בס"ד
יין הנסך של נפתלי
דויטש מחב"ד רומניה / הרב אליהו
קאופמן
הרבה סיפורים מדהימים נשאתי בקרבי עם
חזרתי האחרונה – לאחר ט"ו בשבט תשע"ח, מרומניה. אבל פרשת בית חב"ד
ברומניה היא זו הראויה לשאת את הכותרות בעת כתיבת שורות אלה. אם במסעדות של
הפדרציה היהודית המתבוללת של רומניה נכשלים מידי שבוע עשרות יהודים שומרי מצוות,
ואף חובשי כיפות סרוגות, הרי שאצל חב"ד ברומניה נכשלים בנוסף לאלה גם חרדים
ממש, ואף רבנים חשובים משום תמימות וטיפשות שלא פעם חוברות זו לזו. דווקא מרבני
ופעילי חב"ד בעולם אני שומע לא פעם את האמת. הללו יודעים היטב שנפתלי דוייטש –
השליח שלהם ברומניה, הוא "שייגץ" במלוא מובנה של המילה. הללו יודעים
היטב שאלמלא היה הרב שלום דוייטש אביו של הליצן הזה, אזי, מזמן הוא היה מודח משם.
עם כל הכבוד ל"גדלותו" של הרב שלום דוייטש מ"מאה שערים" –
שאינו שותה אפילו כוס מים אצל בנו ה"שייגיץ" נפתלי, הרי כשהרב שלום הלה
יגיע לביה"ד של מעלה לא תספיק לו הטענה כי לא הדיח את בנו מבוקרשט משום
ש"עדיף היה שנפתלי יחלל שם שמים בבוקרשט ולא בירושלים". את התשובה
האנוכית והצבועה הזו שולף הרב שלום דויטש שוב ושוב לרבנים וחסידים יראי שמים
מחב"ד, המדווחים לו על חילולי השם של בנו.
נפתלי דוייטש - עליו אני כבר מספר קרוב
לשמונה עשרה שנה, מתמחה בעיקר בזיופי יינות. בתחילת דרכו ברומניה הצטרף
ה"שייגיץ" הלה, שטופח בחב"ד ע"י קוטלבקי ומרגולין, למנחם
הכהן, ח"כ לשעבר, שמאלני ממפלגת העבודה, ושניהם העניקו "הכשר" ליין
שלו הספיק לתת הכשר הרב ליכטנשטיין מבריטניה. היין יוצר בעיר מגי'דיה שבמזרח
רומניה. היצרן החליט שהוא צריך "הכשר גמיש יותר" מהרב ליכטנשטיין. מנחם
הכהן – אז "רבה" של רומניה, ידע כי ההכשר שלו מחוץ לרומניה לא שווה
אפילו את קליפת השום ולכן הוא צרף אליו את דוייטש הצעיר שהתגלה
כ"שייגיץ" כמותו, אבל עם ה"ייחוס" של חב"ד. בתמונה המצורפת
אליכם תראו כיצד הנהג שלי, יחד עם עובדת המפעל, מדביק את התוויות שהותירו מנחם
הכהן ודויטש במפעל לאחר סיום הפקת היין שלהם. להבדיל מהרב ליכטנשטיין ואנשיו –
שלקחו משם את התוויות, הרי שדויטש ומנחם הכהן הותירו אותם שם. כמו כן סיפרו לי
העובדים שם כי במהלך הפקת היין הרי שלא פעם סייעו הפועלים הרומנים לפתיחת הברזים
ואך להעברה מבקבוקים חצי ריקים לבקבוקים אחרים. הפעם השנייה שבה היה דוייטש שותף
ליין נסך – אך הפעם ממש לזיוף, החל בשנת 2004. הרב שלמה מחפוד הסיר בשנה זו את
הכשרו ממפעל יין במדינת מולדביה העצמאית – צפונה מרומניה, והמפעל פנה לפדרציה
המתבוללת של יהודי רומניה בבקשת "הכשר". הפדרציה מיד נענתה לתת
"הכשר" ובפיקוח אותו מנחם הכהן – שאליו הצטרף גם ה"שייגיץ"
דוייטש מבית חב"ד. יהודי חרדי – שחי באותם ימים ברומניה, פגש בשניים ברכבת
לקישינוב, בירת מולדביה. השניים טענו באוזניו כי הם נוסעים כדי לפקח על "יין
כשר". אבל הם "שכחו" לספר לו מהו טיב ה"כשרות". הם רק
נסעו כדי ללחוץ ידיים עם בעלי המפעל ולהותיר שם פועלים נכרים עם חותמות הכשרות של...
