בס"ד
"חרדים
לייט" אין וחרדים להשם אאוט / הרב אליהו קאופמן
תחת קורת הגג של מכחישי השואה
הנסיעה המתוגברת של כנסת המינים הציונית
לאושוויץ – בשבוע שעבר (סוף ינואר 2014),
מעוררת יותר מתמיהה. מדוע מארגנים משלחת של 54 ח"כים (כמעט חצי פרלמנט)
ובתוכם 4 שרים דווקא בשנה ה-69 לסיום
מלחמת העולם השנייה ולא מחכים לשנה ה-70, לתאריך עגול וסמלי יותר? התשובה היא
פשוטה: הלחץ הפוליטי על ישראל להכיר במדינה פלשתינאית וכדי לעצור את הלחץ הזה
ולהציג לפני העולם שוב את ה"יהודי המסכן", הרי שאין מנוס מלהקדים את
ה"חגיגות" לסיום המלחמה העולמית השנייה לתאריך פחות עגול והעיקר לחזור
לתפקיד ה"קורבן". ברור לכל כי היהודים האומללים היו הקורבן אבל האומנם
גם הציונים והמדינה, שאותה הולידו אח"כ, שייכים לעניין
ה"קרבנות"?...
זה אירע לפני מספר שנים. קבוצה קטנה של
"נטורי קרתא" טסה לטהרן לעוד פגישה בחסות נשיא אירן דאז, מחמוד
אחמדניג'אד. הפגישה הפעם לא היתה עם ערבים או מוסלמים אלא עם ארגונים ניאו נאציים שהכינו
שם ועידה של מכחישי השואה. בעוד שהפגישות הקודמות של הקבוצה הזו היו עם מוסלמים
וערבים ובטענה כי יש להציג עמדה יהודית עצמאית מהציונים הרי שהפעם הפגישה יועדה עם
ארגונים ניאו נאציים שבראשם ה"קוקס קליין" האנטישמי מארה"ב והנאצים
מאוסטריה ומגרמניה. אבל לקבוצה היהודית – של "נטורי קרתא" היה גם הפעם תרוץ של
"הצלה" וניסיון להציג את הציונות כמי שגרמו לשפיכת דם היהודים בשואה
ולכן אין למדינה הציונית זכות לסחור ולהשתמש כיום בדם הזה למעלליה נגד יהודים
ופלשתינאים גם יחד. באותו ערב שהללו נחתו בטהרן והתקשורת בישראל ובעולם עסקה בכל
הפרשה – כמובן מההיבט של ניאו נאצים
שמכחישים שואה (ולא מההיבט ש"נטורי קרתא" רצו להציג), התקיים בת"א
רב שיח של אנשי שלום בדו קיום בין ישראל לפלשתינאים, שגם אני הוזמנתי אליו. פרשת
טהרן היתה באויר ואז עלה לבמה ח"כ חנא סוויד מחד"ש ובקול בוטח הצהיר כי
לשמחת ליבו אין בכנס מכחישי השואה בטהרן אף נציג ערבי. ואז מישהי חילונית צעקה שם
"אבל יש שם יהודים, אורתודוכסים"! המבטים הופנו אלי – כאילו שאני שלחתי
את הקבוצה לטהרן, אבל בכל זאת השתרר שקט והדיון חזר לסורו. אני רציתי לקבור את
עצמי באותם רגעים למרות שלא השתייכתי ל"נטורי קרתא". באותו רגע הפכו כל
החרדים לתואמי "נטורי קרתא" שהגיעו לאירן. באותו רגע קלטתי את המלכודת שהונחה לפתחם של
אנשי "נטורי קרתא". הם אמנם הוזמנו כלאחר כבוד לועידה הזו ואפילו נתנו
להם לומר את דבריהם אבל הם לא היו אלא תפאורה יהודית להכחשת השואה של כל הארגונים
