יום שני, 11 ביוני 2012

באוזני אורי אבנרי


בס"ד
                              באוזני אורי אבנרי / הרב אליהו קאופמן
    בעיון רב קראתי את המאמר "חרדל ישראל" והתרשמתי כי אבנרי לא השתנה בקו הבסיסי שלו מאז ומעולם - החלום האוטופי על העם החדש שלעולם לא יולד. בכל אופן לפחות האיש כנא וישר יותר מאשר הציונים  מממוצעים או החילונים האנטי דתיים המנסים לאמץ את מורשת ישראל בלי להאמין בה אלא לצרכי תעמולה לאומנית. על כ-80 אחוז מדבריו והצעותיו של אבנרי הייתי מוכן לחתום עימו - כאדם חרדי. סגנונו אולי מעט ציני אבל שכלי ולא אמוציונאלי ואפילו יש במאמר הבנה אמיתית בהשקפה החרדית ואף נגיעה נכונה בבסיס מהות העם היהודי.
   אבל ישנן כמה נקודות ברור מעניינות. ראשית רצוני להזכיר לו - דברים שהוא יודע ואף כתבם ב"עולם הזה" עוד בשנות ה-70, כי הרצל עצמו לא היה חפץ לנצל את סמלי היהדות וחלק מתוכנה למרד הציוני אלא נידחף לכך ע"י האחרים. הדגל שלו היה עם 7 כוכבים והארץ המועדפת שלו היתה אוגנדה. כמדומני שבעבר ביקר אבנרי את הרצל על כך שזנח את רעיון אוגנדה. לדעתי - עם כל התסכול של אבנרי, עדיין לא מאוחר עבורו ועבור חבריו המעטים לבקש איזו פיסת אדמה בכדור הארץ  מהאו"ם להגשמת הפנטזיות של ה"עם החדש", ואם אמנם אלה הכואבים את בעיית ריבוי החרדים יעזבו עשוי לקרות הנס המיוחל - הערבים והחרדים יישארו לבד ויחיו בשלום תחת כוהני הדת שלהם. גם להם - לחולמים, יהיה קל יותר ליצור זהות חדשה בארץ חדשה שהרי מה לאבנרי ודומיו ולארץ ישראל עם היהודים הקדמונים שחיו כאן מאות ואלפי שנים לפניו ולפני שאר הקולוניאליסטים האירופאים שהגיעו לכאן על כידוני המנדט הבריטי הזר?
   מעניין כי אבנרי משתמש במונח "ציוני", שהרי ממה שידוע לי מעולם הוא לא הגדיר  הלה את עצמו ככזה ולא ראה בציונות "תנועת שחרור של העם היהודי" משום הספק הרעיוני שלו  במונח החילוני ששמו "העם היהודי". גם ההיאחזות של אבנרי במונח הערטילאי "ישראלי" היא קלושה שהרי לא מעט יהודים חילוניים מא"י חשים ומזדהים בחו"ל כ"ישראלים" לשם ציון מדינתם אך כ"יהודים" לשם ציון מוצאם. אבנרי הוא מיעוט מבוטל בשישים בהזדהותו ה"ישראלית" כמוצא ואל יקיש ממנו לאחרים. יתרה מכך, חרדים מישראל מזדהים בחו"ל - בין אחיהם כ"ישראלים" משום מגוריהם. ומה ידרוש ה"ישראלי החדש" אבנרי  מהערבים החיים בישראל, שיזדהו אף הם כ"ישראלים"? הם מזדהים בחו"ל כפלשתינאים ובצדק.
    המושג של ה"עם הישראלי" כלאום חדש ומנותק מהזהות היהודית קיים כיום רק בדמיונו של אבנרי ולאחר שהרעיון ההזוי ה"כנעני" לא הצליח לבולל לתוכו את ערבים מנסה אבנרי לכפותו על החילוניים היהודים או על הסלאבים ללא הצלחה. היהודי חי וקיים - אומנם במסגרת דתית, אך אם יתנתק ממנה לגמרי הוא יתבולל אך לעולם לא יוצר ה"ישראלי - הכנעני" שאבנרי, שברוך ה' הגיע לגבורות, נשאר אולי היחיד שחולם עליו. דרך אגב, גם המונח "ישראלי" הוא מונח דתי אך לא אכנס לכך.
     ובאשר ל"אוטונומיות" שאבנרי מציע הרי שכאן נחשף הפאן ה"בורי- דרום אפריקאי" שמקשר את אבנרי ולא מעט מאנשי השמאל הציוני ואפילו הלא ציוני עם ה"חילוניים הימנים החדשים" מסוג דני דנון וחבריהם.  ההשקפה שלהם היא שבמסגרת המדינה ה"ישראלית" על החרדים והערבים להישאר "מיעוטים תרבותיים" ב"אוטונומיה פנימית" גם אם יהיו הרוב מבחינה מספרית. ההבדל בין אבנרי לדנון הוא שאבנרי  מוכן להתפשר בעד "אפרטהייד ליברלי עם זכויות תרבותיות למיעוטי הרוב" ואילו דני דנון רוצה לבולל את החרדים ולהעלים את הערבים.
     ובאשר ל"דתיים הלאומיים שעליהם אבנרי עדיין לא החליט, הרי שאם בדרום אפריקה ישראלית עסקינן מכאן שה"דתיים הלאומיים הם בגדר "שבט הזולו" השחור ששימש את הלבנים הבורים נגד שאר השחורים.

יום שלישי, 5 ביוני 2012

גזענות משולשת


בס"ד
           גזענות משולשת / הרב אליהו קאופמן
      עד היום לא הגבתי בנושא ה"עובדים הזרים" או ה"פליטים" וכו', לא משום שלא היתה לי עמדה בנושא ולא משום שאני חושש לבטאה. הסיבה היתה משום שזהו נושא מורכב מדי - בפאן הישראלי, ולא רק עם פרצוף גזעני  אחד אלא יש שם לפחות  שלושה פרצופים כאלה ולכן יש לבעיה שורשים ותהיות גדולים מדי כדי לחרוץ דעה במחי קולקוס.   על פני השטח קיימת הגזענות הניראת  לעין - נגד אותם "פליטים" מדרום סודן ואריתריאה (כולל הח"כים הלאומנים המתלהמים ומסיתים), אך קיימת גם  הגזענות שאותה חשף ח"כ מיכאל בן ארי (וכידוע לכם שאינני מעריצו הגדול...) כשקנה ל"פליטים" הללו כרטיסים ואש"ל לבריכה בצפון ת"א וישנה גם  גזענות ממלכתית חבויה - זו ששלמה להט החל בה וכל שאר יורשיו בראשות עיריית ת"א ממשיכים אותה כמדיניות סתר, הפיכת דרום ת"א ל"סלאמס" מתוכנן להפליא עפ"י המודלים של שאר כרכי העולם, כדי למנוע משאר ת"א "אינטגרציה" עם הזרים והמשונים למיניהם. ויש  אף כמה שאלות בנושא המוניציפאלי של ה"הגירה" שאולי התשובות הן פוליטיות ומדיניות דווקא.
      כותב שורות אלה מלווה את דרום ת"א כמעט מיום עלייתו לארץ.  באלול תשע"א נפטרה דודתי  הזקנה בביתה שברח' יסוד המעלה ב"תחנה המרכזית הישנה" בת"א - היא היתה מאחרוני האזרחים ה"נורמאלים" שחיו באזור בשנות ה-70 בשקט, בצנעה ובכבוד. בן דודי למד בביה"ס היסודי באזור,  ע"ש ביאליק , בראשית שנות ה-70. באזור הלה גרו יהודים עממיים  -  אשכנזים וספרדים, מכל העדות ממש ובערבוביה חיובית של חילונים, מסורתיים , דתיים ואפילו חרדים . בתי כנסת עממים היו פזורים בכל האזור - שרק מספר זעום מהם נותר כיום לפליטה. ואז הגיע שלמה (צי'ץ) להט כראש העיר. הדרום העממי הפך יותר ויותר ל"סלאמס".  מישהו בעיריית ת"א הוליך מדיניות שקטה - של הפיכת אזור התחנה המרכזית, ישנה וחדשה, לניקוז של כל הפשע, פריצות ואח"כ שיכונם של "עובדים זרים" חוקיים ולא חוקיים , "פליטים" , "הומלסים" וסתם טרדנים ומזיקים. זה לא היה "שינוי מקרי" אלא מדיניות לא רשמית אך ממלכתית ועירונית. התירוץ:"עדיף שכל הזוהמה והפשע יתנקזו בדרום העיר מאשר הוא יעלה למרכזה ואף לצפונה של העיר. ככא זה בכל העולם - יש אזורים מיוחדים לכל הזוהמה שחייבת להתקיים, כדי שזו לא תפגע בפרנסי העיר ובשכבות האחרות".
      כאשר להט , מילוא וחולדאי פיתחו את הצפון השבע, כאשר הם שיפצו את "תל אביב הקטנה" של פעם וכאשר מעבר לירקון ובאזור ג'אמוסין צצו מגדלי היוקרה של שליטי ישראל החלו להיכנס בשקט - אך עפ"י סדר "ממלכתי", המשת"פים ה"ביטחוניים" לשכונת שפירא ומיררו את חייהם של היהודים האוזבקים , האפגניים וההרריים. כל תלונה נגד אותם משת"פים  נתקלה בגיבוי "ביטחוני" של הרשויות שאמורות להגן על "ביטחון  המדינה" אך לא על ביטחון האזרח. בדרום ת"א הפכו שני המושגים הללו לתרתי דסתרי.
      מראשית שנות ה-90 החלו להופיע  ה"פועלים הזרים". חלקם חוקיים, חלקם היו חוקיים והפכו ללא חוקיים ואחרים לא חוקיים לגמרי שהגיעו ממדינות אפריקה המרכזית עם ויזת תייר ו"שכחו" לצאת. למישהו  זה היה נוח שהם ינותבו לשם ולא ישכירו עבורם דירות בין שד' רוטשילד לרח' בני דן שעל חוף הירקון. התחנה המרכזית החדשה קלטה את "רחוב הנעליים" של רח' נווה שאנן ואת שאר העסקים של הרחובות הסמוכים בתחנה המרכזית הישנה ובמקומם צצו בתי מרזח עפ"י מפתח לאומי של "פועלים זרים" (שחיו למעלה מעשרים בדירת שנים עד שלושה חדרים!) - במקרה הטוב, ובתי פריצות, במקרה הפחות טוב. מי שיכול היה - מבין הדיירים הנורמאלים שם, לברוח ברח. דור שני של דיירים ישראלים וותיקים לא נותר. לא פעם - ממש לפני העזיבה ההמונית של הישראלים, הגיעו תלונות רבות מהם על שכרות וזנות ממש מתחת לחלונם אך איש,  ב"רשויות הממלכתיות", לא טיפל בכך. מסתמא שכבר לפני כן נחרץ דינו של האזור להפוך ל"סלאמס". הנציגים הרשמיים של ת"א החליטו לא רשמית על כך.
    ואז הגיע הגל של דרום סודן ואריתריאה ועימו "פיתוח האזור" בשרותי הוללות וזנות. גם התהליך הזה נימשך שנים לא מועטות ואיש לא צייץ נגד - לא מימין ולא משמאל. כולם היו בשלטון - הליכוד , ה"עבודה", "קדימה" ואפילו מר"צ. אבל לכולם היה נוח שכל המסכנים והמשונים ירדו דרומה ולא יצפינו. דיזינגוף - פינת ארלוזורוב, נישאר "סטרילי".
   ועכשיו אני שואל כמה שאלות קטנות. ראשית איפה היה משרד הפנים - על שלל שריו , וביניהם שלושה מש"ס ואחד ששמו אלי ישי (בעשור האחרון זהו כמעט ה"שר הנצחי" של משרד הפנים)? האם באמת יהודים הרגישים ל"נושא החברתי" ול"אפליית המזרחיים"- כאריה דרעי, אליהו סוויסא ואלי ישי, לא ידעו (כשרי פנים...) מה קורה אצל אחיהם המסכנים מעדות המזרח בשכונת שפירא או באזור התחנות המרכזיות? אני אישית מוכן להעיד שמספר כתבות על הנעשה יצאו מקולמוסי ונכתבו בעיתונות החרדית של אמצע וסוף שנות ה-90,  עיתונות שעלייה שרי ש"ס תמיד היו והינם מנויים. אבל כמו שאני מכיר את ה"יס מנים" האלה בטח מישהו כבר ביקש מהם לשבת בשקט תמורת "עזרה למוסדות התורה" ו/או ל"ציבור החרדי". שאר השרים שתקו כי כמובן שלא רצו שהצרות "יעברו דירה" לצפון ת"א , לשאר "גוש דן" או לשפלת יהודה ולשרון הירוק. והיו לא מעט פוליטיקאים -  ושרים בכללם, ששתקו כי הקבלנים שתמכו בהם נהנו מכל "שפע" ה"עובדים הזרים", ובמיוחד אלה הלא חוקיים, ששכר עבודתם הפך לבדיחה.
   ואז הגיע ה"הוריקן" מדרום סודן ואריתריאה. מישהו מהעיתונאים היותר ימניים (אולי תמים כשלעצמו...) טען לא מכבר נגד מנהיגיו על כך שהתירו לכל כך הרבה מוסלמים לחדור לישראל ועוד בשתיקה של אנשי הגבול הישראלים שלא פעם הענישו קציני צבא שהפריעו ל"הסתננות הממלכתית"! מישהו אחר - בעיתונות החרדית, הוכיח עד כמה קל לחדור מהגבול הדרומי , לאותם פליטים. אז רבותי , אני לא מאמין שהשלטונות הישראלים כל כך מטומטמים. אני גם לא מאמין שהימין השולט במדינה - כולל שלטון שרון ו"קדימה", הפכו עורם ושינו חברבורותם עד שנהפכו "חסידי אומות העולם" ביחס לקליטת פליטים, ועוד מוסלמים. את התשובה צריך לחפש ב"מדיניות החוץ". המורדים בדרום סודן נלחמים במדינת סודן - מדינה עם "מתחים פוליטיים" בכל הנוגע לישראל. אז למה שישראל לא תסייע למי שמורד במסגרת "אויב אויבי ידידי" ולעזור לו בשיקום פליטיו? בסרט הזה כבר היינו עם ה"חיזבאללה" וה"חמאס" ואפילו עם אירן של חומייני ויורשיו. אריתריאה היתה "בלדרית" העולים מאתיופיה וגם היא חיה במתח עם סודן וסומליה , אז למה לא לסייע לה קצת ב"קליטת עלייה" של פליטי העודף שלה? רק שאף אחד בממשל  הישראלי לא חלם שה"קליטה" הזו תגדל לעשרות אלפים - עד כמעט מאה אלף , וכי הפיצוץ החברתי יבוא כל כך מהר. דרך אגב, גם כיום - במלחמה בסוריה שמענו קולות "ממלכתיים" על אפשרות לקלוט "פליטים עלויים" אם אסד ייפול. מה לישראל ה"נאורה" ולאסד הרוצח? למה כל המערב מגנה את אסד ודווקא ישראל שותקת? החישוב הוא  פשוט - משטר חדש עלול לדרוש בתקיפות את הגולן בחזרה, עם ה"אסדים" ישראל הסתדרה טוב בנושא ובתמורה שקטה הותר לסוריה לעשות כבשלה בלבנון.
      ונחזור לסודנים, לאריתראים ולשרי הפנים מש"ס - ובראשם אלי ישי. איפה היה האחרון - כשר פנים, בכל השנים של ה"הסתננות" הזו? אם הוא לא ידע על הנעשה כשר פנים , סגן רוה"מ וחבר ה"קבינט הביטחוני" הרי שמדובר בנפל ובחסר דעת ויש לפטרו לאלתר , אך אם הוא ידע מכל הנעשה למה פתאום עכשיו הוא התעורר כאופוזיציה למרות שהוא היה השר הממונה מטעם הקואליציה שנים כה רבות , שאמור היה לעצור את ה"הסתננות"? יתכן בהחלט שמישהו אמר לו כי הכל חייב להימשך מ"סיבות מדיניות וביטחוניות" ואלי ישי ועמיתיו מש"ס קיבלו את ההוראה וביצעו אותה כ"יס מנים" נאמנים של כל שלטון ישראלי - מימין ומשמאל. מכאן שכל ה"ציוצים" ו"זעקות הכאב" של אלי ישי הם עורבא פרח" של צביעות ותו' לא.
     אני הייתי מציע - וברצינות מרבית,  להקים וועדת חקירה ממלכתית על כל מה שקרה בדרום ת"א ואז נלמד עוד פרק כמה המדינה ושלטונה אינם בדיוק "טובת העם והציבור".
   
