האוצר ושיברו

בס"ד

    האוצר ושיברו / הרב אליהו קאופמן

       אם שמו של מר לפיד לא היה  כזה אלא שם מזרחי ועם רמת ההשכלה שיש לו כיום בודאי שנתניהו לא היה מעיז למנות לתפקיד אדם צעיר שבינו לבין כלכלה ולימודיה אין ולא דבר, עד כדי השאלה האם האיש בכלל עמד בתעודת הבגרות של כיתה י"ב. אבל למעשה המרויח העיקרי מהמינוי הוא רק נתניהו. בממשלה הזו הוא לא רק ראש ממשלה בפועל אלא גם שר החוץ שלה ושר האוצר, ובתפקיד האחרון יש לו עסק עם אדם שאינו מבין דבר וחצי דבר ממה שקורה (חוץ מהצעות "רוח" של חבריו ה"טייקונים" שלא לחינם השקיעו בבחירתו) בכלכלה ובחשבונאות. קשה לי להאמין שאם שמו של לפיד היה מצלצל אחרת נתניהו היה בוחר בו.

    אבל נתניהו - שהיה פעם שר אוצר לא מעט שערורייתי , אינו פוחד למנות "איש קש" כדי להמשיך את הרפורמות האנטי חברתיות שבעבר גבו מחירים סוציאליים קשים. עבור נתניהו לפיד הוא עוד נקודת אור. מר לפיד - ישר לאחר סחרחורת הבחירות, הצהיר כי בקדנציה הבאה הוא יביס את נתניהו על ראשות הממשלה. מי כמו נתניהו יודע שהתפקיד מספר אחד לקבירת פוליטיקאי קוראים לו "שר האוצר" ולפיד יקפוץ לבריכה הזו כי כנראה שיש לו התחייבויות מלפני הבחירות למספר "טייקונים" שתמכו בו.

    אבל לפיד איננו הבדיחה היחידה בממשלת נתניהו. ישנם שם כמה שרים שתפקידיהם נראים כאילו הומצאו מקומדיית סבון. כך למשל אותו אורי אורבך - בעל השפם מה"בית הלאומי", שקיבל תיק אמורפי של אחריות על "אזרחים וותיקים". קשה לי להאמין שלעמיתו סלומוניאבסקי היו תופרים תיק מצחיק כזה. אבל נתניהו יודע כיצד להוציא מידי יריביו לעתיד או מסתם בלתי מוכשרים את הכוח המעשי. רק חבל שהציבור צריך לשלם על כך בהקמת משרד ותפקידים מיותרים שבממשלה הבאה כבר לא יהיו קיימים.

     אין ספק שהשבוע אמר ח"כ עמרם מצנע מ"התנועה" את האמת על ממשלת נתניהו כשהשווה בפזיזות מינויו של לפיד לשר אוצר לאותו מינוי אומלל של עמיר פרץ- ב-2006, לשר הביטחון. רק שאפילו מצנע איננו מבין שהמינוי של לפיד טיפשי יותר בהרבה מזה של פרץ. לפרץ עוד היו מושגים צבאיים כקצין וכאיש פוליטי וותיק על מה מדובר אבל לפטפטן המיקרופון היהיר הזה אין אפילו בדל של הבנה השכלתית, מקצועית וניסיון בכלכלה ובעסקים. אבל כמו שכבר כתבתי, כך יישאר נתניהו שר אוצר ואילו בבחירות הבאות לפיד יעלם.

הנכבה שלנו

בס"ד

      הנכבה שלנו / הרב אליהו קאופמן

        ישנם לפחות שני צבורים שב"יום השואה" מתחילים אצלם - מידי שנה בשנה, ה"ימים הנוראים" ומסתיימים ב"מוצאי" "יום העצמאות".  זה מתחיל מהרגשת חוסר השייכות שלהם לתאריכים ולימים הללו ועד לניכור ממש עד כדי תחושה שמה שמצוין כ"יום מיוחד" מטעם המדינה הוא בעצם אסונם שלהם. שני הצבורים הללו הם החרדים והערבים. אני בטוח שגם הדרוזים והצ'רקסים אינם חשים ב"נוח" באותה תקופה. הרבה מדברים על "לימודי השואה" ו"על לזכור ולא לשכוח" ובעיקר אוהבים להזכיר לאחרים - פולנים וגרמנים בעיקר, כיצד לבקר את עצמם בכל שנה ושנה כדי שבעתיד לא יפלו שוב בפח הרשעות. אבל אותם מבקרים שוכחים דבר אחד- שלהם יש יותר מה ללמוד מהגרמנים למשל מאשר לאחרונים מהם. והכוונה שלי פשוטה - ישראל שלאחר 65 שנות עצמאות ועוד עשרות שנות "ציונות מעשית" טרום הקמתה , עדיין לא הפנימה את מה שגרמניה הפנימה מיד לאחר שש שנות אסון שהביאה לעולם ועוד שש שנים של "הכנה" שקדמו לאסון. גרמניה של היום בנויה על חוקים אנטי פשיסטים קשיחים, בגרמניה של היום מלמדים את פשעי "גרמניה האחרת" מתוך רצון שהדברים לא יחזרו,  ובגרמניה של היום אין מקבלים כל ביקורת נגד גרמנים כ"אנטי גרמניות" שורשית.