הניאו נאציים בעולם, כאשר לתקשורת העולמית לא הוגשו נאומי אנשי "נטורי
קרתא" אלא דמותם בלבד וכך חשבו בעולם כי הללו משתתפים אף הם בכנס כיהודים שמכחישים
את השואה. הכנס לא דן במניפולציה הציונית על השואה המרה אלא הציג את טענות היהודים
וניצולי השואה על קיומה של השואה כמניפולציה בפני עצמה. זה כבר לא היה עוד כנס
אנטי ציוני ופרו ערבי רגיל ולכן הערבים , בחוכמתם, הדירו רגליהם מהכנס. כל זאת לא
מנע מיהודים תמימים – מובלים ע"י
מניפולאטור יהודי מסוכן, להגיע ולשמש תפאורה בכנס האנטישמי הזה. למחרת שלחתי את
מאמר הפובליציסטיקה שלי לעיתון ה"עדה" של ה"עדה החרדית" ובו
תקפתי את הביקור הזה מהנקודות שכבר ציינתי. המאמר הוכתר תחת הכותרת "בכנס
אלופי עמלק". שם גם ציינתי שאותו מניפולאטור יהודי עלול עוד לחזור בו מהשקפתו
האנטי ציונית ולהפוך לציוני וזאת מתוך חשדי כי האיש הזה משרת אינטרסים זרים שמטרתם
להפוך את תדמית החרדים לשלילית ופרו נאצית, כדי לטרפד בעתיד לגיטימציה למגעים
עצמאיים בין חרדים למוסלמים וערבים , וכשהאיש הזה יצליח בזאת מטעם הציונים הוא
יהפוך לציוני בסיימו את תפקידו. אינני נביא ולא בן נביא ואינני יכול להצביע בוודאות
כי אומנם צדקתי לחלוטין אבל מספר שנים מעט אח"כ שינה אחד מבני הקבוצה הזו,
אותו מניפולאטור, את דעותיו והצהיר על ציונותו...
במקרה הזה – של הפיכת של
"נטורי קרתא" לתפאורת מכחישי השואה, נזכרתי השבוע ממש כשעשרות
הח"כים הציונים טסו לפולין ובאמתכתם מספר ח"כים חרדים אומללים וחדלי
אישים... אינני בא בטענות לח"כים החילוניים או ה"סרוגים". להללו יש
נאמנות לעבודה הזרה הציונית וגם אם זו תדרוש קרבנות אדם לאין ספור הם יהיו נאמנים
לה יותר מיהודי האדוק לתורת ה', שהרי כבר נאמר שהלוואי שמסירות הנפש של נאמני ה'
תהיה כמו זו של עובדי העבודה הזרה. אבל מה עם הח"כים החרדים – ובמיוחד אלה
היודעים היטב כי בני משפחותיהם לא ניצלו משום מדיניותה של התנועה הציונית , שמנעה
סרטיפיקטים מיהודים חרדים? מה עם חברי הכנסת החרדים שמכירים בע"פ את
"שרופי הכבשנים מאשימים", את "אות קין" , את "מן
המצר", את "קראתי ואין עונה" ואת "כחש"? לא כאן המקום להרבות
במילים על כך שהתנועה הציונית וראשיה מנעה הצלת יהודים מלכתחילה ומתוך אינטרסים
פוליטיים להשתמש בדם היהודי השפוך להקמת מדינה. והנה הח"כים החרדים – שחלקם אף איבדו את בני משפחותיהם בשואה בגלל
אותה מדיניות, מצטרפים למשלחת הזו , של אלה המכחישים את חלקם בצרת השואה, כאילו
היו סטטיסטים בתפאורת פלצות.