    

יום ראשון, 3 ביוני 2012

למחות את זכר עמלק


בס"ד
        למחות את זכר עמלק / הרב אליהו קאופמן
       מעשהו האחרון של ח"כ ניסים זאב מש"ס - היותו אורח  הכבוד הממומן  של מפלגת ה"חרות" הניאו-נאצית מאוסטריה, הוכיח לכל ירא שמים עד לאן התרחקה המפלגה המכונית "ש"ס" מן התורה ובמיוחד מהשקפתם של גדולי ישראל מן הדורות הקודמים. ניסים זאב מוחזק כ"רב" וכמי שהעמיד את רעיון עצמאות הספרדים בני התורה עוד לפני שקמה ש"ס. מאיש כזה - שבאמת עשה למען התורה ובמיוחד להעלאת קרן בנות ספרד , הייתי מצפה שיעלעל בכתובים התורתיים עמוק לפני שהוא מתחבר ליורשיו של היידר ימ"ש מאוסטריה ההיטלריסטית. לא הייתי "מטפל" בו שוב אלמלא הסחף והנזק הבלתי הפיך שהאיש ומעשהו עלולים לעולל לעולם התורה ולדרדורה של היהדות החרדית במורדות הלאומנות הנוכרית הזרה שממנה כל כך זעקו חמס גדולי ישראל כהרבי מבריסק האדמו"רים הקדושים של לובאביטש, בלזא , מונקש, סאטמר ובובוב , ה"חפץ חיים", הגר"ח זוננפלד, ה"בן איש חי", ה"כף החיים" והסבא קדישא" אלפנדרי. אי לכך - למרות מאמרי שכבר פורסם גם במקומות לא דתיים, הייתי מעוניין לעסוק במיוחד בצד התורתי  משום  שניסים זאב איננו עבורי  איוב קרא הדרוזי , רוני פרשוואר החילוני או פר' הלל וייס החצי מיזרוחני'ק. להם אין ולא היתה מורשת אבות ומהם אין לצפות שיעמיקו במה שהתלמוד כתב ורש"י הקדוש פירש. אבל מניסים זאב יש לצפות שייזכר שפעם - לפני שהוא ניכנס לבוץ של עיריית י"ם החילונית ולרפש של הכנסת, הוא למד ושנה וגם  ידע להבחין בין פאן זה או אחר של ההשקפה וההלכה היהודית.  יתכן מאוד שכניסת ש"ס ל"כיס" הרויזיוניסטי סימאה - חס ושלום, את עיניו התורתיות לגמרי.
      ניסים זאב יכול לספר עד אין קץ את מה שעברה יהדות חלב (ממנה צמח) מהפוגרום הערבי נגדה לאור העימות הציוני- פלשתינאי, אך כל זאת אינו מתיר לאיש הזה למחות את זכר הנאציזם שניצוליו חיים עוד בימינו אנו. בעוד שהפוגרום הערבי בסוריה בא לאחר התגרות הציונים הרי שהחיה הנאצית פגעה ללא רחם ביהודי אירופה מבלי שאומללים אלה יעיזו פניהם נגדם. אין זאת כי כאן טמון גם דבר תורה בסיסי - "עשיו שונא לישראל זו הלכה". עשיו ולא ישמעאל.  על ישמעאל נאמר אמנם "פרא אדם" ו"ידו בכל ויד כל בו" אך המסקנה היא דווקא שבעת שמשיח צדקנו עדיין נחבא  הרי שדווקא משום ה"פרא"  הזה יש להיזהר מהתגרות באומה הערבית ובאסלאם העולה. אך מנגד בפירוש לא נאמר בישמעאל מה שנאמר בעשיו- שונא כהלכה. יתרה מזו, השם ישמעאל איננו מוקצה אצלנו ואילו לשם עשיו אין דריסת רגל לשם יהודי. ישמעאל - אומר המדרש, זכה לתשובה אך לא עשיו.
      אין זה המקום לפתוח דיון היסטורי אך גלות ישמעאל - עם כל הקשיים שבה, לא היתה קשה (ובמיוחד רוחנית) כזו של עשיו ואפילו הנוצרים במזה"ת ובמצרים לא הציקו ליהדות וליהודים כמו שעשו זאת עמיתיהם הנוצרים באירופה. האימפריה העותמני'ת היא הדוגמא הגדולה ביותר ליחס הגון מוסלמי מול אותם אלה שמימנו את נסיעתו ושהותו של  ניסים זאב, ושרק לפני פחות מדור שפכו את דם אבותינו. המפלגה הניאו נאצית מאוסטריה - שניסים זאב היה אורחה ויקירה, היא ראש לפורעים הרוחניים ואף הפיזיים ביהודי וביהדות אירופה. הם גם מנהיגים את שאר מפלגות הימין המובילות האנטישמיות האירופית. נכון, ישנן מספר מפלגות ימניות באירופה שאינן אנטישמיות אך האוסטרית היא ראש פורה ולענה בנושא ובאחרונה הניאו נאצים הצרפתים וההונגרים צועדים עימה עקב בצד אגודל.
    זאב, איש קיצוני, תר אחר לבבו  וכמובן עקשן לא קטן, לא שעה לתחינות הרב חיים אייזנברג (רבה של אוסטריה) ומר דוייטש (ראש הקהל היהודי באוסטריה) ולא ויתר על ה"תענוג" להתחכך וללחוץ את ידי הניאו נאצים שגם באוסטריה הם מוקצים מחמת מיאוס, וממשלת אוסטריה מנעה מהם - רק לאחרונה, פרסים משום הגדרתם בפיה "מפלגה נאצית". לניסים זאב לא היה איכפת כיצד תובך הממשלה האוסטרית ואיזה כאב ואסון הוא גורם ליהדות אוסטריה. הפיקוח נפש - שכל יהודי שומר תורה ומצוות מצווה עליו, רחוק מהאיש הזה כרחוק מזרח ממערב.
   אז מה קרה בכל זאת לניסים זאב? ובכן, מי שהולך לישון עם כלבים מתעורר עם פרעושים. חבריו של זאב- ושל יתר אנשי ש"ס, הם אותם רויזיוניסטים אנטי דתיים המעוניינים לשמד את היהדות ובמקומה לנטוע את הלאומנות הפשיסטית של ז'בוטינסקי שתמך במוסוליני ימ"ש ואת אהדת האנטישמיות של הרצל כמכשיר לגרום ליהודים בעולם "עליה ציונית" כפויה לא"י. באחרונה מסתובבים סביב נתניהו (שאביו רצה להקים מזנון "דבר אחר" בכנסת המינים) פרחחים לאומנים אנטי דתיים אשר חוברים לכל זב ומצורע רק כדי להמשיך את מדיניות הכיבוש וההתגרות הציונית. חבירתם של הללו (אופיר אוקוניס, יריב לוין,דני דנון , ציפי חוטובלי, מירי רגב, זאב אלקין, גלעד ארדן ואחרים) לשונאי ישראל הניאו נאצים או למיסיונרים איננה רק לשם "ביטחונה של המדינה", כפי שהם מציינים אלא גם כדי להצטרף לכוחות לאומנים ופשיסטים מעצם הרעיונות של אבותיהם ז'בוטינסקי, אחימאיר ואחרים וכן כדי למצוא "אלטרנטיבה רוחנית" ליהדות האורתודוכסית ב...מיסיונרים הנוצרים!אומללים אלה גדלו והתחנכו ב"ישראל המודרנית" שבה סילפו מוריהם את התנ"ך והיהדות והכניסו להם את ה"ברית החדשה" ואת ה"עם הציוני החדש" כ"אלטרנטיבה חילונית". לא לחינם הזהיר הרמב"ם שיש לחוש ולא לגור בסביבה של פוקרים שמא יהפכו כמותם. ניסים זאב הוא הדוגמא לכך וכך גם חבריו מש"ס ואף במידה זו אחרת גם עסקני "יהדות התורה". ההתחברות לרשעים גורמת לביטול בפניהם וליצירת רגשי נחיתות בפני אותם לאומנים כוחניים שאבותינו הזהירו מהם. זאב ,ש"ס וגם אנשי "יהדות התורה" אימצו - במסגרות חברותם עם רשעי ישראל מימין, את ההשקפה המסוכנת שמקומו של יהודי  בא"י הוא גם במחיר דמו ע"י אנטישמים בחו"ל. זוהי ההשקפה ה"הרצליאנית" שהביאה לשיתוף פעולה בין התנועה הציונית לנאצים ימ"ש וניסים זאב עלה על ה"שטיח החום" הזה ברקיעת מגפיים מגושמות המזכירות משטרים אפלים. ולכן לא מקרה הוא שהלה לא שעה לבקשת הנהגת ויהודי אוסטריה - מולדתו של אדולף היטלר ימ"ש, ושברחובות וינה הבירה מאיימים באלימות נגד כל מי שיש לו חזות יהודית. זאב הצטרף למטורפים הציונים שדבקים בהמרצת הסכנה האנטישמית כדי להפוך את יהודי הגולה ל"בשר תותחים" נגד הערבים.
     לא לחינם עוטים הנשרים הניאו נאצים על הציונים ולפתע הם  נהפכים ל"נופת צופים" ומצהירים נאמנות לציונות. ראשית, לפני שנים רבות חי עיתונאי ישראלי חילוני בשם אהרון בכר - איש שמאל אמנם אך בעל השקפות פתוחות שידע לכתוב גם את מה שחשב ולא רק את מה שהיה צריך לחשוב, כאיש שמאל. באחד הימים הוא ביקר בבתי המרזח האפלים והניאו נאצים בעיר הגרמנית מינכין. שם - תוך כדי לגימת בירת שיכורים, הוא שמע מ"ידידיו" הגרמנים את מה שבאמת גרמני חושב על יהודים. לאחר דקות ארוכות של "אנטישמיות מדוברת" פנה בכר אל "ידידיו" והזכיר להם כי הוא עצמו "ישראלי". ה"חברים" לא התבלבלו והחלו לטעון כי "זה משהו אחר לגמרי - זה לא היהודים השפלים והפחדנים, הישראלים הם דוגמא עבורנו כיצד מכים אחרים. מה שהם עושים לפלשתינאים זו עבורנו דוגמא למה שאנחנו צריכים לעשות לטורקים וליוגוסלבים". בכר כתב אח"כ כי הזדעזע עד עמקי נשמתו מהדימוי ה"ישראלי" החיובי בעיני הנאצים הללו ימ"ש. לדעתי הרויזיוניסטים החדשים של הליכוד, "ישראל בתינו" ו"חרדים חדשים" כמו ניסים זאב דווקא היו לוחצים ידיים חמות לאותם נבלות סרוחות על שתים. הניאו נאצים הללו אוהבים את הציונים כי הציונים דומים להם ולאכזריותם וניסים זאב - עם הכיפה השחורה והזקן הלבן, ממשיך לדרדר בדרך "חדשה" זו את היהדות החרדית - ובמיוחד הספרדית, מהליכה על דרך השקפת "סבא ישראל" לדרך העולה תל אביבה.
      אך מה שניסים זאב וחבריו הפוקרים מ"השטן העומד לימינו", אינם יודעים היא העובדה כי לניאו נאצים האלה יש עוד סיבה להיהפך ל"ידידי מדינת ישראל". בהיותם ניאו נאצים ואנטישמים חסמה ארה"ב את כוחם באירופה וה"לובי היהודי" בארה"ב לחץ חזק בנושא. היום הבינו החיות הדו רגליות הללו כי עליהם לשבור את החרם הזה ולפתוח באסטרטגיה פוליטית חדשה, ולכן פתאום הפכו  הללו ל"ידידי מדינת ישראל" כדי שהימין הציוני יסייע להם לשבור את החרם, בדרכם לשלטון בארצם - כביכול נגד האסלאם, אבל "עשיו שונא ליעקב - הלכה היא" והמובילים הגרמניים הם מזרע עמלק ולכן משיעלו לשלטון או יתחזקו  הרי שהיהודים יהיו השעיר הראשון שלהם לעזעזל . השאלה אם אז ניסים זאב ופוחזים שכמותו- שחל עליהם דין רודף ממש, יאמצו בגלוי את ההשקפה ה"הרצליאנית" ויראו באותה אנטישמיות "ברכה למפעל הציוני בא"י"...
      אבל מה שניסים זאב הזה שכח היא הצוואה של הגה"צ אלחנן ווסרמן הי"ד - ללמוד תורה וש"ס עם מפרשים מהדור הקודם. אילו  ניסים זאב היה באמת נתון ב"אוהלה של תורה" הוא היה יודע שהגרמנים הם עמלק ונגדם אין פשרה.  זאב היה מבין אז שגם בין אויבים יש לעשות הפרדה ואין להתחבר לעמלק נגד ישמעאל. מסכת "מגילה" מדברת בגלוי ובנבואה כי "גרממיא של אדום" היא עמלק ורש"י הקדוש מפרש שהכוונה לשבטים הגרמניים בני זמנו - שבימים  ההם עוד היו מפוצלים ל-360 נסיכויות , שכנבואת אותה גמרא הפכו לגרמניה תחת המנהיג הפרוסי אוטו ביסמרק ואח"כ הביאו לשתי מלחמות עולם ולרצח ששת המיליונים תוך כדי התחברותם עם "הקיסרות הרומית" של מוסוליני ואיטליה.
    אם הזאב ה"חרדי"- רויזיוניסטי , הזה  היה באמת הולך אחר גדולי ישראל בשאלת המפלגה הניאו נאצית האוסטרית (גרמנים בני גרמנים עם השקפה גרמנית לכל הימין האירופאי) הוא היה מגיע לסיפור עמדתו של הגר"ח זוננפלד זי"ע לפני מלחמת העולם הראשונה , ואולי הביזיון  שהוא עולל היה נימנע. בימים ששלטו בא"י הטורקים הגיע לביקור הקיסר הגרמני וילהאם השני. היו אלה ימייה ה"מפוארים" של ה"רפורמה" היהודית בגרמניה ושל ההסכלה היהודית שם. יהודים היו בכל דרגות השלטון הקיסרי ובצבא הגרמני. גם מה שנותר מהיהדות הדתית והחרדית בגרמניה חלק כבוד מובן לשלטון הגרמני. בא"י יצאו לקראת בוא הקיסר הזה - ידידם של השליטים  הטורקים, גם ראשי היהודים , קרי הרבנים (בימים ההם היו שומרי התורה והמצוות רוב רובם של יהודי א"י). היו אלה ה"ראשון לציון"- ה"ישא ברכה" (הרב אלישר) , והגאון הישיש הרב שמואל סלנט , רבם של בני הישוב האשכנזי בא"י והם עמדו בראש מקבלי פניו של הקיסר הלה.. באותו ביקור חי בארץ ישראל רב גדול נוסף בשם הרב יוסף חיים זוננפלד - ארי שעלה מ"בבל" ההונגרית. הגר"ח זוננפלד - בהסתמכו על אותה גמרא במסכת "מגילה", סירב להשתתף באותה קבלת פנים והסתגר בביתו. הוא טען בלהט כי "לא יוצאים לכבד מלך מזרע עמלק". לא עזרו תחינות שאר הרבנים כי מדובר ב"דינא דמלכותא" ואף בפיקוח נפש, הרב זוננפלד - רחוק להיות מתגרה בנוכרים, סירב הפעם להשתתף בקבלת הפנים לקיסר הגרמני. עשרות שנים אח"כ - בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, הבינו כולם למה הגר"ח זוננפלד התכוון. דרך אגב, הגר"ח זוננפלד היה חסיד שיטת "דרכי שלום עם הגויים" ונגד ההתגרות באומות העולם וכדוגמא ניתן להביא את פגישתו ההיסטורית (שנים לאחר פרשת הקיסר הגרמני) עם האמירים הערבים פייסל וחוסיין (בעבר הירדן) ועם שי'ח אמין אל חוסייני, פגישה שר' פר' יעקב יראל דה האן ארגנה, והגר"ח זוננפלד עמד על דרך שלום זו עד יום מותו ממש.
    מוצע ל"רב" ניסים זאב ללמוד מגדול ישראל כהגר"ח זוננפלד פרק מעשי ב"הלכות המלחמה בעמלק" ולא ללמוד מהמרעים הרויזיוניסטים פרק ב"הלכות" ההתחברות לרשעים ולשונאי ישראל הקיצוניים ביותר.

