שני משתתפים בדיון - מצד המתנגבים, העירו שתי הערות שונות, שאם נחברן יחד נקבל את התשובה מדוע הקק"ל כל כך עומלת ל"ייער" לא רק את ואדי ערה אלא גם את הגליל וכיום גם את הנגב. עו"ד ג'ברין - נציג המתנגדים, טען בגלוי כי ל"קק"ל שני כובעים". הלה טען כי הקק"ל לא רק דואגים ל"איכות הסביבה" ו"מייערים" אותה אלא גם מעבירים אדמות מלא יהודים ליהודים ומאן נובע חששו כי אין זה "ייעור לשם שמים". משתתפת אחרת – מצד המתנגדים, טענה שלא תמיד "ייעור" עדיף על בנייה ופיתוח הכפרים הערביים שמהם נלקחת האדמה.
   אז האמת נמצאת  ע"י חיבורן של  שתי ההערות הללו. לקק"ל לא רק שיש "שני כובעים" אלא שתי ידיים. ביד אחת היא לוקחת אדמות מהערבים ל"צורכי איכות הסביבה" (לפני שנים עשה זאת הצבא ל"צורכי ביטחון" - עד "יום האדמה" של 1976) וביד השנייה , לאחר שנים, היא  מעבירה את אותם יערות ל"ידיים יהודיות" שגודעות אותן לטובת הקמת ערים וישובים יהודיים במסגרת "ייהוד האזור". כך למשל עומדת לקום ה"עיר הדולה" חריש וכך הוקמה  ה"עיר הקטנה" חריש וכו'.
    קק"ל הוקמה טרום המדינה כדי "לגאול" אדמות ערביות ולהעבירן לידיים יהודיות וכמובן לשם "שינוי הדמוגרפיה בארץ ישראל". היער שהיא נוטעת איננו למטרת ל"איכות סביבה" אלא אמצעי לעקירת נטוע.
    הפתרון לכל המדיניות הזו היא לפרק את המדינה ממוסדותיה ה"ציוניים" הערכאיים  ובדיוק כמו ש"הסתדרות הכללית של העובדים היהודיים בא"י" שינתה תוכנה ופנייה וכיום חברים בה  גם ערבים כך גם תפורק ההסתדרות הציונית לטובת "מדינת כל אזרחיה" , כך גם תולאם קק"ל מרשות "ציונית - יהודית" בלבד לחלק בלתי נפרד ממשרד החקלאות לטובת כל האזרחים - ללא הבדל דת ,גזע ולאום ואילו מדינת  ישראל תוכרז  מ"מדינה ציונית" ל"מדינת כל אזרחיה" ובמקום "חוק השבות"(הפעיל ביבוא "חלקי חילוף לבנים" מאירופה ומאמריקה...)  יחוקקו חורי הגירה אמיתיים ושוים לכל מוצא , כמו בכל המדינות בעולם , כולל אלה הדיקטטוריות.

ומלאה הארץ חמס א


בס"ד
 ומלאה הארץ חמס א / הרב אליהו קאופמן
     כאשר הפגזים מתעופפים – מכיוון רצועת עזה , צריך לשאול באומץ: למה? לצערי הרב איש לא שואל את השאלה החשובה הזו ובגלל עיתוי הבחירות גם אנשים מתונים כאריה דרעי וזהבה גלאון עונים בגמגום ש"אסור לשבת בשקט". אם יורשה לי לומר הרי שהתשובה למה שמתרחש מכיוון עזה היא בדיוק העניין ששמו :"עד עכשיו ישבנו בשקט"- מה"איחוד הלאומי" ועד מר"צ . ולמה?
    הרגע שבו אש"ף והחמס התאחדו היה צריך לסמן - לכל בר דעת החפץ בשלום, כי משהו זז במערכת הפוליטית הפלשתינאית ולטובת השלום מכיוון החמס ש"זז" לכיוון אש"ף. מילא שהימין הישראלי  לא עורר מהומות שמחה ופחד ממהלך כזה, אבל מה עם "גורמי השלום" כמו מר"צ, העבודה וגב' ליבני וקבוצת ה"שלום" שלה ב"קדימה"? מדוע הללו לא קראו לנתניהו ללכת קדימה ? מדוע הללו לא קראו למחווה שלום ישראלי כלפי התמתנות כזו - כמו למשל להסיר את הסגר הימי על הרועה האומללה הזו שתושביה חיים בדיר כבשים הסגור ע"י גדר המלאה משלושה צדדים וע"י הים הגועש – וסגר ימי לאורכו,  מהצד הרביעי? בעבודה היו עסוקים אז בצחצוחי חרבות ואח"כ באה היחימובי'ץ הזו ש"התקרנפה" ל"ימין שור". ליבני וחבריה היו עסוקים במלחמה נגד מופז ואילו במר"צ היו עסוקים בשליחתו של חיים אורון הביתה. וכל השלושה גם פחדו מה יאמר המצביע ביום הבחירות - לאחר שהם יציעו מחווה הומניטארי כזה כלפי המוני העצורים במלאת עזה. כל אנשי ה"שלום" אמנם "ישבו בשקט". קולם לא נשמע כאשר החמס פנה לכיוון המתון והחל להתמזג עם אש"ף מבחינה מדינית - בימים שאש"ף מכיר "דב יורה" ו"דה פאקטו" בישראל. קולם לא נשמע גם כשגלעד שליט שוחרר כמחווה. וכשקולם של הללו נותר סתום המשיכו נתניהו וליברמן במדיניותם הלאומנית והמטורפת עם גיבוי "קונצנזואלי" בעולם הרחב עד להתקפה הצבאית של ימים אלה. במקום ש"אנשי השלום" יקצרו "פירות אלקטוראליים" מהתמתנות החמס הרי שנתניהו קוצר היום את ה"פירות האלקטוראליים" שלו בעקבות ההתקפה על עזה וכשה"מוזות" של "מחנה השלום" מגבות אותו מפחד המצביעים.
 ומנה לא  רק שההתמתנות של החמס לא תורגמה – ע"י הישראלים, למהלך מדיני מתון אלא שכדרכו של רחבעם בן שלמה ישראל לא רק שהמשיכה לייסר את העזתים בשוטים אלא הוסיפה עליהם את העקרבים של התקיפה הנוכחית. משט ה"מרמרה" היה ראש התצוגה והמשך הסגר העקשני נגד כל סיוע הומניטארי היה ההמשך עד לעצירת המשט האחרון. אז מה הפלא שעצירת המשט האחרון היה ה"קש ששבר את גב הגמל", והתותח של החמס החל לרעום?! מה יש להם עוד להפסיד?!
    מי שמאמין שההתקפה הישראלית - ללא התפייסות מדינית עם החמס, תביא לרגיעה הוא פתי אטום מוחין ורגשות.