אבל ישנה נקודה כואבת עוד יותר – נקודת הכפירה נגד ה', שחסרי אישיות כהח"כים
אשר, אייכלר, מוזס, אטיאס, יצחק כהן, מיכאלי (אם הוא בכלל חרדי...) וניסים זאב (זה
שיוצא לכנסים של ניאו נאצים באירופה בחסות הנאצים האוסטריים!) מוכנים לדרוך עליה
משום חוסר השקפה תורתית. כל המסע ה"ממלכתי" - ציוני הזה בא גם הפעם להדגיש ש"זה לא יקרה
יותר", ומדוע? משום שהפעם קיימת מדינת ישראל! ויותר מכך , הם רצו לומר שוב
שאילו היתה קיימת אז מדינת מכבי ת"א הרי שהשואה לא היתה מתרחשת! זו היתה , זו הינה
וזו תהיה ההצהרה הציונית בעניין השואה שכל כולה פקרות והפקרות , כאילו אין מנהיג
לבירה. זו ההצהרה שפוסלת את ההשקפה התורתית כי השואה היתה העונש של הקב"ה אלא
ההשקפה הזרה הזו מעלה – רחמנא לצלן, את
הכפירה בקב"ה ואת הימצאו בשואה המרה. זו ההצהרה שבאה להכניע את הדת היהודית
תחת הכפירה. אלה שהיו הרוב שם בשבוע שעבר באושוויץ – הממסד החילוני הציוני וגרוריו
מה"סרוגים", הם אלה שמבזים קדושים , רבנים ואדמו"רים בטענות שווא
כי האחרונים אשמים בטבח וזאת בזמן שהציונים חסמו את הבריחה מאירופה לארץ ישראל ואף
לארצות ערב. לא לחינם הובאו הח"כים
החרדים למחנה אושוויץ בשבוע שעבר – הם
הובאו לשם כדי לשמש תפאורה לכפירה החילונית בקב"ה ובמיוחד כדי לרומם את מושג
העבודה הזרה שללא מדינה חילונית ואנטי דתית אין קיום, חס ולשלום, לעם ישראל. בטהרן
של לפני מספר שנים התכנסו מכחישי השואה ואילו באושוויץ שלפני שבוע התכנסו מכחישי
השיתוף פעולה של הציונות עם הנאצים ואלה שהם גם , רחמנא לצלן, מכחישיו של
הקב"ה בכל אתר ואתר. כשישראל אייכלר צעד כמו גולם עם ספר התורה על פסי הרכבת
בברקינאו צפו בו מאות מיליונים ברחבי העולם ומה שהם הבינו מהתמונה היה שהנה רק
המדינה הציונית מסוגלת לתת ביטחון ליהודים לשמור את ה"פולחן הדתי" שלהם,
של החרדים שצעדו בצל הפוקרים. העולם לא שמע את הנאומים של אייכלר או של מוזס אלא
את נאומי הכפירה של השרים והח"כים הפוקרים , בדיוק כמו שלפני מספר שנים העולם
שמע מכחישי שואה אנטישמים בטהרן ולא שמע את דברי אנשי "נטורי קרתא". אולי
הם – הח"כים החרדים, רצו לומר משהו
אחר אבל בפועל הם שרתו את הכפירה הציונית בדיוק כמו ש"נטורי קרתא" שרתו
את הניאו נאצים בהכחשת השואה. רק ההבדל הוא ש"נטורי קרתא" נפלו לפח בטיפשות
תמימה ואילו הח"כים החרדים נפלו לפח מתוך עוד ניצול ציני של הציונים בגלל
הכספים והמדינה שלה השתעבדו "יהדות התורה" וש"ס מתוך הכרה.
הרבה דובר בכנס על ה"אנטישמיות המתגברת באירופה". הליצנים החרדים
היוו גם בדיון זה תפאורה של ניצבים ותו' לא. ההשקפה התורתית מזהה שנאת גויים כאשר
הקב"ה מכה בנו בגלל ירידתנו מקיום המצוות. הגוי נקרא "אשור שבט
אפי" , "מקל חובלים" וכו'. אין ביהדות מושג של
"אנטישמיות", זוהי כפירה גסה באמונה של שכר ועונש. הציונים – בהיותם כופרים, מצאו תרוץ להקים מדינת כופרים על
נימוק ה"אנטישמיות" ולא רק זאת אלא שההוזה שלהם , הרצל שר"י, ראה
בשפיכת הדם היהודי ע"י האנטישמים את ה"ידיד הטוב ביותר לציונות".
והנה באים אלה שהם ראשי מדינת מכבי ת"א ושאר טומאותיה ושוב מתגרים בעולם על
עניין האנטישמיות ועל אדמתה של מדינה אנטישמית שטקס כזה רק מעלה שם את מפלס
האנטישמיות. הציונים – בהיותם פוקרים, הם
אינם מקשרים את המכות הפיזיות שהשם הטוב מכה בנו
משום התפקרותנו מהמצוות, אלא הם מיחסים זאת עפ"י "כוחי ועוצם ידי
עשו לי את החיל הזה" וחושבים כי המכים בנו עושים זאת משום "היותנו
חלשים" ולכן צריך להתגרות בם ועל אדמתם, וכך הם עורכים "קונגרס
יהודי" של כופרים בהונגריה, הצגות כמו הטקס באושווי'ץ בפולין ואת "ועידת
רבני אירופה" של ה"רבנים" הציונים בגרמניה, והכל כדי להכעיס
ואח"כ הם מתפלאים ש"רמת האנטישמיות"
עולה פלאים. כמצוותו של אותו ארור בשם הרצל שר"י כך הם סומכים שהאנטישמיות
שהם יוצרים תביא לעוד "עליות." של מומרים, מתבוללים וסתם יהודים תמימים
לישראל כדי שהעם הלבן והחילוני שלהם יגדל במסגרת צו'לנט ה"גיורים". הליצנים
החרדים שהשתתפו בטקס הציוני באושווי'ץ העניקו לפוקרים הציונים לגיטימציה לכל מרדם
בהשם הטוב.