     אבל בישראל של המאה ה-21 עוד לא למדו עדיין להבין כי השיטה הסטליניסטית - של מחיקת ההיסטוריה הלא נוחה לשליטים ומחיקת העבר שקדם לשליטים, היא שטיפת מוח שעברה מן העולם ואולי רק בצפון קוריאה עדיין משתמשים בה. השואה היתה מרה וקשה וכמובן שיש ללמדה אבל גם את ה"טקסטים החסויים" שבהם מסופר על אותו רשע בשם קאסטנר ועל משפטו, על כך שראשי הציונות מצוטטים בימי המלחמה המרה שהם מעדיפים פרות בארץ ישראל על פני הצלת יהודים ועוד מיני סיפורים וטקסטים אמיתיים ואותנטיים שמשום מה מוסתרים מהציבור ורק ספר פלוני או אלמוני חושפים מפעם לפעם קצה חוט היסטורי לעולם שכולו שתיקה כפייתית. הקמת המדינה וסיפורה מאוד חשובים אבל גם אותם אלה שנפלו שדודים - תרתי משמע, על קונצרטינת הקמתה, חייבים סיפורי רקע כדי שבעתיד זה לא יקרה שוב. כך למשל צריכים להביא את נושא גניבת ילדי תימן באור פתוח ואמיתי לפני הציבור, כך למשל צריך לספר כיצד התבצעה אותה "קליטת עלייה" שבה בין השאר גזזו בכוח פאות לילדי תימן ומרוקו, כיצד בטהרן האכילו ה"שומר הצעיר" בכוח ילדים חרדים טריפות ונבילות ועוד ביום הכיפורים הקדוש לאותם ילדים, כיצד הועלו עולים מארצות ערב בפרובקציות של "אנטישמיות" יזומה כמו פרשת ה"עסק ביש" העיראקי בבית הכנסת מסעודה שם טוב בבגדד וכמובן כל ההפליות בשיכון עדות המזרח בפחונים וריסוסם ב-"די.די.טי". צריך לספר - ולא לשקר, כי הבאת עולי המזרח לא נעשתה בגלל ה"צורך בהצלתם מהערבים" אלא היה מדובר ביהודים אמידים שחיו היטב ושכל מטרתם הבאתם לא היתה ממש מ"אהבת אחים" אלא לצורך עבודת כפיים לשם "כוח עבודה זול" ושימושם כבשר תותחים לאורך גבולות המדינה. וכמובן יש להכין את כל מערך ההיסטוריה שבה גורשו ונעקרו ערים וכפרים שלמים בסקטור הערבי גם לאחר המלחמה ב-1948 על אף שהיו ביניהם לא מעט כאלה שהובטח להם אחרת באם ישתפו פעולה - ככפר שי'ח מוניס למשל (אוניברסיטת ת"א...). כיום ישנה כבר מפת הנכבה הערבית על כל הכפרים העקורים ואותה היה צריך ללמוד בבתי הספר.

      65 שנות מדינה חייבות היו לנטוע בקרב אוכלוסיית ה"אליתה" שלה את הצורך בביקורת ולהיות לפחות ככל העמים - גרמנים, פולנים, רוסים, אוקראינים, צרפתים וכו' שלמדו גם לחשוף את היסטורית ה"נכבות" שלהן  נגד מיעוטיהן. ויש להפסיק עם החולניות הרגשנית הצבועה המצביעה על כל ביקורת אנטי ציונית צודקת כ"אנטישמיות".

     ב"יום העצמאות" הקרוב אני אהיה בע"ה עם אלה שחשים כמוני - בנים חורגים למדינה שילדה צבורים שהיו מתוכננים להיות חלק מ"הפלה מלכותית". אני אצעד עם הערבים לעוד כפר ערבי עקור שאינו מופיע יותר בשום מפה ואיננו מוזכר יותר בספרי ההיסטוריה של משרד החינוך כישוב שהיה ואיננו. לצערי הרב בני עדות המזרח, ניצולי השואה, היהדות החרדית ואחרים "שכחו" שעל חשבונם עשו את אשר עשו ולכן לא נותר לי אלא לצעוד רק עם אלה שלא שכחו את הפסוק "לזכור ולא לשכוח".

     ועד אז בבקשה לא להטריד אותי בבלבולי מוח על מה שעוללו אחרים ליהודים  ועל כך שיש לציינם  כי לא מעט יהודים עברו עלילות דומות וכואבות מידי הציונות עצמה ומידי המדינה אך התקיים בהם הפסוק "לשכוח ולא לזכור". ושוב, יש לקחת דוגמא מ"גרמניה האחרת", ויש כזאת.

הכותל - אזוב ועצבת

 בס"ד

    הכותל - אזוב ועצבת / הרב אליהו קאופמן

     עד ימי מלחמת העולם הראשונה התנהלה מריבה באזור רחבת הכותל המערבי בי"ם. בואם של הציונים ויומרותיהם להפוך לשליטים בעתיד הביאו את הערבים להתנגד להתקנת מחיצה בכותל הקדוש מהטעם כי הרעיון הוא רעיון ציוני להשתלט על הר הבית ועל מסגדיהם. באותם ימים קם גם הרב יוסף חיים זוננפלד - אנטי ציוני מובהק, ונלחם אף הוא (בדרכו כמובן) לאפשר ליהודים להתפלל ברחבת הכותל ולהצבת המחיצה  תוך הסברתו לשליטים הטורקים כי אין ליהודים הדתיים והחרדים (שאז היוו את רוב הישוב היהודי בארץ ישראל) שום יומרות מדיניות בשל מעשה זה. ואז באו הימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה ושינו את כל התמונה ואת כל הדעות, כולל זו של רבה של ארץ ישראל - הגר"ח זוננפלד זצ"ל.

     את הטורקים - בארץ ישראל, החליפו הבריטים ועל כידוני וגבם של  אותם בריטים הגיעו הציונים. מיד לאחר כינון המנדט הבריטי הצליחו הציונים- עדיין מיעוט דימוגרפי, להקים "רבנות ממלכתית" כדי להעביר את השליטה בקודשי ישראל לידיהם ולנצלה לאינטרסיהם ללא שום תכלית דתית. בראש ה"רבנות" הזו הועמד איש שלומם הרב קוק. בכך הם ניסו לבטל את הרבנים החרדים האמיתיים שהיו אז מנהיגי היהדות האשכנזית הוותיקה ואף ניסו לבטל את מוסד ה"ראשון לציון" הספרדי שהיה קיים בארץ מהימים שלאחר גלות הבית השני. פקיד בריטי יהודי נחלץ לעזרת הישוב הספרדי בארץ ודאג שלצידו של הרב  קוק יכהן תמוקם משרת ה"ראשון לציון", אך כמובן לא עוד בנוסח של בחירה על פי קריטריונים דתיים וע"י דתיים בלבד אלא בנוסח ה"ממלכתי" שבו הרב נבחר ע"י רוב חילוני המנחה אותו מה לפסוק ואף מה לחשוב. ואז באה ה"רבנות" החדשה ודרשה אחיזה גם בכותל המערבי -  במקומו של ה"וואקף" המוסלמי", שהיה עד אז השליט במקום. והנה להפתעת היהודים הדתיים והחרדים עמד הרב זוננפלד על כך שהכותל יישאר בידי ה"וואקף" ולא יועבר ל"רבנות" של הרב קוק. משנשאל על כך הוא ענה באופן חד וחלק כי ברור לו שהמוסלמים ישמרו הרבה יותר טוב על קדושת המקום משר הציונים החפצים להפכו לאתר חילוני ו"לאומי" ולנגוד את מטרתו המקודשת , וכל זאת עבור אינטרסיהם הקולוניאליסטיים, ומאחר ש"משרד הרבנות" אינו אלא אגף בתוך המנגנון הציוני הרי שהוא יעזור לציונים להקל על העברת המקום מקדושה לטומאה. הציונים - דרך הבריטים, אמנם השתלטו על המקום וממקום יהודי רווי קודש ודמעות הוא הפך לאתר התגרות לאומני שבין השאר מאורעות הדמים של תרפ"ט פרצו גם בשל כך.