ה"קשר הטורקי" הכפול של גבי אשכנזי א


בס"ד
 ה"קשר הטורקי" הכפול של גבי אשכנזי א/ הרב אליהו קאופמן
  העמדתו של גבי אשכנזי – הרמטכ"ל הישראלי לשעבר, בטורקיה חושפת פאן נוסף בהידרדרות היחסים בים היהודים והיהדות לעולם המוסלמי בגלל ה"צאצא" שהולידה התנועה הציונית ושמו: "מדינת ישראל".
   גבי אשכנזי הוא בנו של יהודי יוצא בולגריה שאבות אבותיו ניצלו ממוות במדבר ו/או בים לפני כחמש מאות ועשרים ואחת שנה כאשר האימפריה העותמני'ת (הורתה של טורקיה של היום) פתחה את שעריה הגדולים דאז בפני היהודים שגורשו מספרד ומיד אח"כ מפורטוגל. היו  אלה הימים שאירופה הנוצרית התעמרה ביהודים ורצתה למחוק את היהדות. היו אלה הימים שלאחר "תור הזהב" המוסלמי בספרד ואחריו הגיעה הגיליוטינה הקתולית.אף מדינה אירופאית לא היתה מוכנה לקלוט את הפליטים האומללים הללו. ורק ממזרחה של היבשת הבזיק האור – האור המוסלמי של האימפריה העותמנ'ת , ששלטה אז גם על הבלקן ודרום מזרח אירופה. כך מצאו  יהודי ספרד ופורטוגל מקלט ביוון, במה שהפך אח"כ ליוגוסלביה, בדרום ומזרח רומניה, באלבניה , באיי הים הרבים וכמובן בטורקיה עצמה.
   במשך מאות בשנים - עד היום ממש, טורקיה (מה שנותר מאותה אימפריה עותמני'ת) היא המדינה מספר אחת בעולם הראויה לקבל מהיהודים את פרס "מלכות החסד של כל הזמנים" , ויש להוסיף גם לזכותה את הסובלנות שנהגה ביהודים בשולטה מאות שנים בארץ ישראל. הכרת הטוב ביהדות הוא עניין נעלה וכאשר החלה להתעורר פרשת ה"מרמרה" וההתלהמות נגד טורקיה- ברחוב הישראלי, אזי,  ציפיתי שיוצאי הבלקן בישראל , ובראשם יוצאי טורקיה, יזכירו לכל המתלהמים מי היתה ומיהי כיום  אותה טורקיה (שבה עוד חיים עשרות אלפי יהודים ברווחה גדולה ובחופש דת מלא) שמול שגרירותה הפגינו כל המתלהמים והמתבהמים. לצערי הרב זה לא קרה הן משום ה"זיכרון הקצר" של אותם צאצאי ניצולי ספרד ופורטוגל, הן משום שטיפת המוח האנטי מוסלמית בעולם  שישראל מנגנת בה כינור ראשון, והן משום פחדם של רבים מבני הניצולים לא להיות "חריגים" בהגנתם עם ה"מולדת השנייה" שלהם ולא להיתפס עקב כך כ"בוגדים".
ליבי נצבט - כהיסטוריון וכיהודי, כאשר צאצא של הניצולים היהודים  מועמד  לדין ע"י צאצא של מצילי אבותיו, על הרג ודם. ואילו מנגד כאלה שרק לפני עשרות שנים אבותיהם שפכו דמים נקיים של  יהודים - בפולין , אוקראינה, מולדביה וגרמניה מתקבלים בישראל על "שטיח אדום"! לכל זאת הביאה הגישה  האידיאולוגית הציונית –  שפרחה בפחות ממאה שנה האחרונות  ושהרצל הגה אותה: "להיות מחסום מערבי בפני הברברייה במזרח"...