הרב מחפוד מישראל! דהיינו, הפדרציה המתבוללת וחב"ד רומניה הפעם לא נתנו את
חותמם (כפי שעשו זאת בפרשה הקודמת) וגם לא הביאו ככיסוי צוות יהודי. זה היה יין
נסך "למהדרין" – שגם הוסע לרומניה בחילול שבת וחג, עם החותמת המזויפת של
הרב מחפוד. מסתבר כי בשנה שהרב מחפוד העניק כשרות אמיתית הרי שהוא דאג לנקב שלוש
נקודות על גבי התווית, שלוש נקודות ידניות שאי אפשר היה לזייפן, ואילו המזייפים
פשוט צילמו את התווית ועל התווית החדשה נראה בבירור שזהו צילום מזויף. כך עליתי על
הזיוף, כשהבאתי לרב מחפוד את הבקבוקים. בתחילה ניסה דוייטש להסתיר את מעורבותו
בעניין ודאג להכריח את עוזרו דאז - נחום שמו, לשקר וטעון כי אין ברשות בית
חב"ד את היין הזה. אבל לאחר שה"משגיח" הנכרי של דויטש, דרגן שמו
(היה מחופש עם ציצית), קיבל כסף מתחקירן שלי הרי שהבקבוקים הגיעו אלי דרכו. מנגד
תבעתי למשפט פלילי ברומניה את הפדרציה המתבוללת על זיוף ואז הם הפסיקו עם היבוא
הלה ועברו לקנות את "יקבי ציון" מישראל. בשולי הפרשה הזו ניתן למציין כי
בהכנת היין של הרב מחפוד במולדביה היה שותף גם ברל לזר, רבה של רוסיה מטעם
חב"ד. מה שהסתבר אח"כ שהמשגיחים שהוא שלח היו נכרים שהיו "בתהליך
גיור", ועל משגיחי הרב מחפוד הוטל לשמור שה"משגיחים" הללו לא
יתקרבו ליין...
בנתיים הספיקו מספר שליחי חב"ד – שהיו
עוזריו של דויטש ברומניה, לברוח ממנו ובראשם הרב שי גרליצקי מתל אביב. ועכשיו
לפרשה החדשה. בשבוע האחרון של ינואר 2018 ישבתי לשיחה עם יהודי שומר תורה ומצוות
בבוקרשט.תוך כדי השיחה הושיט לי הלה בקבוק יין וטען כי הוא קונה אותו באופן קבוע
מנפתלי דוייטש, וכמותו קונים אותו ישראלים לא מעטים מבוקרשט. היין משווק לצרפת
ועליו החותמות של דוייטש ה"שייגיץ" ושל בד"ץ ..."אגודת
ישראל" מישראל! בבדיקה שערכתי הסתבר לי שהיין עדיין מיוצר ברומניה – בחבל
הארץ המזרחי שלה. בירור קצר בישראל – עם אנשי "אגודת ישראל", העלה כי הם
אמנם העניקו הכשר משותף עם דויטש ליין ברומניה אך עד שנת 2015 וכך גם רשום על
הבקבוקים. הכול החל כשדויטש פנה אליהם עם יצרן יין נכרי – שנשוי ליהודיה, וביקש
שבד"ץ אגו"י יצטרף אליו למתן הכשרות ברומניה. היין יועד לצרפת.