    מיד לאחר מלחמת ששת הימים נכבש גם הכותל המערבי. האדמו"ר מסאטמר הוציא אז קונטרס בשם "על  הגאולה ועל התמורה" ובין השאר אסר על חסידיו להגיע למקום כל עוד הכיבוש הציוני אוחז בו. אחת הסיבות לדבריו היתה טענתו כי "תחת הציונים יוצאו מהמקום כל ההקשרים היהודיים והדתיים האמיתיים שלו לטובת תוכן פוקר , לאומני וחילוני". מה שממחולל כיום סביב אותן "נשות הכותל" אינה אלא אזכרה נוספת לשומעי לקחם של רבותינו עד כמה חכמי ישראל אינם טועים בראיה מרחיקת לכת.

    הכותל המערבי היה - מאז ומתמיד, אתר קדוש לעם ישראל ולא "אתר לאומי" או "תרבותי". אבל היד הציונית - סוציאליסטית כרויזיוניסטית, חיללה ומחללת כל דבר קדוש שעוד נותר בזיכרון מאתר דתי זה שביתו של הקב"ה עמד מאחוריו. חיילים וחיילות נוכרים ובלבוש פרוץ מתגפפים ומתמרנים שם כאילו היה זה בסיס צבאי לכל דבר, תיירים ותיירות שלא שיערום אבותינו ורבותינו נוהגים שם טומאה בכל דלת אמות, ואילו חילול השבת, החג, ה' וכל דבר קדוש "חוגג" בראש חוצות. מפעם לפעם באות אותן פוקרות- שבינן לבין דת אין ולא דבר, המכונות "נשות הכותל", ומוסיפות "תבלין" אנטי דתי קיצוני במלחמתן ביהדות. ואת כל השרצים הללו מכשיר מינוי של שמלאני מפלגת העבודה מהימים של רבין-פרס , בשם ה"רב שמואל רבינובי'ץ".

     יותר מ-90 שנה לאחר בקשתו של הרב זוננפלד להעברת המקום ל"וואקף המוסלמי"  ו-46 שנה לאחר כיבושי 1967 מתברר כי אילו הכותל המערבי היה נותר בידי המוסלמים הרי שפולחנו הדתי-יהודי היה נישמר ביתר כבוד מאשר כיום, כאשר עומדים להקים שם "רחבה מעורבת". האם אותן "נשות הכותל" תתרצינה בזכות אותה "רחבה מעורבת"? האם הן תתפללנה שם באופן קבוע? בודאי שלא! כל רצונן בפרובוקציה, כל רצונן בעקירת מנהגי ישראל ואין להן שום קשר ליהדות, כשרות או תפילה.

     ולראיה כמה צדקו חכמים הרי ניתן להביא אתר דתי אחר שלמזלנו הרב נימצא בשליטת ה"ווקף המוסלמי" בשטחים הכבושים:מערת המכפלה. מדוע "נשות הכותל" אינן מגיעות לשם ב"טליתות" או לחילופין מדוע הן אינן מקימות ארגון של "נשות המערה"? התשובה פשוטה מאוד: המוסלמים לא יעברו על מעלליהן הנלוזים והפרובוקטיביים בשתיקה. זו הסיבה שיהודים חרדים המתפללים במערת המכפלה אינם נתקלים בכל ניסיונות עקירת מנהגי ישראל מנשים מטורפות שרק השנאה לדת זורמת בעוכריהן. הייתי שמח אישית אילו בהסדר המדיני הקרוב הכותל היה נכלל ב"מתחם הר הבית" שיעבור לידי המדינה הפלשתינאית עם הסדרים למתפללים היהודים שיגיעו לשם ובאמצעות מו"מ ישיר עם הרבנים החרדים. בכל אופן, בטוחני שאם הפלשתינאים ישלטו בעתיד שם אנחנו לא ניראה זכר לאותן "נשות הכותל" ואם  נזכה  בדבר, אזי, דיינו.

    

     

'"למי יש זכות לדבר על "חילול ה

בס"ד

   למי יש זכות לדבר על "חילול ה'" / הרב אליהו קאופמן

  ההתקפה החריפה של ה"רב הראשי" - מר יונה מצגר, על הציבור החרדי ובמיוחד על אלה ששהו ב"גן סאקר ב"יום השואה" היתה יותר לשם הפרוטוקול הפוליטי של האיש הזה, לפני השמעת "שירת הברבור" שלו, ולאוו דווקא זעקה אמיתית מעומק הלב. אני בהחלט יכול להבין יהודים חילוניים - שלא חונכו מעולם בדרך דתית, מדוע הם כועסים על כך שהיהדות החרדית איננה שותפה ל"יום השואה" או להבדיל ל"יום העצמאות. היהודים הללו לא למדו מעולם מה מותר ומה אסור לעשות בימי חודש ניסן או להבדיל בספירת העומר. אני יכול בהחלט להבין יהודים שלדעתי הם חוטאים אך הם מאמינים ודבקים בדרכם מתוך אמונה משלהם ומבלי להכיר אמת אחרת. אבל אלה המאוסים עלי הם הצבועים שעושים מעשה זמרי אך דורשים שכר קנאות כפינחס הכהן. יונל'ה מצגר הוא בשבילי הדוגמא המרכזית לאותו סוג אנשים צבוע שמאמין שכולם יותר טיפשים ממנו ולכן יאמינו לנאומיו.

    למילים "חילול ה'" יש משמעות רצינית מכדי להשתמש בהן בכל פורום כדי לרצות כאלה שאולי יאריכו למצגר עוד קדנציה של עינוגי טיסות ושינה במלונות היקרים ביותר בעולם. לפני שאגש לדיון על אלה ש"חגגו" בגן סאקר או לא עמדו בדום ואח"כ אמרו תחנון ב"יום העצמאות", ראשית עלי לקבוע כי האחרון שיש לו זכות להעביר בקורת על כל אלה הוא מר מצגר, ועוד במילים "חילול ה'". כשביהדות מזכירים את צמד המילים  המטרה  הראשית היא לקבוע תוכחה על אדם דתי המבזה את מראהו הדתי במעשים הנוגדים את היהדות כהלכה וכהשקפה צרופה. גם אם קיים ויכוח על מה שאותם יהודים חרדים עשו בגן סאקר בי"ם הרי שהם בודאי לא נצפו במעשי תועבה לאור יום וכמובן שלא הטרידו מינית צלמים זרים בשולי כנס רב- דתי במערב אירופה. אותם יהודים לא נתפסו בחילול שבת בבוקרשט בירת רומניה ולא ביקרו בקזינו הרומני במוצאי אותה שבת. אותם יהודים לא נתפסו אוכלים טריפות ונבלות בחו"ל והם לא הטרידו מינית מלצרים בחתונות. למי שנחשד בכל אלה והפרטים נחשפו בתקשורת אך הוא לא הגיש מעולם תביעת דיבה בנושא, עדיף שלא יוציא על דל שפתיו את צמד המילים "חילול ה'" ביחס לאחרים.