  

יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

ה"קשר הטורקי" הכפול של גבי אשכנזי


בס"ד
 ה"קשר הטורקי" הכפול של גבי אשכנזי/ הרב אליהו קאופמן
 ה"משפט הטורקי" שהחל בשבוע שעבר נגד הרמטכ"ל לשעבר - גבי אשכנזי, ממחיש יותר מכל מה עשתה ההיסטוריה הקצרה בפחות משבעים שנה למערכת יחסים היסטורית והדוקה של הכרת הטוב בין טורקיה - מימי היותה ה"אימפריה העותמני'ת , לבין יהדות הבלקן.
   אם ההיסטוריה היהודית היתה צריכה להעניק פרס לאיזו מדינה בעולם על הכרת הטוב ליהודים שחיו בה במשך תקופה ארוכה הרי שטורקיה היתה הזכאית הראשונה לפרס כזה. להבדיל ממדינות אחרות לא רק שטורקיה התנהגה בהגינות כלפי היהודים בתחומה אלא שהיא קלטה אותם כניצולים מאודי הגירושים האכזריים של ספרד ופורטוגל.
     לפני כחמש מאות ועשרים ואחת שנה נזרקו יהודי ספרד מהארץ אותה פיתחו וגידלו לאחר שהנצרות הקתולית הרימה שם ראש. חמש שנים אח"כ לא פסחה הגזירה על יהודי פורטוגל - ובכללם חלק ממגורשי ספרד שברחו אליה. המדינות  האירופאיות שהיהודים המגורשים פנו אליהן עיקמו את אפן ובקושי הקציבו מכסה לקליטת הפליטים האומללים הללו. בראשן היו צרפת, נסיכויות איטליה השונות וכו'. היו גם מדינות אירופאיות שחרב המוות ציפתה ליהודים הללו – אם יעזו להתקרב אליהן, כמו נסיכויות גרמניה למשל או  רוסיה , אוקראינה וכל מסך הברזל הלה. ואז – בתעותם בפאתי אירופה, הושטה להם היד הגואלת. היד המוסלמית של האימפריה הטורקית שהחלה לעלות אז ושחלקה המערבי הגיע עד הונגריה ממש. היהודים של "תור הזהב" בימי ספרד המוסלמית ניצלו ע"י אימפריה מוסלמית אחרת, שגאלה אותם מהנצרות האירופאית האנטישמית. כך החלה פריחת יהדות טורקיה החדשה (שעד אז חיו רוב יהודייה במזרחה - ה"עורפלים") והקמתן של קהילות יהודיות גדולות בבולגריה , יוון , יוגוסלביה לשעבר ודרום - מזרח רומניה, שכל אותן מדינות היוו את מערבה של האימפריה העותמני'ת.
   מאות בשנים - עד ימינו ממש, שימשה טורקיה -, כאימפריה גדולה ואח"כ כמדינה רגילה, מפלט ליהודים נרדפים הגיעו אליה אלה שברחו מהפוגרומים של חלמניצקי ושל הרוסים, ליהודי גרמניה – בימי הסער שם, שמצאו באימפריה הזו מקלט (מכאן גם בא שם המשפחה "אשכנזי" ליהודים שחיו בטורקיה ובמדינות הבלקן) וגם לאנוסי משהד מפרס שברחו אליה. ארץ ישראל  – שהיתה תחת השלטון הטורקי, שימשה ערש עליה פתוח ואילו לשולטאנים העותמני'ם היה תמיד יועץ יהודי בכיר כמשנה למלכות.
    אני מעריך שאבות אבותיו של אביו (יוצא בולגריה) של הרמטכ"ל לשעבר היו בין אלה הספרדים או אולי יוצאי אשכנז (גרמניה) שהאימפריה העותמני'ת הושיטה להם יד ועזרה להיקלט כפליטים בבולגריה – עוד אחת מארצות הסובלנות האירופאית מימי היותה תחת הטורקים ועד ימי המלחמה העולמית השנייה. כהיסטוריון וכיהודי המצווה על הכרת הטוב אפילו למצרים הקדמונים ולבני עשיו ניצבט ליבי כאשר שמעתי כי אותה מלכות חסד העמידה לדין בן מאלה שמשפחתו ושיבטו חייבים לה את חייה.
    אינני נכנס כלל לויכוח הפוליטי על המשפט שהחל בטורקיה אבל כבר לאחר פרשת ה"מרמרה" - כשהטונים היו גבוהים מדי, בין ישראל לטורקיה , היו חייבים יוצאייה היהודיים של אותה מדינה ומעצמה לשעבר - החיים בארה"ק, לקום ולעצור את הסחף. כמו שאנו מבקשים מהקב"ה לזכור לנו את חסד אבותינו כך אנו מצווים לזכור את חסדם של אלה שמשו אותנו מהים התיכון ומחופי הים האדריאטי. בימים שנשיאי פולין  האולטרא אנטישמית בעבר מטיילים על שטיח אדום ב"יד ושם" ואילו האוקראינים והגרמנים הפכו ל"ידידים" היו צריכים אלה שרק לפני עשרות שנים חגגו את הצלתם מלפני 521 שנה - עם שכניהם הטורקים והבולגרים, לקום ולעצור את השנאה ואת ההפגנות הברוטאליות מול השגרירות הטורקית. אולי כך היינו מונעים גם את ביזיון ה"משפט" הזה שאינו אלא נקמה מיותרת בשרשרת של קריעת יחסים בזמן כה קצר ועם ידיד כה וותיק. אבל זה לא קרה לא רק משום שהזיכרון הוא קצר אלא משום שכל אחד מאלה שהגיעו ממלכות חסד זו פחד שלא ייתפס ע"י הלאומנות הישראלית כ"בוגד".
   הטרגדיה הזו - של העמדו לדין של בן בנם של המוצלים  ע"י צאצא של המצילים היא הטרגדיה ההיסטורית שיצרה הנוסחה הציונית הקדומה במשפט המפורסם: "להיות מחסום מערבי בפני הברברייה במזרח". חבל וכואב גם יחד.