   

         

יום שישי, 1 ביוני 2012

בחוקותי - במדבר - שבועות - נשא


בס"ד
           בחוקותי - במדבר - שבועות - נשא / הרב אליהו קאופמן
   פרשת "בחוקותי" מרחיבה רבות סביב עניין ה"קרי". כאשר יהודי אינו אמון בכל מידת ההבנה שלו על יראת ה' המלאה ואינו מבין כי כל צרה שבאה עליו איננה "במקרה" אלא מ- ה' הרי שה' ממיט עליו עוד "מקרים" מ"מקרים" שונים עד שיבין היהודי שעת לתשובה וכי כל המכות לא היו ב"מקרה" ואין להם פתרונות "מקריים" אלא תורתיים.
   כל מה שמתחולל בא"י - ע"י הציונים הכופרים ועושי דבריהם ה"סרוגים", אינו עניין של "מקרה". זוהי ההתגשמות הנוראה של פרשת "בחוקותי". החרדים הציונים שכחו מזמן כי ה' הוא זה שמנהל את עולמו וכי הוא שולח את הערבים לחבל בציונים משום הנהגת כפירתם ואז מתחילים אותם חרדונים לשלוח עצות לציונים כיצד להילחם בערבים כאילו אין מנהיג לעולם וכאילו זו "דרך הטבע" הגויית-להכות בלאום שמנגד במסגרת כל דאלים גבר. ואז הקב"ה שולח לחרדים הציונים מסר של "קרי" - "מקרה". ב"דרך הטבע", בה בוחרים החרדים הציונים - במקום בדרך ה', לא מיחסים חשיבות לתפילות או ללימוד התורה ולמצוות אלא לוחמים כחיות נגד ה"אויבים הלאומים" ולכן הציונים החליטו לגייס גם את נותני העצות החרדים - ציונים ל"מאמץ המלחמתי" שלהם , לצבא הנשים והנוכרים. ובמקום שהחרדים הציונים יבינו על מה עולל להם ה' הטוב כל זאת הם מתחילים להתרפס בפני הציונים והקב"ה מקשה עוד יותר את לב  הציונים, כי "אם תלכו עימי בקרי אלך עימכם בקרי". רבני החרדים הציונים שכחו כי בפרשת "בחוקותי" נאמר "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תישמורו אתן שלום בארץ ואין מחריד". והם גם שכחו ש"ששלום" הוא שמו של הקב"ה.
   באשר לפרשת "במדבר", הרי שעל החרדים הציונים - על רבניהם ועל עסקניהם הזולים , ללמוד את הפרשה היטב ולהבין מהו צבא יהודי באמת, מהו תפקידם של הכהן והלוי בצבא הזה ורק אח"כ להבין כמה הם  תעו לאורך כל אותן   64  שנים  כשיחסו לצבא הציונים תכונות של "צבא קודש" וכל לבלריהם סייעו להאדיר את שמו, ובשל כך באה עליהם צרת הגיוס הזו.
   בפרשת "נשא" מתואר היטב תפקיד הלויים והכוהנים בצבא ה'. והנה באה שאלה מעניינת. מדוע לצבא הרגיל (פרשת "במדבר") מגייסים את בני ישראל בגיל 20 ואילו את הלווים מגייסים בגיל 30? התשובה נעוצה כמובן בהבדל שמייחסת הידות למעלת הרוחניות על הגשמיות. לצבא לוחמה פיזי מספיק גיל ה-20 (ולאחר שנשא אישה- להבדיל מהציונים המגייסים בחורים...) בעוד שלצבא ה' דרוש למלא את הכרס בש"ס ופוסקים וללמוד את דרך עבודת ה' ורק בגיל 30 מוכשרים בני השבט הקדוש ביותר להימנות על צבא ה'. איפה הצבא הזה ואיפה הצבא הציוני , ש"רבנים" ממליצים לכל מי "שאינו לומד תורה" להתגייס אליו ולהשתמד...
   חג השבועות מחדד היטב את ההבדל בין שני העמים האוחזים באמת מול השקר עם  המושג "מועדי ישראל". העם היהודי קיבל תורה מסיני בחג השבועות וממשיכה עד ימינו אנו , דרך חגיו ומועדיו הקדושים. חג השבועות הוא חג מתן תורה ומאחר והוא יוצא בתפר שבין האביב לקיץ הוא גם זוכה למעלת הקציר והיהודים רואים בו את פירותיהם הגשמיים. אך העם השני - עם הציונים, אמנם אוחז אף הוא בכל "מועדי ישראל" אך מן השפה לפה בלבד. עבורו הם "סמלים" ותו לא. "סמלים" אלה הם למעשה התירוץ של עם הציונים להתנחלותם בארץ הקודש ולהצגת לגיטימציותם לאומות העולם כמחליפי העם היהודי , ובכלל לעכל התגרותם באומות העולם - עד לארה"ב. בכל חג וחג הם לוקחים איזו פיסה קטנה מהחג היהודי והופכים את הטפל (כמו מאכלים והצגות דוגמת רומי ויון) והופכים אותו לעיקר ויוצאים לידי חובה כדי להמשיך במלחמת השמד שלהם נגד העם היהודי והיהדות בחסות המיסיונרים האמריקאים , הפרוצות באומות העולם מזרע עשיו והכנסייה הקתולית. בראש השנה - יום הדין, הם טובלים תפוח בדבש ואח"כ יוצאים לחלל שבת. ביום הכיפורים הקדוש רבים מהם אמנם  צמים אך מנמקים אח"כ - "מתוך מסורת ולא מתוך אמונה". בדורות האחרונים יותר ויותר מבני עם הציונים הפסיקו לצום ביום הכיפורים , ובמיוחד אלה שמתבוללים עם הסלאבים הארורים. בסוכות הם מקימים סוכה "סמלית" ואח"כ הם יוצאים "לבלות" בפריצות בכל אגן הים התיכון. ענני הכבוד שלנו מעניינים אותם כשלג דאשתקד. שמחת תורה הוא ה"חג" של עסקני העם הציוני הבאים לבתי הכנסת היהודיים ורוקדים עם  התורה הקדושה כדי ל"קרב" עוד יהודים לכפירה. בחנוכה - בו החשמונאים הקדושים מסרו נפשם נגד ההלניזם ותרבות הגוף והתיאטרון, הם מסובבים צעצוע ששמו סביבון וממלאים את כרסם , כחזירי בר, בסופגניות "סמליות", ואח"כ מארגנים "לכבוד החג" נשפי פריצות וזוהמה, מציגים תיאטרון יווני וכמובן מדביקים את השם הקדוש "מכבי" לקבוצות תרבות הגוף המתועבות שלהם. בט"ו בשבט הם ממלאים את כרסם - בלי ברכות ותישבוחות, בפרות יבשים ואילו בפורים הם מתחפשים לכל זב ומצורע ודומים יותר לארור המן מאשר לברוך מרדכי. בפסח הם טובלים מצה כשרה ו/או חמצה במאכלים טרפים ואח"כ שוב מנצלים את "חול המועד" והחג השני של פסח להתהולל ולהתבולל בפריצות בין כל גויי הארצות. ה"חג" האמיתי שלהם חל כאשר  העם היהודי אבל על 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, זהו ה- ה' באייר  שבו הקימו את ממלכתם כדי לשמד את העם היהודי ולבוא במקומו בעולם. וביום החגא הזה הם מנסים להכריח גם את שלומי אמוני ישראל לכרוע ברך לבעל הציוני שלהם.
    ואז מגיע חג השבועות. כאן אין יותר סמלים אלא תורה. ואז הם המציאו מנהג פאגני של שפיכת מים איש על רעהו ותו' לא. החג הזה - שהוא ראשית זמן גאולתנו הרוחנית, פשוט נבלע ע"י העם הציוני בשקט ונאכלים מאכלי גבינות כ"זכר" למשהו שהם עצמם אינם יודעים מהו. בחג הזה אין "סמלים" כי קבלת התורה היא הסמל המרכזי והם-שליחי השטן לכפור באלוקי ישראל, הרי קבעו לעצמם שהס מלהזכיר את התורה הקדושה.
   ואז הם נאחזים בעניין ה"חקלאות". ה"חג החקלאי" יוצא להם מבין זויות פיהם העקומים כדי לשוות לחג הקדוש - רחמנא לצלן, אדרת גויית מגושמת של איכרים אוקראינים או "פלחים" מימי קדם. זהו החינוך שלהם לחג, כך הם מציגים אותו בבתי הספר שלהם וכך הם מפנימים אותו. ושוב- שום מילה על מתן תורה. בחג זה - של שיא הקדושה היהודית , יוצאת הטומאה הציונית לאור. בחג זה נבדלים היהודים מהציונים ואין עוד "סמלים" מדומים שמקשרים בין שני העמים ההפוכים זה מזה. ולכן , כדי לבתר סופית בחג זה כל קשר בין היהודים לציונים יש לגנוז את הדרשות בחג מתן תורתנו על ה"צד החקלאי" - קרי, ה"קציר",  של החג הקדוש הזה , משום תרעומת המינים הציונים.
                                         פרפראות
                                       רומניה הגדולה
                                 חתונה נוסח "רומניה החדשה"
    מה אומר ומה אספר והנה סוף כל סוף בבוקרשט - בירת רומניה, התחתנו זוג יהודים צעירים. לומר עליהם "כשרים" הרי קשה הדבר. החתן היה יו"ר הקהילה היהודית המתבוללת של בוקרשט - מר ארווין שימשנזון,  והכלה היתה יהודיה מהעיר הצפונית ברלד, אליזה - לאה קרויטורו , שניהם ילידי הורים יהודים. אבל ברומניה כמו ברומניה אי אפשר בלי "תבלינים" לצד ה"טקס היהודי". מסדר הקידושין היה ח"כ השמאלני לשעבר - מר מנחם הכהן, שנוכחותו ותפקידו ב"טקס" הביכו את ה"רב של הפדרציה" מר רפאל שפר, שעד לא מכבר "הורה יהדות" לגויים ב"בית הספר ליהדות" בבוקרשט תחת שרביטו של החלבן הישראלי צבי כפיר, ממושב חניאל שבשפלת השומרון. אך לא כאן הנקודה המעניינת. החתונה התקיימה בסוף חודש ניסן וביום שישי אחרה"צ מסיבות מאוד מעניינות שהנייר אינו סובל אותן. התקשורת הרומנית כמובן הוזמנה ל"פסטיבל" השקר והצביעות וצילמה "כיצד נערכת חתונה יהודית". אבל חילול השם הגדול החל לאחר השעה ארבע אחרה"צ והוא כבר לא היה כלל יהודי. "מסדר הקידושין" , מר שפר ונפתלי דוייטש (שליח חב"ד) ידעו היטב על החילול שבת שיתרחש לאחר החופה אך שלושת הליצנים באו לשם ואישרו את החופה.
    מבית הכנסת נסעו כל ה"מכובדים" אל עיירת הנופש ההררית פרדייאל ושם - במקום ה"שבע ברכות" המסורתי-יהודי, פצחו כל החוגגים ב"הילולות" חילול שבת אדירה ומכוערת במלון נוכרי ועם מיטב מתכוני הטריפות והנבלות ובראשם ה"דבר אחר". ה"רבנים" שנכחו בטקס בבית הכנסת וארגנו את "החופה" הזו ידעו היטב כי היא תימשך בחילול שבת, במסיבת פריצות ובמאכלים טרפים (כולל גם שליח חב"ד - מר נפתלי דוייטש, שאליו אחזור בהמשך, בע"ה).
    אין לי שום ספק שהצלחת ה"אירוע" הזה היא הצלחתם ה"חינוכית" וה"רוחנית" של ה"רבנים החרדים" שליוו את "רבני" הפדרציה ואת ראשייה וסייעו להם נגד גדולי ישראל למכור בתי עלמין, להסתיר את פקרותם ומנגד להשמיץ ולהעליל על טובים ויראים עד  שהפכו אותם ל"ידועים בציבור" שלהם. הרי כל משפחת שלזינגר הלונדונית וכנופיית יואל טוביאס - אהרון ישעיהו רוייטר- שמ'לקה הלפרט - חיים לייב דוייטש , הסבירו שוב ושוב כי יש להתנהג ביחס "מקרב" אל מתבוללים קומוניסטים אלה וכך יופקו "תוצאות חיוביות יותר מהם באשר ליהדות". והנה היפכא מיסתברא.  בדיוק כמו בדוגמת  הגשר שה"מזרחי" הקימו לקירוב החילוניים ובו "התקרבו" דווקא ה"מזרחי" לחילוניים כך קרה גם  כאן. אותם "רבנים חרדים" לא רק שלא קרבו את המתבוללים בהתרותיהם אלא שהללו הקשיחו דעתם וקיבלו ב"קרוב" זה לגיטימציה למעללים חמורים יותר, ואילו ה"רבנים החרדים" כל כך התקררו עד שהתירו דרכים רפורמיות ממש. סיפור מלפני החתונה ימחיש זאת. מששמע אבי הכלה - המהנדס טדי קרויטורו,  על התוכנית להתהולל בעיירה ההררית לאחרי החופה ובחילול שבת, בפריצות ובאכילת טריפות ונבלות הוא פנה לחתנו המיועד וליו"ר ויינר ושאל אם "הרבנים לא יפגעו מכל המעשה"? התשובה של שימשמזון וווינר היתה צחוק רועם ותוספת כי "אם נרצה ניקח איתנו את הרבנים עצמם והם גם ירקדו איתנו עד הבוקר ויאכלו מה שנכניס להם לפה". זהו החינוך ל"יהדות" שהשלזינגריאדה יחד עם טוביאס, הלפרט, רוייטר ודוייטש הגולם הרביצו בהם.
    גם בעבר היו חתונות של יהודים מקומיים ברומניה אבל תמיד החופה לא היתה בימי שישי ובטח לא התקיימו אח"כ מסעות "תענוגים" אנטי דתיים. לנישאים - ואפילו לראשי הפדרציה המתבוללת, היה קצת כבוד ודווקא בגלגל שפחדו "אייך יגיבו הרבנים מחוץ לרומניה"? אבל מאז שהשלזינגרים פרצו את חומות  הדת בארץ זו לכל עבר , ובמיוחד מאז שש'יעלה שלזינגר  הילל כופרים אלה במכתבו אליהם ובניהם "רב" שאימו נוכריה ולא הציג תעודת גיור, הסכר נפרץ וליצני רומניה הבינו שה"רבנים החרדים" שלהם הם ליצנים גדולים יותר מהם.
                                                     חב"ד על הזמן