   מה שקרה בגן סאקר השנה קרה גם לפני שנה, שנתיים ועד לימים שהמדינה הזו הוקמה וזה ימשיך לקרות (זו איננה דווקא המלצתי...) כל עוד הכפייה החילונית - נורמטיבית היא כל כך אבסולוטית. מי שלא עמד בעבר בצפירות ימשיך לא לעמוד בעתיד ומי שלא חגג את "יום העצמאות" ימשיך בדרך זו ולא יעזרו כל ההסתות וההתלהמויות של שדרנים ועיתונאים נמוכי קומה וחסרי חשיבה רוחנית יהודית כגבי גזית או ירון לונדון. הסיבה לכך יותר פשוטה ממה שאתם חושבים. כשהקימו את המדינה הרי שקברניטיה לא האמינו שלאחר שני עשורים עוד יוותרו דתיים.

   דוד בן גוריון - האיש שסיים את חייו במדבר, צפה כי "התפילין יונחו בעתיד במוזיאון". הלגיונות של אותו בן גוריון דאגו לקלוט את העליות מעדות המזרח היישר ל"כור ההיתוך" הציוני שבו ה"מהותך" הדתי ממרוקו או מתימן הופך לחילוני -  "קליטה" שלוותה בגזיזת פאות ואפילו חטיפת ילדים. ה"שומר הצעיר" ואנשיו "התלבשו" על ילדי הפליטים מהשואה וכבר בטהרן הרחוקה האכילום חזיר ביום הכיפורים. וכמובן שבמהלך השואה המרה לא הועברו כמעט אי אלו סרפיקאטים להצלת יהודים חרדים מאירופה- וזאת גם עפ"י עדות מוקלטת של נתן שוולב, שהיה ממונה על הסרפיקאטים לניצולים בימי השואה המרה. לכל אותם אנשים וגופים היה משום מה ברור כי הדת היהודית תיעלם ועימה אפילו אלה עם ה"כיפות הסרוגות".

   ולכן לא פלא הוא כשחשבו לקבוע יום שיציין את השואה  האנשים הללו לא קבעו אותו בתקופה שאמנם מותרת אבלות ולא בסוף חודש ניסן, ששם אסורה האבלות. לא פלא הוא שבן גוריון קבע את "הכרזת המדינה" לתקופת ספירת העומר, שבה אסורה כל שמחה. מסתמא שבן גוריון וחבריו אפילו לא ידעו דבר וחצי דבר על האסור והמותר עפ"י דת אש למו. אבל מאז ועד היום עברו שנים רבות והמים החיים של היהדות שטפו בחזרה את כלל ישראל והשיבו לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. כמו שחילוני לא מצפה להזדעזע מכאלה שמצטלמים בחוף הים עם גלידה ביום הכיפורים הקדוש, אזי, מדוע שאני אזדעזע מה"מנגלים" של גן סאקר?! כמו שחילוניים מסרבים לומר תהילים לעצור כל נגף וכל צרה הרי מדוע שאני אזדעזע אם מישהו "משלנו" לא עמד בדום של צפירה נוכרית?! כמו שבפסח ובשבועות החילוניים ה"קשים" טסים לחו"ל ואינם חוגגים את מועדי ישראל מדוע שאני אחגוג את "יום העצמאות" ממצוות?!

   בדיוק כמו שההמנון הציוני אינו מתאים את מילותיו לציבור הערבי כך גם סמלי ה"דת הלאומית" נוגדים את היהדות. 65 שנה לאחר הקמת "מדינת מגדל בבל בנוסח אחיד" מישהו מההנהגה צריך להתעורר בבוקר ולהבין שצריך להכניס שינויים ב"סמלים הלאומיים" וכי הללו - שנקבעו לפני עשרות שנים ע"י מיעוט עדתי , לבן וחילוני , חייבים להשתנות ולהפוך לפרולוריאליסטיים. הסיפורים על "כפיה דתית" הם בימינו עורבא פרח. ישנה במדינה הזו כפיה חילונית אך כמו שנאמר ב"הגדה של פסח" הרי שלמרות שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו הרי שהקב"ה מצילנו מידם.

   כדי להמחיש את אטימות החילוניות לרגשות הדת- גם כשמדובר ב"אירוע משותף", אביא לפניכם דוגמא מאמצע שנות ה-90, שבטוחני שגם כיום קיימות עוד רבות כדוגמתה. באמצע שנות ה-90 התקיימה בעיר רחובות אזכרה לחיילי הצבא שנהרגו מאז קום המדינה. באותן שנים כינה כסגנית ראש העיר גברת בשם מלי בר שנמנתה על מפלגת מר"צ. הגב' הזו היתה ממונה גם על תחום התרבות בעירייה ונבחרה לרכז את טקס האזכרה. בתיאום מוקדם בינה לבין ראש העיר והרב הראשי של העיר - הרב שמחה קוק, סוכם כי מיד לאחר עמידת הדום והישמע הצפירה יעלו ילדי מקהלת "בני עקיבא" ויקראו פרקי תהילים לעילוי נשמות ההרוגים. לאחר שהטקס החל ולאחר שנגמרו הנאומים אומנם נשמעה הצפירה אך לאחריה לא עלו ילדי "בני עקיבא" לקרא תהילים - בטקס שיותר ממחצית ההורים השכולים היו דתיים, משום שגב' מלי בר מנעה זאת בטענה כי "אין לנו זמן מיותר לקרוא תהילים".