והיתה עוד נקודה כואבת. בטקס ה"דתי" הרפורמי שם קראו בפולנית את
פרקי התהילים כומרים של עבודה זרה נוצרית לצד מי ששימש ראביי הקונסרבטיביים ביפן
והיום הוא ה"רב" של פולין , מייקל שודריך, עם רקורד של תצלומי תועבה עם
נשים, נאומים בכנסיות ומחמאות שהעניק לאפיפיור הקודם (זה שעם ה"רקורד"
מהשואה המרה...). ואח"כ אותם ח"כים עוד "ילחמו" נגד הרפורמים
בישראל...
למעשה ה-27 לינואר הוא יום השנה בו ה"צבא האדום" של בריה"מ
שיחרר את מחנה אושוויץ מהנאצים ימ"ש. במקום לצעוד עם אלה שמכחישים את קיומה
של ההשגחה העליונה ומסתירים את מעללי הציונות בהכשלת ההצלה מהנאצים היה כבר עדיף להדגיש
את הטקס הקומוניסטי – שגם הוא בנוי על
כפירה באלוקים (אך לא ישירה מהבחינה היהודית ושאיננה מלווה בהסתה נגד האל וראשייה
הקדושים של היהדות החרדית), אבל במרכזו
עומדת פרשת הצלה אמיתית של יהודים מגיא ההריגה.
הכוורת והדבורים של השבבניקים
אין סוף לירידת הדרך של אלה
ש"מודרני אני ממך" הפך לדרך החיים שלהם ושהם קוראים לעצמם לא במקרה
"מודרניים". אלה הם ה"חרדים
לייט"
שה"לייט"
כבר מכסה מזמן את המונח "חרדים". עוד נפילה ועוד נפילה וכבר מדובר
בחילוניים ממש שעורכים קידוש , קצת שומרים "מסורת" והדור הבא שלהם מי
ישורנו. בשבועות האחרונים "התבשרנו" כי מידי יום חמישי החלה להיות מוצגת
מהדורת "חדשות" באינטרנט וכמובן זו תהיה "מהדורה חרדית" בשם
ה"כוורת". מדובר בעוד תעלול של יהודה גרובייס שהכניס את הסרטים וההבלים
לתוך היהדות החרדית ועכשיו ממהדורה אלקטרונית באינטרנט אל תתפלאו אם הוא יעבור גם
ל"טלויזיה חרדית", שהרי "לפתח חטאת רובץ". מיותר לציין איזה
ליצנים מגולחי זקן משתתפים במהדורה הזוועתית הזו – שגם המקצועיות ממנה והלאה. ויש שם איזה עוד "זמר"
מגולח למשעי ולעת מצוא שהפך ל"מטיף מוסר" ו"ערכים". בין
ה"מרואיינים" של ה"כוורת" הרוחשת רע הזו נמצאים עיתונאים
פוקרים ואנטי דתיים שהתוכנית בזו הופכת אותם ל"בעלי דעת" ואת הנושאים
המצחינים שהם מביאים ל"ענייני מעלה". לא פלא הוא שיותר ויותר צעירים
חרדים פונים להבלי עולם ורואים בדמויות הסדום והעמורה החילוניות את דמויות החיקוי
ה"תרבותיות" שלהם. הבדיחה היתה שבמסגרת הבלי ה"סיקור" שלהם הם גם הביאו את המאבק של העיתונים החרדים נגד
קווי ה"נייעס". ומי יביא את המאבק נגדם ונגד האינטרנט ה"חרדי"
המקרין תמונות נשים ופרסומות של תועבה?