     נפתלי דוייטש הוא שמו שליח חב"ד לרומניה. זהו בנו של  הרה"ג חיים שלום דוייטש מהירושלמים של חב"ד. כשהאב שמע פעם שבנו מחלל שם שמים בבוקרשט וישנה דרישה להחזירו לישראל הוא טען כי "עדיף שיחלל שמים בבוקרשט ולא בירושלים". האב עצמו - בביקוריו המעטים ביותר אצל בנו (הבן שוהה ברומניה כבר 13 שנה) אינו אוכל ואינו שותה ממטבחו אלא מהאוכל שהוא ורעייתו מביאים מא"י. לבעל תשובה מרומניה הוא ענה - לאחר שהלה התלונן על התנהגות בנו , כי "הוא הכבשה השחורה של המשפחה".  נפתלי דוייטש - עוד בימי עלומיו בישיבת חב"ד בלונדון (בשכונת "המפסטיד סאבב גארדנס"), לא נראה רבות בשיעורי התורה. חבריו לשעבר מאותה תקופה מעידים כי "נהג לבלות בשיעורי עזר ליהודיות חילוניות או נוכריות כשהללו היו בגפן בביתן". ברומניה הוא מצא כר נרחב להוללות וללא פיקוח. כבר בשנתו הראשונה - ב"סדר הפסח" שהוא "ערך" במלון "אינטרקונטיננטאל" בבוקרשט, עבר המלצר הרומני בין המוזמנים (הגברים ישראלים והנשים נוכריות) ושאל "חופשי, חופשי" מה היו מעדיפים לאכול כמנה עיקרית - "עוף או חזיר". מיותר לציין שמשגיח לא היה ב"סדר" זה.
    גם בשנים שאח"כ דרך כוכבו של "שייגיץ" זה , ואף עלה ב"שייגיוצו" משנה לשנה. כך למשל מכר יין נסך שזויף לכשר בחותמתו של הרב מחפוד , ורק כשהעניין פורסם בישראל וברומניה הוא הפסיק בכך- לצד שותפיו מהפדרציה המתבוללת ומר מנחם הכהן (ה"רב הראשי" דאז). אבל עד שהפסיק הוא נסע מספר פעמים למדינת מולדובה הסמוכה וצפה - יחד עם מנחם הכהן , ב"ניסוך היין" של הגויים המקומיים ,שאח"כ גם הניחו את החותמות המזויפות של הרב מחפוד על היין ה"נסוך" שלהם. בפעם קודמת לקחו על עצמם הצמד הכהן - דוייטש להכין יין "כשר" ברומניה עצמה. בסיום התהליך הם הותירו במקום את התויות ה"כשרות" והנוכרים השתמשו בהן להמשך היצור ה"כשר"(תמונה מצורפת)...  מפעם לפעם העסיק נפתלי  "משגיחים" נוכריים מלובשים בארבע כנפות והציגם כיהודים לפני קהל המבקרים. בלילות שבת וחג מחללים שבת אצלו ע"י שיחות פלפון וגם באמצע תפילות השבת והחג עצמן. עניין חילול השבת אצל מר דוייטש איננו בגדר "עבירה" ממש אלא "תלוי בעסקים". אחד מהישראלים שביקרו בעבר בבית הכנסת שלו העיד כי לצערו הרב הגיע מאוחר מדי - בליל שבת (לאחר קבלת השבת והחשיכה), לבית הכנסת וחשב כי ימנע ממנו לשלם חוב של כמאה יורו לנפתלי, על מזוזות שקנה. משאמר לנפתלי כי "זה אולי מאוחר כרגע לשלם את החוב".. נפתלי חייך מלוא שפתיו ופלט-"אף פעם לא מאוחר לעשות עסקים". האיש המופתע מתשובת "רבו" הוציא את השטר של המאה יורו ונפתלי חטפו והניחו בכיסו, ובסוף סעודת ליל שבת הוא המשיך איתו הביתה. נהגו  הנוכרי של נפתלי העיד לימים כי "זה לא היה סוד בינינו שנפתלי התהלך עם כסף בשבת". אחד משליחי הסוכנות לרומניה סיפר כי לא פעם ולא פעמיים  נפתלי  ניראה בשבת קודש או ביום טוב מעשן סיגריה - בפינה עלומה.
    גם בבעיות "אבן העזר" לוקה ה"שייגיץ" הזה. לא פעם ולא פעמיים הוא ממתין שכולם יעזבו את בית הכנסת ואז - כשמחשיך ממש, הוא מתייחד עם איזה "שיקסה" או סתם "יידישע שיקסה" לזמן ממושך ונועל את משרדו על שניהם. לפני מספר שנים העירוני משנתי -  בערך בשעה 02 לפנות בוקר, זוג יהודים יוצאי רומניה וישראל. לאחר שביקשו ממני סליחה על השעה המאוחרת הם החלו לספר בהתרגשות כי שניות קודם לכן הם צפו כיצד נפתלי דוייטש נוחת בנמל התעופה בלוד ומיד מתחבק ומתנשק עם אישה זרה! הללו תיעדו במצלמתם את ה"אירוע" (ויתכן שבע"ה , בעתיד, התמונה תפורסם). לפני מספר חודשים גיליתי כי הסיפור הזהנ- של גיפופים עם נשים זרות, לא היה "מעידה חד פעמית" של נפתולצי'ק אלא מנהג נוכרי שאימץ לעצמו כ"אקט של נימוס" עם נשים זרות. יהודי חרדי - יוצא רומניה, מאנטוורפן, סיפר לי כי במסגרת עסקיו ברומניה הכיר ידיד חילוני מישראל. אותו ידיד מתפלל מפעם לפעם בבית הכנסת של נפתלי והתיידד איתו. לפני מספר חודשים הם (נפתלי והידיד) נסעו יחד לישראל ובהגיעם לארץ נסעו לבית הישראלי. מה הופתע האחרון כאשר לאחר שנישק את ביתו שהגיעה לפרקה ניגש גם "רבו" נפתלי לבת וחזר על מעשה אביה על שתי לחייה!
      לא כאן המקום להרחיב על נושא טהרת המשפחה  של מר דוייטש ואשתו (ביתו של מר קמיניצקי -ה"היסטוריון" הנודע), אך רק אציין שעם בוא הזוג כמעט שנתיים לא היה מקווה כשר ברומניה ואילו בדרכון האישה לא הוטבעה חותמת של יציאה וכניסה מידי חודש, ודי לחכימא ברמיזא. לימים - עם הקמת המקווה בבוקרשט, גילה שליח חב"ד אחר (שברח מהתפקיד - כמו שאר שליחי חב"ד, בגלל "שייגיוצו" של דוייטש) - הרב שי גרליצקי מת"א, כי היה צריך לתקן דבר מה לכשרות המקווה. לאחר פרשת בניית הדיסקוטק ליד המקווה בבוקרשט הוצא לנפתלי סכום כסף לבניית מקווה אלטרנטיבי אך הוא סירב בטוענו כי "לא צריך יותר מדי טובלות בעיר ולאשתי לא מפריע לטבול שם כשהדיסקוטק עובד".
     אבל התחום החביב על דוייטש ברומניה - כשהוא שם ללעג את הדת , היא הכשרות. האיש הוא "טרפאניאק" לכל דבר. מלבד "סדרי פסח" - עם ה"בחירה" בין עוף לחזיר, או "פרשיות היין" וה"משגיחים" הנוכרים היו לאיש עוד מאות הברקות "כשרותיות". כך למשל התחלתו ה"כשרותית  הבינלאומית"  ברומניה החלה כאשר הציע לארגון ה - "אוקי" (לסניף הישראלי) להעניק "כשרות" ליצוא לישראל למפעל בצקים ומאפים של מחלל שבת ישראלי שבו אפו גם  "כיסים" בצקיים במילוי נקניקיות חזיר והכל ללא משגיח , אלא בהשגחתו האישית בלבד (ונוכחותו שם עמדה להיות בין 5 ל-עשר דקות). ההצעה לבסוף נגנזה. למרות היות המפעל טרף נפתלי לקח ממנו נפתלי תרומות לבית הכנסת שלו, של אלפי סופגניות בחנוכה ואזני המן בפורים ושאר לחמים ומאפים במשך השנה והכל ללא השגחה. היו גם פעמים שרצה להקים "מסעדה כשרה" עם "שייגץ" זה או אחר, פתוחה בשבת וללא השגחה "משום שברומניה אפשר להקל". הוא גם חלם לתת "כשרות" למוצרי "תנובה" מרומניה - שנעשו בחילול שבת, עם חלב עכו"ם ושומן מהחי, כדי שייצאו אותם למערב אירופה. גם זה ירד וברוך ה' "תנובה רומניה" נסגרה. כאמור, במטבחו היו ה"משגיחים" גויים גמורים מחופשים ל"דתיים". באחרונה ממש ניראה נפתלי  בערב שבת עוצר את רכבו ושולה סירי מאכל מוכנים שהוכנו בבתי מחללי שבת "למהדרין" ואח"כ יועדו הסירים ל"עונג שבת" שלו. ילדיו אוכלים אצל מחללי שבת ואף כאלה שנשותיהם נוכריות. חלק מהבשר שהגיע ל"עונגי השבת" שלו הובא משיירי "שחיטה" שביצעו יבואנים ישראלים עם נוכרים בארצות מפוקפקות וללא שום השגחה - דהיינו, טריפות ונבלות ממש! גם פרשת שותפותו עם ה"שייגיץ" ברוך טיטלבאום - תחת הכשר ה"וולווע" למצות, ללא משגיחים ידועה וזכורה ושם טען לפני רבני חב"ד כי "הכל למהדרין", כמובן עד שכל הכנופיה נתפסה. באותם ימים שלח להכשרים אלה או אחרים גויים גמורים במסווה "יהודי" עפ"י רשימה שערכה לו פוקרת מהסוכנות הציונית ברומניה - גב' טובה בן נון. היתה תקופה קצרה שהרב לנדא מבני ברק בחן את מהימנותו של דוייטש אך מיד אח"כ הפסיק את ההתקשרות עימו. לא במקרה ברחו בשנים האחרונות מרומניה שלושה שליחי חב"ד שנקעה נפשם מנפתלי ומטרפותיו. הללו הם הרב שי גרליצקי, ר' משה סטאריקס ועוד שליח בשם ר' נחום. לפניהם ברח שליח בשם ר' יוסף חיים.
   באחרונה החל נפתלי שוב ב"יצוא" לישראל. מספר ישראלים קלי דעת החליטו לפתוח בעיר פלויישטי מפעלי "וואפלות" ומאחר ושום הכשר ישראלי, אירופאי או אמריקאי לא היה מוכן לתת את חותמתו ל"כשרות" המפוקפקת של אותם ממתקים הגיע ה"שייגי'ץ" נפתלי ונתנו. והנה איזה משגיח בחר הליצן למנות? ה"משגיח" שמונה בשנתיים האחרונות שמו מריוס הרשקו. זהו צעיר יהודי מתבולל בסוף שנות ה-20 שנזרק כבר לפני מספר שנים מלהיות פועל בבית החרשות למצות בבוקרשט (אז  היה ביה"ח תחת פיקוחו הכשרותי של "חוג חת"ם סופר" בני ברק) משום שלעג למנהגי ישראל , התגרה במשגיח שהובא מישראל והכלים את פניו ואת הדת היהודית. מריוס הלה הוא כופר בעיקר המסרב לחבוש כיפה מחוץ לבית הכנסת ועוקץ בשאלות אפיקורסיות כל יהודי מאמין. והנה אותו פוקר ועובר על כל העבירות נהפך ל"משגיח" של אותם ממתקים - הנעשים גם בחילול שבת ועם חומרים טרפים. מר לסרי - האחראי על ה"יבוא" ברה"ר מגלגל שוב ושוב עיניו לשמים כשהוא שומע על העלילות של נפתלי בטענה כי "אבל זה שליח חב"ד"...
   פרשה נוספת שהתרחשה באחרונה היא פרשת העופות הטרפים. בשנים האחרונות שוחט הרב בלינוב מצרפת במשחטות של עופות ברומניה (בעיקר בערים פלויישטי ופיטשטי) ואילו נפתלי טען שוב ושוב לאנשיו כי "אני לוקח למטבח שלי ולמכירה עופות משם". עוד לפני שחיטותיו של הרב בלינוב החל נפתלי להביא עופות מגבול רומניה - בולגריה שאח"כ נודע כי נוצותיהן נמרטו בלמעלה מ-45 מעלות חום! והנה לפני פחות משלושה חודשים הסתבר איזה עופות לוקח נפתלי מהרב בלינוב. ריב שפרץ בין הרב בלינוב לרומנים - על מחיר העופות, גרם לרב בלינוב להותיר בשטח המשחטה למעלה ממאות עופות שהיו לא בדוקים ולא מוכשרים ונותרו יותר מיממה זרוקים בשטח ללא עין יהודית. לנפתלי זה לא הפריע לשלוח את הרכב שלו עם הנהג הנוכרי ולהביאם למטבחו ואף למכור אותם לכל דכפין , ואף לשומרי שבת מישראל! לא פעם בעבר כששאלוהו סטודנטים ישראלים באשר לכשרות מוצריו הוא צעק עליהם -  מלוא גרונו הניחר, "אם אני אוכל אז גם אתם יכולים לאכול"!
     כל מה שניכתב כאן נועד להזהיר מפני ה"כשרות" של נפתלי דוייטש ברומניה באצטלה של  "חב"ד". מכתב זה נשלח גם לראשי חב"ד בנפרד. בקיץ הקרוב מתיירים לא מעט יהודים שומרי כשרות ואף דתיים וחרדים במדינת רומניה ויתקלו באוכל של "בית חב"ד בבוקרשט", בירת רומניה, או ב"מסעדה הכשרה" בעיר הקיט ההררית ברשוב. עליהם לדעת כי האוכל טרף, ה"השגחה" היא של מחללי שבת וכו', וגם לנפתלי דוייטש אין בעיה לאכול ממנה כפי שמנחם הכהן אכל את אותם מאכלים טרפים בקנטינות הטרפות של הפדרציה המתבוללת.
    אך יש להיזהר מרעיון נוסף. באחרונה העלה נפתלי ה"שייגיץ" רעיון חדש-ישן. ושמו יין. כ"מומחה" ליין נסך או יין שתכולתו עלתה על ייצורו הוא מתכוון שוב להביא בסתיו תשע"ג קבוצה תמימה של בחורים ואברכים מחב"ד ולייצר עימם כמות קטנה של יין אך לאחר שהללו ייסעו תהיה ליין זה ברכתו של הבבא סלי לערק שלו בעבר , וממאות עד אלפים בודדים של בקבוקים יתווספו עשרות אלפי בקבוקים חדשים שלא יוצרו קודם לכן בידי הבחורים והאברכים מחב"ד. קרי, יין נסך נוסף יתווסף ויגיע גם לבתים של טובי חב"ד ואף יהודים דתיים וחרדים אחרים. ראו הוזהרתם!!!
                                     גרי החלומות של אברהם ארנפלד