הבד"ץ הסכים. אנשי כשרות וותיקים העירו לי כי הם לא היו נכנסים
ל"חתונה" כזו, הן בגלל היצרן, הן בגלל הקשר בין דוייטש ליצרן, ובמיוחד
בגלל מדינת הייצור. כדי לסבר את האוזן הרי שצרפת היא החממה לכל
ה"כשרויות" המפוקפקות והמזויפות, לא מעט משום שיהודייה – על חרדייה,
נוטים יותר לטימטום מאשר לתמימות וקונים כל מוצר עם סימון של "כשרות"
מבלי לבדקו, ואח"כ מתרעמים על "לשון הרע" אם מישהו מסב את ליבם
לכך. לאחר הייצור של 2015 החליטו אנשי אגו"י לנתק את הקשר עם דוייטש מאחר
והלה דאג לשלוח קדימה את עוזרו אורגד והאחרון החל לנסות להשתלט על ההשגחה, שעד אז
הייתה בידיה הבלעדיות של אגו"י. במקומם של אנשי אגו"י נכנס הרב ירמיהו
כהן מצרפת. אבל על התגיות אין שוני – בד"ץ אגו"י עדיין ממשיך להופיע על
הבקבוקים המיוצרים ברומניה וללא שמו של הרב ירמיהו כהן, וזאת לאחר שבד"ץ
אגו"י לא הותיר ברומניה אפילו בקבוק יין אחד. אני תיקווה כי בקרוב אדע על
תגובתו של הרב כהן. בכל אופן, מומחה כשרות ידוע בישראל טען כי עניין היינות
המיוצרים באירופה הנכרית באופן חד פעמי עבור בד"ץ זה או אחר הם פתח לזיופים
משום שהחותמות נשארות במפעל הנכרי וזה משווק את היין עם הזיוף דרך סוכנים למזון
כשר. בעבר גם זויף הכשרו של הרב לנדאו מבני ברק – על "גפילטע פיש"
מרומניה, והגיע גם למרכולי המרכולים החרדים באנטוורפן הבלגית. למי שיאשים אותי
בהתנגדות לחב"ד – כמו טיפוסים מפוקפקים כדוייטש ומרגולין למשל, הריני להביא
לעדות את בני משפחת קאופמן מגייסהד שבבריטניה, שכשהללו שאלו אותי לגבי היין של הרב
החב"די גרלי'ץ ממילאנו מיד המלצתי עליו לעומת שלילת היין של וויסמנדל ממונסי,
אשר משגיחיו ברומניה הם נכרים ו/או מחללי שבת מטעם הפדרציה המתבוללת.
באותו יום ששוחחתי עם היהודי שומר המצוות
בבוקרשט ספרתי לו גם על כך שבליל הסדר הראשון של דוייטש ברומניה – בבית המלון
"אינטר קונטיננטל", הציע אחד המלצרים לסטודנט ישראלי בשם אלדד ולחברתו
הרומנייה, לבחור בין עוף לחזיר. האיש שממולי הביט בי בתימהון ופלט בפליאה:"לא
מאמין". והנה באותו ערב ממש פנתה אלי – בסופרמרקט רומני שליד ביתי, צעירה
שאח"כ הזדהתה כמי שלומדת לגיור בסמינר בנות בי"ם, ובאנגלית רצוצה רצתה
לשוחח איתי על נושאי הדת היהודית ברומניה. מיד לקחתיה לדירת משפחתי ומשם היא שוחחה
בספרדית עם הרב שלה בירושלים. אח"כ הסביר לי הרב שלה כי בליל שבת שלפני כן
היא וחברתה ביקרו בבית חב"ד וחשבו אח"כ שמדובר בכת נוצרית משיחית.