יום רביעי, 7 בנובמבר 2012

פרשת וירא- חיי שרה


בס"ד
פרשת וירא- חיי שרה/ הרב אליהו קאופמן                
   ה"הוריקן" האחרון טלטל את ארה"ב , ובעיקר את חופה המזרחי. העיר ניו יורק וחלקים ממדינת ניו ג'רסי היו האזורים העיקריים שחשו מה קורה כשיושב מרומים שוחק למו. מאחר והקב"ה הוא גם אב וגם מלך הרי שזהו שחוק עם בכי. כמלך השם הטוב צוחק מיצוריו המגלים שכל עושרם ו"מדעיהם" אינם אלא לריק בשעת סכנה אך כאב השם הטוב בוכה ומקווה שהאנשים - ובראשם ישראל עם הסגולה  יבינו את המסר ולא יגלגלו עיני עגל ויפלטו משפט סתמי כמו "אי אפשר לדעת מהם  חשבונות שמים". נכון שתיאורטית משפט זה הוא אמת לאמיתה אך מעשית חייב כל פעול לחפש "על מה ולמה באה הפורענות הזו עלינו" ולא רק לפטור את עצמו ממצוות התיקון והתוכחה ברבים ושל רבים בטענה על אי הידיעה "בשל מה הסער הזה".
   בסופה של פרשת "חיי שרה" מסופר כי אברהם אבינו חילק לבני הפילגשים "מתנות" ושלחם מעליו ל"ארץ בני קדם". בראש בני הפילגשים הללו היה ישמעאל בכורו. אונקלוס מפרש שיש קשר בין ה"מתנה" העיקרית שקיבל ישמעאל לבין מה שנאמר עליו בפרשות הקודמות:" ידו בכל ויד כל בו". עפ"י אונקלוס המשפט האחרון לא מתאר רק מצב פיסי- גשמי של קרבות בין ישמעאל לבין שאר אומות העולם אלא גם מתאר את ה"מתנה" שלימים יקבל הלה מאברהם אבינו. אונקלוס מפרש שה"מתנה" הזו יהיה דבר יקר ערך - ולעולמים, ושכל העולם יהיה תלוי בו והוא (ישמעאל) יתפרנס ממנו ומהזדקקות העולם ל"מתנה" הזו. בשורה התחתונה אפשר להצביע לכיוון הנפט הערבי כאותה "מתנה " יקרת ערך.
   לפני שנים - כשהסברתי את הנקודה הזו לפני תלמידי ברומניה (רובם היו סטודנטים ישראליים בעיר יאסי בצפון המדינה) קם, באותו השיעור, אחד מהם ופלט בתרעומת ליצנית ובחצי הומור:"חבל שלא לנו נתן הקה"ב את הנפט שלהם". אך מסתמא שלא בדיחה היתה זו אלא היותו של האיש בגלות רוחנית - כמו רבים מאיתנו, כולל שומרי המצוות ולובשי שמונת הבגדים שבתוכנו.
  לא לחינם נתן הקב"ה "מתנות" לבני הפילגשים ובראשם את הנפט לישמעאל. העולם בנוי מחומר ומרוח. החומר והרוח – עד בוא משיח צידקינו, מחולקים בין אומות העולם לישראל. "עם הדומה לחמור" הוא עם העשיר בחומריות ובשפע כלכלי עד כדי כך שאינו צריך לעבוד (למשל כוות, נסיכויות המפרץ הערבי וערב הסעודית) ואילו ישראל משולים ל"חמור גרם". מהו ההבדל? "חמור גרם" הוא חומר רוחני הגורם לעולם החומר הגשמי להמשיך להתקיים. אי לכך החומריות הכלכלית היא בידי אומות העולם ואילו החומריות הרוחנית תהיה תמיד בידי ישראל, עם בעיות פרנסה שהרי מי שמתוקן לו העולם הבא  אינו יכול לההנות ממשמני העולם הזה.
    יפה יקשו אלה שיאמרו כי חכמינו כבר הותירו לנו מימרות של פרנסה גשמית ממש - לצד ההגייה בתורה, כמו "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" ("דרך ארץ"- בלשון חכמינו פירושו עבודה פיזית ממש*) ו"מיגיע כפייך תאכל לחם". אך הכוונה התורתית בעניין ה"פרנסה" היא לעבודת כפיים שבאה כטפלה ללימוד התורה . זו היא עבודת כפיים שאין עימה ידענות ושקידה על דברים הזרים לתורה אלא מקצועות טכניים בלבד כמסחר אישי, סנדלרות , חייטות וכו'.  אלה פרנסות המותירות את לימוד התורה בראש הרוחניות היהודית ואת הפרנסה רק כאמצעי להמשיך ורק להתקדם ברוחניות. רק מתוך היהדות ולימוד התורה יכולה לצמוח "השכלה מדעית" כשוחט, רב, דיין בחוקי התורה בלבד וכו'. אבל אלה המפנים כל יהודי - ועוד יהודייה  (המיועדת ע"י ה' הטוב להיות עקרת בית) לאותם מקצועות ו"חוכמות" (מהמושג "הבה וניתחכמה לו") שמטרתן להרחיק את היהודי מהאמת ושהן אינן אמצעי פרנסה בלבד אלא הפכו למטרה של "קריירה", הריהו רשע גמור ותו' לא.
   אותם "רבנים", "עסקנים" ושאר משת"פים הפועלים בשרות פוקרי ישראל להדיר אנשים ונשים למקצועות השמד אינם רוצים באמת במה שמתק שפתיהם לוחש -"פרנסת החרדים",  אלא משרתים את אלה שדרך מושג זה פותחים את שערי הגהינום לפני הכפירה הציונית והנוכרית שתאכל את זרע ישראל ותקטין את ה"סיכון הדמוגרפי" על כת הציונים, שהפכה למפלצת. מקצועות ההסכלה של "חינוך, פילוסופיות הנוכרים ומשומדי היהודים, מקצועות חטיפת הילדים כ"עבודה סוציאלית", "סוציולוגיה" ומקצוע הכישוף ששמו "פסיכולוגיה" באים להחליף ליהודי את נשמת הקודש של יצחק אבינו ולעקור את מקצוע "ישיבת האוהלים" של יעקב אבינו ב"מתנות" של בני הפילגשים. מקצועות ה"קריירה" אינם הפרנסות התמימות של חכמי הש"ס שעשו  את עיקר  חייהם מפרנסת יגיע כפיהם אלא אלה מקצועות חומריים של "עם הדומה לחמור".ה"מרצים החרדים" המעודדים "יציאה לעבודה" הם שליחי הסיטרא אחרא של השטן המעוניין להפוך כל "חמור גרם" ל"עם הדומה לחמור".