   על אברהם ארנפלד- מחסנאי וראביי רפורמי באורדייה מרה (גרוסווארדיין) כבר סיפרנו לכם רבות. אז מדוע צריך להזכיר שוב את שמו של השרץ הזה? כל זאת משום שממש בחודש האחרון הסתבר שהאיש הזה מהווה עוד זרוע בכל עניין ה"גרויות" המפוקפקות ברומניה. למשל שני "גרי החלומות" מבוקרשט -  זוג הגויים המנהלים את ה"מכולת הכשרה" בבוקרשט, הם בני טיפוחיו. הללו עברו "דרך בלגיה" ובדרך מסתורית - על אף שבבלגיה אין ביה"ד לגיור, הם "גוירו" , וכאמור אינם מקיימים דבר חוץ ממסחר במוצרי כשרות פתוחים וללא "פלומבות" , כתירוץ ל"אפשרויות גיור בבוקרשט" ( בעזרת עוד "רב" מפוקפק שבעבר עיגן את אשתו וברח לבוקרשט ושמו צבי חלמיש). ממקור בפדרציה המתבוללת נמסר כי לארנפלד זה - שמשגיחתו נוכרית במסעדה ה"כשרה" באורדיה מרה, קשרים עם "רבנים חרדים" באירופה ובישראל. הוא גם מוציא ספרי תורה עתיקים מרומניה ומוכרם לכל דכפין- גם לנוכרים. בעבר היה "רב" בגרמניה ושם החל את ה"סטאז'" שלו ברמאויות שונות. מאותה תקופה התיידד עם רב מגרמניה בשם הוכוולד - המעניק "הכשרים" לכל דבר שזז (עם חלב עכו"ם כמובן...) וגם ברומניה יש להוכוולד הזה מיני "הכשרים" שארנפלד הוא ה"משגיח" שלו. יש להיזהר ממוצרים אלה כמאש. אחיו של אברהם ארנפלד כיהן אף הוא ברומניה במספר מהדורות. בראשית שנות ה-90 העיף אותו משם הרב משה דוד רוזן מאחר שגילה כי אשר ארנפלד האח הוא בור ועם הארץ בכל נושאי היהדות. לימים החזירו מנחם הכהן אך אז טמן לו מלכודת סיו"ר הפדרציה- סורין יוליאן (איש שירותי הביטחון הרומניים לשעבר) , והכשילו עם רומניה מקומית וכך נזרק שוב. לפני כן אישר אותו אשר ארנפלד מכירת בתי עלמין בטרנסילבניה וכהוכחה שאין שם קברים הורה לטרקטור לחרוש את בתי העלמין היהודיים שם (תמונה מבית העלמין בבקלאן הצפונית התפרסמה בעיתונות הישראלית והחרדית). אשר ארנפלד יצא לעיר דברצין במזרח הונגריה והפך שם ל"רב" לעת מצוא אך חזרתם של יהודים יוצאי הונגריה מארה"ב לעיר מולדתם מצאה אותו עם קהל שעמד מיד על מעשיו ו"עמארצותו" והללה סולק משם בבושת פנים. לפני כן הספיק להעניק "הכשרי" חלומות וחתם עליהם כה"רב מדברצין"- דבר שהעלה את חמתם של חסידי ה"רב מדברצין" החי בארה"ב ונותן אף הוא הכשרים. ארנפלד האח אלץ לוותר על "הכשריו" המפוקפקים.
    אך לחוצפתם של ה"חרדים" המקולקלים אין גבול. למרות שהללו (מארה"ב ומבריטניה) יודעים היטב כי אברהם ארנפלד הוא "טראניאק" שלאחר שחיטתו של השוחט ההונגרי קסטנבוים באורדיה גדל לפתע מספר הבהמות ה"שחוטות" וכי כל אירועיו של אברהם ארנפלד היו (בבוקרשט) והינם (באורדיה מרה) מעורבים בגברים ונשים ובהם גויים וגויות, וכי כל המטבח טרף ואילו ה"מניין" הינו של מחללי שבת עם "שליח ציבור" שגלל תועבותיו ניזרק אפילו מבוקרשט, הרי שאותם "חרדים" מפוקפקים הציעו לפני כחודש לרב חסידות רדיקאלית וחשובה בלונדון להתפלל ב"מניין" זה ולאכול ממסעדת טריפות זו, כל זאת אם הרב ישהה ברומניה לצורך מרפא. יש לציין ש"חרדים" אלה עוד מעיזים להציג עצמם כ"סאטמרים" ו"בריסקאים"!
                                         כי מצפון תפתח הרעה
      ומאורדיה מרה שבדרום מערב נעבור ליאסי ורדאו'ץ שבצפון מזרח. יואל טוביאס - עוד נוכל בני ברקי באצטלת "רב", ביקש לפני שנת תשע"ב מהפדרציה המתבוללת למנות את אחיו, שלמה טוביאס, ל"רב של יאסי" בצפון רומניה.  יואל טוביאס היה צריך את העניין כדי לסחוט כספים מחסידות סקועלן ומאחרים כאילו קיימת פעילות תורתית ביאסי ואפילו ניסה הלה להערים על ה"סקולענר" ולספר לו  כי "ביאסי תוקם הכנסת אורחים כשרה במטבח החדש של הקהילה", ואף ניסה להתרים על "מטבח" זה שהגו'ינט מימן את הקמתו ושיפוצו. אך בנתיים כל המרמה התגלתה והחלום הכספי ירד בנתיים לטמיון. אך כשהחלה ה"עסקה" הבטיח יואל טוביאס להילה המתבוללת ביאסי כי אחיו יחיה ביאסי  באופן קבוע, ידאג ל"עונגי שבת" ואיתו תהיה גם אשתו. כמו כן הבטיח כי אחיו יקיים מניין פעמיים בשבוע בימי החול- שני וחמישי, וכמובן ישהה שם כל שבת ובמיוחד חג ומועד.
    הכל הבטיח יואל טוביאס בשמו של אחיו ואף החל להפציץ בסיפורים את העיתונות החרדית - ובמיוחד עיתונאי פתי מ"יתד נאמן" בשם יחיאל סבר. אך ככל שחלף הזמן הסתבר השקר. שלמה טוביאס מאס במקום השכוח, הוא לא מצא שפה עם הסטודנטים הישראלים, היהודים הרומנים לעגו לו ולא הגיעו למניינים ובצד זאת חוללו השבתות בבית הכנסת הארעי שם (בית הכנסת האמיתי נימצא כבר שנים רבות ב"שיפוצים" שלא החלו...). מנגד ריחמו עליו בקהילה המקומית ואילו אשתו של שלמה טוביאס סירבה אפילו לשמוע על הנסיעה לשם. לא מעט סטודנטים ויהודים מקומיים החלו לצלצל ליואל טוביאס ולבקש ממנו לרחם על אחיו ולהחזירו לארץ. אפילו אוכל מבושל לא אכל הלה בשבתות אלא מקופסאות סרדינים בישראל. מנגד אסר יואל טוביאס על אחיו לאכול בבתי הסטודנטים הישראלים "משום כשרות" בעוד שבעבר לן טוביאס יואל בעצמו בבוקרשט אצל יהודיה מחללת שבת (ישן שם בגפו או עם גוי קתולי וב"יחוד") ולפי עדויות לא מעטות גם אכל שם.
     לקראת פורים תשע"ב כלתה הרעה אצל שלמה טוביאס והוא הודיע לאחיו כי בפורים הוא לא יישאר שם ויהי מה. לא עזרו תחנוני יואל טוביאס ושלמה חזר לארץ. בעזרת אחיינו - אברהם יעקב סולומון, נשלח ליאסי אברך מלונדון בשם גרינצוויג שהסכים גם לנסוע בפסח (רק בלילות הסדר) אך לאחר בעיות של חילולי חג , שבת וכשרות ועם ניסיון הקהילה המתבוללת להחטיאו ולקחתו בכוח לתיאטרון רומני מופקר , החליט גרינצוויג הלונדוני לוותר על ה"תענוג" המפוקפק הזה ולא יצא יותר ליאסי בשבועות תשע"ב  כדי להיות חלק מהצגת השקרים של יואל טוביאס המספר לכולם על "הפעילות הנפלאה" שאינה קיימת ביאסי על ידו , על ידי אחיו או שלוחיהם המזדמנים.
    ואילו בעיר רדאו'ץ - פעם עיר ואם בישראל, אמללה הפדרציה המתבוללת נוכריה בשם פדריקה. לפני מספר שנים השכירה לה בית כנסת לשעבר למשך למעלה מעשור כדי שיהפוך למסעדה. אך כעבור פחות משלוש שנים הועבר המקום למכירה לאנשי שלטון ומשפט לשעבר והנוכריה עם ציודה נזרקו לרחוב ורבתה האנטישמיות נגד היהודים המעטים שנותרו בעיר, בשל כך.
                                       טרקנטין או טרפנטין?
      עוד בשנות ה-70 המוקדמות צפה יהודי פיקחמ - שכיום עבר את הגבורות בלע"ה, את  העתיד של  שרבוטי הלבלרות שעוד יהיו והינם בדורנו וכמה יקרעו בתוך דתנו הקדושה. היה זה הרב ירחמיאל יעקב ישראל דאמב. בספרו  "העתקות"  מרחיב הרב על כך שלאחר המלחמה העולמית השנייה הפך עניין הדפוס והכתיבה לעניין עממי ואילו החוצפה הפכה לראש וכל זב חוטם ואפילו אנלפאבת יכול לכתוב מה שהוא רוצה ובשם מי שהוא רוצה, ואף פוקרים יכולים לכתוב "חידושי תורה". היו אלה תחילת ימי שנות ה-70  כשעדיין מחשבים לא היו בנמצא ועדיין האמינו כי רק תלמידי חכמים או יהודים יראים ושלמים יכולים  להוציא ספרים של  דעת תורה,  אך מאז אנחנו כבר דורכים בעידן כה טכנולוגי שלא מעט אנלפאבתים - בעזרת כסף, מוציאים לאור "ספרי הגות" , "חידושי תורה" או "היסטוריה" מבלי שידעו לכתוב משפט מחובר אחד ומבלי שיבינו בעניין. הללו שוכרים איזה לבלר שמעתיק משום מקום לשום מקום וממציא עובדות ואח"כ נגשים עם החומר המעובד לאיזו הוצאה לאור והנה לך ספר חתום ע"י  פלוני או אלמוני וכל ישראל קוראים בו לבטח.
    כזה הוא גם מר ברוך טרקנטין מת"א. האיש עלה לא לפני הרבה שנים מרומניה, חובש לראשו כיפה בגודל ש"ח ואינו יודע לבטא את עצמו בלשון הקודש אפילו במשפט מחובר אחד. אך הנה ולאיש הזה - בעבר מנאמני שלטונו של  הרודן הקומוניסטי ניקולאי  צ'אושסקו, "מסורת" של הוצאת "ספרי יהדות". בידי מכתב - מלפני פחות משלוש שנים, שבו העילג הזה כותב לאחד העיתונאים החרדים הבכירים לעצור שרשרת כתבות בעיתונו נגד הפדרציה המתבוללת של רומניה, לאחר שפדרציה זו הוציאה בתי עלמין ובתי כנסיות למכירה. אותו עיתונאי לא הפסיק לצחוק ממכתבו העילג של הלה ולבסוף זרקו לפח. השבוע נדהם אותו עיתונאי לשמוע ממני כי אותו העילג - ברוך טרקנטין שמו, הוציא שלושה כירכי "יהדות" על "יהדות רומניה"!
    ובכן כיצד עילג ו"דתי" ל"שליש ולרביע" מוציא "ספרי יהדות"? התשובה פשוטה מאוד: "התקציבים הציוניים". האדמו"ר הקדוש מסאטמר כבר צפה את כוחם של התקציבים הציוניים - ולא רק בא"י, להטות תורה ומשפט. למדינה הציונית זרועות בינלאומיות של כספים יהודיים חילוניים הבאים לעוות את האמת, ללחוץ על יראים ושלמים לעשות דברם ולפרסם את משת"פי הציונות בכל מקום ומקום. "התאחדות יוצאי רומניה" והפדרציה המתבוללת הם רק חלק קטן מגורמים אלה, שמנציחים ושוטפים את מוח העם והעולם ב"תרבות יהודית" מעוותת  ו/או בשקרים ממש. כבר לפני מספר שנים גילה אותו בעל ה"כיפה בגרוש" את המעיין הנובע הזה והכתיר עצמו- ללא תורה , לימוד או תארים" ל"הוגה דעות רוחני", ועוד בתחום היהדות. כך למשל כתב "פירוש" על "פרקי אבות" ותירגמו גם לרומנית. בספר הזוי זה -  מתאים לילדים בעייתיים בביה"ס היסודיים, הוא חוזר על הפסוק מ"בראשית" "ויבדל אלוקים בין החושך לאור" ומצייר, רחמנא  לצלן , את הקב"ה בדמות אדם המזיז וילון ודרכו נכנסות קרנות השמש! וכל זאת שלא לדבר על השטויות שכתב שם ועל הכנסת תמונות של "רבנים" ברומניה הרוקדים עם נשים על בימת ביה"כ, והכל באמתלא של   "קירוב לה'"!
    פרשה אחרת, המעידה על "יראת השמים" של "גולם" זהו אירוע שאירע לפני כשנתיים בפסגת הנופש הרומנית - "פויאנה ברשוב". במקום נופש זה היו באותה תקופה - תקופת הקיץ, שני מלונות מהודרי כשרות עם ציבור חרדי אבל טרקנטין זה העדיף לצאת למלון שהיה תחת "השגחת" הפדרציה המתבוללת. בהגיעו למלון הוא חיפש את ה"משגיח" אך לא מצאו. בכל רגע הגויים סיפרו לו כי "הוא כבר מגיע" אך לא דובים ולא משגיח.  בשלב מסוים - מול עיניו ממש, הוכנס בשר למלון ע"י הנוכרים וממשאל אותם מה זאת הם ענו כי "המשגיח שלח לנו את הבשר ואמר כי עוד מעט הוא יבוא". כמובן שהכל היה להד"ם. לבסוף "נישבר" טרקנטין שלנו והתאכסן במלון ואכל מה שכולם אכלו , מנגד הוא לא שם פעמיו למלונות המהודרים. לימים-מיד לאחר שחזר מנופש "כשר" זה, הוא פנה לרב בדרום הארץ ושטח לו את הסיפור בסיימו כי "מוזר שלא ראיתי שם משגיח"... לאחר שהרב סיפר לי זאת החלטתי לצלצל לטרקנטין כי חשבתי שמה עלו בליבו "הרהורי תשובה" אך כמובן שהתבדיתי. האיש שיקר אותי במצח נחושה והגן על מממניו ואפרופוסיו. הלה טען כי ה"כשרות מצוינת, מי שאחראי עלייה הוא האדמו"ר מסקועלן וכל החרדים שלהם אוכלים שם". באותה תקופה  ניהלו נציגי ה"סקולענר" מו"מ בלבד על הנעשה בבתי העלמין ברומניה...
    לפני מספר שנים - משראה פרחח זה "כי טוב", הוא החליט לכתוב "ספר לתולדות רבני רומניה" כשבסיסו "ציונותם הבלעדית של כל רבני רומניה". כמובן שעל שטיפת מוח זו יקפצו לא מעט גורמים ציונים לממן את התועבה. אך מסתבר שלא רק הפוקרים הציונים והמתבוללים מרומניה סייעו ומסייעים בידי איש זה אלא גם יואל טוביאס משיכון ו' בבני ברק שהבנאי מייזליס מבני ברק הזמינו לנאום כבוד בערב ההצלה לבי מסאטמר...). טוביאס זה מכנה את טרקנטין בתור "תלמידו" וחותם לו על ההמלצות לדברי ההבל והכפירה שלו, כולל הספר החדש על "רבני רומניה" שאותו כנראה באמת כתב ועיבד דר' יצחק אלפסי , חוקר מסכיל בלבוש חסידי. כאן גם המקום לציין כיצד בכנס בת"א - לפני מספר שנים (באולם "בני ברית"), שבו השתתפו טרקנטין ואלפסי עלה עו"ד יהודי ממוצא רומני וביזה בלעג את חכמי ישראל ואת החרדים וכל ה"כבודה" שישבה שם שתקה. טוביאס מביא עימו - לאישור כתבי השרץ הזה, גם את חבריו שמלק'ה הלפרט, אהרון ישעיהו רוייטר וחיים לב דוייטש. הארבעה הללו - לפני כשנתיים וחצי, נכחו בערב שבבוקרשט שאורגן ע"י המתבוללים בבית הכנסת המרכזי. באותו ערב לספריו ברומנית (בליל שטויות כמו "אפיונו הדתי של חג השבועות  הוא במאכליו המיוחדים"...?) ישב הקהל באופן מעורב באולם אך לארבעת ה"רבנים" זה לא הפריע לשבת על במת הכבוד. כמו כן מצטרפים לחתימות הללו גם רבנים ואדמו"רים "נוסח רומניה" הלקוחים מספרו של הרב אנשיל מילר -"עולמו של אבא", ובהוצאת ההוצאה המיזרוחניקי'ת של ה"רב קוק" , ששמחה ל"פאר" את ספרייה בקשקוש כי "כל רבני רומניה היו ציונים".