    מאחר שמלי בר ושכמותה אינן לבד  ואין אינן "מיעוט מבוטל"  הרי שגם לי "אין זמן מיותר" לעמוד בצפירה נוכרית, להשתתף ביום אבל שנופל בימים שמחים ולשמוח ביום שמחה שנופל בימי האבל, ובטח לא אחד כיונה מצגר ילמד אותי ושכמותי מהו "חילול ה'"

   

?היש איש על העדה

בס"ד

   היש איש על העדה? / הרב אליהו קאופמן

   אני קורא את המודעות נגד ראשי וועדת  הכשרות של ה"עדה החרדית"- על אשר שוב קבעו את יום אסיפתם ביום האיד הציוני (יום העצמאות מהמצוות), ואני צוחק על המלינים. האומנם המלינים כל כך תמימים לדרוש מאנשי "ועדת הכשרות" להתאבל על הקמת המדינה כאשר הללו דורכים יום אחר יום על חרם דרבנו מסאטמר, ומפתחים את הכיבוש הציוני ב"כשרות" שלהם באותם שטחי כיבוש ציוני שאחר 1967, שבהם רבנו הקדוש ציווה אפילו לא לדרוך? האם המלינים אינם מבינים שמי שנותן יד לכיבוש הציוני ולמוצריו בשטחי הכיבוש הזה ואח"כ יורק על הקונטרס הקדוש ששמו "על הגאולה ועל התמורה", יעשה שקר בנפשו אם יתאבל על הקמת המדינה הציונית, שעבורו היא מכרה זהב של כספי עתק?  

     הכשר ה"עדה החרדית" דהיום איננו אותו הכשר עתיק והשקפתי שהגר"ח זוננפלד הקימו ולימים הגה"צ עמרם בלויא היה חבר הנהלתו. זהו הכשר מקצועי ככל ההכשרים ותו לא. יתכן שהוא מקצועי יותר מכל שאר ההכשרים. יתכן וחומרותיו הן חומרות הילכתיות רציניות יותר מהכשרים אחרים אבל בודאי שאין בו שום קדושה השקפתית.מי שמתקיף את אלה הקונים את יין "כרמל מזרחי" שבהכשר המהודר של הרב רובין מרחובות- רק משום אותו חרם היסטורי של גדולי ישראל על "כרמל מזרחי", שישטוף את פיו ואח"כ יסביר במה ההכשרים ל"תנובה" הציונית או ל"אוסם" ועילית" הם יותר "השקפתיים" בדורינו?מי שמאשים את הרב רובין בהיותו "רב של רבנות" שישאל את עצמו ממתי מותר ל"עדה החרדית" לסמוך בעיר ב"ש- או בכל מקום אחר בארץ, על משגיחים של ה"רבנויות" האומללות ביותר.

   ולמי שעדיין לא מבין הרי שגם בשנה הבאה יקבע "יום העיון" למשגיחי ה"עדה החרדית"  ביום האיד הציוני בדיוק כמו שהחרדים הציונים מקיימים "יום שכולו תורה" וזלילה באותו יום איד וכל זאת כדי לרצות את הציונים ולהראות להם כי הם עושים כל אשר ביכולתם ל"הרגיע" את ציבור יראי ה"עדה החרדית" ולהופכם ל"חרדים-ציונים" רגילים עם קיום "יום המנוחה" הציוניועם תוכן שישביע את לב הכופרים, בעלי המפעלים הציונים ושאר המרעין בישין שיש להתרפס לפניהם. אין ספק שמקרב המארגנים הללו יש איש אחד העומד בקשר מלא עם "גורמי הביטחון הציוניים" ומשרת אותם היטב שהרי אחרת בודאי שהיו מוצאים זמן לערוך "יום עיון" ביום אחר במשך השנה הארוכה. המטרה היא לצמצם ככל האפשר את מתאבלי ציון מקרב ה"עדה החרדית" והציג את המוחים נגד הציונות כ"מיעוט מבוטל מקרב קיצוניי "נטורי קרתא". אין ספק שמלאכתם של אלה קלה יותר בימים שמאיר פרוש ואתו "חניוק" מרמסטרוויסקה משוכים את חסידות "תולדות אהרון" לעבר ההתנחלות על האדמות הגזולות ב"עיר הגדולה חריש",שנותרה רק בדינמיון ההזיה של אלה שסטו שמאלה אך עדייןלובשים את כתונת הפסים כי קר להם בלילה.

     הצעתי לכל הקוראים היא להחליט בעתיד על ההכשר הרצוי להם בביתם לא עוד עפ"י "השקפה"- משום שזו כבר איננה קיימת בשום "הכשר מהודר", אלא עפ"י ה"מיקצועיות". ואז גם ישמט ה"שטיח ההשקפתי" מתחת ל"הכשר המהודר" של ה"עדה החרדית".

                             שמעון התרסי

   החסידות ששמה "תולדות אהרון" איננה עוצרת בשום קו אדום וחבל. באמצע חודש מרץ 2013 פורסם באתר האינטרנט של העיתון "מעריב" מאמר פרי עטו העילג של אדם בשם שמעון וויס והחותם את שמו תחת "חסיד תולדות אהרון" עם התואר ה"מרשים" טיפשים של "איש חינוך" ו"מנחה חוזרים בתשובה". אינני יודע מיהו הלץ הזה אבל לאחר שכתב את תוכן דבריו הנלוזים(שמיד אביאם בע"ה בקיצור) הוא לא התבייש או חשש לחתום כ"חסיד תולדות אהרון".

  עד לא מכבר ממש השם "תולדות אהרון" העביר צמרמורת של קדושה  בכל גו של מי שרק שמע את השם הזה. מאבק על צניעות, הקפדה על מצוות וכמובן קנאות ל-ה' נקשרו בשם הזה. אבל בשנים האחרונות הכל מתהפך לצערנו הרב. אלה שתמול שלשום נלחמו  אנשי "תולדות אהרון" באנשי חסידות "קרלין- סטולין" על הבאתם לשבתות ולחגים פרחחי רחוב לחלל את השבת, המועד והצניעות ב"מאה שערים",  והנה הפכו הם עצמם למייבאים של היצורים הללו וללא בושה. אלה שרק תמול שלשום לעגו לפלג השני שלהם - "תולדות אברהם יצחק", כי האחרונים הפכו למתנכלים בעיר ביתר, הנה הם עצמם התכוונו להתיישב באדמות המוחרמות ע"י הציונות מערביי ואדי ערה ו"גורמים בכירים ביותר בחסידות" הסמיכו לץ מחסידות רחמסטרוויסקה להוציא לפועל את התוכנית בתיאום עם השועל הערמומי והלאומני מאיר פרוש ועם הרפורמיסטים של ש"ס. אותה חסידות שלחמה נגד תקשורת אלקטרונית פתאום פתחה את שעריה בפני ה"טמבלויזיה" הציונית כדי שקהל הפוקרים יצחק וילעג יותר חזק ליהדות החרדית. אותה חסידות שפעם נלחמה בכל "שייגיץ" בחנית ובכידון שכרה לא לפני זמן רב את שירותיו של אותו דודי זילברשלג שפיו ועטו אינם מפסיקים להכפיש את ציבור ה"עדה החרדית" ושלא לדבר על מעלליו האחרים ובמיוחד בתחום ה"צניעות". אלה שרק תמול שלשום החרימו את העיתונות החרדית-ציונית הם אלה המדליפים לה נגד אלה שנותרו כנים למסורת ישראל סבא. ועכשיו הגיע גם תורו של הוויס הזה לצאת לאויר התישקורת הפוקרת ולהציג כיצד חסידות "תולדות אהרון" הופכת ל...שמאל ציוני!