     בכל העולם יהודים חרדים לומדים תורה ועובדים לפרנסתם במקצועות שבד"כ אינם סותרים את היהדות . רק בא"י נשמעים הקולות ש"החרדים לא עובדים". בבורסת היהלומים בר"ג תמיד הרוב היו חרדים, חרדים תמיד עבדו במסחר גדול ו במסחר זעיר, חרדים תמיד עבדו במקצועות פקידות זוטרים ובהוראת יהדות, וכמובן שכל משמשי וכלי הקודש הם בעלי פרנסות מכובדות. אבל ארץ הקודש כבושה ע"י כופרים שאין מטרתם - כאומות העולם, לינוק מהרוחניות היהודית ולתת ליראי ה' להתפרנס מיגיע כפיהם אלא כאן מדובר בשליחי השטן המעוניינים לצמצם את האורות ולשבור את הכלים. עורכי הדין ה"חרדיים" וכל שאר מסיימי ה"תארים" הפוקרים הם הגשר שהחילוניים בונים אותו כדי שמחר - חס ושלום, יתפקרו יותר ויותר חרדים . יתכן שגם בחו"ל עובדים חרדים לא מעטים בעבודות שמתנגשות עם היהדות אך שם הבעיה היא פרטית והללו אינם משמשים חיל חלוץ בידי שונאי ישראל להעביר את עם ה' על דתו.
                      פרפראות
          "איכות החיים" של העיר חריש 
  לצד כל  המרעין בישין שירדו על העיר העתידית חריש הנה נחת השבוע גם שדה התעופה הצבאי – "שדה דב", היישר מצפון ת"א. הנהנתנים החילוניים של צפון ת"א החליטו להיפטר ממיפגע עתיק וותיק , ולאן העיפו הללו את הטרטורים, הרעשים והרעלים של "שדה דב"? לפח האשפה של המדינה: לואדי ערה - שם גרים הערבים ובקרוב יגורו שם החרדים. כתבתי כבר מאמר בנושא ולכן לא אוסיף עליו אלא רק אזכיר לדיירים החרדים העדיתיים בעיר חריש כי מלבד "שדה דב" מחכים להם גם הרעלים של "מחצבת ורד", החנק של 72 מפעלי הפחם והסכנות של תחנת הכוח בחדרה.
   אבל ה"אקולוגיה" הזו איננה הסכנה היחידה ש"עסקני החרדים" מסתירים מהקורבנות שיקנו שם דירה. לכולם כבר ידוע כי "איכות חיים" לא תהיה שם, עימות עם הערבים יהיה שם לעילא ולעילא ו"מחירי הרצפה" ינועו מעל ה-700 אלף ₪ . אבל עכשיו בואו ואספר להם על ה"עיר החרדית" הזו. השכנים של החרדים לא יהיו רק חרדים או במקרה הגרוע חובשי כיפות סרוגות. שם יגורו גם אנשי כת העבודה הזרה של ה"קרישנה" – שכבר קיבלו לעצמם "שיכון" בעיר הזו , והם כבר פעילים בשטח. שם יגורו כל סוגי החילוניים - עד כאלה שרק במצעד התועבה רואים כמוהם \ ושם יגורו אלה הרוצים לראות התפילין – חס ושלום, במוזיאון. שם גם  יגורו נוכרים סלאבים  עם "גרי החלומות" מהפיליפינים לצד בתי תיפלה רפורמיים , וכולם ידרכו על עצמות קדמונינו מהעיר נרבאתא. עכשיו שמר אטיאס יציג בשידורי התעמולה שלו את ה"עיר העתידית" חריש כ"הישג אישי גדול"...
     אבל אני שואל את אנשי ה"עדה החרדית" - ובמיוחד את חסידות "תולדות אהרון", מה לכם ולכל המרעין בישין הללו. הלחנך ילדים ללאומנות ולצד עובדי עבודה זרה מה"קרשינה" יצאתם מערי הקודש של ירושלים  ובית שמש?! האגודיסטים הם אלה המוליכים אתכם באף בנימוק של "כולנו ביחד" והם מולכים שולל מרצונם ע"י קלי הדעת של ש"ס והאחרונים מולכים שולל מרצונם ע"י פוקרי הליכוד ו"ישראל בתינו". ואם כבר נתתם לגיטימציה להליכת "ביחד" בחריש עם חוגי אגו"י , אזי, מדוע שלא תלכו איתם "ביחד" גם לכנסת המינים הציונית ותקבלו עימם כספים "ביחד" מהציונים?...
            המינוי האלקטוראלי של מאיר פרוש
עורך ה"פראבדה" הלאומנית של מאיר פרוש - "המבשר", יהיה בנימין שחק - ליפקין. האיש הוא יהודי פושר ומקצועי – משהו שעליו אפשר לומר את הבדיחה הבאה: "שר בלתי תיק ובלתי מזיק". האיש הגיע מהעיתון "בקהילה" , שם הוא שיווק עיתונות כופרת במעטפת צלופן "חרדית" עפ"י רוח מקים העיתון הזה -  ה"צדיק" דודי זילברשלג, הידוע לנו מפרשיות מוצנעות, בלשון המעטה. ליפקין - אדם טוב ונוח כשלעצמו, יסתדר טוב עם פרוש ה"כל יכול" וש"פיל בחנות חרסינה" היא מחמאה עבורו. בכל אופן גם פרוש וגם  ליפקין הם לאומנים שאוגפים את הציונות הרויזיוניסטית מימין .
    אבל השיקול האמיתי של פרוש - שהוא באמת ה"עורך הראשי" וה"עורך האחראי" של "המבשר" , מגיע מעצם היותו של ליפקין חסיד חב"ד. כבר שנים - מאז שפרוש וחסידות גור (בעיקר ליצמן...) משחקים "חתול ועכבר" ( העכבר זה פרוש...), פרוש מאגף מימין משום צרכים אלקטוראליים. הוא יודע שיבוא היום והוא יחזיר את המנדט לאגו"י כפי שעשה זאת ורדיגר מפא"י: חוסר  תומכים , וזאת משום שקבוצת ה"ירושלמים" של אביו באגו"י כבר לא קיימת עוד לפני שאביו הלך לעולמו. פרוש בונה על השוליים הסהרוריים של ה"איחוד הלאומי", על פורשים כהניסטים ועל חב"ד. הכנסתו של ליפקין החב"די במקום יום טוב רובין , מנאמניו של אריה דרעי, מרמזת על הכיוון שהזכרתי. מעניין אם סיום תפקידו של רובין קשור לחזרתו של דרעי וחששו של פרוש מדרעי...