מסיפורן עלה שהכול היה מעורבב בבית הכנסת הזה, מבחינת נשים וגברים, ולבנות הלוויה
של הישראלים היו גם תלויים תליוני צלב על צווארן. הפלפונים הרעישו בחילו שבת. כמו
כן היא טענה שחלק מהנשים ישבו בבית הכנסת על רגלי הגברים ושחלק מהגברים כלל לא
כיסו את ראשם. ולבסוף הן טענו כי ראו את האש במטבח ניכבת ונדלקת לאחר כניסת השבת,
ומששאלו על כך הן נענו כי "זה בסדר, גוי עושה את זה".
נפתלי דוייטש הוא מחלל שבת והעידו בפני על כך
אנשים שהעבירו לו כספים במהלך השבת, ואחד גם העיד שראה אותו מעשן בשבת. אין ספק
שצריך לבדוק כל אדם המציג עצמו כ"רב" במדינות מזרח אירופה, אבל אם מדובר
בסתם חרדי ליטאי, חסידי או ספרדי מיד יכולה להיערך בדיקה אבל כאשר מדובר
ב"חסיד חב"ד" הרי שכולם מאמינים שזהו צדיק יסוד עולם שאין לבדקו,
ופה הבעיה הקשה.
ולהלן פרשיות אחרות שנתגלו לי שוב ברומניה ושקשורות
לפדרציה המתבוללת. האיש ששמו רפאל שפר, שמכונה ה"רב של רומניה", ממנה
"משגיחים" מתבוללים, מחליי שבת ואף נכרים. הבשר הגיע למסעדות של הפדרציה
המתבוללת הוא מפוקפק בכשרותו ומגיע ללא המלחה, וכך הוא מוגש. אותם
"משגיחים" – כולל בעיר ברשוב, נאסר עליהם ע"י מנהלי הקנטינות לשהות
במטבח ומאוימים שאם יעשו זאת הם יודחו.. משנשאל על ידי אותו השפר הזה לפשר
ה"משגיחים" הללו הוא ענה לי כי "אלה האנשים העומדים לרשותי".
כאשר שאלתיו מדוע הוא מציגם בפני חובשי כיפות מישראל כ"רמת רבנות" הוא
שתק. כך הם הדברים גם לגבי המלון בסינייה הרומנית – שם אין רואים משגיח אך קיימת
תעודה של שפר. האחרון מתכוון להכשיר כ"שוחט" "גר" צועני ש"גויר"
דרך העיר ארד ברומניה, שם הקהילה היא רפורמית וחלק מהמתפללים הם בכלל נוצרים. האיש
הלה משמש "משגיח" ב"בית חב"ד" ולפני "גיורו"
הוא ניסה למכור "ברווזים כשרים", תרתי משמע, ליהודים. עוד אחד מאלה
המרמה את הקהל הדתי שמגיע לרומניה לביקורים (במיוחד בחסות "גשר" שמתעלמת
מכול הפניות והאזהרות ומחטיאה את הרבים...) הוא חלבן בשם צביקה כפיר שמקורו במושב חניאל
בשרון. הלה אחראי על המסעדות הטריפות בטרנסילבניה ובראשון בברשוב ובטימשוורה. הלה
גם מתעתד לפתוח בתי מלון "כשרים" על פי המודל הרומני. הלה מהלך כל השבוע
בלבוש לבן הזוי, כשמדובר בכלל באיש שאינו יודע הלכה אחת ובעצם נפלט מ"תנובה
רומניה"", לאחר שזו נסגרה שם.
החרדי
העכור והדתי – לאומי המסור
הידיעה ההזויה – כביכול, על קצין
"חרדי" שהכריח חייל דתי – לאומי להיכנס לטנק עם חיילת, העלה יותר מגבה.