   באותו מאמר משבח הליצן הזה את הפוקרת שלי יחימובי'ץ ועוד קורא לה "הרב שלי"! הליצן המסכן הזה גורס כי החרדים מתאימים יותר לשמאל ב"השקפתם" וכי יש לחבור לאותם שונאי ישראל שתמול שלשום גזזו פאות, גנבו ילדים והכריזו מלחמת שמד על היהדות. מי ככותב שורות אלה יודע את הסכנה שבימין הציוני ונלחם נגדה אבל מכאן ועד נחיתה במפלגת שמאל חילונית ארוכה הדרך, ועוד לחסיד "תולדות אהרון" שרבותיו ואבותיו ציוהו לפרוש מן הציונות על כל גילגוליה וגלליה. הוויס הזה אינו מפסיק- במאמרו הנאלח, לשבח את היחימוביצי'ת הזו שהזנות היא לא רק דיגלה ההשקפתי אלא גם הדרך הרשמית לבניית משפחתה! במדרון הזה - של התלהבות מנשים מורדות וציוניות, אין גבול. מי שנתן תמיכה לבחור במרים פיינברג הלאמונית והכוחנית בנתניה ובמנוחה סוזן עמור במגדל העמק , הרי שסלל את דרך  החתחתים לתמוך באשת המרדות ששמה שלי יחימובי'ץ. אותו גולם גם "מסביר" לחילוניים בלשון גוף ראשון ("אנחנו") כי חברי ה"עדה החרדית" וחסידותו הם היינו הך השקפתי יחד עם "אנשי הרב שך.

    ומדוע בעצם שוויס יפחד לחתום כ"חסיד תולדות אהרון", כאשר לפניו כבר חתמו פרחחים ונדליסטים את שמם כ"קציני המבצעים של ה"עדה החרדית"?! יעשו יפה אנשי חסידות "תולדות אהרון" וראשי ה"עדה החרדית" אם יוציאו מודעה שאין האיש דובר בשמם ובשם אותם שמות שהוקמו לשמש רק בקדושה וכך אולי ירחיקו מהעבירה עוד "דוברים" שונים ומשונים המשתמשים בשמות הקודש כדי לפרסם את הטמאה שבה דבקו והחליפו מסורת אבות. כמו שאפשר להוציא "קול קורא" נגד הרדיו הציוני הטמא ששמו "קול חי" אפשר גם להוציא גם "קול קורא" לא פחות חריף נגד ה"מהרסייך ומחריבייך" שלובשים כותנת פסים.

    בכל אופן זהו "איש החינוך" של חסידות תולדות אהרון" שמתאים לו יותר להנחות "חוזרים בשאלה". 

החברים של הרב שלזינגר

בס"ד

            החברים של הרב שלזינגר / הרב אליהו קאופמן

   זהו העיתון החודשי של פדרציית המתבוללים ברומניה עם כל כתבות , מאמרי  ותמונות הזוהמה והכפירה שפדרציה זו מייצרת כל חודש נגד היהדות האותנטית, נגד האורתודוכסיה ובעד גיבוי של כל דבר אנטי דתי ופרו חילוני קיצוני. לא לחינם זכה הזרזיר - הרב אליקים שלזינגר מלונדון, לפרסום אוהד ולתמונה על הפרס שהללו המליצו עליו (כאשר הסכים למכירת והשכרת בתי עלמין יהודיים ברומניה - למה שכל גדולי ישראל חתמו כנגד...) בפני הנשיא היוצא של רומניה. בעיתון זה מתנוססת תמונתו של שלזינגר אצל הנשיא הרומני (התמונה ששלחתי- שבה הוא יושב ממש ליד אישה איננה שם מסיבות מובנות אבל באתר נשיא רומניה היא קיימת עוד בשתי ואריאציות, כמו שנשלחה אליכם...) וכמו כן תוכלו לקרא את שאר מה שכתוב בעיתון ברומנית, המעיד על העורב שהזרזיר הלך אצלו. במאמר על הפרס מצוין כי לאחר קבלת הפרסים יצאו כל מקבלי הפרסים לסעוד אצל הפדרציה הטריפה הזו "סעודה חגיגית". שלזינגר נוכח אף הוא ב"סעודה" הזו והיום ראשי הפדרציה מנפנפים במסעדות הטריפות שלהם כ"כשרות" בזכות הלגיטימציה הזו. יש לציין כי כמה מהנוכחים ציינו כי שלזינגר לחץ ידי נשים. אני מאמין להם!

http://www.fcer.jewishfed.ro/public_html/index.php/publicatii-mainmenu-123/87-realitatea-evreiasca/1245-realitatea-evreiasca-nr-402-403

תחת גפנו ותחת תאנתו

בס"ד

       תחת גפנו ותחת תאנתו / הרב אליהו קאופמן

      מיום ליום מתגלה פרצופו האמיתי של ח"כ משה גפני. הכאב והצער שלו על כך ש"משפך" הכספים לא יהיה עוד בידו מביא את האיש הזה לפלוט איזה גזירות אנטי דתיות גזר בהיותו ה"שתדלן החרדי הבכיר". אין ספק שכמו תמיד הרי שגם הפעם יידעו הפוקרים לנצל את ה"תקדימים" שלו ואח"כ לחייך בעת המשך גזירותיהם בציינם כי "גם גפני שלכם עשה כך".