                                      הכינוס הגדול?
     ומרומניה לארה"ב. בשבוע שעבר התקיים בארה"ב כינוס של עשרות אלפי חרדים נגד האינטרנט. הכל טב ויפה, קדוש ומצוין, וכמובן שנכחו שם גדולי הרבנים עם קצת אוירה "לא ציונית" ומנגד ישבו שלומי אמוני ישראל מסאטמר ובריסק עם אגודאים "מודאגים" ואפילו ש"סניקים. המעמד ה"קונצנזואלי" הזה הזכיר לי סיפור ישן מעיירה יהודית בפולין. באחד הימים נחטף יהודי ע"י נוכרים לבית שומם בקצה העיירה ושם הוחזק כבן ערובה עד שהעיירה היהודית תיפדה אותו. בעיירה זו הסיפור לא היה כחזיון חדש אלא מפעם לפעם אמנם קרו חטיפות כאלה והיהודים פדו את שבוייהם. רב העיירה נאנח שוב וניגש למלאכת הפדיון - שהפעם לא היתה קלה כבעבר, משום שהחטוף היה עובר אורח יהודי שבעיירה לא הכירוהו ולכן מי יודע כמה מהתורמים יאותו גם הפעם לתרום. אך הפלא ופלא - דווקא בגלל אלמוניות החטוף והרחמים על מיסכנותו, הצליח מבצע ההתרמות לעין שעור מבעבר ואפילו קמצני העיירה תרמו בלב רחב. הסכום נמסר לגביר העיירה - האמון על המו"מים הללו, ותוך כשעה קלה הפדיון עמד להתבצע. אך אז שלח רב העיירה שליח דחוף לא רק לעכב את הפדיון אלא גם להחזיר את הכסף לתורמים. אח"כ כינס את חמשת גברתני העיירה - הקצבים והבנאים, ושלח אותם , מצוידים בכלי משחית, להכות מכות נמרצות את החוטפים וגם את החטוף ש"הכניס אותנו לצרה". העיירה השתוממה אך קיבלה את פיסקו של המרא דאתרא כמו שמצווים אנו "על ימין תאמר שמאל ועל שמאל תאמר ימין". ואמנם אט, אט התבהרה פסיקת הרב. משהגיעו לשם הגברתנים היהודים הם נדהמו לגלות כי גם ה"חטוף" הוא גוי שאמור היה להשתתף בסחיטה הזו. לאחר שהנוכרים הוכו כהוגן וברחו - כל עוד נפשם בם, מהאזור, ניגשו בני העיירה לבדוק כיצד ידע רבם החכם על המזימה הזו. או אז הסביר להם הרב שכשראה כי ההתרמה מצליחה מעל דרך הטבע  ואפילו הקמצנים תורמים הבין כי מהשטן היא זאת ולכן גם הבין כי יש כאן מזימה וסחיטה - במיוחד כאשר ה"חטוף" אינו מוכר בעיירה.
   בסיפור הזה נזכרתי כאשר שמעתי על הצלחתו האדירה של הכנס בארה"ב. ומאחר ושליח השטן בדורנו הם הציונים גם חיברתי אחד לשניים ובשורות הבאות אנסה לפתור לכם את המשוואה הזו. המאבקים נגד הציונים הם גדולים, קשים וחמורים. הזירה היא ארה"ק אך גם "פריפריית" העולם שותפה לקרבות הללו. השור הפוליטי המועד החדש - איווט ליברמן, מוביל מאבק ביהדות בשני ראשים: להפוך את הגיור האורתודוכסי לרפורמי דרך "כנסת המינים" ומנגד לגייס את כל הצעירים החרדים לצבא הציוני כדי להפכם לפוקרים ולבוללם בבנות הסלאבים שאת מפלגתם הוא מוביל. והנה כל מה שנעשה - כדי להילחם נגד החזיתות הללו, עלה בתוהו כולל ביטול אותה מחאה נגד "גיורי החלומות" שהיתה אמורה להיות מובלת ע"י בד"ץ ה"עדה החרדית" אך במחיר "ליטרת הבשר", תרתי משמע, של ה"רבנות הראשית" בוטלה המחאה. גם בעניין הגיוס לצבא הציוני - שכל מטרתו היא "חינוכית" כדי לבולל את החרדים ולמנוע את ריבויים, מסתבר שהיד אופסת ורופסת. אבל הכעס הולך ומצטבר ו"שעת האפס" להתפוצצות קרבה ובאה. והציונים-שסוכניהם שתולים על פלגי מי התורה, יודעים שעדיף להם ליזום "התפרצות" מבוימת מצד החרדים ו"מאוחדת" - גם במחיר כמה קללות באידיש שיונחתו על ראשם, כדי שלא תבוא התקוממות חרדית  אמיתית . ולכן היה שצריך למצוא  נושא "קונצנזואלי" שעליו יתגייסו החרדים כולם ושוב ירגישו "ביחד" וישכחו מהבעיות האמיתיות. וכמו שלפני שנים היה זה הפלפון המסכן ששילם את מחיר ה"שעיר לעזעזל" (ומאז לכל "ירא שמים" יש גם "פלפון כשר" לצד הטמא) הרי שהפעם ה"שעיר" החדש הוא לא אחר מאשר האינטרנט השנוא.
    ה"אינטרנט" הוא מושג ערטילאי ואפשר לחבוט בו לכל עבר. בעוד שהבעיות האמיתיות - בהתמסרות החרדית ליצר הרע הציוני- חילוני, נובעת מה"תקשורת החרדית" לכל ענפיה - עיתונים יומיים ושבועונים, רדיו וערוצי אינטרנט, הרי כדי להסיח את הדעת מכך פועלים הסוכנים הציונו- חרדים כביכול נגד ה"אויב הגדול באמת" - האינטרנט האמורפי , מארגנים כנס של  עשרות אלפים שבו הדברת תהיה לראש והפעילות נגד המזיקים תהיה לזנב ו"בא לציונות גואל". בכל חוג ובכל חסידות שתולים סוכני הציונים - אם בדעת ממש ואם מתוך השפעה, ואלה כבר מיידעים את  "גדוליהם" מה חשוב ומה שולי , מה עיקר ומה טפל. מהכנס הזה לא יצאה מלחמה שערה במודרניות הציונית  אך מנגד , לאחריו יוכלו הציונים לישון בשקט ולגייס את עקבי הצאן לצבאם הטמא ול"גייר" בו את כל הזבים והמצורעים מתת היבשת הסלאבית שבין אסיה לאירופה, שהרי לא במהרה יגויסו כוחות חדשים מקרב היהדות החרדית לאחר "כנס הענק הזה". ומה שבאמת צבוע הוא שלא מעטים מהחוגים שהשתתפו בכנס הזה מחוברים ולאינטרנט הטמא עם "אינפוזיה" ולא למטרות "פרנסה" אלא ל"אידישקייט" ושאר מיני ירקות. קחו למשל לדוגמא בנושא את חסידות "בלזא" עם ארגון ה"הידברות" שלה...
    מי שחושב שזו קונספירציה טועה ובגדול. לא במקרה חסידות סקועלן היתה ה"מנוע" לכינוס. האדמו"ר מסקועלן הוא אמנם יהודי קדוש עליון אך תמים נפש שעוטפים אותו חבורה של גבאים ו"מקורבים" ערמומיים שנכלים וכספים מטרתם. לפני שנים ספורות הם החזיקו - בעיירת  נופש בבריטניה, באדמו"רם, כבאסיר. כמספר שעות היה  האדמו"ר הישיש הקדוש הזה סגור- בכן ערובה ממש, עד שיאותו הספרדים לעזוב את המקום  משום   שהגבאים  וחלק מגבירי מנשסתר לא הסכימו  שהללו ישהו איתם במעמד הענקת הברכות ע"י האדמו"ר הקדוש. גם ההתקבלות לאדמו"ר איננה קלה כי שבט הגבאים שלו אינו מכניס לברכה  ללא תמורה של  "תשר" הגון.
    אך מעל לכל אותם סובבי האדמו"ר הם ציונים "שרופים" כמיטב החסידויות הרומניות מימים ימימה. אנשי הגוי'נט והעסקנים החילונים היהודים בארה"ב ובישראל הם מושא הערצתם של אותם גבאים קטני קומה ובעלי רגשי נחיתות , ומפעם לפעם הם שוב ושוב מכשילים את אדמור"ם  ומציגים את הציונים הללו כ"בעלי תשובה" וכו'. על קהילות מתבוללות - ובכללן ברומניה וה"נאולוגים" בהונגריה, הם מלמדים "זכות" של "יהודים טובים ומתחזקים" וכו'. וכמובן שוב ושוב הם מביאים לאדמו"רם את פעילי ה"סוכנות הציונית" ושאר מזיקים ציונים כדי לקבל "ברכת חיזוק". אחד מה"משפיעים" בחסידות זו הוא הח"כ הציוני לשעבר שמלק'ה הלפרט - שאיבד את השפעתו בחסידות ויזני'ץ. הלה משמש סוכן גלוי של הציונים בחצר ה"סקולענר".
    בקרב על קברי ישראל ברומניה למדנו היטב מיהם אותם עסקנים שמכרו את המאבק בפחות מ"נזיד עדשים" והתנצלו בפני הפדרציה המתבוללת ברומניה כמו שאף עבד אינו יורד לברכי אדונו. ולכן לא ייפלא שהציונים מצאו בסקועלן את ה"חוליה החלשה" כדי לאחד בו את  "אגודת ישראל"  עם אנשי סאטמר ולקרר את שאר המאבקים האמיתיים. בעבר היו ניסיונות לרתום - שלא מדעתו, בנושא קברי ישראל ברומניה, את ה"סקולענר" ושישפיע על רבנים חשובים להפסיק את הקרב נגד המתבוללים שם אך אותם רבנים ידעו להימנע מהפגישה עימו  גם כששהו בארה"ב. לכן לא מקרה בעיני  היא העובדה שהאדמו"ר מסקועלן  בעצמו "הרים טלפון" לאדמו"ר מפרשוורסק וביקשו להופיע. האדמו"ר מפרשוורסק ידוע בדעותיו האנטי ציוניות החריפות ובחרדתו להיבדלות מהחרדיים הציונים - במיוחד אם חסידות "בלזא" היא אחד ה"שושבינים" של ה"אירוע", ולכן הציונים עשו הכל כדי לגררו לכנס ה"קונצנזואלי", דרך חסידות סקועלן. כמו כן בשנתיים הקודמות גררו את האדמו"ר הזקן לרומניה פעמיים - עד כדי סיכון חייו ממש, רק כדי שיאשר הזרמת כספים ל"הכנסת אורחים" טריפה בעיר הרומנית הצפונית יאסי, במסווה של "כשר" ורק חשיפת הפרשה ע"י כותב שורו אלה מנעה את חילול ה' הזה. גם חלק מגבאיו של האדמו"ר מסקועלן היו בעצה אחת להכשילו עם יואל טוביאס ועם פדרציית המתבוללים ברומניה.
    אך למי שמאמין כי האדמו"ר ממונרו וגרוריו מלונדון (משפחת שלזינגר) לא הופיעו לכנס מסיבות "אנטי ציוניות" הם טועים - נהפוך הוא. ממידע בדוק מסתבר שבין רבני לונדון האינטרנט שוכן לבטח אך ורק בביתו של ראש המשפחה ה"מהוללה". מנגד , חסידי מונרו מקושרים ישירות לכל האתרים הקלוקלים של ה"אינטרנט החרדי" ובראשם לאותו אתר זדוני בשם "חדרי חרדים". לפני חג הפסח האחרון אף הורה האדמו"ר ממונרו בריש גלי לשומעי לקחו כי עליהם "להסתכל באינטרנט" כדי לדעת היכן נמכרות אותן מצות מפוקפקות מאריזונה. וכמובן שהעיתון "דה בלאט" מעתיק את רוב כתבותיו וידיעותיו מהאינטרנט. לכן - כ"הכרת הטוב", לא הגיעו אנשי האדמו"ר ממונרו ושלוחיו בארה"ב, ארה"ק , בריטניה ובליה ל"כנס הגדול".
                                                   "יום ירושלים"
       בשבוע שעבר "נחוג" עוד יום איד ציוני שמשום מה קראו לו "יום ירושלים". זהו היום שבו הציונים השתלטו שוב על העיר העתיקה בירושלים והפכו את הכותל המערבי ממקום קדוש ל- ה' למוזיאון חילוני המחולל ע"י נשות הצבא הציוני. רב מאנשי "דגל התורה" צלצל אלי לפני כשבועיים והודה:"הרבי מסאטמר צדק". הלה היה באותם רגעים בכותל המערבי ושירת עגבים - בטקס סיום של "חטיבת גולני", טימאה את רחבת המתפללים. לא הרחק משם התנוססו דגלי הציונים על הבניין המשופץ של בית הכנסת ה"חורבה" (שהוקם ע"י השבתאי משה מלאך) והרב שם הוא עוד נצר ציוני למשפחת קוק המפורסמת לשמצה במקומותינו.
      לא סוד הוא שחרדים ציונים משתתפים ביום נקלה זה , ואח"כ מתפלאים מדוע הציונים רוצים לגייסם. מי שרואה ביום הזה "שחרור" צריך גם לשרת בכוחות ה"שחרור". יש לבטל את היום המתועב הזה אחת ולתמיד שהרי יום ירושלים האמיתי הוא יום בואו של משיח צדקנו וכל יום אחר בשמו רק דוחק את הקץ.
                                      על מה ולמה?  
       ימים ספורים לפני חג השבועות הופיע מנהיג "דגל התורה" - הרב לייב שטיינמן, בעיר בית שמש ל"דרשת חיזוק". בין שאר מה שאמר שם הוא שפך אש וגופרית נגד אומות העולם וקרא להם רוצחים, שיכורים וכו'. לא שהדברים אינם נכונים אבל למי זה בדיוק מועיל כיום כשמתגרים בגויים והאויב האמיתי הם הציונים דווקא?!  על ה"ברכות" הללו עטו הרפורמים והפוקרים כמוצאי שלל רב והחלו בהסתה נגד החרדים בארה"ק ובעולם. כנראה ש"גבאיו" המודרניים של הרב שטיינמן  אינם רוצים להסתכסך עם מטיביהם הציונים וניתבו - בחוסר אחריות, את דברי רבם, נגד אומות העולם גם במחיר המהומה הזו ובמקום שהמיקרופונים פתוחים להסתה.
     פעם , בימי הרב שך, היתה האש נורה ממנו נגד הפוקרים החילוניים ופותחת מאבק נגד משמדי הדת אך מאז מות הרב שך מתו גם אחרוני ניצני האנטי ציונות במפלגת "דגל התורה" -זו של הליטאים הציונים, ומה שנותר זה לתקוף את אומות העולם המגלות חסד יתר ליהדות מאשר הציונים שאת נשיאם , שמעון פרס, קיבל הרב שטיינמן לא מזמן בכבוד ובפאר ב"עיר התורה והחסידות", בני ברק.
                          ועוד משהו על "חב"ד על הזמן"...
        מה קורה לספינה חסידית שהאדמו"ר - הקברניט שלה השיב את נשמתו לבוראו ולא העמידו לו יורש, אנו יכולים ללמוד ממה שקורה ומידרדר בחב"ד, עד כדי עבודה זרה ממש! לאחר שהכתירו שם את הפוחלץ נתניהו ל"מלך ישראל" וגמרו עליו את ההל במשפט "ביבי טוב ליהודים" עברו בבח"ד לתמוך בכל הזוי חילוני בתנאי שיהיה לאומן אנטי ערבי גם אם הוא אנטי חרדי ואנטי תורתי. בהמשך עברו בחב"ד להתגייסות לצבא הציוני מתוך רצון ובעלון השבועי שלהם ("שיחת השבוע") מאמר המערכת הוא "ציוני למהדרין". אבל להפוך לשותפי המיסיון - שפעם "יד לאחים" החבד"י לחם בהם, לא האמנו.