הסרטים ה"חרדיים" שגרובייס
ודומיו מובילים הם בעצם תרבות יוון של ימינו אבל מסוכנת הרבה יותר. היא באה ממקור
טמא עם תכנים טמאים וכל מטרתה להטות יהודי צעיר מלימוד התורה ושהייה בקודש לתוך
הבלי העולם הפוקר והתמזגותו בחברה החילונית , והכל בחותמת של "תרבות
חרדית", שמזמן אין למושג הזה מובן ותוכן תורתי. אחת הסיבות שהזוהר אוסר אי
הסתכלות בפני רשעים זו העובדה שההסתכלות הזו גורמת לקרירות באמונה והיסחפות
מנטאלית למעשי הרשע דרך הקרנת מבטיו של הרשע והקרן היוצאת מפניו אל פני המביט בו.
קרוב לעשור שגרובייס ודומיו מביאים פרצופים טמאים לתוך בתי ישראל – בדמות השחקנים החילוניים שעובדים עבורם, והללו
הופכים ל"גיבורי" הצאן הרך של שלומי אמוני ישראל. גם אגדות המרמה לגבי
היותן של הדמויות הללו מציגות "דמויות מקראיות" הינן לעג וקלס שהרי פנים
נוראות של הוד וקדושה כמו של משה רבנו, מלכי ישראל, צדיקים וקדושים מוצגות לנו
כפני גויים, פוקרים או סתם יהודים שעדיין נאבקים במעלה המצוות. התהליך הזה מקרר
יותר ויותר את בני התשחורת עד שהם אינם חפצים להיות דווקא כדמויות ההוד של
הסיפורים אלא רצונם להיות שחקנים – ליצנים
מהסוג שגרובייס ודומיו מציגים להם.
לא לחינם העסקונה החרדית – ציונית הרדודה מעלימה את האמת מרבניה , שהרי
עפ"י התעלולים של הגרובייסים למיניהם נכונו עוד במות ריקניות וליצניות
לעסקנים הללו שיתקוטטו זה עם זה כמו דרעי נגד ישי , פרוש נגד ליצמן וגפני נגד
ליצמן ועוד ועוד.
עת הזמיר הגיע ?
הכספים הציונים, קלות הדעת בחברה
החרדית, הרצון ל"חרדים חדשים" וקלים שיאותו רק להצביע למפלגות החרדיות
וכמובן השטחיות ותאוות הפרסום מביאים לכך שכל מרצה "מודרני" שמשתחווה
ל"מדע" הנכרי הופך לרב ומקיים "ברבירב" גם אם בסיס הרצאותיו
לקוחות מהכפירה ממש. ה"תרבות החרדית" הפכה מזמן לעסק ולמרמה ומה שקדוש ביהדות
הוצא ממנה "כדי לא להפחיד אחרים". לארגון "הידברות" של השעטנז
ששמו ש"ס – בלזא החדשה, חלק נכבד בקירור
היהדות ושינוי תכנים קדושים להרצאות רפורמיסטיות פוקרות כמו השוואה והקבלה בין
המדע הטרף לתורה הקדושה והטענה כי הם "לא סותרים זה את זה" , והצגת תכני
דבריהם ופרצופיהם של רשעי כולם ומומרי ישראל כדוגמא ל"הרבצת יהדות"
ול"אמונתם באמיתות היהדות", תוך הצגת דברי הבלע של אותם מומרים כדברי
"סנגוריה על היהדות". ספרי חולין כפרניים של הארגון הזה – המביאים השקפות פסולות וסגידה ל"מדע
הכפרני", מצאו מקומם בבתי כנסת במקום ספרי קודש. בראש פירמידת התועבה הזו
עומד איש צר ואויב מש"ס הרפורמיסטית ושמו זמיר כהן. איש שהגאווה והכסף הציוני
בלבלו את דעתו ורק דברי כפירה וסגידת ל"מודרנה" הוא מוציא מפיו וכותב
אח"כ בספרי משליו שהכסף הציוני מממן את הוצאתם. אבל עכשיו – משנכנס אדר א' תשע"ד, נכנסה בו רוח שטות חזקה
יותר ובאוירה פורימית מקדימה החליט הלה לכתוב "פרוש למגילת אסתר" ועוד
קראהו "נזר הקודש". שהרי כיום בתי הדפוס רבים, המחשבים מצויים
וכשהציונים מזרימים כספים הרי שכל זב ומצורע יושב וכותב "אראנו נפלאות".