     ובמה הדברים אמורים? הקשקשן הזה - גפני שמו, הוא בעל שני קולות: אחד למגזר החרדי והשני לחילוניים ולפוקרים. בקול הראשון הוא משתמש לפני רבנים או בפורומים חרדים ושם הוא מציג את עצמו כ"שלוחא דרבנן" שהכתרתו לעד היא רק עניין של ירושת אבות. ב"קול החרדי"  הזה הרי שהגפני הזה מספר על "עלילותיו" כשוליית קוסמים בהעברת כספים למוסדות התורה וחקיקת חוקים ל"טובת הדת" אך כאשר האיש הזה יושב על במות חילוניות לצד הקשים שבפוקרים ולצד אנשי הקליפות הסרוגות הרי שהאמת יוצאת מפיו בכל הנוגע לחנפנות ובמיוחד לויתורים מפליגים ביהדות. מיד לאחר שנלקחו ממנו ומחבריו החרדים-ציונים משרות השרד שלהם פתאום נפתח פיו של הגולם הזה והוא הודה בפומבי על כמות כספי הסרק שהועברו למתנחלים הציונים ולא פעם על חשבון "משבצת" התורה. אבל לא מכבר ישב גפני על במה אחת עם כיפות סרוגות ועם ח"כ חדשה בתחום "כל המייצר לישראל נעשה לראש" ושם יצאו מפיו "פנינים" שחשפו מיהו העסקן העלוב הזה ועד כמה בגידתו בערכי תורת ישראל ובהשקפת הדורות היא משמעותית. האדון גפני יילל בהתחנפות כי "הציבור החרדי התקרב בשנים האחרונות לציבור הציוני-דתי" והוסיף כי "היה צריך בשל כך לתת לחרדים לשבת בקואליציה". כמו כן הוסיף הפליט מאופקים כי "היינו מוכנים לא רק לשבת עם בנט אלא גם עם יאיר לפיד עצמו". אבל את "פניני" לשונו והישגיו הוא חשף דקות אחדות אח"כ כשהתרפס בפני אותה רות קלדרון - בורה המעוניינת אף היא להפוך את דת ישראל ל"תרבות" בהמית. גפני טען כי כיו"ר וועדת הכספים של הציונים הוא תיקצב מוסדות רפורמיים ו"ישיבות חילוניות" במסגרת "תורתו אומנותו"! אוי לאותו רשע ופושע שעשה זאת אך אוי לדור הזה שכל כלומני'ק ומרים יד בהשקפת ישראל סבא עושה  כרצונו כנגד השקפת הדורות ועוד אח"כ מתפאר בפני הפוקרים בסגנון "מה יפית". אין ספק שמה שהגפני הזה פלט בישיבתו עם המרעים הוא רק קצה קצהו של עלילות האמת שהלה פוגע - ביחד שם חבריו ה"שתדלנים" מחוגי ה"חרדים-ציונים", בהשקפת היהדות ובדת אש למו.

    מישהו היה צריך מזמן לבייש את הבור החנפן הזה ולשלחו חזרה לחולות השוממים של העיירה הנידחת אופקים, ממנה הגיע לפרלמנט הציוני בסוף שנות ה-80 מקולות הצבעתם של  ישני העפר.

המערב הפרוע

בס"ד

    המערב הפרוע / הרב אליהו קאופמן

       חשיפת שערוריית הבשר הטרף בהכשר "חרדי" בעיר לוס אנג'לס שבארה"ב איננה מפתיעה אותי. גם העובדה שאותו בעל איטליז שנתפס בקלקלתו היה כבר בעבר עבריין כשרות ששוב ניתנה לו האפשרות התמוהה לחזור על מעלליו, איננה מפתיעה אותי. וכל זאת מדוע? מהסיבה הפשוטה כי בארה"ב עניין "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" איננו פוסח גם על תחום הכשרות. כשאומרים "כשרות" בארה"ב אין הכוונה לאותה מושג ארץ ישראלי ואפילו אירופאי. זהו גו'נגל של עסקים פרטיים שבו ה"מכשיר" שותף באחוזים עם בעל העסק - דבר שהופך את ה"רב המכשיר" ל"נוגע בדבר", שצריך בעצמו השגחה מפני עצמו. לרוב ההכשרים האמריקאים אין כמעט מערכת מסודרת של משגיחים קבועים עם משרד ומפקחים כפי שזה בא לביטוי בהכשרים המהודרים בישראל, ואפילו של אלה שהרבנויות מפקחות עליהם. ה"רבנים המכשירים" מסתתרים מאחורי גריבת גרביים חסידיות לבנות או שחורות, מאחורי תדמית של "חסידות" או "תלמיד חכם" וכמובן שפת האידיש וה"ייחוס" הם אמצעי עזר נוסף שישכנע כל יהודי חרדי לאכול מהכשרו של    זה , אחרת יהיה הדבר "פגיעה בתלמיד חכם".

     שנים על שנים ההידרדרות הזו איננה עוצרת באדום למרות כל מה שהתגלה עד כה והרי מספר דוגמאות לכך. לפני שנים לא רבות הפסיקו רבים בארה"ב לאכול את הכשר ה"קיי סטאר" בטענה כי "נמצאו דגים טמאים עם ההכשר הזה".  בשנים האחרונות ה"הכשר" הלה נותן את חותמו למאפים מסלובניה עם חתימת שורות של "אפיית ישראל". בכל אותן מדינות מזרח אירופה הרי שאין כוח עבודה יהודי ממש אלא אם אותם "יהודים" נמדדים ב"יהדותם" עפ"י "חוק השבות" הציוני. בשנת 2006 כותב שורות אלה תפס את ה"מהודר" שב"הכשרים החרדיים" בארה"ב ה - ה"וולווע", נותן את "הכשרו" למצות עבודת יד ברומניה הנידחת גם לאחר שמשגיח לא נוכח שם שלושה שבועות ואח"כ רבאיי רפורמי ואשתו הפכו ל"משגיחיו"! העובדים במפעל היו כולם נוכרים- כולל המכניס לתנור. ולמצות הללו קראו "מצות המחמירים"! באותה שנה נתפס במונסי - לאחר שנים רבות של החטאה, אותו ספק בשר "חרדי" שהאכיל את היהודים החרדים  בשר טריפות ונבלות בזכותו היותו "תלמיד חכם שמשכים ומעריב בבתי מדרשיות". זה היה גם הנימוק שאיש לא שעה לאזהרותיו של רב חשוב מליקווד שבניו ז'רסי שצרח ככרוכיא כי יש לבדוק אם האיש הלה אינו מאכיל את עם ישראל טריפות ונבלות. ברומניה היה גם ניסיון (שברוך ה' ניכשל...) להעניק "הכשר" ע"י ה"אוקיי" למפעל של ישראלי מחלל שבת שייצר בצקים ממולאים בנקניקיות חזיר מבלי להציב עליו משגיח צמוד וכשהסחורה יועדה לישראל ולארה"ב! בשנות ה-90 נחשף על ידי כותב שורות אלה כי הכשר ה"אודוורי" - יחד עם הרב עבדי מליקווד,  מעניקים "הכשרו" לאבקת ההרזיה "הרבלייף" שאיננה אלא תערובת של שומן מן החי עם דגים טמאים ובתוספת חלב עכו"ם. לפני מספר שנים מועטות כמעט נידקר יהודי חרדי ירא שמים מי"ם במסעדה "כשרה למהדרין" בשכונת "בורו פארק" בברוקלין בניו יורק לאחר שהוציא מפח הזבל שקית ניילון של הנקניקיות שקנו העובדים המקומיים עבור המסעדה ושלא היו אלא נקניקיות חזיר! שבועיים אח"כ נערכה הפגנה נגד המסעדה הזו שבהכשרו של ה"רב" יחיאל בבד מארה"ב. אותו יחיאל בבד מעסיק את נכדו (עוד בימים שהנכד היה בלתי נשוי...) כ"משגיח" על כמה מפעלים בעת ובעונה אחת דרך ה...עין האלקטרונית באינטרנט! הרב וויסמנדל  ממונסי(הוא גם הרב של ה"אוקיי"...) אישר לא פעם  הענקת "הכשר" באירופה למפעלים בבעלות של יהודים מחללי שבת ועם "קולות" שאפילו הרבנויות הקלות ביותר בישראל לא היו מאשרות. מפעלים במזרח אירופה, בחבר העמים, בסין העממית ובשאר מזרח אסיה זוכים בקלות יתרה לא פעם לחותמת של אותם "הכשרים אמריקאים" ולא פעם ללא משגיחים אלא ב"שלט רחוק" של שליחת פאקס עם ה"חומרים המצויים במוצר" ותו לא.