     בל"ג בעומר האחרון (תשע"ב) השתרכה בעיר אלעד תהלוכה של חב"ד עם תפאורת "צבאות ה'" וילדים רכים מילאו אותה. לפתע, בהמשך אותם "צבאות ה'" נראו פעילים מבוגרים יותר , שהיוו חלק בלתי ניפרד מהתהלוכה, עם שלט "תמים" של "תנועת הידידות". אלה היו לא אחרים מאשר חברי המיסיון הנוצרי! הללו טענו ב"תמימות" מעושה כי "זהו שיתוף פעולה להבנה בין הדתות". בחב"ד קצת נבוכו אך מיד התעשתו וטענו כי "הם ידידי ישראל , אך אם ינסו לנצר, חס ושלום, אז נשקול שוב את השיתוף פעולה עימם".
      הנגע הזה - החברות עם המיסיון המפלצתי, הגיע מהלאומנות הציונית שמימין ושאותה מטפחים בחב"ד ו"משתכשכים" בה. הציונים הלאומנים מימין החלו בשנים האחרונות לפעול לשני כיוונים מסוכנים, במלחמתם בערבים ובמוסלמים: במישור החילוני הם מהדקים את קשריהם עם מפלגות ניאו נאציות באירופה ובראשן מפלגת ה"חירות" האוסטרית שגם בארצה היא פסולה ומוקצית. רוני פרשואר - נציג הציונים באו"ם ולשעבר השגריר הציוני בבריטניה (שחבורת פרחחים "חרדית" - ציונית ובראשה מוכר סנוויצ'ים בשם בני רוזנבוים ניסתה ללא הצלחה ל"שווקו" לחרדים בלונדון עם חרדל ו"קטשופ"), סגן השר הדרוזי מהליכוד איוב קרא , הח"כ הסהרורי והלאומני - קיצוני של ש"ס, ניסים זאב ופר' לאומני -מיזרחיסטי בשם הלל וויס כבר החלו בקשרים עם הללו ומומנו בביקוריהם והשתתפותם בכנסים אלה כשהסכימו והצהירו תמיכה בכך ש"יהודים מקומם בפלשתינה" וע"י כך  הם נותנים  לניאו נאציזם זה לגיטימציה לרדוף יהודים בכל העולם ולגרשם לכבשן האש הציוני.
       הכיוון השני - בו צועד הימין הציוני , הוא "דתי" וכל כולו בברית כרותה עם המיסיונרים האוונגליסטים בארה"ב המעוניינים - בריש גלי, לשמד את עם ישראל, וזאת תחת הטיעון ה"פרו-ישראלי" ו"האנטי ערבי". המיסיונרים הללו מאמינים כי קיבוץ עם ישראל בארצו יביא - חס ושלום, להתנצרות המונית. כאן יש לציין כי הימין הציוני "בודק"- בשנים האחרונות, "אפשרויות רוחניות אלטרנטיביות" לאורתודוכסיה היהודית וביניהן ה"אופציה הנוצרית המתונה"! כאן צריך להבין סוף כל סוף כי המשפט הציוני של "ידידי ישראל" הוא תרתי דסתרי ל"ידיד היהדות" ואפילו ל"חסידי אומות העולם".
       מאחר וחב"ד נכנסו לחדר פוליטי ורעיוני אחד עם מטונפי הימין הציוני הרי שלא פלא שקמו בבוקר עם פרעושים נוצרים. כדי למצוא חן בעיני שותפיהם הציונים הרי שהם הכשירו גם את המיסיון הנוצר, רחמנא לצלן! אדמו"רי לובאביטש מתהפכים בקברותיהם ממה שנותר מאם החסידיות. דבר המוכיח מכל שאין קו אדום לשטן ולכפירה ועד כמה צריך להתגדר בפני דעות פסולות ומגע עם אנשים פסולים. בקיצור, "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"...
                                       יקוב הדין את בית הדין
       על מה שהתחולל בבית הדין של הרב ניסים קרליץ- עד שהדברים הביאו לפרישתו, כבר סיפרתי לכם בשבועות הקודמים. לאחרונה הגיעה אלי ידיעה עד כמה מסוכן לסמוך על ה"גיורים" של אותו בית דין ששמולי'ק קרליץ מנהלו. לפני פחות משנה הגיעה - לאחד ה"רבנים הממלכתיים" הבכירים, ידיעה כי נשות תועבה  מאוקראינה עומדות להיות "מגוירות" בבית דין זה "כדי שלא ישללו מהן את ה"ויזה" להמשך שהייתן". לאחר שאותו רב בדק ואמנם הסתבר לו כי אמת הדבר הוא נסע - באישון לילה , לביתו של הגר"ן קרליץ וביקש הסבר לעניין. הגר"ן קרליץ נדהם מהסיפור ובכה ממש כי לא שמע מאומה. לאחר בירור הסתבר שרוב ה"גיורים" בבית דינו נעשים מאחורי גבו וביוזמת בנו שמולי'ק (האיש שמאיים בערכאות עכו"ם ציוניות, ואולי משום כך באמת צריך לתבוע בית דין זה באותן ערכאות). העניין כמובן בטל אך אני מנסה לקשור סיפור זה לסיפור עובדתי אחר המספר על דיין בבית דין זה שבימי "נדל"ן הזהב" ברומניה (לפני שנים מועטות) היפנה יהודים חרדים ב"עניין נדל"ן רומני" לאיש תועבות ישראלי מרומניה (שכניסתו אסורה לארץ מסיבות פליליות) שיסדר להם קניות והמליץ עליו כ"אדם ירא שמים ושומר מצוות". רוב רובם של המופנים רומו וכספם הונח על "קרן הצבי". תמהני אם יש קשר בין אותו דיין לנשות התועבה האוקראיניות...
     באנגליה חיה "גרה" ש"התגיירה" בבית דין זה לאחר שק"ק של "לונדון והמדינה" סירבה בכלל לדון ב"גירותה" לעתיד. האישה חיה עם הוריה הנוכרים  בשכונה לונדונית שאין בה יהודים שומרי מצוות ולא תמיד קונה "כשר" . הסיפור נחשף לאחרונה לאחר שהציגוה כ"גרת צדק" בפני אברכים חרדים ונשותיהם משכונת "גלדרס גרין" בלונדון.
    בקיצור, זהו פח הזבל של "גרי החלומות" שאיש אחר בעולם אינו חפץ לגיירם. ולכן הייתי מציע לכל "גיבורי ה'" מקרב הרבנים החרדים הציונים המפגינים נגד איווט ליברמן ולוחצים על ה"רבנות הראשית" - ובראשם הרב יצחק פישר מראשל"צ, לפני שהם פוסלים וטוענים נגד גורמים ציוניים ה"מגיירים" ב"הווא אמינא" שיבדקו מה קורה  ב"גיורי" בית הדין בבני ברק שהרב ניסים קרליץ פרש ממנו ואילו הרב שריאל רוזנברג מחליפו עדיין מתלבט אם לקחת תחתיו את "תיק הגיורים"...
                                                  את אחי אני מבקש
      לחוגים רבים בקרב שלומי אמוני ישראל יש לא פעם טענות נגד "נטורי קרתא", במיוחד אלה שבחו"ל. שוב ושוב טוענים החוגים הללו- בע"פ אך גם בכתב ה"פשקווילים", כי הפגנותיהם וצעידתם של "נטורי קרתא" עם הערבים היא למכשלה נגד האנטי ציונות החרדית עד כדי "חילול ה'". אבל כל מי שמבקר צריך לתת גם אלטרנטיבה. האדמו"ר מסאטמר הוריש לנו צוואה ברורה ובה נאמר כי "צריך להודיע לאומות העולם ולאומה הערבית שאין הציונים מיצגים את היהדות ואת היהודים". וכיצד מודיעים באופן מעשי? גם לכך נתן האדמו"ר מסאטמר תשובה - בהפגנות בעולם נגד מנהיגי הציונים, ובמיוחד כאשר הללו פוגעים בקודשי ישראל וכל זאת משום שהפגנות אלה יוכיחו לעולם שאין הציונים מייצגים יהודים עם חזות יהודית ואף יגרם נזק לאינטרסי הציונים משום שהם מתביישים מעט מאומות העולם. ואמנם ההפגנות נגד הציונים היו תמיד ה"יד החזקה" של חסידות סאטמר , גם לאחר מותו של הרבי.
     בשבוע שעבר ביקר בלונדון אחד מגדולי צוררי ישראל בדורנו - איווט ליברמן, שר החוץ הציוני. הלה הוא האיש שלאחרונה יוזם ומבצע את גזירות בגיוס של החרדים לצבא הכפירה והכיבוש הציוני. הלה הוא זה שמשנה את ה"הלכה" דרך כנסת המינים כדי להרבות גויים בישראל והוא זה המנהיג את הבהמות הדו-רגליות שהובאו מחבר העמים במסווה "חוק השבות". הלה הגיע לשכונת "הנדון" בלונדון להיות אורח של קלגסי קק"ל , לאחר שהשגריר הבריטי בישראל נכח בנישול בדווים מכפרם ("אל ערקיב" - ע"י ב"ש) כדי לנטוע שם יער מטעם קק"ל והמיסיונרים האוונגליסטים ימ"ש , מארה"ב. זה היה הזמן וזו היתה השעה להכלים את פניו של צורר ישראל זה בהפגנה כהוגן. הדבר היה מוכיח לבריטים כי האיש ומדינתו באמת אינו מייצג דבר מהיהדות או את היהודים האמיתיים. זה היה מוכיח לערבים ולמוסלמים כי כוחות ההתנגדות לציונות הם חרדים טהורים ומוריד מהדימוי הלאומני שהחרדים הציונים מישראל יצרו ליהדות הנאמנה. וזה היה מביך את היהודים האנגלים הציונים - ואף חובשי כיפה לא מעטים, שבאו להזדהות עם צוררם ודגלי הציונות בידם.
     אבל חסידי סאטמר לא היו שם - גם אלה שרק לפני מספר חודשים הפגינו נגד הציונים ומעלליהם נגד חרדי בית שמש. בחסידות סאטמר ב"סטמפורד היל" אפילו לא ידעו שהצורר הגיע - מה שבודאי בארה"ב, במקרה דומה , חסידי סאטמר היו יודעים. כמו שבחסידות סאטמר בארה"ב נדמו נגד נתניהו בביקורו באו"ם בספטמבר 2011 כך נדמו חסידי סאטמר בלונדון. האומנם פני הדור  - גם בסאטמר, השתנו לפני הכלב?
     אבל מי שהיו שם היו אנשי "נטורי קרתא" עם מוסלמים וערבים ושאר אזרחים בריטים אנטי ציונים. כן, "נטורי קרתא" הצילו שם את ה"כבוד היהודי" ולכן לא לבוא אליהם הפעם בטענות. הגיע הזמן שבסאטמר יפסיקו לענות תשובות "אגודיסטיות" כשהם נשאלים מה הם עושים נגד הציונות, ומנגד יש לחדש את קרבות ההפגנות נגד הציונים עפ"י מורשת האדמו"ר מסאטמר. אי הופעת החסידות הזו מול ליברמן בלונדון הכשירה בפעם נוספת  את מנהיגות הכפירה והשמד הצינית אצל יהודי לונדון, ואף הדתיים ואפילו החרדים שבהם.
                           בין רפורמה תיאורטית למעשית
     רומניה הישנה (ה"רגאט") - שלפני מלחמת העולם הראשונה (ללא טרנסילבניה , בוקובינה ומולדביה הצפוניות) נחשבה למדינה הירודה ביותר ביהדות האשכנזית באירופה. למרות זאת דווקא שם לא עלתה קרנם של ה"רפורמים" וה"ניאולוגים" -שפשעו בכל חלקה טובה במדינות שבה היתה תורת ישראל תקיפה כמו הונגריה הגדולה, אוסטריה, גרמניה ושאר מרכז , מערב ומזרח אירופה. בספר "עולמו של אבא" מסביר המחבר - הרב אנשיל מילר זצ"ל, את הסיבה: "ברומניה לא היו רפורמים כי האורתודוכסים היו כאלה...
    בסיפור הזה נזכרתי השבוע כאשר היועץ המשפטי הציוני הכשיר את ה"רפורמים" וה"קונסרבטיביים" לבוא בקהל ישראל שהציונות המציאה. מה שהזכיר לי ממש את אותו סיפור היתה ידיעה מעניינת שהועברה אלי ע"י רב חרדי ירא שמים מדרום הארץ. טיפוס בשם "ברק משעלי" אמור להתחתן בעיירה נתיבות בדרום הארץ (ביום ראשון הקרוב) - שם הוא מתגורר. לאישה - גב' קסנייה דוחן מהישוב עומר, יש  בעיה כי ליד שם אימה נכתב כי "צריך לבדוק את יהדותה". במשרד הפנים נענה הרב כי "האישה אינה רשומה כיהודיה".  מב"ש הגיעו שני עדים שהם טענו - לפני הבירור במשרד הפנים, כי האישה בוודאות איננה יהודיה. לאחר שהרב פנה לבית הדין האזורי בב"ש ולרבנויות באזור התחמקו הללו- כולל הרב פנחס כהן, "רבה" של נתיבות, וטענו כי הרישום נישואין איננו במסגרתם. היה אחד ("רב" כמובן...) שיעץ לרב הדרומי "לרדת מהעניין, כי החתן עו"ד מסוכן". כולם התנערו ואפילו הזמנה לחתונה סירבה משפחת הכלה להעביר ואילו החתן סגר את הפלפון שלו. יש לציין כי השם "ברק משעלי" נזכר כאשר לא מזמן מונה משה ברקת ליו"ר חברת הביטוח "הפניקס" ואילו "ברק משעלי" התפטר מהדירקטוריון - אם או בלי קשר למינוי. עד כתיבת שורות מתחמקים כל הרבנים והעסקנים הדתיים וה"חרדים" מלתת תשובה על "כשרות" החתונה.
      הסיפור מנתיבות הוא רק עלה נידף באמת המרה בא"י לגבי ה"אורתודוכסיה החרדית" ושיטותיה הרפורמיות. זהו הקשר גם בין ה"אורתודוכסים" ברומניה ל"אורתודוכסים" של ה"רבנויות" בישראל , אז מה הפלא שהשטן יכול לקטרג לטובת ה"רפורמים" האמיתיים?
      בכל אופן , אילו היתה באמת עיתונות ותקשורת חרדית היא היתה חוקרת ובודקת מקרים כאלה וגם מפרסמת אותם אבל מה לעשות והיומונים המפלגתיים עסוקים בעסקנות צרה ובציונות, חלק מהשבועונים הוקמו כדי להחטיא את ישראל ב"מודרניזציה" , אחרים מייצגים את הציונים הלאומנים ואת הפוקרים החילוניים המעוניינים ב"שייגציות"  הזו ואילו ערוצי הרדיו והאינטרנט ה"חרדיים" נשלטים ע"י פרחחים, עוברי עבירות ואנשי תועבה חילוניים?...
  