                         מרעילי הבארות
     הבחירות הקרבות לכנסת המינים הציונית הוציאו מחוריהם את כל לבלרי ה"עיתונות החרדית", את שדרני הערוצים ה"חרדיים" ואת כל מקשקשי ה"נייעס" למיניהם, תרתי משמע. זו שעתם של הלבלרים העילגים להוכיח כי יודעים הם לחקות את החילוניים בכמות השטויות היוצאת מפיותיהם ונוטפת מקולמוסם. וזו העת ל"לקשור קשרים" עם כל מזוהמי החילוניים ולהביאם – כפרס, לשידור ולריאיון ב"תקשורת החרדית". המלחמה נגד מרעילי הבארות הללו שווה לא פחות כנסים מכנסי החרום נגד האינטרנט.
                     אריה, תפסיק להתנצל
   אינני מבין על מה ולה על אריה דרעי "ללכת לקנוסה" ולהתנצל לפני רבני חב"ד על עברו ב"הסכם אוסלו". אם השיקול המנחה אותו הוא אלקטוראלי, אזי, חבל לו על הזמן. ככל שיתנצל כך לא יאמינו לו בחב"ד ויראו בהתנצלותו רק "תרגיל". ככל שיתנצל בפניהם הם יאמינו כי כוחם האלקטוראלי הוא אדיר, ובמיוחד הכרעתם ה"רוחנית" של רבניהם. בחב"ד יבחרו להצביע לחילונים פוקרים ולאומנים מאשר לחרדים. מקסימום יצביעו  הללו לדתיים נוסח ה"סרוגים".
     מנגד – למרות תעמולת הימין הקיצוני שעד היום  השתמש ביו"ר ש"ס (אלי ישי) כמריונטה לאומנית, הרי שלדרעי הישגים לא מעטים מעברו בכל הנוגע לאיזונם של ש"ס ומצביעיה בכל הנוגע לשפיותם בענייני אנטי לאומנים. הרחוב הערבי מעיד על כך עד היום וההיסטוריה של ש"ס המדינית בשנות ה-90 מעידה שהיו אלה ימים שש"ס היתה כוח מדיני עולה שגם מדינות המערב והמזה"ת כאחד התחשבו בו, לעומת השנים האחרונות בהן הפכה ש"ס לסמרטוט ריצפה לאומני של הליכוד , "ישראל בתינו" ו"קדימה" עד כדי היותה נטולת כל השפעה מדינית ומנגד העמדת הציבור החרדי (במיוחד בחו"ל) בפני  סכנת פיקוח נפש ממש.
   דרעי צריך לדעת כי לא מעט עיניים מבקשות ממנו להחזיר לש"ס , לחרדים ולספרדים את השפיות  המדינית שאבדה להם. כל סטייה מקווי העבר המדיניים של דרעי יציגו אותו כ"בת יענה". את זה בדיוק רוצים בימין החילוני, אצל המתנחלים ובחב"ד.
    אחד מהמסיתים הלאומנים נגד אריה דרעי - בתוך חב"ד, הוא טיפוס בשם ליבובי'ץ ששנה בסאטמר ופירש ממנה למטעמי הציונות החילונית והפוקרת. זהו האיש שאותו ואת חברו וכטר לא רק שזרקו מסאטמר לרחובות אלא גם גילחו את זקנם כמנהג נחש העמוני.
                       אייך שהוא עבד עליהם...
 בחסידות סאטמר צריכים רבים וטובים באמת לאכול את כובעי הסאמט שלהם - מבושלים ומטוגנים גם יחד. ההכרזה של אמנון יצחק על רצונו ל"רוץ" לכנסת המינים הוציאה את המרצע שלו מהשק. האיש הזה איננו מתקרב לאמות המידה הרעיוניות של רבנו הקדוש, הוא אינו נמצא במדרגת ההשקפה של רוח חכמי ישראל מהדורות הקודמים וכל מה שעשה הוא והרהיבו מקורביו הוא להעתיק את מושג המשיח הקדוש לדרגת ראש הממשלה הרקוב של המינים והכופרים. לא לחינם הוא קרא לכל מי שגר בחו"ל להגיע לא"י והזה "סכנות גשמיות" בחו"ל, אלא כדי שהללו יצביעו למפלגה שאולי יקים ואולי לא יקים. וכל זאת כנגד דבריו של הארי הקדוש הטמון במונרו על עניין הסכנה בדורנו לעלייה ולמגורים בארץ הקודש.
    לאומניותו של אמנון יצחק - הקורא ל"למד לימודי קודש" את החילונים "אם מלמדים ערבית בבתי ספר", איננה חופפת את אי ההתגרות בנוכרים של הרבי מסאטמר. מעניין שהרוסית למשל לא מפריעה לפופוליסט אמנון יצחק. גם פנייתו של אמנון יצחק לממן "מכללות עממיות" של הסכלה נוכרית איננה המשך המסורה של גדולי ישראל אלא של מצביעיו המבולבלים עדיין , ושבקולותיהם הוא חפץ. חבל להרחיב עליו את הדיבור משום  שפיו העיד בו מיהו ומהו.
    יורשה לי להציע לרבני ועסקני החסידות  בסאטמר - לפני שהם מעניקים אולם לכל מען דבעי לנאום בפני תלמידי הרבי הקדוש,  עליהם לבדוק אם באמתחתו ה"תורתית" של אותו מען דבעי יש יותר מסתם קללות ונאצות רחוב נגד הציונות ומהי השקפתו של הלה בעיניים תורתיים שרק סאטמר אמונה עליהם.
            טוב שלנשיא הזה קוראים אובמה
  בלי הרבה הסברים וקשקושים אודה לאל הטוב שברק אובמה נבחר שוב לנשיא ארה"ב. ומדוע? זאת משום שברק אובמה – יהיה נוצרי אמיתי או מוסלמי בסתר, איננו מיסיונר אמריקאי החפץ לחבק "חיבוק דב" את היהודים כדי להשמיד מהם את היהדות. זאת משום שהוא לא ייתן לציונים הפוקרים לגיטימציית יתר בהמשך מרדם באומות העולם ובעיקר בהמשך טיפוח בניית ה"עם החדש" שכל כולו כופר. משום שככל שירבו ברק אובמאים ורודולף גו'ליאנואים כך יתמעטו שונאי השם כמו הבלומברגים למיניהם שמקבלים את כוחם והאשראתם מהמיט רומנים למיניהם.
   אז שיהיה לו בהצלחה ...
  