אבל בעיני אין זה פלא. ראשית, יש לשנן היטב כי החיילים ה"חרדים"
שמתגייסים לצבא הציוני הם ברובם מהתחתית שבחבית החרדית. רוב רובם הם מפליטי ישיבות
ועד השבאבניקים הקשים ביותר. אחרים הם כאלה שהקלקולים אחזום כבר בימים שלפני הגיוס
והם רק חיכו לגיוס הזה כדי למרוד בתורת ה', ומי כצבא הציוני הטמא והמזוהם בזנות
טוב יותר לכך ?! אבל אין פטור ללא כלום. את הקצין המשת"ף הזה יש לאתר ולנדותו
מכל בית כנסת חרדי. שילך להתפלל עם "נשות הכותל". גם משפחתו של הקצין
הזה – אם לא הקיאה אותו מתוכה, היא צריכה להיות מוחרמת ומנודה מסביבתה החרדית.
מנגד, יש לדעת כי החיילים הדתיים – לאומיים
שמתגייסים הם ברוב המקרים ה"שמנא והסלתא" של חברתם. ההתגייסות אצלם
איננה בגדר בושה – כמו ביהדות החרדית, ולכן המתגייסים הללו אינם העפר שבעפר ולכן
יש להם גם "קווים אדומים" לשירותם הצבאי, כשעניין שירות עם נשים ושירת
נשים הם מחוץ ל"קוים האדומים" הללו, עד כדי מסירות נפש של מוכנות למאסר
ממושך בשל כך. החיילים הללו אמנם אינם מהדרים בדתיותם אך הם באים לצבא לא כדי
לזנות אחרי קלקולם אלא כדי להמשיך הלאה ולבנות בית יהודי כשר, עפ"י נקודת
מבטם.
אבל ישנה עוד סיבה להתרחשות הזו. בפרשת
הקצין ה"חרדי" אשמים הרבנים החרדים ובכללם אלה שמכונים "גדולי
הדור". להבדיל מהרבנים ה"סרוגים" הרי שהרבנים החרדים אינם נוגעים
נקודתית בבעיות הזנות והכפירה של הצבא הציוני אלא עדיין משננים בציניות שקרית את
עניין החשיבות ב"לימוד התורה" כנגד השירות. הדגשת הנקודה של "לימוד
התורה" להצלחת צבא טמא מטשטשת את האמת המרה ומתירה בגלוי למי שאינו לומד תורה
להתגייס לצבא פרוץ זה בלי שאפילו ניתן להכין את הצעיר החרדי לאסון שאליו הוא נכנס.
הגישה הזו באה מתוך הפחד לומר את האמת שרבותינו הורישו לנו – לא לשרת בצבא טמא
שאיננו צבא ה'. אם אותם רבנים יאמרו את האמת הם יאלצו לוותר על הלאומנות הציונית
שלהם ועל כספי השוחד הציונים. אבל הרבנים הללו ו"גדולי הדור" הללו
מוכנים להפקיר את נשמות הצעירים התורתיים עבור נזיד העדשים הציוני, על השוחד שלו.
ואל לנו לשכוח מה מתחולל בשני העשורים האחרונים
ברחוב החרדי בנוגע לכל גדרי הצניעות. הבעיה ביהדות החרדית איננה רק בגיוס לצבא
הציוני אלא גם בכניסת מרעין בישין מהעולם החילוני כמו "לימודים
אקדמאיים", "תרבות נופש" וסרטים, ולאחרונה זנות בחתונות – כולל
חסידיות, בלשון ה"מצווה – טאנץ". הסרטים התועבתיים חודרים לבתים רבים
אבל "גדולי הדור" עסוקים בהתרמות ל"ישועות". יתרה מכך, רבנים
"חשובים" שנתפסו בעריות כמו אליעזר ברלנד מירושלים, חיים הלפרין מלונדון
והסוטה אליאור חן מההתנחלות ביתר הפכו ל"גיבורי על" והס מלומר עליהם את
האמת. אז באמת מדוע שקצין "חרדי" מקולקל לא יראה כ"בילוי"
לגיטימי בעצם השהות עם חיילת פרוצה – ציונית בטנק הלוהט ?!