"סעודת החג" של ליל יום הכיפורים


בס"ד
  "סעודת החג" של ליל יום הכיפורים/ הרב אליהו קאופמן
     יו"ר הפרלמנט הישראלי - ח"כ ראובן ריבלין, הוא אדם הידוע בעמדותיו העצמאיות וברצון שלו לבדוק כל דבר לגופו של עניין. אי לכך החליט הלה - נצר לאחת המשפחות החרדיות הוותיקות של ה"ישוב הישן" בי"ם,  לבדוק (לפני שנים רבות) מהי מהות ה"רפורמים", ולשם כך יצא לארה"ב. לימים סיפר ריבלין - שכידוע איננו ידוע באהדתו ל"חרדיות", כי "נקודת השבר" שלו היתה כאשר בליל כיפור-מיד לאחר "כל נדרי", הוזמן ע"י מארחיו הרפורמים ל"סעודת החג של ליל כיפור".
      לפני מספר חודשים התארחנו לשולחן שבת יחד עם יהודיה דתית - מודרנית מאחת השכונות הפחות דתיות של לונדון. תוך כדי שיחה הסתבר לנו כי האישה - אם לילדים, "חיפשה את עצמה" ארוכות עד שנחתה בעוגן האורתודוכסי המודרני (כן, יש "חיה" כזאת!) של בתי הכנסת של ה"יוניטד סינגוג" בלונדון. ביו השאר "טיילה" גב' זו - חוקרת לאנתרופולוגיה במקצועה, גם אצל ה"רפורמים" בלונדון, ועוד בשכונה החסידית והחרדית ביותר שם - "סטמפורד היל". "נקודת השבר" של הגב' היתה כאשר - לאחר ה"תפילה", חזתה במו עיניה כיצד ה"ראביי הרפורמי" ניגש במהלך השבת לקונות לעמו בשר חזיר בחנות הנוכרית שממול!
     אב חילוני לחלוטין - אך  מיוסר, פועל כיום בניו יורק באופן קבוע ובהתנדבות לטובת החרדים, במאבקם ב"רפורמים" וב"קונסרבטיביים", לאחר שלטענתו "איבד" דרכם שלושה בנים. אחד התחתן עם נוכריה דרך "ראביי רפורמי" , השני המיר את דתו -  לאחר שביקר אצל ה"רפורמים" ושם פגש מיסיונרית נוצרייה והשלישי התחתן עם גבר , בטקס "רפורמי" כמובן...
     לפני זמן לא קצר ראינו כולנו - את מה שהיהדות האמריקאית מכירה ואת מה שהיהדות הגרמנית הכירה שנים רבות קודם לכן. כומר ו"ראביי קונסרבטיבי" חיתנו מתבולל יהודי עם גב' צ'לסי קלינטון והדור הבא שלהם כבר לא יהיה יהודי, רחמנא לצלן. המתבולל הלה הלך כ"צאן לטבח " ההתבוללות כמו שכל האחרים הלכו לפניו בדרכים ה"רפורמיות" וה"קונסרבטיביות".
     אלה רק מקצת הדוגמאות שמצפות לנו בארץ ישראל מההכרה ה"היסטורית" וההיסטרית של  מערכת המשפט החילונית  ב"רפורמים" וב"קונסרבטיביים". אני לא מופתע ולא משתומם מהגיענו לרגע זה. זו התוצאה של ההמצאה על "סטאטוס קוו" מלאכותי במושג הדמיוני ששמו "מדינה יהודית" והאמצעי הפסול של כריכת הדת והמדינה גם יחד תחת שלטון חילוני עם "כלבי שמירה" מטעם ה"מפלגות הדתיות והחרדיות". כל צו'לנט מקולקל מביא גם לקלקול קיבה. ה"פטה מורגנא" הדתית - חרדית על כך ש"ככל שעולה הכוח הפוליטי בכנסת כך ההישגים הדתיים גדולים יותר" התנפצה שוב מול פני העסקנים הדתיים הדואגים רק לקיומם הפוליטי. ההיפך הוא הנכון - ככל שהכוח הפוליטי הדתי- חרדי עולה כך ההישגים הדתיים קטנים יותר מעצם האיחוד של החילוניים נגד המושג "מדינה יהודית" עפ"י היהדות הצרופה.
    אבל למרות כל האמת  הזו שטופחת על פני העסקונה הדתית - שמשקרת לגדולי הדור שלה, הרי שהכמיהה למשרות ולכסף הציוני שבקופת המדינה ה"שנואה" , מעביר גלמים אלה על דעתם ועל דעת קונם ולעולם לא יודו כי הפרדת הדת מהמדינה היתה עושה טוב יותר ליהדות ומצילה נפשות מישראל משמד. אם עסקני ה"גומי" הדתיים יפקחו עיניהם לראווה הם יווכחו כי החילוניים - כולל "אליליהם" מימין, עוברים לא רק תהליך של חילוניזציה אלא גם ניתוק לגמרי מהיהדות עד כדי בדיקת המיסיון וכו'. לכריכת הדת עם המדינה חלק נכבד ביותר בהשתמדות זו, שאי אפשר עוד למונעה ב"חוקי הכנסת". אותם עסקנציקי'ם חרדים - המתקראים "רבנים", הסתירו זמן רב מרבניהם את העובדה כי ה"הסכמים הקואליציוניים" עליהם חתמו אינם שווים כקליפת השום ולא יעמדו מעולם ב"מבחן בג"ץ". זאת הן משום שאותם הסכמים באו רק לתת "תרופה רגעית" להמשך השותפות הקואליציונית של החרדים למרות הכלמתם והן משום שהבג"ץ בישראל איננה רשות שיפוטית וחוקית באמת - כשזה מגיע לשאלות דת, אלא רשות אידיאולוגית חילונית אנטי אורתודוכסית. אותם קטני העסקנים החרדים ידעו גם להסתיר מרבניהם את העובדה שהשותפים הקואליציוניים החילונים לא פעם חותמים על הסכמי "פרו-דתיים" ביודעם כי הבג"ץ - או רשות משפטית אחרת, כבר יוציאו להם את "הערמונים מן האש" וכל זאת בתיאום עימם.
    אבל אשמת כריכת הדת עם המדינה - במצב האנטי דתי כיום, גדולה יותר. בחו"ל מתקיימות קהילות אורתודוכסיות לצד ה"רפורמים" ותואמיהם ה"קונסרבטיביים" ולמרות הכל לא מעט חילוניים מעדיפים את האורתודוכסיה המודרנית על פני תחליפי ההתבוללות. הסיבה לכך היא שבתי הדין ומערכות הרבנות והדיינות האורתודוכסים המודרניים באים מן השטח עצמו. אין שם רבנות מוצנחת עם אנלפאבתים שנכפים על קהילה זו או אחרת ע"י מפלגות פוליטיות. גם ההקלות שם - בקהילות הללו, באות מכוח היהדות והרעיוניות ולא מבצע שוחד וכו'. ולכן ה"יאנג יזרעל" בארה"ב, ה"יונייטד סינגוג" וה"פדריישן"  בבריטניה , ה"קונסטיטואה" בצרפת וכמובן רשת חב"ד העולמית מכובדים ע"י ציבור הרוצה להישאר יהודי לדורות ובגבולות ההלכה.
   אבל בישראל המצב שונה. המערכת הדתית בנויה על מינויים פוליטיים של כאלה הדורשים שכר כפינחס האורתודוכסי אך עושים מעשי נבלה כזמרי ה"רפורמי". ה"שוחד יעוור עיני חכמים" הוא בסיס הפעולה של לא מעט רבני שכונות , רבנים אזוריים, רבני ערים ואף למעלה מכך - ראה פרשיות הרבנים  בקשי - דורון, מצגר וה"חופות השמנות" של הרב לאו. בישראל הרב שממונה אינו חייב לתת דו"ח לציבור שלו ולציבור הזה אין כוח בבחירתו. בישראל בוחרים ברב זה או אחר לא מעט עסקנים קטני קומה ורחוקים מהדת , שלאחר הבחירה מסתיים הקשר בינם לנבחרם. בישראל יש לפעמים מצבים שאין בכלל פיקוח על מעשי הרב והלה עובד בכלל במשרות אחרות. בישראל ישנם אזורים חקלאיים ש"רבניהם האזוריים" מרובים וכפולים מישובי האזור.
   ולכן בישראל השחיתות ה"אורתודוכסית - ממלכתית" פורחת. מעבר לשלמוני החופות המוגזמים נתפסים - בעין הטלויזיה ממש, "רבנים" מחופשים השוקלים לידיהם "שקלא וטריא" של  "מזומני גיורים". בישראל  פורחות "כשרויות" מדומות ללא משגיחים - של כל רב נידח מאיזו מועצה אזורית נידחת. בישראל מוזרמים "כספי תרומות" ממלכתיים ל"מוסדות התורה" של ה"רבנים הממלכתיים" ע"י דירקטורים פוליטיים או סתם פוליטיקאים (מכספי הציבור  כמובן..) ואח"כ נדרשים ה"רבנים הממלכתיים" לפרוע את התרומות הללו ב"פסקים מקלים". השבוע למשל נתקלתי בפרשה מאוד סתומה. בעיר דרומית עומדת להתקיים - ביום ראשון (ה-3 ליוני 2012) חתונה של דירקטור לשעבר בחברה ממשלתית עם נוכריה מחבר העמים שמצוין ליד שם אימה כי "יש לבדוק את יהדותה של הגב'". משרד הפנים מעולם לא רשם אותה כ"יהודיה" אך ה"טקס" יהיה "דתי". כשהרב שחשף זאת החל לתחקר את רבנויות ורבני האזור  הרי  שהללו מילאו פיהם מים ואחד מהם אף  פלט כי "לא כדאי לך להסתבך עם החתן, הוא עו"ד". אח"כ הסתבר שאותו רב ואחרים היו בקשרי "תרומות ציבוריות" עם החתן כבר שנים קודם לכן.
     בחו"ל למשל קוברים את המתים מתוך יראה וכבוד ולא מספסרים בעשרות אלפי דולרים לקבר- דבר שהביא אלינו את ה"קבורה הפרטית". בחו"ל האורתודוכסיה המודרנית היא אמנם כזאת אך בארץ ה"אורתודוכסיה הממלכתית" היא "רפורמית" בכיסוי של מזומנים וזה מה שמגעיל ומקומם לא מעט חילוניים- שלא היו נותנים , במצב שונה, את ידם ועוברים ל"רפורמה" גלויה.
     ויתכן שבעצם מי שעומד מאחורי לגיטימציית ה"רפורמים" וגרוריהם אינו אלא ראש הממשלה בנימין נתניהו. מאז הופעתו בפרלמנט הישראלי - בשנת 1988, דיברו יותר ויותר לשונות על היותו איש של הרפורמים וכי "נישואיו" השניים היו ל"גיורת" רפורמית בשם פלייר. לאחר יותר מעשרים שנה  הוא יכול להתגאות כי פרע לחבריו הרפורמים את ההמחאה. האישור דווקא דרך היועץ המשפטי לממשלה מוכיח שנתניהו היה חייב להיות מעורב בעניין. לא אתפלא אם יוכח כי ליברמן הלם בנושא הצבא וה"גיור" נגד החרדים ביוזמת נתניהו, שביקש לנצל מתקפה זו ולהחליש את היהדות החרדית כדי לתת לגיטימציה לרפורמים, שלא מעט מממניו ותומכיו בארה"ב הם כאלה. גם אביו המנוח - בן ציון נתניהו, נודע באנטי דתיותו ובשעתו (לפני שעזב את הארץ) עמד מאחורי יוזמתו של ערי ז'בוטינסקי לייסד מזנון של "דבר אחר" בפרלמנט הישראלי. מעניין עכשיו להביט בכל הפרצופים החרדים שהורו להצביע לאיש זה , ובמיוחד אותם קלי דעת מחסידות חב"ד. צריך לשאול את האחרונים אם גם כיום "נתניהו טוב ליהודים"...
     אך אל יחשבו להם החילוניים שבוא ה"בשורה הרפורמית" הוא זה שיצילם. להיפך, היהדות החרדית והדתית תמשכנה לשמור על קיומן ע"י המערכות הנפרדות שלהן אך לעומת זאת חילוניים רבים - שבמערכת אורתודוכסית (אפילו מושחתת...) היו ניצלים מהתבוללות, הרי שתחת הרפורמים  הם יהפכו למתבוללים ממש וכך ירד מספר החילוניים תוך פחות מחצי דור. ועכשיו נראה אם מישהו עוד יצחק מהנזק הבלתי הפיך שעולל  היועץ המשפטי לממשלה בהשראת הבג,ץ(המיצגים עמדות אידיאולוגיות ולא "משפטיות") ב"גול העצמי" שהבקיע.