יום שלישי, 6 בנובמבר 2012

איכות החיים במגדל בבל של צפון השרון


בס"ד
 איכות החיים במגדל בבל של צפון השרון / הרב אליהו קאופמן
     הפגז האחרון שניתח על "איכות החיים" העתידית בואדי ערה נקרא : "העברת שדה התעופה דב". בשעה טובה ומוצלחת הצליחו נהנתני צפון ת"א להעביר מטרד מעל ראשם היישר לעבר פח האשפה הרעיל של המדינה: צפון השרון, מחדרה ועד לאחר ואדי ערה.  באותו אזור  כבר קיימת תחנת הכוח של חדרה, שם פועלת "מחצבת ורד" , שם מזהמים 72 מפעלי פחם את האויר ושם יטרטרו ויזהמו רעשי ונוזלי המטוסים של "שדה דב המחודש". זעקת הנגד של אילן שדה - יו"ר המועצה האזורית שם, היא כבר עניין שלאחר מעשה. הרבה זה לא יעזור וצריך רק לשאול את האיש מה פתאום עכשיו הוא נזכר לצעוק - כשההחלטה כבר יצאה לדרך...
   אינני חפץ לחשוד בכשרים (אם הם באמת כשרים...) אבל העיתוי הזה - של העברת "שדה דב" לאזור  זה , כשהחרדים מגיעים לשם אינו מקרי. חרדים וערבים הן אוכלוסיות שקל לתמרן מעל ראשן. הצבורים הללו עסוקים במחייה היום-יומית שלהם ונושאים כמו "איכות הסביבה" נמצאים בשולי סדר העדיפויות שלהם ולכן קל מאוד לטרנספר את פחי האשפה האקולוגיים לאזור שחיים בו ערבים ויגורו בו חרדים ב"דיור מוזל".
   בנייתה של העיר חריש היא הכשל העסקני הגדול ביותר של אותם נציגים אפורים ולא לוחמניים של היהדות החרדית ובראשם שר השיכון – אריאל אטיאס. הללו הבטיחו דיור ל"חרדים בלבד" וכיום העיר המתוכננת מיועדת להפוך ל"מגדל בבל הישראלי" עם קבוצות חרדיות וחילוניות "מהתנ"ך ועד הפלמ"ח". העסקנים הללו  הבטיחו  "עיר שלווה" אבל בהתנהלותם הפרובוקטיבית הם קוממו ואיחדו היטב נגד היהדות החרדית את הערבים והחילוניים מהאזור. העסקנים הללו הבטיחו "דירות זולות" שמחירם היה אמור לנוע סביב "ה-400 עד 500 אלף ₪" אבל בפועל המחירים יגיעו ליותר משבע מאות אלף  ₪ , במקרה הטוב. והללו  גם הבטיחו גם "איכות חיים". אז ידעו  כל אלה  שבכוונתם לגור שם  כי על שטיח שחור ומעושן מחכים להם כל סוגי  זיהומי האויר של 72 מפעלי הפחם, הרעילות מ"מחצבת ורד", הסכנות של תחנת הכוח ועכשיו הרעשים והזיהומים של "שדה דב".
   תפקידם של חרדים ב"משרד השיכון" ושל "עסקני השיכון החרדיים"  איננו לטרנספר את אחיהם לעימות אלים עם ערבים ולשלחם ישר אל הרעלים האויריים של עמק הבכא בואדי בעייתי , אלא לדאוג שיהודים חרדים ימשיכו לבנות שכונות יפות ומרווחות  בנתניה, רחובות,   חיפה , ת"א, ראשל"צ, בת ים, ערד , מזכרת בתיה, פ"ת וכפר סבא - שם כבר ומתקיימות קריות חרדיות שפשוט עשרות שנים הן נחסמות להמשך הבנייה וההתיישבות החרדית מסיבות של אפליה מכוונת  ובמסגרת "כאשר יענו אותו"...
    יש לי גם שאלה לשני "ראשי ערים  חרדיים" בערים חילוניות , כביכול  - ר' רחמים מלול ברחובות והרב מלכה בקריית שמונה, מה עשיתם אתם בעריכם כדי  לקלוט אליכם את היהדות החרדית המשוועת לדיור הולם ואיכותי בשכונות חרדיות חדשות?...