לא אדוש רבות בדברי ההבל והשטות שהלה כתב – ועוד לצד הביאו את פרוש רש"י לצידו, אבל
כאשר תמונת הגולם קטן הזקן עוטה את ה"מגילה" הרי שאין להתפלא מה עשתה
הגאווה לכל זב ומצורע. עיון קטן ב"פרוש" מביא לנו תמונה ברורה כיצד אדם
שכל כולו בגשמיות נכרית ב"מדעי" השטן מפרש גם את הקדושה בגשמיות, שהרי ממקור
טמא לא יכולה לינוק פרשנות קדושה. כך למשל בפסוק ההתחלתי במגילת אסתר – המזכיר את המלך אחשוורוש וחוזר ואומר "הוא
המלך אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש" מביא הלבלר הזה הסבר "היסטורי"
נכרי שהזכרת שמו של אחשוורוש פעמיים היתה משום שהיו שני מלכים בשם זה , ואז הוא
מעתיק את כל שמות השולשת של מלכי מדי כ"מובאה היסטורית" ומסביר מי מהם
מלך על מדינה או שתיים ומי מלך על מאה ועשרים מדינות וזה כל המובן של הפסוק, בלי
רוחניות ופנימיות של קדושה יהודית. זה מה שקורה כשגולם כופר כמותו כותב
"פרוש", והוא לא היחיד שעושה זאת מתוך עמארצות שאין בה קדושה ופנימיות.
פרוש לתורה ונ"ך נכתבים על דרך הפנימיות ולא עפ"י "שלשלת היסטורית" נכרית. לא לחינם
הודגש שמו של אחשוורוש פעמים – לא כדי
ללמד את בני ישראל הקוראים במגילת קודש זו, היסטוריה גויית שאיננה נוגעת לנו אלא
כדי להגדיש שזהו האחשוורוש הרשע והאיום שנלחם נגד הגאולה ויותר מכל האחשוורושים
האחרים , ובימיו רצה זרע עמלק לחסל ,
רחמנא לצלן , את עם ישראל. ואת המילה "מולך" יש לפרש לא כמלוכה אלא שעשה
עצמו כ"מולך" אלילי (
ומכאן גם נבע המשתה שעשה נגד הגאולה ) על כל העולם, ברשעותו, עולם שמנה 120 מדינה
כמניין שנות האדם. אבל מה לנו לבקש
פנימיות והבנת קודש מאחד שחי בסחי של "מדעי ההיסטוריה" הנוכרים ולמד
ומלמד ש"לא לפגוע באגרסיביות בגויים" , כי "זו לא דרך תרבות
מודרנית"...
להחזיר עטרה ליושנה
מאז מותו של הגר"ע יוסף נותרו החרדים הספרדים עוד יותר יתומים משהיו.
שערי ההשקפה התורתית העצמאית של גדולי המזרח וספרד נעולים בפניהם למלחמת קודש בכל
מה שנעשה מסביב ע"י הפוקרים. "מועצת חכמי התורה" הפכה לגולם שעסקן
ערום כשועל – ששמו אריה דרעי , שולט בו
ותלמידים חכמים וזקני הדור כהרבנים שלום כהן ושמעון בעדני יראים להמרות את פיו של
האיש שכל הווייתו חילונית וחולנית. מאחר ומאז ה"ראשון לציון" שלאחר בוא
הבריטים תלו בני עדות המזרח את משענתם בנבחר "רבני" ציוני הרי שהיום הם
נותרו כמעט ללא רועה. רוב רובם של גדולי ישראל מעדות המזרח בדורות האחרונים היו
קנאים ל- ה' ולתורתו אך השלטון הציוני שמם בצד וטיפח בכספים ובפרסים את מעט
הנאמנים לו. מנגד השתלט העולם הליטאי בעיקר על תלמידי החכמים של עדות המזרח והורה
לו לא פעם עניינים שאינם ממורשתו וביניהם גם ההצבעה לכנסת המינים, בניגוד לרוב רבותיו.
כך נשתכחה קנאותם האנטי ציונית ולימים האנטי בחירות של ה"כף החיים",
הגאון צדקא חוצין, ה"בבא סלי" הקדוש ובנו "בבא מאיר" .
המקובלים הקדושים יעקב וסלמן מוצפי ועימהם המקובלים יוצאי תימן חיים סינואני
ומרדכי שרעבי , ראשי ישיבת "פורת יוסף" – הרבנים הגאונים עזרא עטיה ויהודה צדקא, הפוסק הגאון והגדול בו ציון אבא
שאול ועוד רבים אחרים. כך מציירים הציונים את בני עדות המזרח כ"מתונים"
ו"ציונים" ולכל ההידרדרות הזו הרי שלש"ס הרפורמיסטית יש חלק גדול
ואדיר בה.