      הרשימה עוד ארוכה והעדויות הן מצמררות. אבל משום מה יהודים חרדים בארה"ב ואף באירופה ובישראל שומעים את הקולות אך עושים עצמם חרשים. אין ספק שאשמתם של ועדי הכשרות , מרכולי הכשרות, הרבנים המקומיים  והעיתונות החרדית זועקת בכל נושא ההחטאה הזה. מלבד הכשרי ה-"או.יו." , "סקוור" והתאחדות הרבנים" הרי שספק אם לשאר ההכשרים האמריקאים יש בכלל מערכת כשרות אדמיניסטרטיבית - מינימאלית הנדרשת ממערכת כשרות מתחילה. ולכן - לעצרי הרב, הגילוי של בשר הטריפה שהתגלה בלוס אנג'לס הרחוקה לא רק שאינו מפתיע אותי אלא שהוא לא יהיה  בבחינת ה"הפתעה האחרונה" בשוק החטאת הרבים בכשרות העולמית.

ההר והעכבר

בס"ד

   ההר והעכבר / הרב אליהו קאופמן

   לא כאן אעלה את כל הנימוקים הידועים לאיסור לעלות להר הבית. זהו איננו סירוב של ה"רבנים החרדים" אלא זוהי עמדת ההלכה ממש כפי שחייבה כל יהודי שומר תורה ומצוות עד שבאו אלה מה"מזרחי" וכמו עכברים כרסמו בה לטובת ה"רעיון הלאומי" שאינו אלא הרעיון הלאומני. פה עלו פתאום להר הבית ושם החלו לפתע לחגוג בספירת העומר ולימים ויתרו חלק מנשותיהם על כיסוי הראש והגרביים ואילו חלק מהם ויתרו על הציצית וכך הלאה וכך הלאה. אז לא פלא הוא שגם העלייה הפרובוקטיבית האסורה של רבניהם, להר הבית , הותרה.

   אבל מה עם אלה שטוענים להמשך השלשלת של האחיזה בדיני ה"שולחן ערוך? האם גם הם בשקט מתירים לעצמם את מה שאסרו רבותיהם ואבותיהם? האם נשכח הסיפור של ראשית המאה ה-20 כאשר מהנדס יהודי ירא שמים ברח מירושלים משום שהיה אמור לשמש את הטורקים בשיפוץ מסגדי הר הבית, וסירב לעלות להר? בודאי שהכל נשכח! הלאומנות אוחזת בכל חלקה חרדית טובה גם לאחר שהקב"ה הטיל את גזירת הגיוס על אלה  שקול הלאומנות בגרונם ואין הם חפצים בחרב בידם. לפני מספר שנים עוד נישמע קולו של הגרי"ש אלישיב המנוח שמנע מרוב רובם של החרדים לעלות להר האסור אבל כיום הכל בבחינת "דום-שתיקה". מישהו מהגבאים מסרב ללחוש לרבנים יוסף, שטיינמן וקנייאבסקי כי קולות מלחמה ומרד בלכה נשמעים על ההר. הגבאים הללו הם טיפוסים לאומנים קטני קומה וגזירת הגיוס עלולה להחויר מול הגזירות הבאות שיבואו בעקבות כך..

   לא לחינם אמצעי התקשורת מראיינים כל זב ומצורע בלבוש חרדי ומציגים אותו כ"רב" בה בשעה שהרבנים שותקים. ה"עליות" הפרובוקטיביות הללו הן סם החיים עבור המשך גיוס החרדים למאמץ הצבאי , הלאומני ולהרס תורת ישראל סבא. עצוב היה לקרוא כיצד לץ בתלבושת חרדית שם ללעג את המושג "רב" ומסביר שבמקום שיש בו יהודים יהיו גם רבנים, ולא משנה מיהם. זהו בדיוק העוקץ של "תבן ומספוא עימנו רב" או לחילופין ה"ערב רב".

    הרבה "זמירות" אמוציונאליות נשמעו בחודשים האחרונים מהח"כים החרדים שאיבדו את השררה. חלק מהם - וגפני בראשם, דיברו על "ברית" עם הערבים כנקמה.  עליית החרדים להר הבית - שאיננה אלא פרובוקציה (שהרי לא רק האיסור חמור, אלא שאין שם קברי אבות או משהו אחר שמצדיק   "ביקור" של סגולה וקדושה), איננה ניראת  כהתחלה של "ברית" כזו. ההלכה איננה משתנה עם הדורות ואילו ההתגרות באומות אסורה לחלוטין, אבל "קרנפי" ההשקפה של האתמול מסתבר שלא השתנו גם לאחר שלקחו להם את השררה ואת הקופה. פחדם של רבנים ועסקנים ביהדות החרדית מהרחוב המתלהם ומהאספסוף החוליגני (שלא יברחו בהצבעתם לליכוד או ל"בית הלאומנ") נקראת במקורות "פני הדור כפני הכלב".