יום שני, 5 בנובמבר 2012

! חזק וברוך


בס"ד
           חזק וברוך! / הרב אליהו קאופמן
       לא בכל יום מחלקים לח"כ פרס אך יותר מכך נדירה החזרתו של הפרס ע"י הח"כ. פרס הוא מקור לגאווה, מדרגה אחת קדימה בקידום הפוליטי וכו'. בשבוע שעבר קרה הבלתי יאומן - ח"כ ויתר על פרס והסתייג מאלה שרוממוהו .
        מידי ארבע שנים נוהגת אגודה ציונית לדרג את הח"כים השונים ולזכות אותם בפרסים על "הצעות חוק ציוניות". השנה – לקראת סיום הקדנציה הנוכחית, העניקו אנשי האגודה שוב את דירוגם לח"כים השונים על "פעילותם הציונית". במקום השני זכה הח"כ דב חנין מחד"ש - הידוע לכל כאדם שהציונות והוא לא צעדו יחד מיום הולדתו ועד היום. מבט בהצעות החוק שלו – שזיכו אותו במקום השני בדירוג (לאחר ח"כ יריב לוין הליכוד), מגלה שהיו אלה הצעות חוק חברתיות וסוציאליות לשיויון זכויות ולצדק חברתי, שבינן לבין "ציונות" אין ולא דבר. מבט בהצעת החוק של הזוכים האחרים מגלה אמנם שהצעותיהם היו באמת ציוניות למהדרין. אם כך מה באמת דחף את הארגון הציוני לבחור בהצעות חוק חברתיות כלליות ובמיוחד בח"כ אנטי ציוני? התשובה לכך מתחלקת לשתיים. באשר להצעות החוק הרי שהארגון הציוני כנראה החליט לכלול ב"מצע הציוני" שלו גם השקפות חברתיות שהתקיימו שנים רבות לפני בוא הציונות לעולם ובחלקן אף סתרו את ערכי היסוד הציוניים - מהשקפות דתיות ועד הסוציאליזם. באשר לבחירתו של ח"כ חנין הרי שהארגון ידע היטב מיהו האיש ומה הן השקפותיו אך כנראה היה כאן "הימור פוליטי" ופח בצידו. חנין הוא היהודי היחיד שנבחר שלושת הרשימות הערביות בפרלמנט ועומת ח"כים יהודיים שקדמו לו בחד"ש , רק"ח ובמק"י הרי שהצעות החוק שלו ומאבקיו הפרלמנטרים והמוניציפאליים לא התמקדו רק בענייני יהודים- ערבים או אפילו  רק בסוציאליזם אלא גם בנושאי איכות הסביבה והחיים בישראל ולכן היה נידמה לארגון הציוני זה שע"י איזו "סוכרייה" של פרס  יצליחו לגרור אותו לכיוון הציוני יותר מאשר את עמיתיו בעבר.
     אך ח"כ דב חנין לא נפל בפח הציוני  והוכיח כי הוא קורץ מחומר אחר וכי השקפתו הבסיסית ונאמנותו היא לחוקיו- עפ"י ההשקפה הרעיונית האמיתית שלהם, והיא קודמת גם לפרסים ו"כיבודים" שאולי היו מסנוורים ח"כים אחרים , גם כאלה שאינם ציוניים. ח"כ חנין ביקש לא לקבל את הפרס והדגיש שמחויבותו  היא לבסיס הדו קיום היהודי ערב שאיננו מונע מהרעיון הציוני.
      ועל כך מגיע לו – לח"כ דב חנין, חזק וברוך.