המודעות האחרונות של הספרדים – נגד
הגיוס והליב"ה, נעשו מחוץ לש"ס הרפורמיסטית כדי שהציונים לא יכחידו – חס ושלום, את החרדים הספרדים לגמרי, שח"כים
דלים ואומללים של ש"ס אחראים להנהגתה לאחר שהרבנים הספרדים האמיתיים הוקאו
ממנה. אבל אחי היקרים זה הרגע האמיתי להחזיר עטרה ליושנה – את עטרת ה"בן איש חי." שנרמסה בעשורים
האחרונים ע"י פקידי השלטון הציוני ו"רבניהם". על הציבור הספרדי
לבחור את רבניו – ומחוץ
ל"רבנות" הציונית, כדי באמת להחזיר עטרה ליושנה. על הציבור הזה לחדש
מסורת אבות ולהינתק מה"נוסח האחיד" שפקידי השלטון הציוני הדביקו לו
ע"י "רבנים" מטעם ובלי טעם, שהרי רק עם בוא משיח צדקנו תישבי יתרץ
קושיות. ומנגד, היניקה והעמדת העטרה צריכה להיות עצמאית – בלי הציונים אמנם אך גם לא מתחת לכפכפי הליטאים
המודרניים או החסידויות של מזרח אירופה. ויפה שעה אחת קודם לכן.
דין אחד לכולם
"חוזר המנכ"ל" האחרון של
ה"רבנות הראשית" מתרה נגד רב ששמו יוסי בן הרוש ומזהיר מהכשריו וסידור
הקידושין שלו. יצא לי לשוחח עם האיש והוא טען בסה"כ כי אמנם יתכן שפרטי
האשמות לגבי דרך וזמן סידורי הקידושין שלו נכונים וכך גם לגבי הכשרויות שהוא מעניק
אבל שאלתו היא מדוע לאחרים – ובכללם
"רבנים ראשיים", מותר לסטות מההלכה ולו אסור? וגם אני שואל את השאלה הזו
כבר שני עשורים עוד משנודע לי בין השאר כיצד הרב ישראל מאיר לאו חיתן חיתן בערב
שבת בקיבוץ כופר זוג שאורחיו שאכלו שם בשר לצד גלידות חלביות, כיצד לא יצא חוזר מנכ"ל
נגד חברי "מועצת הרבנות הראשית" וכנגד "רבנים ראשיים" שחיתנו
זוגות רבים בערב שבת ולאחר החופה ממש נכנסה השבת ועוד מיני פקרויות והפקרויות
כאלה. אז בבקשה , אל תהיו גיבורים על יוסי בן הרוש בלבד ועד אז החוזרים הללו מקומם
באשפה וכתחליף לנייר השירותים.
תחת גפני וליצמן
המתגוששים התורנים ב"יהדות התורה" הם הפעם ליצמן וגפני. ליצמן
הוא "ברבירב" וותיק ולאחר שנדמו צלילי מלחמתו במאיר פרוש הוא יוצא
בקולות מלחמה במשה גפני. יש בהחלט מה לתמוך במלחמתו של ליצמן שהרי גפני לא רק הפך
לידידו של לפיד אלא שכבר זמן רב הוא חובר לנשים מופקרות ופוקרות כהח"כיות שלי
יחימובי'ץ , מירב מיכאלי (שמאל מפלגת העבודה) וזהבה גלאון ממר"צ, אם כל
התועבות. גם הצעות החוק - צחוק וה"אי
אמון" בין "יהדות התורה" למר"צ הפכו לשם דבר בהנהגת גפני, שאפילו
הזמין את הפוקרת וההוללת מירב מיכאלי להצטרף ל"דגל התורה"! ואת כל זאת
עושה ה"שייגיץ" גפני בשמו הקדוש של הרב שך זצ"ל...!
אבל כשליצמן עונה ומתפלמס עם גפני הערמומי והדי שנון הרי שליצמן עוד צריך
ללמוד לדבר שהרי אוצר המילים שלו הוא מתחת לאפס, ובמיוחד כשהוא מתריס כלפי גפני
"שיחפש את החברים שלו". אני בטוח שבחסידות גור קיימים אישים יותר
מוצלחים ורהוטים מליצמן, שהרי גם שפה עילגת היא חילול ה'.