דת הקברים והקמעות
הרב יעקב אדלשטיין שימש שנים רבות כרבה
הציוני והממונה של העיר הפוקרת והכופרת ששמה רמת השרון, שהוציאה מתוכה את גדולי
שונאי ישראל. הרב אידלשטיין לא נודע מעולם כמי שלחם נגד הכפירה כמו למשל הרב סולומון
המנוח מפתח תקווה – אף הוא רב ממונה אך כל חייו הוא לא שכח את יהדותו, ובמיוחד את
כבוד השבת. הרב יעקב אדלשטיין סייע בידי מכשף בשם מאיר הלל – שנודה ע"י בן
דודו הגאון יעקב הלל, להרביץ כישופים ואיסורים למשפחות תמימות ותורתיות. הרב יעקב
אדלשטיין לא היה דמות סוחפת לתורה ולמצוות בזכות פיו מפיק המרגליות כמו שהיה הרב
יוסף עזרן המנוח מראשון לציון- עוד רב ממונה אבל שלא שכח לזכות את הרבים לשמור
תורה ומצוות. ברמת השרון הוא היה עוד רב מטעם ותו לא, אבל צבועי בני ברק החליטו
שהוא אחד מה"מהמרנים", ועוד בחייו. הבני ברקים הללו – פסדו ליטאים, עשו
זאת משום שאחיו גרשון אדלשטיין היה מכנופייתם ולאחרונה הוכתר כ"גדול
הדור" במקום הרב המנוח, לייב שטיינמן. משנפטר הרב יעקב אדלשטיין לעולמו מיד
הוא הפך למעניק ישועות וקברו הפך קדוש יותר משל קברות תנאי העל והשרפים שלנו,
שהשלטון הרומאי האכזר לא יכול היה להם ולתורתם, ואילו הציונים הטמאים הם אלה שמינו
וקבעו לרב מרמת השרון את מאווייו ה"תורתיים". אחרי שנה למותו לא
מתביישים החוצפנים של המחנה הליטאי – ציוני לקבוע כי כולנו "נושענו
בזכותו"! אי לכך החלו הגנבים הללו לדרוש תרומות בעליה לקברו - תרומות שמישהו
ידאג לגנוב אותן כמעשה "קופת העיר".
אילו הגאון מוילנא היה חי היום הוא היה
מחרים את כל עובדי העבודה הזרה הזו – על הברכות – קללות שלהם ועל הקמעות שלהם.
בראש העולם הליטאי – ציוני עומדים כאלה שהלחש והאוננות הם העיקר ואילו את התורה
הקדושה, עבודת ה' וגמילות החסדים הם הניחו בפינה. ההשקפה התורתית מהם והלאה ואת
התורה והיראה הם קברו בקברים של רבנים ציונים רדודים כיעקב אדלשטיין למשל. מי יודע
אם ה"נפוטיזם" האדלטני איננו משחק כינור ראשון בעניין, שהרי הרב גרשון
אדלשטיין הוא "גדול הדור", וככזה הרי שעליו להרים את קרן המשפחה ואת
נכסי העפר שלה. העולם הליטאי האמיתי – זה שעליו מסרו את נפשם הרמ"א, הגאון
מוילנא, הגר"ח זוננפלד וה"חז"ן אי"ש" קרס. ה"ליטאים
החדשים" הפכו בקסמי ההבל שלהם גרועים מהפסדו חסידים ומהפסדו ספרדים. לא אתפלא
אם בקרוב יהפוך גם קברו של איש הלח"י – אברהם רביץ, למרכז ישועות של
"צדיק יסוד עולם", שהרי בעיתון הציוני "משפחה" הוא כבר הוכתר
ככזה עם מותו.
